פורום אוצר החכמה

בויקיפידיה בערך עליו נאמר בין היתר:

חיבורו המקיף "מידת סדום" לא נדפס כספר אלא הופיע בצילום של הדפסת מכונת כתיבה ('סטנסיל').

נשמח לעוד פרטים על חיבור זה ותוכנו.

הוא נדפס בחמישים או מאה עותקים בלבד, ואחד מידידיי קנה עותק מידי בנו שיחי' בסכום גבוה (כ-150 ש"ח, כדומני).

ואני ראיתי הספר, ולא ידעתי מה הוא רוצה, גדוש ועמוס בקיאות להדהים, (קצת כמו שלא זכיתי להבין מה בדיוק הוא רוצה במאמרו המפליא בקובץ לזכר אשתו) אך לא הבנתי לאן הוא חותר, ומה האמירה.

חכם באשי כתב:הוא נדפס בחמישים או מאה עותקים בלבד, ואחד מידידיי קנה עותק מידי בנו שיחי' בסכום גבוה (כ-150 ש"ח, כדומני).

לא ייתכן. בעיני ראיתי מושלכים אצל סוחר ספרים משומשים כחמישה עותקים במחיר 10 שקלים לאחד (לפני שנתיים).

זה הסכום ששילם ידידי על הספר.
ואין זה סותר את שראו עיניך, שכבר אמרו חכמים: הכל תלוי במזל ואפילו ספר...

לא על המחיר תמהתי, אלא על ההנחה שנדפס במאה עותקים בלבד והוא נדיר.

חביבי,
זה מה שסיפר לי אותו ידיד.
שמא הוא חזה את הדברים בדמיונו...

הערך בויקיפדיה משובש
הערך מחליף בכמה פרטים בינו לבין בנו
וחסירים בו כמה פרטים
ועוד חזון למועד

כרגיל כבר נידון כאן, וגם שם כתב אתנחתא את ביקורתו שלא ברור מה רוצה (בביקורת).
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

אליהוא,
כל באי הפורום יודעים, כי גבה טורא בינך לבין אתנחתא,
אבל בענין המדובר, אני מסכים עם רבינו אתנחתא, מתוך עיון במאמרו המפליא והמקיף בספר הזכרון לזכר אשתו ('אהל רחל'? השם פרח ממוחי).
עיינתי כמה וכמה פעמים במאמרו הנזכר, אך משום שהוא מדלג מנושא לנושא וגם משום שהערותיו משׂתרעות על דפים שלמים, כשבדרך כלל הוא דן שם בעניינים שוליים שלא נוגעים לגוף הענין - איבדתי את הקשר והענין, ועד היום לא סיימתי את המאמר. וחבל.
אולי אתה הצלחת להקיף את המאמר מהחל ועד כלה. אני - לא.

אליהוא יישר כח, אכן היה צריך לחפש שם לפני שפותחים אשכול...

תקוותי שניתן יהיה לצלם את החיבור הנ"ל לאוצר ונוכל כולנו לראות במה מדובר, ומי הצודק.

חכם באשי כתב:, מתוך עיון במאמרו המפליא והמקיף בספר הזכרון לזכר אשתו ('אהל רחל'? השם פרח ממוחי).

אהל שרה רחל

אהל שרה לאה

מי אמר שצריך ל'רצות משהו' כשמקיפים איזה ענין.
די לנו בבקיאים מגמתיים שאפשר ללמוד רק ממה שמביאים [כולי האי ואולי],
ולא ממה שמשמיטים מה שלא עומד בקנה אחד עם מגמתם מנהג מדינתם וכו'.
ומה שעובר מענין לענין הרי כך דרכם של גאונים, וכי גם על הרוגוטושבער היה אומר שלא מבין מה רוצה?.
ובאמת היה ראוי שיתקין תוכן ענינים ויחלק לסעיפים ומפתח בסופו לתועלת המעיינים.
אך הייתי מעדיף שזוהגאונים המחברים יתרכזו בחיבוריהם ואחרים יעשו להם אוזניים.

למתעניינים בחיבור: http://www.hebrewbooks.org/52043

תודה לך!!

מבקש חכמה כתב:למתעניינים בחיבור: http://www.hebrewbooks.org/52043

ואגב אורחא אתה חושף פה שבעצם ישנם ספרים שכבר הועלו להיברו בוקס ועדיין אינם מוצגים בעדכון השוטף ובקטלוג האתר!!!

