עמוד 1 מתוך 1

על שני לעזים

פורסם: ה' נובמבר 02, 2017 9:57 am
על ידי חד ברנש
בספר כת"י לאחד מחכמי צרפת מדורם של תלמידי רש"י ישנם הרבה לעזים. כל הלעזים הם בצרפתית עתיקה, וכולם פוענחו בעזרתו של מומחה גדול, ונשארו שניים שלא זוהו:

(א) "מים העליונים קורא 'צנורות', שנ'אמר: 'לקול צנוריך', קאלטש, כן מצ' [=מצאתי]. וכמדומ'ה לי שזה קנאלש בל'עז".
'קנאלש' בצרפתית עתיקה Chenals, תעלות. אבל מהו 'קאלטש'? מדברי הכותב משמע, שהוא מצא את הלעז הזה באיזה חיבור שעמד לפניו, והוא עצמו לא ידע את פיענוחו והוא משער ("וכמדומה לי") שזה זהה עם קנאלש=תעלות.
אבל מהו 'קאלטש'? באיזה שפה היא? זה לא צרפתית עתיקה. להשערתי זה צריך להיות בפרובאנסלית או באיטלקית (ואולי בגרמנית עתיקה)

(ב) "חומת כמש: חום השמש, ועל ידי כן כמיש'ים, פלישטריאה בל'עז". - למה כוונתו?

תודה רבה!
ידוע לי, שישנו אשכול מיוחד לבירורי לעזים, ואבקש מההנהלה, שלעת עתה לא להעביר את האשכול הנוכחי לשם, אחרת הוא ייבלע שם לפני שאסתייע.

Re: על שני לעזים

פורסם: ה' נובמבר 02, 2017 10:06 am
על ידי שבע
"קאלטש"
אם המעתיק דייקן, ייתכן ואין כאן לעז אחר, אלא העתקה מדויקת מן המקור שעמד לפניו, דיווח על אי-הבנה, ותיקון סביר-יותר (של המעתיק)

Re: על שני לעזים

פורסם: ה' נובמבר 02, 2017 10:43 am
על ידי עדיאל ברויאר
לגבי המקור הראשון - השאלה היא אם יש כאן מילה משפה אחרת שאותה המחבר ממיר לשפה שלו או שההצעה של 'שבע' נכונה (ויותר מסתבר שהמחבר מתקן את הלעז שהוא מצא). האם "לעז" בד"כ אצל המחבר הוא צרפתית? האם יש אצלו עוד מילים לועזיות בלי ציון המילה "לעז"?

Re: על שני לעזים

פורסם: ה' נובמבר 02, 2017 10:51 am
על ידי חד ברנש
עדיאל ברויאר כתב:לגבי המקור הראשון - השאלה היא אם יש כאן מילה משפה אחרת שאותה המחבר ממיר לשפה שלו או שההצעה של 'שבע' נכונה (ויותר מסתבר שהמחבר מתקן את הלעז שהוא מצא). האם "לעז" בד"כ אצל המחבר הוא צרפתית? האם יש אצלו עוד מילים לועזיות בלי ציון המילה "לעז"?

איני יודע להכריע אם יש כאן מילה משפה אחרת או שהמחבר מתקן את הלעז שמצא.
כל 'בלעז' שהמחבר כותב הוא בצרפתית.
לא מצאתי מילה לועזית אחרת בלי ציון 'בלעז'.

Re: על שני לעזים

פורסם: ה' נובמבר 02, 2017 11:50 am
על ידי עדיאל ברויאר
המחבר משתמש במקורות מארצות אחרות? אם כן, הייתי שואל מומחים לשפות של הארצות הללו. אם לא, הייתי מברר אצל מומחה לגרמנית עתיקה מכיוון שהמקומות סמוכים ובתי המדרש קשורים.

Re: על שני לעזים

פורסם: ה' נובמבר 02, 2017 12:06 pm
על ידי אריסמנדי
חד ברנש כתב:(ב) "חומת כמש: חום השמש, ועל ידי כן כמיש'ים, פלישטריאה בל'עז". - למה כוונתו?

לעז זה הביא רש"י בפירושו לויקרא יט יט: "...שאנו מפרשין לשון כמש, פלישטריא...". וביאר ר"מ קטן: פליישטריר =לכמוש, לנבול (ועי"ש). בצרפתית של ימינו: flétrir.

Re: על שני לעזים

פורסם: ה' נובמבר 02, 2017 12:24 pm
על ידי חד ברנש
עדיאל,
לא ידוע הרבה על המחבר.

אריסמנדי,
אלף תודות!!!

Re: על שני לעזים

פורסם: ו' נובמבר 03, 2017 5:12 am
על ידי הגהמ
אריסמנדי כתב:לעז זה הביא רש"י בפירושו לויקרא יט יט: "...שאנו מפרשין לשון כמש, פלישטריא...". וביאר ר"מ קטן: פליישטריר =לכמוש, לנבול (ועי"ש). בצרפתית של ימינו: flétrir.

כמה מעניין שלעז זה הביא רש"י גם בפירושו לשמות יח יח: "נבל תבל - כתרגומו. ולשונו לשון כמישה פליישטר"א".

Re: על שני לעזים

פורסם: ו' נובמבר 03, 2017 6:28 am
על ידי כרמל בצקלונו
באוצר הלעזים (ר' משה קטן) למלה צנוריך בתהלים (מב ח) מובא לעז טי"ש קיניל"ש והיינו הך.

Re: על שני לעזים

פורסם: ב' נובמבר 06, 2017 8:55 pm
על ידי וונדרבר
אריסמנדי כתב:
חד ברנש כתב:(ב) "חומת כמש: חום השמש, ועל ידי כן כמיש'ים, פלישטריאה בל'עז". - למה כוונתו?

לעז זה הביא רש"י בפירושו לויקרא יט יט: "...שאנו מפרשין לשון כמש, פלישטריא...". וביאר ר"מ קטן: פליישטריר =לכמוש, לנבול (ועי"ש). בצרפתית של ימינו: flétrir.

בס' אוצר לעזי רש"י של ר"מ קטן, אחרי ביאורי הלעזים בתנ"ך, וכן אחרי ביאורי הלעזים בש"ס, יש כמה סוגי מפתחות, ואחד מהם לפי הלע"ז באותיות לשה"ק, וע"י חיפוש של המילה "פלישטריא" במפתח זה, אפשר כנראה למצוא את המקום הנ"ל.