ט"ס במקורות המובאים בפירוש רש"י למקרא ולתלמוד

[כרמל בצקלונו]

כידוע בפירושי רש"י ישנן ט"ס למכביר הן בפסוקים שמצטט וכן בציוני המראי מקומות שלהם. יש סוגים שונים של ט"ס: ציטוט שגוי, מראה מקום לפסוק הלא נכון, החלפה בין פסוקים דומים, וכן ציון לפסוק שונה בין דפוס אחד למישנהו. יש מקרים שקשה להכריע לאיזה פסוק מתכוון רש"י ואולי ראוי לעשות רשימה מרוכזת של ט"ס מסוג זה והנה כמה דוגמאות:
בתהלים יח ב בד"ה ארחמך כותב רש"י (כפי הנדפס במ"ג המאור) - אאהבך, כדמתרגם (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך - ותרחם. כך ג"כ מופיע במהדורת מאהרשען, אך למרבה הפלא במ"ג הכתר כתוב: כדמתרגמינן ואהבת (דב' ו ה) ותרחם... כידוע במ"ג הכתר אינם מביאים את המקורות לנוסחם. יש אף דפוסים בהם מופיע צמד המילים "ואהבת לרעך" (כפי שמופיע בויקרא ולא רק "ואהבת") והציון בהם הוא לפסוק בדברים, אך שם כאמור כתוב "ואהבת את..."
הנה דוגמא נוספת
בישעיהו טו ה רש"י מפרש: יעוערו (בפסוק כתוב יְעֹעֵרוּ) - יצעקו, ולשון ארמי הוא, שת"י (להלן טז י) לא ידרוך הדורך הידד - לא יעוערון בקלהון. ע"כ לשון רש"י.
נראה שחל כאן שיבוש, שכן המ"מ המובא במ"ג המאור הוא לישעיהו טז י, אך בת"י שם אין כזה לשון, ואכן יש הערה במ"ג המאור בסוף דברי רש"י המובאת בסוגריים באות קטנה: ליתא בתרגום שלפנינו, ועיין ירמיהו מח לג. אך פלא שאף בירמ' אין כזה לשון בת"י אלא מתרגם "לא ירימון בקלהון" (במקום "יעוערון" כמובא ברש"י). עד כאן השיבוש במ"ג המאור, ואילו במ"ג הכתר על אותו דיבור ברש"י חל שיבוש אחר משעשע ביותר, שהמראה מקום לת"י הוא לירמיה מח נ, ומענין לדעת מנין לקחו את הציון הזה שכן פרק מ"ח מסתיים בפסוק מ"ז! ובכלל צריך משנה זהירות במהדורת תנ"ך הכתר (בר אילן) וצריך לבדוק כל דבר המובא שם שכן אינה נקיה מטעויות ושיבושים, ודוגמא זו תוכיח, שכנראה לא טרחו לבדוק את המקור (כעת ראיתי במהדורת מאהרשען שאין כזה ת"י ומציין לספרו של ר' חיים העליר על הת"י צד לט' אך אין לי את הספר).
במ"א (יא א) רש"י מביא את הפסוק מש"ב (ב ל) "ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשאל", למרות שבמהדורתם (וכן בכל המ"ג) בש"ב בפסוק כתוב "ועשהאל".
בשופטים (ז יג) יש בפסוק כתיב וקרי: צלול כתיב, צליל קרי, ורש"י אף מציין זאת בפירושו, וכן מובא גם ברש"י שלהם, אמנם נוסחם הוא נוסח הכתר ושם לא מופיע הכתיב.

בירמיהו (ל כג) בד"ה סער מתגורר כותב רש"י: חונה ודר, לשון ארץ מגורי...
במ"ג המאור מובא כראיה הפסוק מברא' לז א, אך שם בפסוק כתוב בארץ מגורי (ולא ארץ בלבד כפי שמופיע בירמיהו במהדורתם וצ"ע מדוע לא הוסיפו את הב' בסוגריים מרובעות כפי שעושים בד"כ), לעומת זאת במ"ג הכתר מובא הפסוק מברא' יז ח: ארץ מְגֻרֶיךָ... ובכן לאיזה פסוק התכוון רש"י?
דרך אגב, חסד עשה הקב"ה שאין ידוע על המצאות אף כתב יד מקורי של רש"י, שכן אם יתגלה, מן הסתם הדבר יגרום למהומות בבית המדרש!

