פורום אוצר החכמה

חנוכת התורה פרשת פנחס.

שמייכל, שאלתך מדוע הרבי ר' העשיל מביא מקרא מסורס שלא כנכתב בתורה, והוא מקשה ע"ז למה לא נכתב בשינוי, כאשר הוא נכתב באמת!
אחד מרבותי הראה לי קטע זה בימי חורפי והראוני שכשם שא"א לבר בלי תבן א"א לספר בלי שגיאה, ואף שגיאות גסות במשמע, ונסתרים דרכי ה'.
וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

קושייה מעין זו הקשו אתמול כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=3649&p=27350#p27307
ואלי יש מישהו שיודע אם אכן הספר חנוכת התורה ספר מוסמך שהרי אינו ספר של הרבי ר' העשיל אלא ליקוט מתורתו של הרבי ר' העשיל מכל מיני ספרים וכתבי יד ככתוב בשער.

אוצר החכמה כתב:ואלי יש מישהו שיודע אם אכן הספר חנוכת התורה ספר מוסמך שהרי אינו ספר של הרבי ר' העשיל אלא ליקוט מתורתו של הרבי ר' העשיל מכל מיני ספרים וכתבי יד ככתוב בשער.

הספר אכן מלוקט, אבל בתחילת הספר יש פירוט כל קטע מאין נלקח,
המקור לקטע זה הוא "לקט שמואל",
הספר הזה תחילתו קרוי "לקט שמואל" לפי ערכים ההמשך קרוי "דרוש שמואל" לפי פרשות
כיון שהוא כתב סתם ללא שם הערך
הנחתי שהוא מתכוין לחלק שלפי פרשות בפ' פנחס
אכן מצאתי שם, אבל באופן אחר יתכן שהפרשנות שקטע זה בא לישב את סדר הפסוק היא משל המלקט.
עכ"פ צריך לעיין בעבודה הנפלאה של (אינני זוכר ש"פ) שלסר, "אוצר הרבי ר' העשיל", שם עבד להביא כל דבר במדויק, מי שיש לו את הספר מוזמן לחפש ולכתוב אם יש שם משהו שיקדם את הענין.

למי שמתקשה בקריאה או בפיענוח:
בעדת קרח לא היה. ק'[שה] היכי מוכח. שמעתי בשם הרב הגדול ר' העשיל ז"ל דאי' [במדרש] רבה קרח, ויקנאו למשה במחנה, כ'[ל] א'[חד] קינא וחשד לאשתו באשת איש ממשה, ואי'[תא] בסוטה ונקתה ונזרעה, אם לא הי'[ו] ל'[ה] זכרי'[ם] יהיו לה ז'[ה] ש'[אמרו]: בעדת קרח ל'[א] הי'[ה] וראי'[ה] ובני'[ם] לא היו לו.

עיינתי עוד פעם בענין, אני רואה שברשימת המקורות הוא נוהג להבדיל בין "לקט שמואל" ל"דרוש שמואל", חיפשתי ככל שיכולתי ב"לקט שמואל", מצאתי (בערך משה אות ט') יותר בקיצור, ובלי הזכרת הר"ר העשיל. גם שם לא מבואר שמפרש בזה סדר הפסוק, עד שלא נעיין ב"אוצר הרבי ר' העשיל" לא נוכל לדעת מה קורה פה.

בגוף פירושו של הר' ר' העשיל אני תמה מאוד שהרי מה שאמרו חז"ל היתה יולדת נקבות יולדת זכרים, הוא רק לאחר שנסתרה לאחר קינוי ושתתה מי סוטה, אבל מקינוי לבד לא קורה כלום והרי ברור ופשוט שמשה רבינו לא נסתר עם אף אחת.

