פורום אוצר החכמה

בשנת תרי"ז, הדפיס אליעזר לאנדסהוט את ספרו 'עמודי העבודה'. בהוספות שבסוף הספר, אות ב, העתיק קינה ארוכה - 'ציון אריוך' - העוסקת בחורבן קהילות גרמניה בעקבות פרעות ה'מוות השחור' (שנים ק"ח-ק"ט). לא צוין דבר אודות הקינה, מקורה ושם מחברה.

בשנת תרפ"ד, הדפיס שמעון ברנפלד את 'ספר הדמעות', ח"ב, ושם בעמ' קכא-קמב חזר והדפיס את הקינה הנ"ל, ובחתימתה כתב: 'קינה לר' ישראל בר יואל זוסלין מערפורט, שהיה בימי השמד... נדפסה מתוך כ"י בסוף ספר "עמודי העבודה", הוספות, עמ' ג'.

מכאן ואילך נפוץ ייחוס הקינה לר"י זוסלין, החל אצל דוידזון באוצר השירה והפיוט (ח"ג, תרצ"א) והלאה.

שמו של ר"י זוסלין כבר התפרסם בעשורים האחרונים כבעל ה'תוספות אלפס'. אולם לא נתברר לי ע"פ מה קבע ברנפלד את קביעתו הנ"ל? אודה מאוד לכל סיוע.

בכלל, כל מידע אודות חייו של ר"י זוסלין יועיל לי מאוד (הקולופון בכת"י פרמה משנת קי"ג ידוע לי).

את סוף ההקדמה לקינות לובלין שע"ז ('גם הוספתי קצת ציונים שמצאתי אותם כתובים בספרים ישנים על קלף') ראית?
[למיטב ידיעתי שם נדפסה לראשונה הקינה הנ"ל]

לשם התחלה, הקינה מופיעה כבר ב'קינות' דפוס לובלין שע"ז דף ג ע"א (ספירה שנייה). וגם שם לא מצאתי מי חיברה.

בהקדמה שם כתב ר' חיים ב"ר יצחק ליפשיץ:


אחרי שפירסמתי זאת, הבחנתי כי בשעה קלה קדמני 'לענין'.

תודה לשניכם.
אכן, לא ראיתי. וזו ידיעה מעניינת. אך עדיין לא מקדמת אותנו לר"י זוסלין.
יתכן שברנפלד ראה את עצם כתב היד ממנו הדפיס לאנדסהוט (שניהם מגרמניה?) ושם פורטו הדברים.

בנוגע לר"י זוסלין עצמו, בדקת האם יש התייחסות אצל ידידיה דנרי בספרו - חכמי אשכנז בשלהי ימי הביניים: דרכיהם וכתביהם בהלכה?

זה רעיון טוב. אבל חוששני שעיקר עיסוקו שם בדור שלאחר ר"י זוסלין (כמהרי"ל ומהרא"י וכו'). עכ"פ אבדוק שם. תודה.

כאמור, דינרי בספרו הנ"ל עסק רק בחכמי הדור שלאחר ר"י זוסלין, ולא מצאתי שם את אזכור שמו של רי"ז אף במפתח השמות.

אולי כדאי לשאול את פרופ' ר' שמחה עמנואל, הבקיא בכל חכמי אשכנז הראשונים (ובעוד הרבה דברים)

תודה על העצה. צריך עיתוי מתאים.
(יש לי רשימה ארוכה של שאלות ובירורים לפרופ' הנכבד..)

חכם אחד נ"י העירני כי הקינה הנ"ל מופיעה גם בספר קינות כת"י משנת שס"ה, ללא כל יחוס.

חכם אחר נ"י העירני כי ככל הנראה המייחס הראשון לר"י זוסלין הוא צונץ בספרו שבגרמנית, כמצ"ב. ואכן הזכיר שם מפורשות - בסמיכות לקינה - את ר' ישראל ב"ר יואל זוסלין בעל ה'תוספות אלפסי'. את היתר לא הבנתי. יתכן ששם הוא מפרט את מקורו לייחוס? ברוך היודע.

בהערה 1 הוא מציין לכת"י (codex H. b. 37 קינה 45), שם יוחסה קינה זו ל"מה"ר זוסלין". ואיני יודע איזה כת"י זה. יבאו הבקיאים ויגידו.

הכוונה לכת"י זה, הזמין באופן מקוון:
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... 1498633389

הוגה ומעיין כתב:הכוונה לכת"י זה, הזמין באופן מקוון:
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... 1498633389

יפה. הוא בדף 182 ע"א:

וכנראה ברנפלד החליט שאין זושלין זולת ר' ישראל זוסלין.

ראשית, תודה עמוקה לכולם! כמדומה שהצלחנו לשים יד על המקור, בעזרת ובאדיבות החכמים החשובים שליט"א.

אכן, כפי שהעיר ההוגה והמעיין נ"י, ע"פ מה החליט (ברנפלד) [צונץ] שמדובר בר"י זוסלין המפורסם בעל התוספות אלפס?

אולם יש להזכיר את הקולופון שבכתב יד זה: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS, בו נאמר שהספר נכתב עבור "מורי הרב ר' ישר' זוסלין שיח' ", בשנת קי"ג. וכאן קרוב (מאוד?) לשער שמדובר בר"י זוסלין דידן, שהיה חכם מפורסם בדורו. ועפ"ז כבר יותר קל להקיש גם על "מה"ר זושלין" בעל הקינה הנ"ל, שנכתבה פחות או יותר באותו טווח זמן (אחר פרעות ק"ח-ק"ט).

עובדת היותו מערפורט מוסכמת?

יעקובי כתב:בשנת תרי"ז, הדפיס אליעזר לאנדסהוט את ספרו 'עמודי העבודה'. בהוספות שבסוף הספר, אות ב, העתיק קינה ארוכה - 'ציון אריוך' - העוסקת בחורבן קהילות גרמניה בעקבות פרעות ה'מוות השחור' (שנים ק"ח-ק"ט). לא צוין דבר אודות הקינה, מקורה ושם מחברה.

בשנת תרפ"ד, הדפיס שמעון ברנפלד את 'ספר הדמעות', ח"ב, ושם בעמ' קכא-קמב חזר והדפיס את הקינה הנ"ל, ובחתימתה כתב: 'קינה לר' ישראל בר יואל זוסלין מערפורט, שהיה בימי השמד... נדפסה מתוך כ"י בסוף ספר "עמודי העבודה", הוספות, עמ' ג'.

מכאן ואילך נפוץ ייחוס הקינה לר"י זוסלין, החל אצל דוידזון באוצר השירה והפיוט (ח"ג, תרצ"א) והלאה.

שמו של ר"י זוסלין כבר התפרסם בעשורים האחרונים כבעל ה'תוספות אלפס'. אולם לא נתברר לי ע"פ מה קבע ברנפלד את קביעתו הנ"ל? אודה מאוד לכל סיוע.

בכלל, כל מידע אודות חייו של ר"י זוסלין יועיל לי מאוד (הקולופון בכת"י פרמה משנת קי"ג ידוע לי).

אשמח לקבל כל בדל מידע שיש למישהו עליו, תודה רבה.