[עדיאל ברויאר]

יש גם מקרים הפוכים, שדווקא הדפוסים הישנים שימרו טעות קדומה, ואילו הדפוסים החדשים "החליקו" ו"יישרו" את הציון, כגון:

רש"י במנחות דף לו ע"א מפנה לפרק עגלה ערופה, כך בדפוס ונציה. רק בדפוסים האחרונים (בוודאי כך מוילנא והלאה, לא בדקתי מתי נעשה השינוי) שינו לנכון והפנו לפרק סמוך לו, פרק משוח מלחמה, שם נמצאים הדברים קרוב מאוד לסוף הפרק. דא עקא, שהן בפירוש ר"י מלוניל, והן בפירוש ר"י אלמדארי (בשני מקומות), שהעתיקו את לשון רש"י, נמצאת ההפניה המוטעית לפרק עגלה ערופה. (לאור תמונת המצב הזאת לא ראיתי צורך לטרוח לבדוק בכה"י של פירוש רש"י).

[קאצ'קלה]

במאסף 'הפעמון', ו, עמ' 41:

הפעמון.JPG (72.18 KiB) נצפה 6753 פעמים

מה שמובא באות ב מרש"י חולין דף קלז, שייך למש"כ ר' עדיאל. דומני שתופעה זו חוזרת גם במקומות אחרים בפירוש רש"י, ואיני זוכר כעת היכן.

[כרמל בצקלונו]

.

[י. אברהם]

תוכל לפנות אל מו"ל מקראות גדולות הכתר כאן
menachem.cohen@mgketer.org.

[כרמל בצקלונו]

.

[כרמל בצקלונו]

.

[י. אברהם]

אשכול זה ככל הנראה אינו מעורר ענין. הנה דוגמא נוספת וחדלתי

א. זה שאין לאחרים דוגמאות אינו אומר שהאשכול אינו מעורר ענין.
ב. ראה עוד כאן

[כרמל בצקלונו]

.

[כרמל בצקלונו]

.

[כרמל בצקלונו]

.

[קאצ'קלה]

הנה טעות לא רק במ"מ שרש"י מציין, אלא אף בציטוט עצמו שאינו קיים במקרא שלנו.
באיוב ב יא נאמר בין השאר: ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו. רש"י בד"ה לנוד כותב: - כמו מי ינוד לך(ישע' נא יט), ואל תנֻדו לו (ירמ' כב י). כך מובא במ"ג המאור, אך במ"ג הרגילים וביניהם דפוס וורשא הציון הוא לירמ' טו ה, והציטוט מהפסוק הוא לכאורה "לא תנודו לו", אך זו ט"ס גסה, שכן לא רק שהמראה מקום לפסוק בירמיה שגוי, אלא גאף הציטוט עצמו שכן אין מלים "לא תנודו לו" במקרא ובפסוק ההוא בירמיה כתוב "ומי ינוד לך".
הטעות הכפולה הזו מופיעה אף בפרויקט השו"ת, ומוכיחה ללא צל של ספק את חוסר אמינותו של פירוש רש"י לנ"ך המובא שם, שהוא העתקה בעלמא מדפוס וורשא (וזאת לאחר 25 מהדורות!).

מעניין.
הערת אגב: ידועים דברי החיד"א בשם הגדולים:

ובסדר הדורות ריש דף קע"ז כתב דבפירוש איוב שבידינו מזכיר לרש"י. וא"כ גם פי' איוב אינו מרש"י. אך כעת לא מצאתי זה. וכן מטבע הלשון של פי' איוב נראה שאינו מרש"י.

