פורום אוצר החכמה

כתב חד מקמאי:

ונמשך לזה מה שמנו חכמים הדברים שנבראו קודם שנברא העולם, ובכללם אילו של יצחק, ורצונם בזה, שהדברים ההם הם תכלית בריאת עולם, ר'צוני ל'ומר, התשובה.

ואיני יודע מה מקורו. עי' פסחים נד ע"א: "תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח". וכך במקבילות רבות, ולפעמים בשינויים. אך לכל המקורות אין 'אילו של אברהם' נמנה בכלל הדברים שקדמו לעולם. ומסורת אגדה זו גם לא נרשמה בעבודתו של י' גרנט, 'אז מלפני בראשית': דברים שקדמו לבריאת העולם: מסורות ודרכי עיצובן בפיוט הקדום על רקע מקורותיו, ע"ד, הדפסה מחודשת, ירושלים תשע. והשווה משנת אבות, ה ו: "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר... ויש אומרים: אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואילו של אברהם אבינו". וצ"ע.

איני יודע מקורו, אבל מן הענין לציין שיש בחת"ס פר' בראשית שנברא ביום הראשון על פי מאמר הזוהר בראשית ברא תיש

עוד מקורות כנגד:
במדבר רבה (וילנא) פרשת שלח פרשה יז
אמר אברהם רבון העולמים אי אפשר לי לירד מכאן בלא קרבן אמר לו הקדוש ברוך הוא הרי קרבנך מתוקן מששת ימי בראשית (בראשית כב) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל ושנו רבותינו אילו של אברהם נברא בין השמשות

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף יא עמוד ב
רבי אומר השיתין מששת ימי בראשית נבראו והקב"ה ברא שית וזהו בראשית כלומר ברא שית. אילו של יצחק קושיא (נ"א קושטא) הוא דנברא מששת ימי בראשית והקב"ה ברא שי"ת תי"ש בהפוך אותיות.

ושמא זכר הכותב רק את המקור האחרון, והבין שהכוונה לקודם שנברא העולם (ובפרט שנדרש מהמילה "בראשית" שנמצאת לפני הבריאה עצמה). (אחר ראיתי שקדמני החכם שברי לוחות)

מדקדוק לשונו נראה שאילו של יצחק לא נמנה בין הדברים שנבראו קודם בריה"ע אלא הוא מכללם, והיינו שגם הוא מתכלית הבריאה.
אני מעתיק שוב את מה שצטטת:

ונמשך לזה מה שמנו חכמים הדברים שנבראו קודם שנברא העולם, ובכללם אילו של יצחק, ורצונם בזה, שהדברים ההם הם תכלית בריאת עולם

לא הצלחתי להבין את הפלגינן דיבורא שעשית כאן.

מפני שהוא לא מפרט את הדברים שמנו חז"ל רק אומר שהם מנו, ואח"כ מפרט דבר נוסף ואומר שהוא מכללם.