פורום אוצר החכמה

יודע_ספר כתב:יפה מאד

מסקירה קצרה בתוכן העניינים זה נראה שהפעם לא הוקדש מקום לחלק ההלכתי אלא ל"ו עמודים ותו לא.

דברי תורתו של הגר"מ שפירא הם כשליש מן הספר [וכן נראה שבני המשפחה חפצים יותר לתת את דברי תורות עהש"ס ולא במחשבה (מה שציבור הקוראים חפץ...)]

וכן נראה שמדור הקולמוס והספר קנה הפעם מקום נכבד כ-200 עמודים.

נשר כתב:מישהו יודע על חנות ספציפית בבני ברק שניתן לקנות את הקובץ?

אני צריך לדעת ממש בשעה הקרובה.

מישהו הלך בשבילי לכמה חנויות ולא מצא.

תודה רבה למי שיעזור?

בהזדמנות זאת נודה לכל מי שיאיר ויעיר את לבנו בהגהות, תיקונים והוספות נכבדות, כדי שלא תצא תחת ידינו שום מכשול וטעות ח"ו.

רבינו משה מקוצי מרבני צרפת, שהתפרסם בזכות חיבורו הגדול ספר מצות גדול המכונה בקיצור: סמ"ג... נולד לאביו רבינו יעקב מקוצי, המוזכר בתוספות למסכת קידושין, והיה חבירו של הריצב"א (=רבינו יצחק ב"ר אברהם).

רבו המובהק של ר"מ מקוצי היה רבינו יהודה ב"ר יום טוב שירליאון נכדו של הריב"ן, המוזכר בכל עמוד בספרו סמ"ג ובכל דיבור ודיבור בתוספותיו.

רבינו יהודה שירליאון נשא לאשה את אלמנתו של ריב"ם והיה חמיו של ר"י הזקן (או ר"י סתם) מפיה קיבל הכרעות הלכתיות של בעלה הראשון.

כמו"כ ר' יהודה שירליאון מביא מדברי שאר רבותינו הראשונים, כגון פירוש רבינו ניסים (=ר"ן), רבינו חננאל (=ר"ח), רבינו יצחק אלפסי (=רי"ף).

אף את חכמי דורו, חכמי בית מדרשו, הוא מזכירם, כמו: רבינו שמשון משאנץ (=הר"ש) כאשר הוא מביא ממנו ביאור בדברי הירושלמי.

יש להבדיל בין רבינו יהודה מפריש החסיד האשכנזי, לרבינו יהודה שירליאון הספרדי. הראשון בנו של רבינו יהודה החסיד מריגנשבורג, לעומת רבינו יהודה שירליאון.

ואף חביריו (=של הסמ"ג) כמהר"ם מרוטנבורג וכרבינו יצחק ב"ר משה בעל האור זרוע, הביאו דברי ר' יהודה שירליאון בשם 'מורי גור אריה' או 'מורי הארי"ה'.

רבינו יהודה גור אריה נפטר בשנת ש"פ בפריס בן נ"ח.

יעקובי כתב:עמ' קכד:

כמו"כ ר' יהודה שירליאון מביא מדברי שאר רבותינו הראשונים, כגון פירוש רבינו ניסים (=ר"ן), רבינו חננאל (=ר"ח), רבינו יצחק אלפסי (=רי"ף).

כמובן שמדובר בפירוש רב ניסים גאון (הנדפס על הדף), והיה מן הראוי להדגיש זאת.

הגהמ כתב:אעיר שכשראיתי בגב הכריכה שבמקום לכתוב 'מדור זכרון' כרגיל בכרכי ישורון, כתבו 'ספר זכרון', חשד קטן נגנב ללבי שמא יש כאן קצת התפארות והשבחת המקח, אבל אחר שעיינתי בתוכו ארוכות וקצרות נוכחתי לראות שהכרך הוא אכן ראוי לאותו איצטלא דמילתא במלא המובן. ואשא משלי ואומר: מדובר בחומר עשיר ומגוון, שיש בו חדש וגם ישן, דברים עמוקים ומלאי ענין, מפיקים נוגה מזן אל זן, טעמתי בהם כטעם המן.

