פורום אוצר החכמה

שלום וברכה.
עסקתי לא זמן בהלכות אבילות ונוכחתי לדעת שיש סתירות רבות בין ספר ילקו"י לספר חזון עובדיה (על הלכות אבילות. נדפס תש"ע-תשע"א).: סתירות בין דעת הגר"י יוסף לאביו, סתירות בין פסקי הגרע"י ואפילו סתירות בין מעשה רב של הגרע"י (שהובא בשמו בילקו"י) לבין החזון עובדיה.
אשמח ממי שמתמצא בענין אם יוכל להבהיר: האם זו מחלוקת בין הגר"י יוסף לאביו? חזרה של הגרע"י? ואם כן - איזה ספר משקף את דעתו הסופית של הגרע"י?
אם יש צורך - אפרט דוגמאות.
תודה רבה

יש ספר מהראשון לציון שליט"א על כללי הפסק עיין שם..

במקרה ולא ידוע מתי נכתבו הדברים, חזון עובדיה הוא הרבה יותר מוסמך,
כי אינו דומה פסק שכותב פוסק בספרו, לפסק שמסכים עליו המתפרסם בספרו של אחר ופשוט.
במקרה וידוע שהדברים בילקוט יוסף נכתבו לאחר צאת החזון עובדיה, זו שאלה טובה, כי חזקה
על בנו שלמד את דברי אביו בחזון עובדיה, ובכה"ג יש להתחיל לחשוש שנתכוון בזה לחלוק על אביו,
עי' לדוג' בהיתר מכירה שסטה מנוסחאות אביו בענין. ועתה נותרה קושיית הסתירה על הילקוט יוסף עצמו,
האם דבק בדברי אביו לגמרי כנר' מדבריו וכתביו פעמים אין ספור, או לא בדיוק.

ואחר ששמענו מרבים על חזרות ושינויים לאין מספר ממהדו' למהדו' בילקו"י, ואחר שכב' הגה בספרים הללו,
אולי ישמיענו אם יש אמת בענין, ואם כן תעמוד התמיהה למה לא זועק הרב המחבר "ישן מפני חדש תוציאו"
ולידי עוון לא תגיעו.

אחדד את השאלה: מהחזו"ע ניכר שמדובר בחלקו בתשובות שכתב אותן הגרע"י (לאו דווקא הדפיס). השאלה היא אם התשובות היו לעיני הגר"י יוסף ואעפ"כ פסק אחרת (כך שדווקא ילקו"י הוא בתראה) או לא.
תודה רבה

סדרת הספרים ילקוט יוסף ברובה נכתבה קודם סדרת הספרים חזון עובדיה
הגר''ע יוסף זצ''ל לא עבר על הילקוט יוסף קודם שנדפס (למעט חלק א' ) כך שהרבה מהפסקים כתב הגר''י יוסף ע''פ דעתו האישית ולאחר מכן יצאו הספרים חזון עובדיה שבהם בכמה מקומות התברר שהבן פסק אחרת מדעת האב בלא שידע את דעת אביו
ועכ''פ הגר''י יוסף אמר בכמה מקומות שבכל מקום שיש סתירה בין דבריו בספר לדברי אביו הרי שהוא מבטל את דעתו

מענה איש כתב:הגר''ע יוסף זצ''ל לא עבר על הילקוט יוסף קודם שנדפס (למעט חלק א' )

לא מדוייק.
הרע"י עבר על החלקים הראשונים של ילקו"י, על כל הספר או עכ"פ על רובו ככולו.
חלק א' (הראשון) של ילקו"י הוא לקוט מכתבי הרע"י בלבד.

באופן כללי הילקו"י מכוון את פסיקותיו לחזו"ע. אכן, במהדורות מוקדמות של ילקו"י שנדפסו לפני חזו"ע פסק אחרת מחזו"ע, ולאחר שהודפס חזו"ע חזר והדפיס ילקו"י על פי פסקי אביו, וכך אכן נוהג בספרי הילקו"י שמודפסים לאחרונה.

לעומתו, הרב דוד יוסף בהלכה ברורה חולק על אביו בהדיא גם כשידועה דעתו. הדוגמא הקלאסית לכך היא בספרו הלכה ברורה חלק ח', בשו"ת אוצרות יוסף שבסוף הספר, לעניין מאכל שטיבולו במשקה, בתנאי דמבושל, שלדעת הגרע"י בישול היינו במשקה, ולגר"ד היינו שהמאכל בושל במשקה. עיין שם.