ישבב הסופר כתב:שמייכל, שאלתך מדוע הרבי ר' העשיל מביא מקרא מסורס שלא כנכתב בתורה, והוא מקשה ע"ז למה לא נכתב בשינוי, כאשר הוא נכתב באמת!
אחד מרבותי הראה לי קטע זה בימי חורפי והראוני שכשם שא"א לבר בלי תבן א"א לספר בלי שגיאה, ואף שגיאות גסות במשמע, ונסתרים דרכי ה'.
וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

עוד על טעויות של גדולי ישראל כאן

ישבב הסופר כתב:שמייכל, שאלתך מדוע הרבי ר' העשיל מביא מקרא מסורס שלא כנכתב בתורה, והוא מקשה ע"ז למה לא נכתב בשינוי, כאשר הוא נכתב באמת!
אחד מרבותי הראה לי קטע זה בימי חורפי והראוני שכשם שא"א לבר בלי תבן א"א לספר בלי שגיאה, ואף שגיאות גסות במשמע, ונסתרים דרכי ה'.
וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

ראה בקובץ כרם שלמה (קו' מ"ח עמ' נ"ג) שהקשה על דברי הר"ר העשיל, דאפילו אם קנאו נשותיהם ממשה, וכי מפני הקינוי לבד יהי' להם שכר שילדו בנים, הלא השכר אינו אלא אם יסתירו עם אותם אנשים ויוליכו אותם לבי"ד ותשתה מים המאררים, אז אם היא טהורה יש לה שכר שתוליד בנים, אבל בשביל הקינוי לחוד פשוט דאין מגיע להם שכר זה, ובעדת קרח הרי רק קנאו את נשותיהם, אבל היכי איתא דיחדו חלילה עם משה, וכי משה יתייחד עמהם, יעו"ש.

אתמול כשאני שאלתי שאלה דומה, קיבלתי תשובה מהסגנון שאכתוב להלן. וכיון שאף אחד לא הגיב ולא התקומם, לכן גם אענה ואומר הפעם כך:
אולי להרב ר' העשל היתה גירסא אחרת בפסוק, ואפילו אם הוא גרס כלפנינו, אפשר שבדרך דרוש הוא מבאר את הפסוק שאילו היה כתוב כך, אז היינו יכולים לומר כך.
ושאלה השניה על הא שצריך גם סתירה, זה לא קשה כלל, כי כנראה שהרבי ר' העשל חולק על הגמרא. (שהרי זה הלכתא למשיחא, ללא נפ"מ להלכה, ובכה"ג מותר לחלוק כידוע).
והתשובה שאתם בעצמכם הסכמתם עליה בשתיקתכם נמצאת כאן viewtopic.php?f=17&t=3649#p27341
ושאף אחד לא יבוא בטענות.

קשה להאמין ש"היתה לו גירסה אחרת בפסוק".
שינויי נוסחאות בתנ"ך - קיימים בין כתבי היד (והדפוסים הראשונים שנדפסו על פי כתבי יד), ומהדורת גינזבורג תוכיח,
וגם שם לא מדובר בשינויים גדולים, אלא בעיקר בין כתיב מלא וחסר.
אבל בזמנו של הר"ר העשיל, לא השתמשו בספרי תנ"ך כת"י (פרט לקריאה בתורה בציבור), אלא במודפסים.

חכם באשי כתב:קשה להאמין ש"היתה לו גירסה אחרת בפסוק".
שינויי נוסחאות בתנ"ך - קיימים בין כתבי היד (והדפוסים הראשונים שנדפסו על פי כתבי יד), ומהדורת גינזבורג תוכיח,
וגם שם לא מדובר בשינויים גדולים, אלא בעיקר בין כתיב מלא וחסר.
אבל בזמנו של הר"ר העשיל, לא השתמשו בספרי תנ"ך כת"י (פרט לקריאה בתורה בציבור), אלא במודפסים.

אנא לא להתייחס לדברי ברצינות תהומית כזו, אני לא התכוונתי באמת.

כשמך ("שמח תשמח") כן הודעותיך...
רק חבל שלא הוספת שלוש נקודות בסוף הצעתך, כי אז היינו יודעים שכוונתך בהומור.

ריבוי אחר ריבוי...
(גם אני אין בדעתי אלא לבדח.)

הנה מה שכתב ב'פרדס יוסף' -החדש (לא נמצא באוצר) פרשת פנחס:

ייש"כ על הטירחא לסרוק מה שהיה רחוקה ממני.

