ט"ס במקורות המובאים בפירוש רש"י למקרא ולתלמוד
פורסם: ה' נובמבר 09, 2017 7:19 pm
כידוע בפירושי רש"י ישנן ט"ס למכביר הן בפסוקים שמצטט וכן בציוני המראי מקומות שלהם. יש סוגים שונים של ט"ס: ציטוט שגוי, מראה מקום לפסוק הלא נכון, החלפה בין פסוקים דומים, וכן ציון לפסוק שונה בין דפוס אחד למישנהו. יש מקרים שקשה להכריע לאיזה פסוק מתכוון רש"י ואולי ראוי לעשות רשימה מרוכזת של ט"ס מסוג זה והנה כמה דוגמאות:
בתהלים יח ב בד"ה ארחמך כותב רש"י (כפי הנדפס במ"ג המאור) - אאהבך, כדמתרגם (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך - ותרחם. כך ג"כ מופיע במהדורת מאהרשען, אך למרבה הפלא במ"ג הכתר כתוב: כדמתרגמינן ואהבת (דב' ו ה) ותרחם... כידוע במ"ג הכתר אינם מביאים את המקורות לנוסחם. יש אף דפוסים בהם מופיע צמד המילים "ואהבת לרעך" (כפי שמופיע בויקרא ולא רק "ואהבת") והציון בהם הוא לפסוק בדברים, אך שם כאמור כתוב "ואהבת את..."
הנה דוגמא נוספת
בישעיהו טו ה רש"י מפרש: יעוערו (בפסוק כתוב יְעֹעֵרוּ) - יצעקו, ולשון ארמי הוא, שת"י (להלן טז י) לא ידרוך הדורך הידד - לא יעוערון בקלהון. ע"כ לשון רש"י.
נראה שחל כאן שיבוש, שכן המ"מ המובא במ"ג המאור הוא לישעיהו טז י, אך בת"י שם אין כזה לשון, ואכן יש הערה במ"ג המאור בסוף דברי רש"י המובאת בסוגריים באות קטנה: ליתא בתרגום שלפנינו, ועיין ירמיהו מח לג. אך פלא שאף בירמ' אין כזה לשון בת"י אלא מתרגם "לא ירימון בקלהון" (במקום "יעוערון" כמובא ברש"י). עד כאן השיבוש במ"ג המאור, ואילו במ"ג הכתר על אותו דיבור ברש"י חל שיבוש אחר משעשע ביותר, שהמראה מקום לת"י הוא לירמיה מח נ, ומענין לדעת מנין לקחו את הציון הזה שכן פרק מ"ח מסתיים בפסוק מ"ז! ובכלל צריך משנה זהירות במהדורת תנ"ך הכתר (בר אילן) וצריך לבדוק כל דבר המובא שם שכן אינה נקיה מטעויות ושיבושים, ודוגמא זו תוכיח, שכנראה לא טרחו לבדוק את המקור (כעת ראיתי במהדורת מאהרשען שאין כזה ת"י ומציין לספרו של ר' חיים העליר על הת"י צד לט' אך אין לי את הספר).
במ"א (יא א) רש"י מביא את הפסוק מש"ב (ב ל) "ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשאל", למרות שבמהדורתם (וכן בכל המ"ג) בש"ב בפסוק כתוב "ועשהאל".
בשופטים (ז יג) יש בפסוק כתיב וקרי: צלול כתיב, צליל קרי, ורש"י אף מציין זאת בפירושו, וכן מובא גם ברש"י שלהם, אמנם נוסחם הוא נוסח הכתר ושם לא מופיע הכתיב.
בירמיהו (ל כג) בד"ה סער מתגורר כותב רש"י: חונה ודר, לשון ארץ מגורי...
במ"ג המאור מובא כראיה הפסוק מברא' לז א, אך שם בפסוק כתוב בארץ מגורי (ולא ארץ בלבד כפי שמופיע בירמיהו במהדורתם וצ"ע מדוע לא הוסיפו את הב' בסוגריים מרובעות כפי שעושים בד"כ), לעומת זאת במ"ג הכתר מובא הפסוק מברא' יז ח: ארץ מְגֻרֶיךָ... ובכן לאיזה פסוק התכוון רש"י?