הכי נמי מסתברא כתב:שלום וברכה.
עסקתי לא זמן בהלכות אבילות ונוכחתי לדעת שיש סתירות רבות בין ספר ילקו"י לספר חזון עובדיה (על הלכות אבילות. נדפס תש"ע-תשע"א).: סתירות בין דעת הגר"י יוסף לאביו, סתירות בין פסקי הגרע"י ואפילו סתירות בין מעשה רב של הגרע"י (שהובא בשמו בילקו"י) לבין החזון עובדיה.
אשמח ממי שמתמצא בענין אם יוכל להבהיר: האם זו מחלוקת בין הגר"י יוסף לאביו? חזרה של הגרע"י? ואם כן - איזה ספר משקף את דעתו הסופית של הגרע"י?
אם יש צורך - אפרט דוגמאות.
תודה רבה

זכור לי שהילקו"י כתב כמה פעמים שאם רואים שינויים בספרי הגר"ע שיצאו לאור אחריו יש לפסוק הלכה כמותם. ודאף שאין הדבר חובה הוא מקבל על עצמו את אביו כמרא דאתרא שתמיד הלכה כמותו ולכן לעולם אינו חלוק עליו.

ארזי הלבנון כתב:באופן כללי הילקו"י מכוון את פסיקותיו לחזו"ע. אכן, במהדורות מוקדמות של ילקו"י שנדפסו לפני חזו"ע פסק אחרת מחזו"ע, ולאחר שהודפס חזו"ע חזר והדפיס ילקו"י על פי פסקי אביו, וכך אכן נוהג בספרי הילקו"י שמודפסים לאחרונה.

לעומתו, הרב דוד יוסף בהלכה ברורה חולק על אביו בהדיא גם כשידועה דעתו. הדוגמא הקלאסית לכך היא בספרו הלכה ברורה חלק ח', בשו"ת אוצרות יוסף שבסוף הספר, לעניין מאכל שטיבולו במשקה, בתנאי דמבושל, שלדעת הגרע"י בישול היינו במשקה, ולגר"ד היינו שהמאכל בושל במשקה. עיין שם.

יש עוד הרבה דוגמאות כגון:
ברכה על פיצה
ברכה על במבה (טוען שאביו חזר בו)
בישול ביצה בשבת
ועוד

נהר שלום כתב:

ארזי הלבנון כתב:באופן כללי הילקו"י מכוון את פסיקותיו לחזו"ע. אכן, במהדורות מוקדמות של ילקו"י שנדפסו לפני חזו"ע פסק אחרת מחזו"ע, ולאחר שהודפס חזו"ע חזר והדפיס ילקו"י על פי פסקי אביו, וכך אכן נוהג בספרי הילקו"י שמודפסים לאחרונה.

לעומתו, הרב דוד יוסף בהלכה ברורה חולק על אביו בהדיא גם כשידועה דעתו. הדוגמא הקלאסית לכך היא בספרו הלכה ברורה חלק ח', בשו"ת אוצרות יוסף שבסוף הספר, לעניין מאכל שטיבולו במשקה, בתנאי דמבושל, שלדעת הגרע"י בישול היינו במשקה, ולגר"ד היינו שהמאכל בושל במשקה. עיין שם.

יש עוד הרבה דוגמאות כגון:
ברכה על פיצה
ברכה על במבה (טוען שאביו חזר בו)
בישול ביצה בשבת
ועוד

לענ"ד בברכה על פיצה אינם חלוקים, אלא שהגר"ד מחדד ומרחיב יותר

ההסבר הוא מאוד פשוט וכפי שכבר כתב הראשל"צ בעצמו בס' ילקוט יוסף.ישנם ספרים רבים שכתבם הגר"י לפני שמרן זיע"א כתבם ואלו פסקי עצמו שכתבם ע"פ דעתו עצמו בלא ידיעה מה אביו סובר!ומרן זיע"א כתב פעמים הלכות חדשות היפך מדעת בנו (ד.א. רוב הפעמים זכה הגר"י לכוון לדעת אביו ובעיקר בהל' שבת) ומפני שרצה לחלוק לו כבוד לא כתב במפורש שאי"ז כדעת בנו (כנלענ"ד דאל"כ הרי מרן בקיא בס' בניו וכמו שרואים להדיא שמצטט דבריו פעמים רבות וא"כ אמאי לא הזכיר דפליג עליו ועל"כ זוהי הסברא או שי"ל שידע שבנו יחזור בו לכן לא הוצרך לכתוב דפליג עליו וזה פשוט!). וידועה דעת הגר"י שמבטל דעתו מפני דעת אביו זצ"ל ולכן עיקר ההלכה כד' החזו"ע.ומעולם לא מצינו שהגר"י יחלוק ע"ד אביו הגדול בשונה מאחיו הגר"ד שחולק מס' פעמים על אביו כדרכה של תורה.

למרות שהחזו"ע הוא "בתראה" עדיין צ"ע אם אפשר לצרף את הילקוט יוסף בתור סניף לספק ספיקא..

זכורני שהראשון לציון שליט"א התייחס לזה במכתב לאחרונה ממש. ואיני זוכר כעת מקום כבודו.

ארזי הלבנון כתב:

נהר שלום כתב:

ארזי הלבנון כתב:באופן כללי הילקו"י מכוון את פסיקותיו לחזו"ע. אכן, במהדורות מוקדמות של ילקו"י שנדפסו לפני חזו"ע פסק אחרת מחזו"ע, ולאחר שהודפס חזו"ע חזר והדפיס ילקו"י על פי פסקי אביו, וכך אכן נוהג בספרי הילקו"י שמודפסים לאחרונה.