אגב בין הספרים שהועלו שם, ועדיין אינם מצויים בפאנל שפוגשים כל הגולשים, ישנו סט מכובד של חכם צרפתי בשם ר' רפאל יעקב ישראל "מנוחת אהרן" כרכים עבים (מאות עמודים) על כמה מסכתות,
[על יבמות - למעלה מ1000 עמודים, על זבחים - כמעט 1000 עמודים]
לא פתחתי ועיינתי בפנים, אך חיצונית היבול מרשים.
מישהו יודע פרטים על זהותו של ת"ח זה??

סתם כקוריוז, נהניתי מאחד שעריו, והנני להציגו כאן (פריט ביבליוגרפי לא שכיח, ונוגע קצת לאשכול על רי"א והרב תימצוט):

אליהוא כתב:מי אמר שצריך ל'רצות משהו' כשמקיפים איזה ענין.
די לנו בבקיאים מגמתיים שאפשר ללמוד רק ממה שמביאים [כולי האי ואולי],
ולא ממה שמשמיטים מה שלא עומד בקנה אחד עם מגמתם מנהג מדינתם וכו'.
ומה שעובר מענין לענין הרי כך דרכם של גאונים, וכי גם על הרוגוטושבער היה אומר שלא מבין מה רוצה?.
ובאמת היה ראוי שיתקין תוכן ענינים ויחלק לסעיפים ומפתח בסופו לתועלת המעיינים.
אך הייתי מעדיף שזוהגאונים המחברים יתרכזו בחיבוריהם ואחרים יעשו להם אוזניים.

בהמשך לנדון שבתחילת האשכול: אולי מדובר פשוט בסוג של טיוטא שהכין הגהמ"ח לעצמו לקראת כתיבת ערך באנציקלופדיה התלמודית???

קלונימוס הזקן כתב:

מבקש חכמה כתב:למתעניינים בחיבור: http://www.hebrewbooks.org/52043

ואגב אורחא אתה חושף פה שבעצם ישנם ספרים שכבר הועלו להיברו בוקס ועדיין אינם מוצגים בעדכון השוטף ובקטלוג האתר!!!

טעיתי, הרשימה מופיעה בבלוג. רק לא עודכנו עדיין המנויים למייל, וכן לא עודכן הדבר בכרטיסיה 'סייר/עדכון אחרון'

קלונימוס הזקן כתב:אגב בין הספרים שהועלו שם, ועדיין אינם מצויים בפאנל שפוגשים כל הגולשים, ישנו סט מכובד של חכם צרפתי בשם ר' רפאל יעקב ישראל "מנוחת אהרן" כרכים עבים (מאות עמודים) על כמה מסכתות,
[על יבמות - למעלה מ1000 עמודים, על זבחים - כמעט 1000 עמודים]
לא פתחתי ועיינתי בפנים, אך חיצונית היבול מרשים.
מישהו יודע פרטים על זהותו של ת"ח זה??