לי אין פרדס יוסף החדש, אבל מצאתי במקומות אחרים:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 8&page=163
והנה עוד אחד
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 8&page=539
והנה עוד מי שטעה בציטוט הפסוק'
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 8&page=421
והנה מי שמביא את דברי חנוכת התורה בתמימות ללא בדיקה יתירה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?8 ... 8&page=376

מאיר חכמים כתב:

ישבב הסופר כתב:שמייכל, שאלתך מדוע הרבי ר' העשיל מביא מקרא מסורס שלא כנכתב בתורה, והוא מקשה ע"ז למה לא נכתב בשינוי, כאשר הוא נכתב באמת!
אחד מרבותי הראה לי קטע זה בימי חורפי והראוני שכשם שא"א לבר בלי תבן א"א לספר בלי שגיאה, ואף שגיאות גסות במשמע, ונסתרים דרכי ה'.
וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

עוד על טעויות של גדולי ישראל כאן

הלינק לא עובד לי - טעות "יפה" של הגה"ק מהרצ"א מדינוב ז"ל מובא בריש אחד מספריו של ר"ר מרגליות [לא זוכר כעת]. ויש גם "צבי לצדיק" [לנכד המהרצ"א] שמ'סנגר' באיזה מקום על זקינו באיזה ענין שכתוב בספריו שנראה טעות. היודעים יציינו בבקשה. מובן שגדלות רבינו הקדוש הבנ"י לא נפחת ח"ו מכ"ז, וכבר כתב הרמב"ן בספר הזכות יבמות אודות הרי"ף דלא שייך שלימות בלתי לה' לבדו. היאצ"ט בשב"ק פר' שמות. זי"ע.

כיוצא בזה:

וידוע לך [מן הסתם] שהאדמו"ר מבעלזא נ"י ציווה להשמיט את הקטעים האלו מהתוצאה החדשה של הערוגת הבושם [הוא דו"ז של האדמו"ר מבעלזא והיה חסיד בעלזא מובהק ואדמו"ר מבעלזא דבוק מאוד בהספר וממליץ מאוד ללמוד בו] - ובפאפא [קהילה חסידית באמריקה שמשתייך לשושלת הערוגת הבושם] זעמו עליו ע"ז...

טעותו של המהר"ל ידוע [בענין "ושני נעריו עמו/אתו], וראיתי לאיזה ספר שהסביר עומק כוונת המהר"ל כך שאין זה טעות.

וכבר ידוע מה שאמרו על זה בשם השפ"א.

אנוכי הקטן סייעתי פעם בההדרת ספר אחד מדברי חכמי הונגריה הקדמונים, ת"ח גדול, ולא כ"כ מפורסם. (מטעם מכון ירושלים, מורשת הונגריה),
בכל אופן, בספרו על הש"ס היה מצוי כמה וכמה פעמים טעיות מסגנון הנזכר (חידושים ופירושים שונים, שכפי הנראה מקורם מטעות!), ושאלו את הרב וואזנר שליט"א (שהוא מנשיאי המכון), כיצד לנהוג בכגון דא. והשיב, שאם זה טעות דמוכח ממש, או דברים שאינם מתקבלים על הדעת כלל!, יש להשמיט את כל הקטע מן הספר, מפני כבודו של המחבר (שלא יבואו בנ"א, שלא הכירו גודל תורתו לזלזל בו).

בהקדמת שו"ת כנסת יחזקאל [אחרון קדום ומגדולי דורו] מביא רמב"ם וכסף משנה שפשוט אינן בנמצא, גם בקצות החושן יש מקום שמביא תוס' בב"ב ואין כזה תוס'.
צריך זהירות לעסוק בדברים כאלו שלא יהי' בזה פגיעה בכבודם של ראשונים כמלאכים, ויעויין בהקדמת שו"ת רב פעלים דברים חוצבים על זה. אפשר לראות בזה גם על גדלותם, הנה מטעויות אלו רואים שהם נשארו בני אדם ובן אדם עלול אל הטעות [כל' החזו"א בקוב"א] ועם זאת הגיעו רחוק רחוק.

