פורום אוצר החכמה

פלפלת בחכמה כתב:האם ידוע למישהוא מקור על מה ששמעתי שהגר״ח מבריסק החמיר שאם כותב אות בתפילין ומזוזות בעוד שהאות הקודם עדיין לא מתייבש הרי הוא פסול משום דלא נכתב כסדרן..... ידוע שהמנצחת חינוך מצדד לומר גבי שבת שאינו חייב אלא אם נתייבש כבר והביא מהפוסקים שכתבו גבי גט שצריך להמתין עד שהתייבש דאל״כ אינו כתב... אך לכאורה לפי חומרא זו כל התפילין ומזוזות שלנו פסולים - מישהו יודע משהו בעניין?

פלפלת בחכמה כתב:האם ידוע למישהוא מקור על מה ששמעתי שהגר״ח מבריסק החמיר שאם כותב אות בתפילין ומזוזות בעוד שהאות הקודם עדיין לא מתייבש הרי הוא פסול משום דלא נכתב כסדרן..... ידוע שהמנצחת חינוך מצדד לומר גבי שבת שאינו חייב אלא אם נתייבש כבר והביא מהפוסקים שכתבו גבי גט שצריך להמתין עד שהתייבש דאל״כ אינו כתב... אך לכאורה לפי חומרא זו כל התפילין ומזוזות שלנו פסולים - מישהו יודע משהו בעניין?

אפרקסתא דעניא כתב:

פלפלת בחכמה כתב:האם ידוע למישהוא מקור על מה ששמעתי שהגר״ח מבריסק החמיר שאם כותב אות בתפילין ומזוזות בעוד שהאות הקודם עדיין לא מתייבש הרי הוא פסול משום דלא נכתב כסדרן..... ידוע שהמנצחת חינוך מצדד לומר גבי שבת שאינו חייב אלא אם נתייבש כבר והביא מהפוסקים שכתבו גבי גט שצריך להמתין עד שהתייבש דאל״כ אינו כתב... אך לכאורה לפי חומרא זו כל התפילין ומזוזות שלנו פסולים - מישהו יודע משהו בעניין?

אינני מבין את החומרא. עד כמה שהאות שלא נתייבשה היא אינה כתובה, גם האות שאחריה הרי תתייבש רק אחריה, וממילא תיכתב רק אחריה.

סגי נהור כתב:לכאורה ברור שכתיבה כסדרן היינו שלא להתחיל כתיבת אות טרם סיום כתיבת האות שלפניה. אינני בקי בהלכות סת"ם אבל כן נראה פשוט בשו"ע (מדהצריכו לגרור לגמרי האותיות כשטעה, ולא אמרו שיגרור קצת עד שתפסל האות ואח"כ ישלימה. וק"ל).

בור ריק כתב:כמדומני שיש להם חומרא שלא לעבור עוד פעם על אות אחר שנכתב הלאה ע"פ דברי הגר"ח דכתב ע"ג כתב מבטל שם כתב התחתון ויש בזה חסרון של שלא כסדרן

דעת_האברך כתב:בנוגע לחומרא של כתב על גבי כתב, זו חומרא בריסקאית ידועה שהסופר לא יתקן כל תיקון לאחר הכתיבה גם לא דברים שכשרות האותיות לא תלויה בהם, ותלמיד חכם אחד שמצוי קצת בסת"ם אמר לי שיש בחומרא זו מעלה גדולה גם אם לא חוששים לכתב על גבי כתב, משום שבאופן זה ניצלים מהרבה שאלות שיש בתיקון אותיות, ולא צריכים להסתמך על הכרעותיו של הסופר או של המגיה שלו שאולי תלויות בדעות ראשונים שונות.
אמנם יש לדעת שחומרא זו מוסיפה לעלות הפרשיות קרוב ל500 ש"ח או יותר.

איש_ספר כתב:ב. כתב ע"ג כתב, במקום שאין הכתב העליון מוסיף בכשרות, שכתב בתרה"ד שמותר להעביר שלכ"ס, והובא בשו"ע. יעוין שם ציון 446 ואילך, לזכרוני שלא נזכר לאיסור במכתבו של הגרי"ז. אבל ידוע כן מפי השמועה (יעוין ברכת אברהם ארלנגר שבת קד ב) שכן עולה לפי שיטתו של הגר"ח בסוגיא דכתב ע"ג כתב.

מעט דבש כתב:

איש_ספר כתב:ב. כתב ע"ג כתב, במקום שאין הכתב העליון מוסיף בכשרות, שכתב בתרה"ד שמותר להעביר שלכ"ס, והובא בשו"ע. יעוין שם ציון 446 ואילך, לזכרוני שלא נזכר לאיסור במכתבו של הגרי"ז. אבל ידוע כן מפי השמועה (יעוין ברכת אברהם ארלנגר שבת קד ב) שכן עולה לפי שיטתו של הגר"ח בסוגיא דכתב ע"ג כתב.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=134602#p134602

מענה איש כתב: לכאו' כשנתייבש הוי כאילו איגלאי מילתא למפרע על זמן הכתיבה, הגע בעצמך שאחד יכתוב בשבת קודם השקיעה ונתייבש רק לאחר השקיעה יהיה פטור?

איש_ספר כתב:

דעת_האברך כתב:בנוגע לחומרא של כתב על גבי כתב, זו חומרא בריסקאית ידועה שהסופר לא יתקן כל תיקון לאחר הכתיבה גם לא דברים שכשרות האותיות לא תלויה בהם, ותלמיד חכם אחד שמצוי קצת בסת"ם אמר לי שיש בחומרא זו מעלה גדולה גם אם לא חוששים לכתב על גבי כתב, משום שבאופן זה ניצלים מהרבה שאלות שיש בתיקון אותיות, ולא צריכים להסתמך על הכרעותיו של הסופר או של המגיה שלו שאולי תלויות בדעות ראשונים שונות.

בדבריך אתה מערב שני דברים שונים.

דין אחד הוא ד' מהר"ם על תיקון אות שצורתה עליה, שהגרי"ז מיאן בזה שלדבריו אין לזה שורש בגמ' (וקצת צ"ע שגם כסדרן אין לו ממש שורש בגמ'...). וכבר הזהירו אחרונים שאין לסופר לדמות מילתא למילתא, ומ"מ יש תיקונים שלדברי הכל מותר לתקנם וגם בזה מיאן הגרי"ז. וכבר ציינתי שיש לו חברים בזה.
היתר של תרה"ד בכתב ע"ג כתב, שבבריסק החמירו בו, הוא ענין אחר לגמרי ואין לו קשר להלכות כסדרן בתפילין אלא דבר שעולה משיטת הגר"ח בדין כתב ע"ג כתב.
ואמנם גם זה לא מופיע במכתבו של הגרי"ז, אבל אין בזה תימה, שכן כתב ע"ג כתב היא שאלה המצויה בחידוש פרשיות ישנות, ואינה מצויה בכתיבת פרשיה חדשה.