פורום אוצר החכמה

חבל ששוטנשטיין הפכה ל"מתיבתא" ב' במהדורה החדשה הרחיבו יותר מדי על הדף, מי שרוצה הרבה חומר יחפש במתיבתא, היופי בשוטנשטיין זה הקיצור,התמצית, הדייקנות והמקצועניות (ובזה עולים על כולם) חבל מאוד!

ישנה מהדו"ח המסומנת כמהדו"ח? לכמה מסכתות?

אכן. חייבים ללמוד הלכות כתיבה תורנית, שלא כבעיתונים - הסנסציה בכותרת והמשמעות השלילית שמעניקים דרך אגב ל'מתיבתא', לא מעניינת את הקוראים התורניים.

יש לפתוח בהצגת הנושא:
1. יצאה מהדורה חדשה של שוטנשטיין.
2. כידוע המעלה של שוטנשטיין על המהדורות המפורשות האחרות היא הקיצור והתמצות.
3. לדעתי זה נפגע במהדורה החדשה וכו' וכו'.

על מסכת עירובין עבדו מחדש והוציאו מהדורה חדשה בשינויים משמעותיים מהראשונה (במחזור הקודם של הדף היומי).
על שאר מסכתות - ברבות העתים אולי התחילו יותר להאריך.
עם זאת עדיין לשונם וסגנונם משובח מאוד.
כמו כן יצויין לשבח שלא נגררו לתחרויות ולהוספת מדורים ממתחת לפני האדמה - התחילו וסיימו באותה מטרה.

המעלה העיקרית של שוטנשטיין היא לא צמצום המידע ולא העדר המדורים (זה לא העבודה שלהם ולכן הם לא היו אמורים 'להיגרר' או לא), אלא העברית המשובחת והמהודקת. אם הרחיבו התייחסויות לבעיות חשובות בהערות שוליים, הרי זה משובח.

לענ"ד סוד הצמצום הוא מעלה נפלאה שלהם. במתיבתא נראה לעיתים שהכותב לא מישש את דופק הסוגיא ולכן הוא עורם פירושים מפירושים שונים, באופן שמי שאינו מצוי בתוך הסוגיא אין לו אפשרות להבחין בין עיקר לבין נטפל. משא"כ בשוט', נראה שישנו מאמץ לברור את הפשט המבורר, ואם ישנו מהלך נוסף ועיקרי מציינים אליו בהערה, ואם הדברים פחות משמעותיים סותמים אותם בציון, ואם הדברים תמוהים לא מזכירים אותם כלל. במתיבתא, המצב שונה לגריעותא.

הזכירני מה שאמר פעם חכם אחד - מה בין מגיד שיעור בישיבה קטנה למגיד שיעור בישיבה גדולה?

בישיבה גדולה עיקר האומנות היא למצוא ולהכין וכו' מה כן לומר, ובישיבה קטנה עיקר האומנות היא לדעת מה לא לומר... כדי שלא לבלבל את הלומדים הצעירים.

פייביש אופטובסקי כתב:על מסכת עירובין עבדו מחדש והוציאו מהדורה חדשה בשינויים משמעותיים מהראשונה (במחזור הקודם של הדף היומי).

זה מה שראיתי ומן הסתם ימשיכו לעוד מסכת.

קבלתי באישי: מן הסתם יש פה ניקים שכותבים או עורכים שם והם עלולים להיפגע וזה גם לא הגון שלא כתבת סקירה מליאה על היתרונות; קודם כל שיבחתי את העורכים והכותבים שהם עולים על המתחרים והיטיב הגדיר את זה איש ספר והביקורת אך ורק על אריכות הדברים שלטעמי רק מגרע והיתרונות ברורים למי שדווקא חפץ בכך.

קלונימוס הזקן כתב:אכן. חייבים ללמוד הלכות כתיבה תורנית, שלא כבעיתונים - הסנסציה בכותרת והמשמעות השלילית שמעניקים דרך אגב ל'מתיבתא', לא מעניינת את הקוראים התורניים.

אם בתור עורך במתיבתא נפגעת אני מבקש סליחה.

אתה צריך להיות בנאדם בלי קשר למשלח-היד שלי (ואני לא עורך במתיבתא)

ככותב תורני אתה צריך להיות יותר מסתם בנאדם, אלא ללמוד להתנסח בצורה תועלתית תוך הקפדה על הלכות לשה"ר לתועלת והשמצות בכלל.

אינני עורך תורני אבל אין פה לשוה"ר, כלום זה סוד שהם יותר מקצועיים מאחרים?! כל אחד שפותח רואה את זה מיד, ומה גם שלמתיבתא יש יתרון ברור למי שרוצה הרבה חומר כגון אנא ואין פה עדיפות של אחד על השני.

דרומי כתב:הזכירני מה שאמר פעם חכם אחד - מה בין מגיד שיעור בישיבה קטנה למגיד שיעור בישיבה גדולה?

בישיבה גדולה עיקר האומנות היא למצוא ולהכין וכו' מה כן לומר, ובישיבה קטנה עיקר האומנות היא לדעת מה לא לומר... כדי שלא לבלבל את הלומדים הצעירים.

ושמעתי פעם ממו"ר על אותו דרך :יותר ממה שעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק,אבל היא צריכה לשים לב שהיא לא תחנוק את העגל..