אמסטרדם כתב:וידוע לך [מן הסתם] שהאדמו"ר מבעלזא נ"י ציווה להשמיט את הקטעים האלו מהתוצאה החדשה של הערוגת הבושם [הוא דו"ז של האדמו"ר מבעלזא והיה חסיד בעלזא מובהק ואדמו"ר מבעלזא דבוק מאוד בהספר וממליץ מאוד ללמוד בו] - ובפאפא [קהילה חסידית באמריקה שמשתייך לשושלת הערוגת הבושם] זעמו עליו ע"ז...

דרשו את ד' בהמצאו, נמצא במאות ספרים למכביר, ואף בספרי בית בעלזא כמו מהר"ש, אולי יש לתקן את כל הספרים

הוצאת-אמת כתב:דרשו את ד' בהמצאו, נמצא במאות ספרים למכביר, ואף בספרי בית בעלזא כמו מהר"ש, אולי יש לתקן את כל הספרים

ירושלמי ברכות ה' א'.

רש"י תענית י"ב ע"ב.

כנראה שעוד (מדפיסים) טעו, ובשתי המקומות לא ראיתי אף אחד שהגיה, גם לא עוז והדר.

לא הרי פליטת קולמוס הסופר בעלמא כהרי דרשת 'את' לרבות

ועל מה שאין בו משמעות לדרשא, י"ל שבדקדוק נכתב משובש, כדברי הגרי"ד שהובאו בחידושי הגרי"ז נזיר כג.:
מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. עי' בהגהות הב"ח אות ג וז"ל ישרים דרכי ה' צדיקים כצ"ל ואות ו' נמחק ע"כ, והוא פלא מה ראה על כך דהא בקרא הוא בוא"ו, וי"ל לפי"מ שאמר הבית הלוי זצ"ל דמה שמצינו בכמה מקומות בש"ס שמובאים פסוקים שלא כצורתן הוא משום דדברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ, וכשהיו אומרים פסוק מן התורה היו נוהגים לקוראו מן הכתב, אבל לפעמים לא היה לפניהם הספר והיו רוצים להזכיר הכתוב, לפיכך אמרוהו שלא כצורתו שכך מותר להזכירו אפי' על פה, (עי' בהקדמת שו"ת בית הלוי). וזהו כוונת הב"ח ששינה והוציא הוא"ו.

וא"נ יש שינויי מסורות בדבר, וכדמצינו בפירש"י עה"ת שהיה לו ואוים שאין בספרי תורה שלנו.

אוצר החכמה כתב:וכבר ידוע מה שאמרו על זה בשם השפ"א.

מה?

יש כגון דא בכל הספרים כמעט, בזהר במדרש וכו' אעלה כאן דוגמאות אחדות

בתיקוני זהר, מעתיק הפסוק בירמיה יד, ח: מקוה ישראל ד' מושיע בעת צרה, ושם לא נאמר שם הוי"ה, כי אם בפסוק אחר בירמיה יז, יג מקוה ישראל ד' כל עוזבך, ובכמה דפוסים היום היה להם החוצפה למחוק ולהוציא בדברי הזהר את שם ה'.
במדרש תנחומא וילך סימן א מעתיק הפסוק בפרשת וילך (לא, א): וידבר את כל הדברים האלה, ובפסוק לא נאמר תיבת כל, וראה שם באור החיים הקדוש שפירש את הפסוק שנאמר כל הדברים האלה, ובפסוק לא נאמר 'כל'

וכפי שציינתי למעלה מספרי בעלזא אודות דרשו את ד' בהמצאו, ראה מדבר קדש לערב יוה"כ איתא פעמיים.

וכן בתוספות בכמה דוכתי על דרשות חז"ל שדרשו (ראה ברכות מז, ב) ונתן הכסף וקם לו (ויקרא כז, יט), וכן במגילה (ג, א) דדרשינן וילן יהושע בתוך העמק, וכהנה וכהנה אשר פסוק כזה לא נמצא בלשון כזה,

אלא דלא הוי בקיאים בכתובים בעל פה מדויק כלשונם מרוב טירדא דגירסא, על כן דרשו וכתבו לפעמים שלא בדיוק הלשון דכתיב בקרא כנודע

אבן עזרא בפרשת יתרו מביא את כל ההבדלים בין דברות ראשונות לדברות שניות, ומבארם.
הוא מבאר מדוע בדברות ראשונות כתוב ב'לא תחמוד' עבדו ואמתו ואח"כ שורו וחמורו ובדברות שניות ההיפך!