[מה שנכון נכון]

רק סוף הפירוש לאיוב אינו מרש"י. אם כי גם בגוף הפירוש יש 'תוספות'. [לאריכות בענין ראה במהדורת אופק].

[כרמל בצקלונו]

.

[כרמל בצקלונו]

.

[כרמל בצקלונו]

.

[י. אברהם]

תגובת הוצאת מקראות גדולות הכתר להאמור כאן:

תודה רבה,

כל הטעויות נרשמות ויתוקנו, חלק מהדברים שנרשמים כטעויות, אינם טעויות.

לגבי הוצאת דברי הימים, אכן העבודה עליו הושלמה והוא אמור לצאת בקרוב, העבודה במפעל נמשכת במרץ, ועד אמצע 2018 יצא כל התנ"ך.

המשפט שדובר עליו אינו קשור לעניין, מדובר בתביעה של פרופ' כהן כנגד מחברי הספר "תוספות הרמב"ן לפירושו לתורה" שבו העתיקו וסילפו 300 קטעים ללא אישור וללא קרדיט ראוי, אחד המחברים, עבד לפני 9 שנים במפעל הכתר, אך אין לכך קשר ישיר למשפט.

[י. אברהם]

אולי הגיע העת להחזיר את מה שנמחק?

[זאב ערבות]

כידוע בפירושי רש"י ישנן ט"ס למכביר הן בפסוקים שמצטט וכן בציוני המראי מקומות שלהם. יש סוגים שונים של ט"ס: ציטוט שגוי, מראה מקום לפסוק הלא נכון, החלפה בין פסוקים דומים, וכן ציון לפסוק שונה בין דפוס אחד למישנהו. יש מקרים שקשה להכריע לאיזה פסוק מתכוון רש"י ואולי ראוי לעשות רשימה מרוכזת של ט"ס מסוג זה והנה כמה דוגמאות:
בישעיהו טו ה רש"י מפרש: יעוערו (בפסוק כתוב יְעֹעֵרוּ) - יצעקו, ולשון ארמי הוא, שת"י (להלן טז י) לא ידרוך הדורך הידד - לא יעוערון בקלהון. ע"כ לשון רש"י.
נראה שחל כאן שיבוש, שכן המ"מ המובא במ"ג המאור הוא לישעיהו טז י, אך בת"י שם אין כזה לשון, ואכן יש הערה במ"ג המאור בסוף דברי רש"י המובאת בסוגריים באות קטנה: ליתא בתרגום שלפנינו, ועיין ירמיהו מח לג. אך פלא שאף בירמ' אין כזה לשון בת"י אלא מתרגם "לא ירימון בקלהון" (במקום "יעוערון" כמובא ברש"י). עד כאן השיבוש במ"ג המאור, ואילו במ"ג הכתר על אותו דיבור ברש"י חל שיבוש אחר משעשע ביותר, שהמראה מקום לת"י הוא לירמיה מח נ, ומענין לדעת מנין לקחו את הציון הזה שכן פרק מ"ח מסתיים בפסוק מ"ז! ובכלל צריך משנה זהירות במהדורת תנ"ך הכתר (בר אילן) וצריך לבדוק כל דבר המובא שם שכן אינה נקיה מטעויות ושיבושים, ודוגמא זו תוכיח, שכנראה לא טרחו לבדוק את המקור (כעת ראיתי במהדורת מאהרשען שאין כזה ת"י ומציין לספרו של ר' חיים העליר על הת"י צד לט' אך אין לי את הספר).

דרך אגב, חסד עשה הקב"ה שאין ידוע על המצאות אף כתב יד מקורי של רש"י, שכן אם יתגלה, מן הסתם הדבר יגרום למהומות בבית המדרש!

כאן יש דיון קטן על זה viewtopic.php?f=7&t=50165&start=40#p614626

[לבי במערב]

. . (כעת ראיתי במהדורת מאהרשען שאין כזה ת"י ומציין לספרו של ר' חיים העליר על הת"י צד לט' אך אין לי את הספר) . .

בראש העמוד הוא.