לעומתו, הרב דוד יוסף בהלכה ברורה חולק על אביו בהדיא גם כשידועה דעתו. הדוגמא הקלאסית לכך היא בספרו הלכה ברורה חלק ח', בשו"ת אוצרות יוסף שבסוף הספר, לעניין מאכל שטיבולו במשקה, בתנאי דמבושל, שלדעת הגרע"י בישול היינו במשקה, ולגר"ד היינו שהמאכל בושל במשקה. עיין שם.

יש עוד הרבה דוגמאות כגון:
ברכה על פיצה
ברכה על במבה (טוען שאביו חזר בו)
בישול ביצה בשבת
ועוד

לענ"ד בברכה על פיצה אינם חלוקים, אלא שהגר"ד מחדד ומרחיב יותר

הייתי בשיעור של הגר"ד בו אחד הרבנים שאלו האם לברך על פיצה מזונות והשיב שאינו רוצה לחלוק על אביו ברבים.

התייחסות מפורטת של בעל הילקוט לנושא.

התייחסות מפורטת של בעל הילקוט לנושא.

תודה רבה!

בקובץ שצירף הרב ס"ט, ראיתי באות ט', לענין ברכה אחרונה על אכילת שלוה, שבילקו"י ברכות כתב שאף שדעת הרמב"ם שיש לברך נפשות, מ"מ תוס' הסתפקו בזה דשמא יברך מעין שלש. ובו"ש הביא את ב' הדעות, וכיון שיש ספק בזה לכן אין לברך עליהם ברכה אחרונה, ולצאת מספק ראוי לאכול בתוך הסעודה, והיינו משום סב"ל. והוסיף בעל הילקוט בקובץ המצורף: שכ"פ באול"צ ובברכת ה' ח"ב עמ' קכח.

אולם בחזו"ע (עמ' קפג) חזר בו, והיינו משום דלא שבקינן ודאו של הרמב"ם והראשונים שעמו, נגד ספקם של התוס'. והעלה לברך ברכה אחרונה. ע"כ.

וצע"ג, שהרי בברכת ה' הביא את דעת רב עמרם גאון וראב"ן ועוד ראשונים הסוברים שיש לברך מעין שלש [ויש להוסיף שהביא שיטה זו גם הארחות חיים בדיני ברכות אות ד], וכל אלו כפי הנראה נעלמו לפי שעה מהחזו"ע. וכיון שבעל הילקוט ראה את דברי הברכת ה', כיצד שייך לומר בזה "ודאו של הרמב"ם נגד ספקם של התוספות", והלא מאידך ראינו ראשונים הסוברים להדיא שיברך מעין שלש.

מתוך 'מקראי קודש' (הררי; יום הכפורים, מהד' תשס"ג, פרק ט הערה לב), יודגשו המילים בהם מסיים את הערתו: כל קטע זה נכתב בשיתוף עם הרה"ג ר' יצחק יוסף שליט"א.

ומה שכתב בילקוט יוסף (עמוד צד) בענין יולדת, הנה הדברים מועתקים מילה במילה מירחון 'קול סיני', ממאמרו של אביו הדגול שליט"א [זצ"ל] וכמו שהדברים נכתבו בשער הספר ילקו"י "לקט מתשובותיו מיבי"א וכו' וקול סיני".
ומאוחר יותר, אחר שנים, מרן הראש"ל שליט"א [זצ"ל] חזר וכתב בנושא והעלה לדינא כמ"ש כאן בשמו.
ומעתה אין שום טענה נגד מחבר הילקוט יוסף, לאחר שהדגיש בשער ספרו שהכל מפסקי אביו
וכאן המקום להבהיר שמה שכתבנו במהדורא הקודמת איזה דברים קצת קשים על הילקוט יוסף, הנה עתה בהגלות נגלות דברי מרן שליט"א [זצ"ל] בקול סיני, ממילא מה שכתבנו בעבר, אין לו מקום, ואכן כל הפסקים בילקוט יוסף 'מועדים' מבוססים על פי פסקי אביו בספריו הרבים. ואם המצא תמצא באיזהו מקומן של שבחים שאביו הדגול חזר בו, זו היא דרכה של תורה. ואין לנו להלין בזה על מחבר ספר ילקוט יוסף.
אך זאת לדעת שהדברים אמורים כלפי ילקו"י מועדים, אבל בילקוט יוסף שאר הכרכים, הובאו מאות פסקי הלכה מאת מחבר הילקו"י, ואינם בהכרח פסיקותיו של אביו, אלא מחבר הילקו"י כתב פסקים ותשובות עפ"י דרכו, וצירף עמהם גם את פסקיו של מו"ר אביו, ורק בילקו"י ח"א וח"ה, בהם הצטמצם רק בפסקי אביו. (כל קטע זה נכתב בשיתוף עם הרה"ג ר' יצחק יוסף שליט"א)