פורום אוצר החכמה

בשו"ת יד חנוך סי' כ"ב להגאון רבי חנוך העניך מסאסוב זצ"ל, כתב בדרך אפשר, דהתפוז הוא מין ממיני הרמונים והוא פרי חשוב שבפירות ארץ ישראל. וחיילי' מדברי הפסיקתא, שפירש הכתוב "ולקחתם מפרי הארץ" - אלו רמונים שהוא פרי חשוב בארץ ישראל, וכתב שם בעל יד חנוך, ואותו מין שקורין מילגרא"ם אינו חשוב כל כך כידוע. ולכן כתב שם שפרי המאראנ"ץ [=תפוז], הוא מין ממיני הרימונים.

ונפלאים הדברים ותמוהים, כי הלא בפשטות בין מצד ההלכה ובין מצד חכמת הבוטניקה, נחשבו ב' פירות הנזכרים כשני מינים שונים, לגבי דין כלאים וכדו'. ועוד דלפי מה שכתב, לכאורה נפל ברכה האחרונה של פרי התפוז בספק ברכה דמעין שלש, ולענין קדימה גם יהא דין התפוז שונה מדין התפוח למשל, עכ"פ מחמת ספק פרי משבעת המינים.

האם ישנה אסמכתא לדבריו באיזהו מקומן בדברי רז"ל או להבדיל בעולם המדע. נשמח לשמוע מחברי בית המדרש הזה את חוות דעתם בענין.

כל ראייתו של היד חנוך הוא שלא מתקבל אצלו שרימון הוא פרי חשוב, ובמקומו בכפר ווערעצקיא שבהרי מארמאראש הרי המאראנץ היה פרי חשוב לכן סבר וקבל שהוא ממין הרמונים...... (מזכיר לי העובדא שבימי השואה היו מברכים שהחיינו על תפוח....)
במחילה ממנו, אבל כהיום ובמקומותינו המאראנץ אינו עולה כלום בחשיבותה על הרימון המקורי..... ואדרבא, המאראנצן נמכרים בשווקים וברחובות יותר מהרימונים
אצלינו בחו"ל מתקריא הפרי על שם הצבע שלה 'אראנזש' בלע"ז

צפנת פענח כתב:ונפלאים הדברים ותמוהים, כי הלא בפשטות בין מצד ההלכה ובין מצד חכמת הבוטניקה, נחשבו ב' פירות הנזכרים כשני מינים שונים, לגבי דין כלאים וכדו'.

גם אם לענין כלאים חשובים כשני מינים, אין זה אומר שאינם מאותו המין. ככמובאר בריש מסכת כלאים, שאפילו שני מיני חיטין יכולים להיות כלאים זה בזה, והכל על פי עומק חכמת חז"ל כמ"ש בחז"א על משנה זו.
מאידך, כיון שהדברים נאמרו רק על דרך אפשר, ממילא אין להם שום בסיס אמין, כי על דרך אפשר אין סוף לאפשריות.

לענין מ"ש אראל, חושבני קצת להיפוך, כי כבר בימי המחבר הספר יד חנוך, שווקו והגיעו תפוזי ג'אפה הנודעים הגדלים בארץ ישראל - למדינות אירופה, ואיזור מקום המחבר, או עכ"פ יצא טבעם בעולם והגיעו שמועות על טוב טעמם.

ומ"ש שמח תשמח, שעל דרך אפשר אין סוף לאפשריות, באמת כן כתב בתוך תשובה בדרך אפשר, אולם מצויין שם מתחת לקו לחלק הגהות על שו"ע או"ח, ושם בסי' ר"ח כתב כן בהחלט, וז"ל: ורמון הוא מה שקורין מאראנטץ (או אפילזינע) וכן מה שקורין מילגרום, עכ"ל.
ומשמע שנקט כן בפשיטות, וצ"ע.

גם איך יתיישבו דברי רז"ל "כפלח הרימון רקתיך וגו' אפי' ריקנין וכו' מלאין כרימון"?

מותיב ומפרק כתב:גם איך יתיישבו דברי רז"ל "כפלח הרימון רקתיך וגו' אפי' ריקנין וכו' מלאין כרימון"?

הכוונה לגרגירים הקטנים מהם מורכב כל פלח תפוז... פתח 'פלח' ותראה...

מה באמת מעלת הרמון, כולו גרגרים, פרי לא אכיל, זה יותר שייך לנוי מאשר פרי שיש להשתבח אתו. (פעם שמעתי שזה ההי בעולם העתיק פרי ברייאותי, לאחרונה החלו לשווק את מעלתיו כפרי בריא, הבגלל זה?)

הענין של תרי"ג גרעינים מוזכר בדרשות חתם סופר
ח"ב דף רמ"ט

ובמלבי"ם עה"פ כפלח הרמון רקתך
ואולי יש לזה מקור קדום
וכן כתב בעוד יוסף חי (להגאון בן איש חי) בפתיחה רביעית
לנסיוני מצאתי שיש בינהם שיש בהן יותר מתרי"ג, אולי נתוספו ע"י הגזרות דרבנן...
וכן העיר הגאון ר יעקב חיים סופר במנוחת שלו' ח"ג סי' מ"ז

ואולי המנין הוא בדרך ממוצע

איפה הוזכר כאן תרי"ג גרעינים?

עכ"פ בנתיים אני מכיר שני מקומות קצת קדומים לכך.

בלחמי תודה לבן ההפלאה תקסח תוכחה לי"ב אלול ז אדר שמביאו מספרי!

וגם מצאתיט בספר אבני קודש עמ' יר שקלאוו תקנ"ד "מלאים מצות כרימון ושמעתי ענין נפלא כי ברמון יש בתוכו גרעינין כמניין מצות שבתורה תרי"ג גרעינין.

אתנחתא כתב:איפה הוזכר כאן תרי"ג גרעינים?

בתמונה שהוצגה מהספר יד חנוך בראש האשכול מוזכר
וסיים לא מצאתיו בחז"ל
הי' בקי נפלא

יישר כח על ציונים החדשים
ומה שכתבתי בצחות שנתוסף מחמת גזירות דרבנן יש לציין כעין זה רעיון נפלא מהחת"ס

אראל כתב:כל ראייתו של היד חנוך הוא שלא מתקבל אצלו שרימון הוא פרי חשוב, ובמקומו בכפר ווערעצקיא שבהרי מארמאראש הרי המאראנץ היה פרי חשוב לכן סבר וקבל שהוא ממין הרמונים...... (מזכיר לי העובדא שבימי השואה היו מברכים שהחיינו על תפוח....)
במחילה ממנו, אבל כהיום ובמקומותינו המאראנץ אינו עולה כלום בחשיבותה על הרימון המקורי..... ואדרבא, המאראנצן נמכרים בשווקים וברחובות יותר מהרימונים
אצלינו בחו"ל מתקריא הפרי על שם הצבע שלה 'אראנזש' בלע"ז

תיקון קטן:
כמדומני לזכרוני שר' העניך היה גר בקרעצקי ולא בווערעצקי.