פורום אוצר החכמה

כמדומני החיד"א הוא זה שכותב ב"מעגל טוב" על שראה נערים בגיל י"ד בתוניס מעיינים היטב במהרש"א. גם היעב"ץ מספר על מצב לימוד התורה בת"ת של הספרדים לעומת המצב הירוד אצל האשכנזים.
האם ישנם עוד מקורות על מצב לימוד התורה לתשב"ר במאות האחרונות? הן מה למדו שם, והן על מצב הידע בכלל (בכל תחום - תנ"ך ומפרשיו, עין יעקב, ש"ס ופוסקים)?

החיד"א מדבר על תוניס והיעב"ץ על אמשטרדם. אלו שיטות שונות.
יש סדרת ספרים של ר' שמחה אסף. מקורת לתולדות החינוך בישראל.

(כמדומה שבכל מקום אבותינו השקיעו במשהו ובדרך כלל הצליחו בו אבל זה בא על חשבון דברים אחרים. החיד"א גם כתב על חכמי תוניס "שאין להם זכרון כלל" דהיינו שלא השקיעו בבקיאות. אבותינו בפולין השקיעו ללמד ילדים בני שבע את הפלפול הנוהג באותם דורות והצליחו. אבל זה בא על חשבון דברים אחרים כגון תנ"ך. בכל מקום גדולי הדור ידעו הכל אבל הת"ח הפשוטים היו שונים בכל מקום).

היעב"ץ לא מצטט גם את אביו על חכמי יוון והבלקן? אמנם, גם זה שונה מתוניס כמובן.
יש"כ על ההפניה לספרו של אסף.
ושאלתי כמובן לא נסבה על המצב אצל הת"ח הגדולים, אלא על מה שלמדו אלה שלא נתגדלו להיות כאלה.

בארם צובה (חלב) נהגו ללמוד עם הילדים טעמי המקרא וניקוד הפסוקים בשינון וחזרה במשך יותר מארבע שנים. ורק בגיל מבוגר החלו ללמוד חומש בהבנה עפ"י המפרשים.
שיטה זו התבטלה לאחר שב"התקדמות" הדורות ומעבר הקהילה לארה"ב ודרום אמריקה, נוצר מצב כי הילדים פרשו מלימוד התורה, לפני הגעתם ללימוד הבוגר, והדבר גרם כי ילדים רבים גדלו מבלי שקיבלו מושגי יסוד ביהדות.
ראיתי פעם מכתב מעניין מחכמי החלבים בארגנטינה (בשנת תרפ"ח) אודות דרך לימוד זו, וכמדומני שזה המכתב המופיע כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/14104