הרע במיעוטו כתב:מאיר סובל כתב:הרע במיעוטו כתב:"הוא נקרא כן על שם חיבורו, הוא אחיו של הרב קרליץ"
מסתבר מלשונו שהכוונה לר"מ קרליץ, ובטעות חשב אותו שר שהחזון איש חובר ע"י הגר"מ אחיו של הרב אי"ש.
איפכא מסתברא. הגר"מ היה מוכר לאנשי השררה יותר, והחזו"א פחות. ואכן את ביקור האיש המיוחד הוא מתאר בתור אחיו של הרב קרליץ כלומר אחיו של הגר"מ.
לגופה של אנקדוטה, האם באמת היה עשוי החזו"א להגיע לביקור בירור בעצמו אצל שר בממשלה, לכאורה נראה שאין סיבה שלא. אם חשב שיש לו מה לברר או למחות היה עושה זאת בעצמו ולא שולח שליחים.
זה לא משהו שהיה אמור להיכתב באיזה מקום. הוא לא היה בולט. היה הולך ושב למקומו מבלי לדווח מה פעל ועם מי דיבר.
כעת עולה בזכרוני הסיפור עם העשיר שהיה במלון בתל אביב וביקר אצל החזו"א בבני ברק, והסכים באותו ביקור לתרום סכום כסף למטרה מסויימת, אבל הכסף היה בתל אביב. החזו"א שאל אותו למתי יכול לבוא אליו שליח לקבל את הכסף, ובשעה היעודה היה אצלו במלון החזו"א בעצמו ובגפו. (החוזה מליטא).
והסיפור עם אותו בחור מישיבת לומז'ה בפ"ת שהיה לאביו חשש שהוא לקה בדלקת תוספתן וסיפר זאת לחזו"א, ובאותו ערב קראו לבחור מביהמ"ד שאיש מבוגר אחד קורא לו, וזה היה החזו"א שבא לשכנעו להיבדק בבי"ח. (מעשה החזון איש).
לא סביר כלל שהחזון איש עצמו נפגש עם אחד מראשי השלטון בלא שיוודע לאיש הן מפיו וכ"ש מפי ראשי השלטון
ואף ששמו של ר"מ קרליץ הלך לפניו מסתבר מאוד שזה בגלל ייחוסו לאחיו.
אגב למה לא פרסם החזו"א שהסערה אודות הספר הינה מוגזמת?
היות ואנו במוצאי היא"צ ה-64 של מרנא החזו"א, אכן יש מקום ללבן את דמותו לדור שלא שמע אלא רסיסים מכלי שלישי. ואאריך הפעם שלא כדרכי, מנך ומינאי תסתיים שמעתתא.
א. למה לא סביר? סביר מאוד. לא הבנתי משום מה הנך בטוח שהחזון איש דיווח למישהו על מה שעשה והיכן, וכי היתה לו מזכירות? היו לו משבקי"ם? הסתובבו אצלו בקביעות תלמידים? חסידים?
על מה כן שמעת שסיפר על עצמו שעשה? דוגמא אחת בודדת יש? למי סיפר? לאשתו?
ב. ראשי השלטון יספרו? למה? הם בעצמם לא ידעו להעריך מי היה האיש האלמוני והמיוחד שהגיע אליהם.
ג. כבר ענו לך על פרסומו של הגר"מ קרליץ כרבה של פא"י, ואוסיף עוד, שהיה גם חבר פעיל וגם מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, גם נשיא ומייסד ועד הישיבות, וגם מקים החינוך העצמאי, וגם נבחר לרב הראשי לארץ ישראל מטעם אגו"י בתקופה שחשבו שאגו"י תקבל מעמד חוקי של "קהילה" נפרדת מרבנות הראשית לישראל של המזרחי, וכיהן אז בבי"ד אגו"י בתל אביב. הוא ישב באינספור כינוסים ואסיפות, למשל הוא זה שהיה פעמיים אצל בן גוריון במפגשים גם גדולי זקני הדור בנוגע לשירות לאומי לבנות. תמונתו הופיעה בעיתונים באותן הקשרים.
תמונה של החזון איש לא תמצא בשום עיתון. אפילו לא את שמו.
כשבן גוריון שמע עליו בשנה האחרונה לחיי החזו"א והחליט להפגש עמו, אז החלו לכתוב בעיתונים מיהו האלמוני כדי להסביר לציבור, מה שהם בעצמם לא ידעו קודם.
ולענין רבנות פא"י גופא יש להרחיב, זה כלל 2 סיבות לפרסום. ראשית הוא הסתובב בארץ בכל הערים שהיה בהן סניף פא"י, ובכל הישובים החקלאיים שהקימו. וזה היה מתפרסם בעיתונם, ובעוד. ושנית, פא"י היתה מפלגה פעילה לא פחות ואולי יותר מאגו"י. באחת הועידות הארציות השתתף בן גוריון בעצמו, והוא ישב ב"מזרח" לצד הגר"מ קרליץ.
נראה שמתוך הפרסום שיש היום לחזו"א, לעומת השכחה השוררת כיום על הגר"מ קרליץ, אתה משער בדעתך שהחזו"א היה אדם שונה ממה שהיה באמת.