הכותרת מעמידה את מתיבתא באור שלילי. זה מקובל בעיתונות כשרוצים לסקרן את הקוראים, אבל כפי שאתה כותב - לא התכוונת לשלול אלא לדבר על היבט מסוים בשוטנשטיין, לכן הצגת הדברים בצורה הזו משפילה את מתיבתא בלי משים.

בכלל, אם מעמידים דבר לדיון, עדיף לא לחוות את המסקנה בכותרת, אלא לכתוב משהו כמו "תוספת האריכות במהדורה החדשה של שוטנשטיין" ואז בפוסט עצמו לכתוב את דעתך השלילית על העניין.

האם האריכות של שוטנשטיין המהדוה"ח היא גם בפירוש או רק בהערות שוליים ?

ישנן מסכתות בשוט', שההערות שם דלילות באופן קיצוני, והן בהחלט ראויות למהדורה נוספת, אני לא זוכר את שמות המסכתות כדי שאנקוב בשמן, ולא נצרכה אלא לומר שמהדורה חדשה למסכתות אלו, אינה שינוי סגנון אלא השוואתו לסגנון שאר המסכתות.

כמו"כ יש לציין כמו שאמרו למעלה עיקר התוספות בהערות למטה כך שאני לא מבין מה הבעיה שיש יותר חומר בהערות

גם בהערות יש מעלה ויתרון כאשר זה מצומצם וממוקד.

אגב, ברמב"ם פרנקל בולט השינוי בין רוב הכרכים שבהם ה"מקורות וציונים" שעל הדף מצומצמים וממוקדים בדיוק כפי הצורך, לבין הכרכים האחרונים שיצאו שבהם הוסיפו והרחיבו יתר על המדה באופן ניכר וזה בהחלט מפריע למצוא את המבוקש. וכמדומה שכבר דיברו בזה בפורום זה.

נכון, אם ניקח לדוגמא האנציקלופדיה התלמודית בשנים האחרונות (כמדומני שלאחרונה ממש יש שינוי לטובה) פשוט הגזימו, כל ערך זה עשרות דפים עם כל ה"רייד" שכבר קשה למצוא כלום.

למיטב ידיעתי, המהדורה החדשה היא רק למסכת עירובין, וכאמור, היא נעשתה במחזור הקודם של הדף היומי, מאז עברו שנים ולא עבדו מחדש על מסכתות נוספות.
הם עסוקים עתה בעבודה על המשניות.

סיפר לי חברי - מוכשר לא במעט - בעבר עבד בש"ס שוטנשטיין והיום במשניות רייזמן, שכל דף גמרא אורך לו בין שבועיים לחודש. ולאחר מכן העבודה מועברת לביקורת.

לפני שני מחזורי דף היומי יצאו לאור חוברות ש"ס לובלין - מכון המאור, ובמקביל חוברות של גמרא של עוז והדר, ואם איני טועה, החחרות ביניהם - כאשר כל אחד מוסיף מדור מעל משנהו - היא שהולידה את כרכי המתיבתא. המסכת הראשונה שבה החלו בפירוש רהוט על הדף היה מס' פסחים, וכמדומה שמסכת שאחריה נולד פירוש רהוט במכון המאור - הנקרא 'ושננתם'. כאשר התהדרו ב'ושננתם' בכך שאצלם כל עמוד מקביל לדף פירוש אחד בלבד, נולד במתיבתא הגמרא 'שפה ברורה'.

בעז"ה


אם עלה פה הנושא של שוטשטיין ומיתבתא, אז אציין שבעיני המעלה הגדולה שבהערות שוט' הוא לא הרייד המובא שם (את זה מיתבתא עושה טוב מהם, אם כל כמיות החומר) אלא שימת לב לחשבון המורכב של הסוגיא, כידוע ללומדים חשבון הסוגיא מתחילה ועד סוף הוא החלק הקשה והמרגיז בלימוד, ואת זה הם עושים מצוין. פעם למדי בכולל של מפעל הש"ס, ואחרי הלימוד המבחן הראשוני היה לבדוק אם עלינו על ההערות של שוט'.

בעיני ההבדל הגדול בין שוטנשטין לשאר הפירושים הוא שבשוטנשטין יש רק מדור אחד, ולכן מה שצריך מכניסים על הדף, ומה שלא צריך כלל לא מכניסים. מה שאין כן בשאר המהדורות שצריך לדפדף ממדור למדור למצוא את מה שצריך, ובין לבין יש גם הרבה מה שלא צריך.

ישא ברכה כתב:בעז"ה


אם עלה פה הנושא של שוטשטיין ומיתבתא, אז אציין שבעיני המעלה הגדולה שבהערות שוט' הוא לא הרייד המובא שם (את זה מיתבתא עושה טוב מהם, אם כל כמיות החומר) אלא שימת לב לחשבון המורכב של הסוגיא, כידוע ללומדים חשבון הסוגיא מתחילה ועד סוף הוא החלק הקשה והמרגיז בלימוד, ואת זה הם עושים מצוין. פעם למדי בכולל של מפעל הש"ס, ואחרי הלימוד המבחן הראשוני היה לבדוק אם עלינו על ההערות של שוט'.

הקשה בהחלט. המרגיז חס ושלום. להיפך.

בעז"ה

אכן הביטוי לא במקום, ראוי להתבטא בכבוד כפי עמל התורה (שאין עמל כמו עמל המחשבה בחשבון הסוגיא, כדברי החזו"א הנודעים).