אמסטרדם כתב:

מאיר חכמים כתב:

ישבב הסופר כתב:שמייכל, שאלתך מדוע הרבי ר' העשיל מביא מקרא מסורס שלא כנכתב בתורה, והוא מקשה ע"ז למה לא נכתב בשינוי, כאשר הוא נכתב באמת!
אחד מרבותי הראה לי קטע זה בימי חורפי והראוני שכשם שא"א לבר בלי תבן א"א לספר בלי שגיאה, ואף שגיאות גסות במשמע, ונסתרים דרכי ה'.
וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

עוד על טעויות של גדולי ישראל כאן

הלינק לא עובד לי[/size]

רבינו אמשטרדם, הננה הקישור המתוקן:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2449527&forum_id=19616
במקום
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2449527&forum_id=19616
[שים לב לשינוי... http://www.bhol.co.il//forums וכנ"ל לשאר הקישורים לאתרא הדין]

ייש"כ לתלמידנו היקר!

אמסטרדם כתב:[ויש גם "צבי לצדיק" [לנכד המהרצ"א] שמ'סנגר' באיזה מקום על זקינו באיזה ענין שכתוב בספריו שנראה טעות. היודעים יציינו בבקשה.

אולי הכוונה למהרצ"א עצמו שמסנגר על הבני יששכר שחשב שמתתיהו בן יוחנן כהן גכדול הכוונה ליוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי וכו'.

הוא מהרצ"א הוא בני יששכר,
בכל אופן כוונתי לא היתה לזה [ואולי תבאר יותר דבריך] - וכעת לא אזכור היכן ראיתיו וסמכתי על הוצאת אמת שיזכיר לי את הענין,
[באם אזכר אעלהו בע"ה].

אמסטרדם כתב:ויש גם "צבי לצדיק" [לנכד המהרצ"א] שמ'סנגר' באיזה מקום על זקינו באיזה ענין שכתוב בספריו שנראה טעות. היודעים יציינו בבקשה

מן הסתם כוונתך לשו"ת צבי לצדיק סימן יג, אודות הכתוב באגרא דכלה אשר שרצו הים למיניהם ראה שם באריכות שמתרץ דברי זקינו, וכותב בסוף שלפעמים נמצא כעין טעות בדברי זקינו וכו' והוא מרוב טרדותיו הקדושים וכו' וכשעלה בלבו איזה רעיון לא הביט ולא חקר אז לבדוק במקור וכו' ממילא אין להרעיש על זה וכו'

ולגבי הערותיו של הרב מרגליות בדברי הבני יששכר, יש כמה, ולא ידעתי לאיזה כוונתך

אמסטרדם כתב:

אוצר החכמה כתב:וכבר ידוע מה שאמרו על זה בשם השפ"א.

מה?

ראיתי בשם הרבי מקאצק שזה בא להראות שאפי' גדול כמהר"ל יכול לטעות [או משהו כזה].

הוצאת-אמת כתב:

אמסטרדם כתב:ויש גם "צבי לצדיק" [לנכד המהרצ"א] שמ'סנגר' באיזה מקום על זקינו באיזה ענין שכתוב בספריו שנראה טעות. היודעים יציינו בבקשה

מן הסתם כוונתך לשו"ת צבי לצדיק סימן יג, אודות הכתוב באגרא דכלה אשר שרצו הים למיניהם ראה שם באריכות שמתרץ דברי זקינו, וכותב בסוף שלפעמים נמצא כעין טעות בדברי זקינו וכו' והוא מרוב טרדותיו הקדושים וכו' וכשעלה בלבו איזה רעיון לא הביט ולא חקר אז לבדוק במקור וכו' ממילא אין להרעיש על זה וכו'

אמנם לזה נתכוונתי.