שער מעניין.jpg

הג"ר רפאל ישראל זצ"ל נולד בי"ח תמוז תרצ"ז בעיר פאס שבמרוקו וכבר מקטנותו נודע בפיקחותו וחריפותו. בשנת תשי"ב והוא אך בן חמש עשרה קיים בנפשו "הוי גולה למקום תורה", עזב את ביתו וארצו ומולדתו ויחד עם חברו הטוב הרה"ג רבי גבריאל איטח שליט"א (מחבר הספר "יערב עליו שיחי"), נדדו ממרוקו של אז לישיבת "נצח ישראל" בעיר סונדרלנד שבאנגליה. הם לא ידעו מילה אחת באנגלית ולא נערך להם רישום מוקדם. כך נסעו להם שני נערים צעירים כשבידם רק פתק עם כתובת הישיבה אך בלבם אש לוהטת של אהבת התורה. הנסיעה לבד נמשכה שבוע. מיד בהגיעו לישיבה השקיע את כל כוחותיו וכשרונותיו בלימוד התורה בשקידה יומם ולילה ללא ליאות וללא הפסק. (הוא התברך בכוחות גופניים חזקים ואת כל כחו השקיע בלימוד. פעם אחת אף אמר: טרם הגיעי לישיבה יכולתי להרים בן אדם שמשקלו שמונים וחמש ק"ג עם כפות הידים שלי, אבל ב"ה את כל הכוחות האלה השקעתי בלימוד התורה!).
קיבל על עצמו לחדש חידושים בכל סוגיא שילמד. אירע פעם כאשר הגיעה שעת לילה מאוחרת, העייפות גברה עליו וחבלי שינה אחזוהו, אלא שעדיין לא סיים להכין "חבורה" על הסוגיא שלמד ולא רצה לזוז מהקבלה שקיבל על עצמו. כיון שכך מילא קערה במים קרים, חלץ מנעליו וגרביו וטבל רגליו במים הקפואים כדי להתעורר ולהשאר בערנותו עד שישלים את הנושא בו עסק. מתוך התמדה ויגיעה שכאלו סיים את לימוד כל סדרי נשים ונזיקין שבש"ס משך עשרת השנים שלמד בישיבה. ואגב, בעשור זה שב הביתה רק פעמיים! לראשונה אחרי ארבע שנות לימוד בישיבה ופעם נוספת אחרי שש שנים נוספות. גם העיד עליו רבו הגאון רבי חיים שמואל לאפיאן זצ"ל בהסכמתו לחידושיו, כי הצטיין בכל המ"ח דברים שהתורה נקנית בהם. באופן מיוחד דבק בתורתו של הג"ר אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד ראש ישיבת ברנוביץ' וראה עצמו כתלמידו ממש!
בתקופה הזאת והוא עודנו בחור חיבר את ספריו הראשונים על המסכתות סוכה, פסחים, וזבחים. בחודש אדר תשכ"א עמד מתחת לחופתו עם תבל"ח מנב"ת הרבנית מזל תליט"א לבית ממן, ממשפחה רמת היחס משפחת ן' עטר מפאס. בשנים הללו חיבר את ספריו על מנחות וחולין, מהקשות שבמסכתות. בתקופה ההיא הוסמך להוראה ע"י הג"ר יצחק יעקב וייס זצ"ל בעל ה"מנחת יצחק" שכיהן אז כרבה של מנצ'סטר. באמצע הבחינה באחד הפרטים אמר לו ה"מנחת יצחק" זצ"ל: "אני לא פסקתי כך אבל אתה צודק". מאוחר יותר הוסמך גם לדיינות ע"י רבו הגרח"ש לופיאן זצ"ל.
המשך יבוא בעזה"י

יישר כחו של גוראריה, ובקריאתו הנפעמת של איש ספר באחד האשכולות בעבר: הה, מה נורא המקום הזה..

להלן דברי פרופ' י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, עמ' 386, הערה 76 (הדגשה שלי):

מרד"צ רוטשטיין שמעתי שלדעתו גם ספר שיטה מקובצת נערך באותו אופן. לאמור, רב"א ריכז חבורת חכמים שעבדה על פי הנחיותיו, וכל אחד מהם אחראי על מסכת מסוימת. האר"י היה אחראי על מסכת ב"ק. הואיל והוא עתיד לכתוב על כך בהרחבה, איני מאריך בזה.

האם לבסוף פורסם מאמר הנ"ל בפועל?

בוויקיפידיה כתוב "עמד בראש מכון צבי למורשת גדולי ישראל. במסגרת המכון עסק בעריכת הספר "שיטה מקובצת" למסכת בבא קמא", נראה שכן ראה אור עולם, אמנם לא מצאתיו.

משהד כתב:להלן דברי פרופ' י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, עמ' 386, הערה 76 (הדגשה שלי):

מרד"צ רוטשטיין שמעתי שלדעתו גם ספר שיטה מקובצת נערך באותו אופן. לאמור, רב"א ריכז חבורת חכמים שעבדה על פי הנחיותיו, וכל אחד מהם אחראי על מסכת מסוימת. האר"י היה אחראי על מסכת ב"ק. הואיל והוא עתיד לכתוב על כך בהרחבה, איני מאריך בזה.

האם לבסוף פורסם מאמר הנ"ל בפועל?

מצאתי שפרטים על הוכחות רד"צ בנידון זה פורסמו ע"י א' חבצלת, 'עותקים מוגהים של הרמב"ם בהם השתמשו מרן הבית יוסף ובעל השטמ"ק', מוריה, שנה כ גליון י-יב (תשנו), עמ' כב

האם הסכמות אלו פורסמו באיזשהו מקום? (לא מופיעים בשו"ת הרי"ף...)