פורום אוצר החכמה

מדוע 'גיהוץ' נקרא כך? מה שורש המילה הזו (שכנראה אינה בלשון הקודש).

מדוע אני שואל, כי אחד מהראשונים מפרש את 'אֵל גהוץ', שבאחד מפיוטי הקלירי, שהוא מלשון 'כלי מגוהץ', וכאן הוא מציין את לעזו בצרפתית עתיקה: קלייר או קלייד (לא תמיד ניכר ההבדל בכתה"י בין דל"ת לרי"ש).
והנה חוקרי הפיוט החדשים הוכיחו ש'גהץ' הפייטני הוא במשמע של: אור, שמחה ותשוקה (עי' זולאי, ארץ ישראל ופיווטיה, עמ' 465 ואילך). מסופקני אם הראשון הנזכר מסכים למשמע זה. ועכ"פ חשוב לי לדעת מהי שורשה של 'גיהוץ', וכיצד הראשונים הסבירו אותה.
תודה רבה לכל עזרה.

עכשיו כתב לי מומחה גדול בשפות לעז,
שכנראה הכוונה ל: clair, בהיר.

אבל האם מצאנו ש'כלי מגוהץ' מכוּנה כן משום שהוא יותר בהיר?

ראה בערוך השלם השערות אם מקורה ערבי או פרסי.
[כהערה בעלמא אזכיר כאן את שני הפירושים שכתב הפמ"ג להגהה, אם מלשון אור או מלשון להגות ממסילה].

בית יוסף או"ח סי' תקנא
גיהוץ פירש הערוך (ערך גהץ א') שמעבירין על הבגדים אבן חלקה להחליקן ונמוקי יוסף פירש בפרק אלו מגלחין (מו"ק יד ע"ב ד"ה כל) דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית ולדבריו צריך לומר דכיבוס היינו במים לבדם:

רוב תודות לכם!

אבל זכור לי, שההבנה ש'גיהוץ' זה כיבוס איכותי מופיע כבר ברש"י (אולי במו"ק). וכעת לא מצאתיו.
מי ישיב לי אבדתי?

חד ברנש כתב:רוב תודות לכם!

אבל זכור לי, שההבנה ש'גיהוץ' זה כיבוס איכותי מופיע כבר ברש"י (אולי במו"ק). וכעת לא מצאתיו.
מי ישיב לי אבדתי?

ראה ברש"י מו"ק דף י' ע"ב ד"ה לכסכוסי ובתוס' שם ובמתרגם של לועזי רש"י הנדפס בסוף המסכתא ותמצא את אבידתך.

תבורך מן השמים!
אעיין שם.

אני מניח שפירושי הראשונים הושפעו מהמובנים שעולים מהתלמודים -
בירושלמי מו"ק: איחוי וגיהוץ ותגלחת. אי-זהו גיהוץ. כלי צמר מגוהצין חדשים. וכלי פשתן מגוהצין לבנים.
בבבלי כתובות: גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם. ואי אמרת. נעביד הכי גיהוץ. מעברת לי' חומרתא.

וכן נראה במקורות נוספים, כגון:
מסכת שמחות: אמ' להם. צאו רחצו וסכו וגהצו את בגדיכם והתקינו עצמכם לסעודה. הפיקחין שבה(ן)[ם] הקפידו על דבריו שלמלך ורחצו וסכו וגיהצו את בגדיהם והתקינו את עצמם לסעודה.
פסיקתא דרב כהנא: ולא היו צריכין תכבוסת. אמ' ליה. ענני כבוד היו מגחצין אותן. ואל תתמה. אמינטון הזה אין מגחצין אותו אלא באור.

ר' עדיאל,
עזרת לי מאוד מאוד.
תבורך!

האם ידוע לאי מי מהחכמים דפה, מי שדן להקל בגיהוץ שלנו בשבוע שחל בו ט"ב, מחמת שאינו הגיהוץ של זמנם?

וראה בקובץ יתד המאיר אב תש"פ עמ' 197
הובא כאן
viewtopic.php?f=19&t=50260&p=647294#p647294

אם החילוק לא נכון לדבריך זכותך לחלוק.
אך לא ראוי לקרוא לזה נגיעות ודעות קדומות!