פורום אוצר החכמה

מגילת אסתר עם פירוש עקידת יצחק נדפסה לראשונה בקושטא, רע"ח. בשנים האחרונות הפירוש הוהדר על ידי הרב חיים זוננפלד (תש"נ), הרב יובל אבדיור (מוסד הרב קוק, תשע"א), עוז והדר (תשע"ז).

את פירושו פותח רבי יצחק עראמה בדברים אודות ההשגחה האלוקית הנסתרת, וזו לשונו (מהד' זוננ' ועו"ה): "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, אחרי שנסתמו כל הגבורות אשר נעשו על ידי הנביאים, ועל פיה אנו חיים בגלותינו אחר נעילת שערי נבואה".
במהדורת מוסד הרב קוק, הנוסח הוא: "אחרי שנסתמו כל הבורות אשר נעשו...".

אכן, בדפו"ר (קושטא, רע"ח) המילה אינה ברורה. מצ"ב.

אשמח לדעת אם יש לכם רעיון כיצד לפענח מהי המילה. לא מצאתי כתב יד זמין של פירוש העקי"צ למגילה.

עצם הימצאות הרווח הוא כבר סיבה לקרוא גבורות והמשמעות הגיונית יותר

בעקדת יצחק פרשת תרומה מובא:

הסגנון המובא כאן "כל הגדולות והנוראות אשר נעשו על ידי הנביאים" דומה מעט לסגנון שבפירושו לאסתר "כל הגבורות אשר נעשו על ידי הנביאים".

אחרי האות ר' יש אלכסון שלא נראה כאות ו'

ארזי הלבנון כתב:אחרי האות ר' יש אלכסון שלא נראה כאות ו'

אדרבה. 100% אות ו'. השווה עם שאר הוא'וין. אלא שיש לפחות שני סוגי וא'וין בדפוס זה. דוק ותשכח.
הבעיה היא הקשקוש שלפני הר'.

ייש"כ.
ומהי אם כן אותה גבורה המיוחסת לנביאים?

הגבורות הן הנסים "הגדולים והנוראים" (כלשונו בערך בפרשת תרומה) שנעשו על ידי הנביאים. ואילו בגלות נעשה הכל בדרך הסתר, לא בנסים גלויים.
כך אני מבין את דבריו.

אולי "נסתמו כל הנבואות"...

פרשת_דרכים כתב:אולי "נסתמו כל הנבואות"...

חשבתי על זה, אבל דחיתי מחשבה זו מפני הקושי העצום שבסגנון "אחרי שנסתמו כל הנבואות אשר נעשו על ידי הנביאים".

ייש"כ גדול לרב קאצ'קלה

אהבתי את כיוון החשיבה החדש של הרב פרשת דרכים. כאמור, קשה לומר כך

בכ"י נ"י 639 (דף 143b בסיפרור כה"י, 148 בסריקה) כתוב: אחר שספו תמו כל הגבורות הנפלאות אשר נעשו ע"י הנביאים.
דף כה"י באתר כתיב: http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Man ... S000101590
ואכן הלשון 'שנסתמו' אינו נקשר יפה עם 'גבורות' (אבל מתאים עם הקריאה 'בורות' שכנראה נולדה מחמת הטישטוש הנ"ל).

עיניו כיונים כתב:בכ"י נ"י 639 (דף 143b בסיפרור כה"י, 148 בסריקה) כתוב: אחר שספו תמו כל הגבורות הנפלאות אשר נעשו ע"י הנביאים.
דף כה"י באתר כתיב: http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Man ... S000101590
ואכן הלשון 'שנסתמו' אינו נקשר יפה עם 'גבורות' (אבל מתאים עם הקריאה 'בורות' שכנראה נולדה מחמת הטישטוש הנ"ל).

יישר כח גדול!!

עיניו כיונים כתב:בכ"י נ"י 639 (דף 143b בסיפרור כה"י, 148 בסריקה) כתוב: אחר שספו תמו כל הגבורות הנפלאות אשר נעשו ע"י הנביאים.
דף כה"י באתר כתיב: http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Man ... S000101590
ואכן הלשון 'שנסתמו' אינו נקשר יפה עם 'גבורות' (אבל מתאים עם הקריאה 'בורות' שכנראה נולדה מחמת הטישטוש הנ"ל).

יפה.
אגב, הלשון 'שנסתמו' נקשר יפה גם עם 'הנבואות', מלשון 'סתום החזון'. אבל עכשיו אין צורך לפלפולים, מאחר וכבר נתברר הענין לאישורו.

מאיזו שנה כתה"י?

ארזי הלבנון כתב:מאיזו שנה כתה"י?

הכתיבה ספרדית, כה"י מתוארך בהשערה למאה השש עשרה. אין פרטים נוספים בקולופון וכד'.

עיניו כיונים כתב:

ארזי הלבנון כתב:מאיזו שנה כתה"י?

הכתיבה ספרדית, כה"י מתוארך בהשערה למאה השש עשרה. אין פרטים נוספים בקולופון וכד'.

תודה רבה לך. ייש"כ גדול

בדומה לדומה אשאל את מעלת חברינו, בנוגע לספק שיש לי במנורת המאור דפו"ר נר ג כלל ג חלק א פרק ז (סי' צז; במהדורת מוה"ק עמ' 220).
האם קיימת אפשרות, שנדפס כאן רב אסי? בדפוסים הבאים של מנורת המאור נדפס רב אשי. אבל לא מצאתי חבר לגירסת 'רב אשי' במקורות אחרים.
הקפתי כמה שי'נים וסמ'כים בעיגולים לשם השוואה, ומי שיש בידו לברר את המציאות, יבוא נא לעזרתי.

ניתן להבין את המקום לקריאה זו, מאחר שהצד הימני העליון של האות דומה ל-ש'.
אגב, בחיפוש מהיר בפרוייקט השו"ת ראיתי כי בספר מטה משה עמוד העבודה סי' שצה איתא רב אשי [איני יודע, אם שייך לקרוא לזה עד נוסח].

יהודה בן יעקב כתב:ניתן להבין את המקום לקריאה זו, מאחר שהצד הימני העליון של האות דומה ל-ש'.
אגב, בחיפוש מהיר בפרוייקט השו"ת ראיתי כי בספר מטה משה עמוד העבודה סי' שצה איתא רב אשי [איני יודע, אם שייך לקרוא לזה עד נוסח].

ייש"כ. אמת שכך ניתן לקרוא, בהחלט. אבל מידי ספק לא יצאנו.
כמובן שגם אני עשיתי את החיפוש הזה לפני שהעליתי כאן את השאלה, וראיתי את המטה משה, אלא שאני משוכנע כמעט בוודאות שהמטה משה העתיק את דבריו כאן ממנורת המאור, ואין כאן עד נוסח.