כצפוי באוסף רחב ומגוון שכזה, וכלים מכלים שונים, יש והדברים ממקורות ומזמנים שונים חופפים ומשלימים זא"ז, ויש שהשוני שבהם מראה על הילוך מחשבתו של הגאון המנוח, וביותר על אמנותו בנתינת הבטים שונים לדברים עמוקים בהזדמנויות שונות. למי שיש ענין בכך ארשום כאן ציונים לדוגמאות אחדות מתופעות הללו הנמצאות בכרך שלפנינו:

א] במחלקות הרמב"ם והראב"ד בדקדוק המילים בקר"ש בשאר לשונות - עמ' רל"ז/תס"ג הערה 50
ב] ענין 'שלום' משמותיו של הקב"ה - עמ' רל"ח/תרע"ז
ג] ענין גילוי משמעותו של שם הויה בשעת יציאת מצרים - עמ' רמ"ב/תנ"ג הערה 35
ד] גילוי שמיימי בקביעת המועד חנוכה אחרי הפסקת הנבואה - עמ' רנ"ח/תנ"ה הערה 38
ה] הבחנת הגר"א בהבדל שבין 'שאלה' ו'בקשה' - עמ' תרס"ט/תשכ"ה

הגהמ כתב:אעיר שכשראיתי בגב הכריכה שבמקום לכתוב 'מדור זכרון' כרגיל בכרכי ישורון, כתבו 'ספר זכרון', חשד קטן נגנב ללבי שמא יש כאן קצת התפארות והשבחת המקח, אבל אחר שעיינתי בתוכו ארוכות וקצרות נוכחתי לראות שהכרך הוא אכן ראוי לאותו איצטלא דמילתא במלא המובן. ואשא משלי ואומר: מדובר בחומר עשיר ומגוון, שיש בו חדש וגם ישן, דברים עמוקים ומלאי ענין, מפיקים נוגה מזן אל זן, טעמתי בהם כטעם המן.

כצפוי באוסף רחב ומגוון שכזה, וכלים מכלים שונים, יש והדברים ממקורות ומזמנים שונים חופפים ומשלימים זא"ז, ויש שהשוני שבהם מראה על הילוך מחשבתו של הגאון המנוח, וביותר על אמנותו בנתינת הבטים שונים לדברים עמוקים בהזדמנויות שונות. למי שיש ענין בכך ארשום כאן ציונים לדוגמאות אחדות מתופעות הללו הנמצאות בכרך שלפנינו:

א] במחלקות הרמב"ם והראב"ד בדקדוק המילים בקר"ש בשאר לשונות - עמ' רל"ז/תס"ג הערה 50
ב] ענין 'שלום' משמותיו של הקב"ה - עמ' רל"ח/תרע"ז
ג] ענין גילוי משמעותו של שם הויה בשעת יציאת מצרים - עמ' רמ"ב/תנ"ג הערה 35
ד] גילוי שמיימי בקביעת המועד חנוכה אחרי הפסקת הנבואה - עמ' רנ"ח/תנ"ה הערה 38
ה] הבחנת הגר"א בהבדל שבין 'שאלה' ו'בקשה' - עמ' תרס"ט/תשכ"ה

הגהמ כתב:בקובץ בן למעלה מ800 עמודים היוצא לאור בתכיפות שכזו א"א לצפות לעריכה שכזו...

בן ירושלים כתב:

יודע_ספר כתב:יפה מאד

מסקירה קצרה בתוכן העניינים זה נראה שהפעם לא הוקדש מקום לחלק ההלכתי אלא ל"ו עמודים ותו לא.

דברי תורתו של הגר"מ שפירא הם כשליש מן הספר [וכן נראה שבני המשפחה חפצים יותר לתת את דברי תורות עהש"ס ולא במחשבה (מה שציבור הקוראים חפץ...)]

וכן נראה שמדור הקולמוס והספר קנה הפעם מקום נכבד כ-200 עמודים.

חלק האגדה (כולל מאמרים עליו והספדים ממנו) מתקרב ל200 עמודים. ובנוסף 70 עמודים של ביאורים במהר"ל כפי ששמע ממנו הר"י הרטמן.
הפן של גדלות בסוגיות הלכתיות לא כ"כ ידוע (ת"ח שכבר בבחרותו היה ידוע כשולט בחלקי התורה השונים. ראש ישיבה במשך שנים שאמר שיעורים בחלקי הש"ס השונים כולל זרעים וטהרות), ראוי להדגיש את גדלותוזאת

אחד הרבנים כתב:מעניין שלא הביאו את ההספד על ר' בערל שוורצמן (מופיע בקובץ לזכרו של הגרד''ש)

אחד הרבנים כתב:נודע לי שעתיד להתקיים בימים הקרובים כנס לזכרו של הגר''מ שפירא לרגל הופעת המדור לזכרו בקובץ,
הבנתי שיערך בישיבת 'אור שמח' בשמעון הצדיק,
אך אשמח עם עדכון פרטים יותר מדויקים.

נשר כתב:

אחד הרבנים כתב:נודע לי שעתיד להתקיים בימים הקרובים כנס לזכרו של הגר''מ שפירא לרגל הופעת המדור לזכרו בקובץ,
הבנתי שיערך בישיבת 'אור שמח' בשמעון הצדיק,
אך אשמח עם עדכון פרטים יותר מדויקים.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... &start=920