פורום אוצר החכמה

יש להתבונן בכמה שמות של גדולי ישראל אשר נקראים בשם משפחתם בלא תואר כבוד כלל.

כגון האברבנאל, המאירי, האלשיך ועוד שאיני זוכרם כעת.

אשמח לדעת האם אי מי עמד על ענין זה והאם הדבר דרוש תיקון.

ומה עם אבן עזרא? (כמדומני שיש איזה תוספות שדן בכינוי זה)

מהודעה זו ואילך.
ומכאן ואילך.

דרומי כתב:ומה עם אבן עזרא? (כמדומני שיש איזה תוספות שדן בכינוי זה)

איני יודע אם לכך התכוונת, תוספות במסכת תענית דף כ' ע"ב ד"ה בהכינתו (שם בגמרא משמע דהוי גנאי) מזכירים את רבי אברהם אבן עזרא שכל משפחתו נקראה כך, ומשמע דלא הוקשה להם שנקרא בלא תואר כבוד, אלא דהביאו אופן של קריאת כל בני המשפחה בשם אחד.

וקרוב לכך ראה גם כאן:
viewtopic.php?f=7&t=21012
viewtopic.php?f=51&t=8997

יש גם באשכול שנקרא "ר' שמואל העליר זצ"ל התיר חרד"ג לצורך א"י" אודות אלה שכותבים 'הקארו' 'הגלאנטי' ודומיהם.
ואבל"ק [=ואין בידי לתת קישור].

פלא יועץ העיר בזה. וכשאמצאנו אציין.
הוא מדבר על קריאת 'הרב קארו' שאין זה ראוי.
ונהירנא שהרב גנחובסקי זצ"ל היה אומר 'הגאון אילת השחר' דרך אמונה ועל זה הדרך, ולכאורה עשה כן מטעם זה.

י

בספרי חכמי הספרדים מצוי הרבה שמקדימים תואר הרב לשם הספר למשל אם מזכיר ספר מזבח אדמה כותב הרב מזבח אדמה

רבי עובדיה ספורנו.
רבי עובדיה ברטנורא.

אולי אצל האיטלקים היה נפוץ יותר.

שייף נפיק כתב:פלא יועץ העיר בזה. וכשאמצאנו אציין.
הוא מדבר על קריאת 'הרב קארו' שאין זה ראוי.
ונהירנא שהרב גנחובסקי זצ"ל היה אומר 'הגאון אילת השחר' דרך אמונה ועל זה הדרך, ולכאורה עשה כן מטעם זה.

אלו דברי הרב פלא יועץ ערך כינוי: וכבר אזהרה שמענו ליזהר ביותר בקריאת שם הרבנים, שלא לקרות אותם בחניכתם, כמו שנוהגים קצת לומר הרב קארו, הרב אלשיך, הרב אלגאזי וכדומה, אלא יאמר מוהר"י קארו מוהר"ם אלשי"ך כי אם יש אסור בשאר אנשים עאכ"ו ברבותינו הקדושים".

אבל מהרש"ל ז"ל בים של שלמה קורא למרן המחבר ז"ל בשם "הקארו" כתב וכו' ראה יש"ש ב"ק י כז, קידושין א כב. גיטין ט כב. ועיין ספר יפה ללב.

ובשדי חמד פאת השדה מערכת ב' ס"ס מ"ז כתב: ובספר חדש שנדפס מקרוב לרב גדול בדורנו יצ"ו וכו' ולא אשא שמו על שפתי בענין זה, לפי שכתב בספרו בזה הלשון, וראיתי בספר קהלת יעקב מהאלגאזי סימן ער"ד וכו'. ולא ישר בעיני מה שכתב בלשון זה, שאף שבאמת הקדמונים לא היו מדקדקים בכיוצא לזה, אבל בימינו הנקדנים תופסים אותו על כך, שאינו דרך כבוד בזמנינו לכתוב בלשון כזה (מהאלגאזי), ובעינא דלישקליה למיטרפסיה, והוא רחום יכפר".

מצוי הרבה בספרים שמביאים הלוצאטו. (בעיקר בספרי בעלי המוסר), ולפעמים החסיד הלוצאטו. אולי הם חשבו שלוצאטו זה כינוי ולא שם משפחה גרידא? (גם הקארו שהובא לעיל מהמהרש"ל גם הוא נראה קצת כך, כי אחרת הי' צ"ל קארו ולא הקארו).

הכינויים: אלפסי, מימוני, אשרי, קארו, אזולאי, לוצאטו, ואלגאזי [נוסף לי ע"פ הנ"ל], מקורם אך ורק בחכמים אשכנזים.
וודאי שיש בחכמי הספרדים שראו בהמצאה זו זלזול, דבר שמסברא עולה בראש כל אחד קודם שקיבל הסבר נאות למנהג האשכנזים.

כמדומני אין כת"ר צודק ובע"ה כשאמצא ראיות לדברי אביאן
מצאתי גם בכתבי הרשב"א והריטב"א ועוד
אבל כת"ר צודק שמצוי הרבה יותר לאין שעור אצל האשכנזים כמו במרדכי (אגב גם הוא נקרא בלי תואר)
דומני שתמיד כשקראו בשם משפחה התכוונו לספרו של אותו רב ולא לאיש עצמו (כתוב בס' המיימוני, כתב המיימוני ב)...

מה עם 'החידא'? שכאן נקטו בראשי תיבות של שמו בלא תואר כבוד.
אגב, האם הרחיד"א עצמו חתם בקיצור הלזה? ככל שאני מכיר את חתימותיו לא זכור לי, ואולי טועה אני בכך.

זקן ששכח כתב:אגב, האם הרחיד"א עצמו חתם בקיצור הלזה? ככל שאני מכיר את חתימותיו לא זכור לי, ואולי טועה אני בכך.

בלי סוף. וכן בשערי חלק מספריו.

מה שנכון נכון כתב:

זקן ששכח כתב:אגב, האם הרחיד"א עצמו חתם בקיצור הלזה? ככל שאני מכיר את חתימותיו לא זכור לי, ואולי טועה אני בכך.

בלי סוף. וכן בשערי חלק מספריו.

תודה.
אז אולי זה מסביר את השימוש הנפוץ בקיצור זה.

כמדומני שחכמי הספרדים נוקטים תמיד הרב חיד"א או מרן החיד"א וכדו', ולא חיד"א לבד.

קראתי וקראתי וקראתי
ולא עלתה ארוכה לשאלתי
כולם כולם אומרים האברבנאל וכן הספורנו, הרבה אומרים האלשיך (אם כי רובם מוסיפים הק') המון קוראים האבן עזרא

ומצאתי בספרו של הגר"מ מאזוז שליט"א 'מגדולי ישראל' שקרא לאברבנאל רק דון יצחק אברבנאל בלא תואר רב משום דבריו בריש פ"ו דאבות (נחלת אבות) שלא ראוי לקרוא בימינו שאין סמיכה רב או רבי רק רע אהוב וכדו' וכתב שאצל האיטלקים נהוג לקרוא כן משא"כ בספרד ארץ מולדתו.

ובדורינו אומרים 'הירש' ו'הילדסהיימר' אולי באשכנז זה היה מקובל.

באשכנז אמרו רבינר הירש, רבינר הילדסהיימר