פורום אוצר החכמה

אחד ממצדיקי הרבים נר"ו נתן לי הזדמנות לעיין בצילומי ספר אם לבינה כת"י, שחיבר בעל פמ"ג בשנת תקנ"א.
הנני מעלה לכאן מעט דברים מתוכו.
בשרש חבה, דף 22 ע"ב:

חבה. התשבי ז"ל, 'חבית' יחיד בלשון אשכנז וואס (פאס), רבים 'חביות'... ואני מעיד על עצמי, מעולם לא הכרתי ההפרש וקריתי ליחיד 'חביות', וכבר אמרתי על עצמי גברא דלא גמיר אות אחת כראוי מימחא מחי, אבל דור ודור לפי כוחו, ואמנם מסתייעא דלא גמירנא, מימחא לא מחינא.

היטב ידוע שרבים מאוד מבין פוסקי ארצות אשכנז קראו ל'פרק חבית' "פרק חביות", כי לא ידעו ההבדל. [ועד ימינו אומרים רבים 'חביות' במקום 'חבית', כמו 'השגחה פרטיות' ועוד.]

יש וורט ידוע מכמה תלמיד הבעש"ט, ויש שמייחסים אותו לבעש"ט בעצמו, על הפסוק רצון יראיו יעשה וגו', שהשי"ת מביא את הצדיקים לידי איזה הצטרכות, כדי שיתעורר אצלם הרצון להתפלל, כי הקב"ה מתאוה לתפלתם של צדיקים, וע"י שמתעורר אצלם הרצון הזה, הם מתפללים לה'.
הפמ"ג מביא כאן (אם לבינה דף 18) שמועה זה על שם "הגאון החסיד ז"ל מוהר"ר שמעלקא אב"ד דק"ק ניקלשבורג":

אאל"ט נדפס קטעים מכת"י זו בקובץ גינת ורדים, טבת דהאי שתא

ישראליק כתב:אאל"ט נדפס קטעים מכת"י זו בקובץ גינת ורדים, טבת דהאי שתא

יפה! ואנכי לא ידעתי.
כמה נדפס? כמות מכובדת?

קאצ'קלה כתב:יש וורט ידוע מכמה תלמיד הבעש"ט, ויש שמייחסים אותו לבעש"ט בעצמו, על הפסוק רצון יראיו יעשה וגו', שהשי"ת מביא את הצדיקים לידי איזה הצטרכות, כדי שיתעורר אצלם הרצון להתפלל, כי הקב"ה מתאוה לתפלתם של צדיקים, וע"י שמתעורר אצלם הרצון הזה, הם מתפללים לה'.
הפמ"ג מביא כאן (אם לבינה דף 18) שמועה זה על שם "הגאון החסיד ז"ל מוהר"ר שמעלקא אב"ד דק"ק ניקלשבורג":

אם לבינה דף 18.JPG

זה לא כתוב בחז"ל על האמהות שהיו עקרות?

זה אשר שלח אלי נבון ועצום נר"ו אודות תכונת ספר אם לבינה.
אלא שלצערי התמונות שהוא צירף מכתב היד לא עלו כאן. איך שיהיה דבריו ערבים ונעימים, ומקומם כאן.

זה לשונו בשער:
"בספר הזה יש בו כמה אלפא ביתא, נכלל בהם פירוש קצת אות מאלף ועד תיו ע"ד השרשים ושאר ספרי הקודש.... (מונה הספרים שהיו לפניו בשעת כתיבת הספר).... והנה בזה הספר נמצא ביאור למלות לשון הקדש מלות ארמיות ותלמודיות ?? בהם לצורכם לאיזה טעם ידוע להם לרוב חכמתם לשון ערבי ולשון יון, ולפעמים אבוא בארוכ מענין לענין לבאר באיזה חקירה ופלפול ודרוש בגפ"ת ופוסקים, גם לדרוש בפסוק ואגדה כאשר יראה קורא בו, וימצא בו לפעמים דברים מועילים לגוף ונפש בעזה"י. אני העני הכותב המחבר ספר פורת יוסף, גנת וורדים, פרי מגדים על יורה דעה, רב פנינים, פרי מגדים על אורח חיים מרישיה עד סופא שני חלקים, חלק אחד משבצות זהב ביאור על ט"ז, וחלק שני אשל אברהם ביאור על מ"א, ויש עוד חיבורים כתובים בכ"י ואלו הן: שמן זית משח זיתא משלים ומליצות נאות בדרך אלף משלים, שבע שיטות המכונים ראש יוסף מכות שבת פסחים ביצה מגילה קידושין חולין, גם חילוקא דרבנן, גם ספר זמנים, ושארי חיבורים רשומים בהקדמה פרי מגדים אורח חיים.... בזה הספר תמצא חקירות ועיון בערוך ומתורגמן ותשבי... נכתב פה ק"ק פרנקפורט דאדר יע"א יום א' זאת חנוכה בשנת זאת חנכת המזבח ביום ג' לחדש טבת א' לשבוע, התק"ן ליצירה".
בסוף איזה רמז סתום ומסיים "כמים לים מכסים"