דרך אגב, חסד עשה הקב"ה שאין ידוע על המצאות אף כתב יד מקורי של רש"י, שכן אם יתגלה, מן הסתם הדבר יגרום למהומות בבית המדרש!
בתהלים יח ב בד"ה ארחמך כותב רש"י (כפי הנדפס במ"ג המאור) - אאהבך, כדמתרגם (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך - ותרחם. כך ג"כ מופיע במהדורת מאהרשען, אך למרבה הפלא במ"ג הכתר כתוב: כדמתרגמינן ואהבת (דב' ו ה) ותרחם... כידוע במ"ג הכתר אינם מביאים את המקורות לנוסחם. יש אף דפוסים בהם מופיע צמד המילים "ואהבת לרעך" (כפי שמופיע בויקרא ולא רק "ואהבת") והציון בהם הוא לפסוק בדברים, אך שם כאמור כתוב "ואהבת את..."
הנה דוגמא נוספת
בישעיהו טו ה רש"י מפרש: יעוערו (בפסוק כתוב יְעֹעֵרוּ) - יצעקו, ולשון ארמי הוא, שת"י (להלן טז י) לא ידרוך הדורך הידד - לא יעוערון בקלהון. ע"כ לשון רש"י.
נראה שחל כאן שיבוש, שכן המ"מ המובא במ"ג המאור הוא לישעיהו טז י, אך בת"י שם אין כזה לשון, ואכן יש הערה במ"ג המאור בסוף דברי רש"י המובאת בסוגריים באות קטנה: ליתא בתרגום שלפנינו, ועיין ירמיהו מח לג. אך פלא שאף בירמ' אין כזה לשון בת"י אלא מתרגם "לא ירימון בקלהון" (במקום "יעוערון" כמובא ברש"י). עד כאן השיבוש במ"ג המאור, ואילו במ"ג הכתר על אותו דיבור ברש"י חל שיבוש אחר משעשע ביותר, שהמראה מקום לת"י הוא לירמיה מח נ, ומענין לדעת מנין לקחו את הציון הזה שכן פרק מ"ח מסתיים בפסוק מ"ז! ובכלל צריך משנה זהירות במהדורת תנ"ך הכתר (בר אילן) וצריך לבדוק כל דבר המובא שם שכן אינה נקיה מטעויות ושיבושים, ודוגמא זו תוכיח, שכנראה לא טרחו לבדוק את המקור (כעת ראיתי במהדורת מאהרשען שאין כזה ת"י ומציין לספרו של ר' חיים העליר על הת"י צד לט' אך אין לי את הספר).
במ"א (יא א) רש"י מביא את הפסוק מש"ב (ב ל) "ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשאל", למרות שבמהדורתם (וכן בכל המ"ג) בש"ב בפסוק כתוב "ועשהאל".
בשופטים (ז יג) יש בפסוק כתיב וקרי: צלול כתיב, צליל קרי, ורש"י אף מציין זאת בפירושו, וכן מובא גם ברש"י שלהם, אמנם נוסחם הוא נוסח הכתר ושם לא מופיע הכתיב.
בירמיהו (ל כג) בד"ה סער מתגורר כותב רש"י: חונה ודר, לשון ארץ מגורי...
במ"ג המאור מובא כראיה הפסוק מברא' לז א, אך שם בפסוק כתוב בארץ מגורי (ולא ארץ בלבד כפי שמופיע בירמיהו במהדורתם וצ"ע מדוע לא הוסיפו את הב' בסוגריים מרובעות כפי שעושים בד"כ), לעומת זאת במ"ג הכתר מובא הפסוק מברא' יז ח: ארץ מְגֻרֶיךָ... ובכן לאיזה פסוק התכוון רש"י?
דרך אגב, חסד עשה הקב"ה שאין ידוע על המצאות אף כתב יד מקורי של רש"י, שכן אם יתגלה, מן הסתם הדבר יגרום למהומות בבית המדרש!