ראה גם בפתיחה ובהקדמה ביאור באורך תכונת הספר
עתה מצאתי שכל הקדמות ספר אם לבינה נדפסו בתוך "ספר המגיד" חלק ג' עמ' שפ"א ואילך (ולחינם טרחתי בהעתקת השער שלו)

בסוף ההקדמה




לפי התרשמותי הספר בלול מהכל, חי' בש"ס, הלכה, תשובות בהלכה, אגדה, דרשות, מוסרים, חי' תנ"ך ופרשניהם, ביאורי מילים ושרשיהם דקדוק ועוד, הערות בספרים ותיקוני טעיות בם, ים של חכמה, הכל מסודר לפי ערכים ע"ס א' ב', ביאורים באגדה של פסח
פותח במילה של הערך, כמו למשל "אמן", עומד על שרשיה מהמדקדקים, ומשם ממשיך לביאורים וכו' וכו'
בגוף הספר מזכיר הרבה את חיבורו פרי מגדים
כשכותב עניני הלכה לעתים פותח "גפ"ת". כשמביא דרוש כותב לפניו בסוגריים "דרוש לפרשה פלונית" או דרוש למועד פלוני"
בסופי מערכות יש וחותם שמו וכותב תאריך הסיום

כגון זה דף 28 ע"ב סוף מערכת כ'

מזכיר המוני ספרים, היה בקי גדול, לעתים מזכירם עם דפוסם היכן נדפסו ובאיזו שנה


יש עוד המון המון מה לכתוב ולסקור, ולקיצור הזמן וקיצור הכוח נלאיתי להעתיק
יש כל מיני מציאות בו, העתקתי כאן גרגיר או שניים.

גדול בענוה מאד מאד, לשון ענוה גדולים
דף 18 ע"ב: "וכבר שמעתי אומרים בשם הגאון החסיד ז"ל מוהר"ר שמעלקא אב"ד בק"ק נ"ש הקב"ה מתאוה לתפלתן [של] צדיקים, עושה להם רצון וחשק שיבקשו ויתפללו".
דף 25 ע"ד: "אמר ההדיוט הכותב הנה ביריד מרחשון התקמ"ט פפד"א יע"א בא גט א' ר"ל לספר גט, ועיינתי שם בשמות וראיתי כי צ"ע רב וכמה מקומות קצר רבינו הב"ש ז"ל (כנראה קיצר לשון הב"ש), ובכמה טעות הדפוס, וארשום מעט מזעיר...".
דף 38 ע"ב: "שמעתי מהרב המגיד מהר"ר יהודא ליב מק"ק הוראדנא אומר בשם אומרו... והבן זה, מוסר גדול".
שם דף הנ"ל מפרש בתוך דרוש לפרשת פרה "בן עשרים לרדוף, שלא ירדפוהו ח"ו מן השמים, בר עונשין".
עוד שם דף 38 ע"ד שמועה מהמגיד הנ"ל.
באיזה מקום בו מדבר בשבח ספר קב הישר

קאצ'קלה כתב:

ישראליק כתב:אאל"ט נדפס קטעים מכת"י זו בקובץ גינת ורדים, טבת דהאי שתא

יפה! ואנכי לא ידעתי.
כמה נדפס? כמות מכובדת?

אינה לפני, אבל ממה שאני זוכר נדפס שם על מלת "חנוך" שנוגע לחנוכה

ייש"כ למסייעים ומוסיפים כיד ה' הטובה עליהם.
הנה הנהגה מהגר"א. ומזכירו בשם הגאון החסיד מוהר"ר אלי' ווילנר נרו.

הקטע פותח באות ג "שם במ"ל [=במשנה למלך] חקר בשם מהרימ"ט...".
יבואו נא החכמים ויפרשו את הדברים ואם יש בזה משום חידוש.

התפלאתי מאד שקראתי בו באיזה מקום שראה יפה תואר לבראשית רבה לראשונה בהגיעו לגרמניה, והלא יפה תואר לבראשית רבה נדפס עד שנת תנ"ב שלש פעמים. ויש אצל כמה וכמה מרבני פולין בספריהם שזכרו יפה תואר לבראשית רבה. והוא פלאי.

הרב פרי מגדים בשער ספרו אם לבינה כ"י, מונה בכלל הספרים שחיבר ואשר עמו בכתובים, את ספר "שמן זית", וכותב עליו "משח זיתא משלים ומליצות נאות בערך אלף משלים". וכן הוא בהקדמת ספרו אם לבינה כ"י חלק ג' דף 100 ע"א.

האם למישהו יש מידע מה עלה בגורלו של ספר זה, אם קיים באיזה שהוא מקום והיכן?

תודה רבה

באם לבינה הנ"ל דף 29 ע"ד:

עוד שם [בהקדמת ספר בנין יהושע] בשם הגאון מו' נתן פייטל ז"ל, עושין רצונו של מקום אין מספר, צדיק אחד חשוב ככמה מאות, אין עושין רצונו של מקום יש מספר לגולגלת. וגם זה נכון, יעויין שם. על כן יפה אמרתי במשלים תתצ"ג כל אחד נקרא פרנס חבר[?] לפרנס הדור לפי שעתו בדברים חדשים, ובהדפסת ספרים חדשים עם ישנים תרב הדעת, אמן.

האם יש ביד מי לפענח את המלה המסופקת? [גם המלה 'שעתו' שבאותה שורה אינה ודאית.]

אולי הכונה פרנס חדש, 'ש'פרנס (כצ"ל) הדור בדברים חדשים

כמדומה לפי שעיין בדברים חדשים

תודה רבה לשניכם, הישראלי, והטוב ברובו.
יתכן כדבריכם. אבל לפי שהדברים נכתבו כל כך בקצרה, ממש קשה לרדת לסוף דעתו ולהכריע בזה הכרעה ברורה. ויתכן לפרש בכמה כיוונים.

העיקר חסר כאן, האם עורכים את הספר המיוחד הזה של רבנו הגדול בעל הפמ"ג לדפוס?
הרי זה אוצר בלום שלא יסולא בפז.

קאצ'קלה כתב:תודה רבה לשניכם, הישראלי, והטוב ברובו.
יתכן כדבריכם. אבל לפי שהדברים נכתבו כל כך בקצרה, ממש קשה לרדת לסוף דעתו ולהכריע בזה הכרעה ברורה. ויתכן לפרש בכמה כיוונים.

מרחוק נראה לי בדרך אפשר שקאי על התואר "פרנס החודש", לשון נופל על לשון.

קרית מלך כתב:העיקר חסר כאן, האם עורכים את הספר המיוחד הזה של רבנו הגדול בעל הפמ"ג לדפוס?
הרי זה אוצר בלום שלא יסולא בפז.

לא ידוע לי. ולוואי ויקום לו גואל.

אני מכיר אחד בקרית יואל מונרו ניו יארק [שמו הרה"ג ר' י"ק שליט"א], אשר כבר עובד ע"ז הכתב יד לערך כ"ה שנים או יותר!!
איני יודע למה הוא עדיין לא נגמר, ולמה אינו מברך על המוגמר,
פעם אמר לי שיש שם אוצרות גדולות אך כתובים בלשון מקוצר מאוד כדרך הפמ"ג בספריו, ולדוגמא בכמה מילים תמצא שם תירוץ על קושית רעק"א וכהנה וכהנה
אני כבר ערכתי עבורו כמה וכמה דוגמאות

אולי חו"ר המקום יתנדבו לסייע לו במלאכתו ויזכה - ונזכה שיברך על המוגמר?