פורום אוצר החכמה

בספרי שמות גיטין מובא שהשם 'שבע' לאשה הינו שם נפרד מ'בת שבע'.
בפרשת עקב תשס"ז התפרסם ב'עלים לתרופה' (גליון תקפא) סיפור עם מהר"א מבעלזא זצ"ל:

זכורני שכבר אז התפרסם באיזה מקום, ואיני זוכר היכן, מכתב מחאה המכחיש את הסיפור.
לאחרונה מצאתי ששם אחותו של מהר"א מבעלזא היה 'שבע'. פשוט שלא היה קורא לאביו זצ"ל 'היגע גראביאנעס'. [דומני שגם שם זוגתו הראשונה של רבי מרדכי מבילגוריי היה 'שבע'.]
שאלותי הן:
א. האם אכן היה שם אחותו 'שבע' ולא 'בת שבע'?
ב. היכן הוכחש הסיפור הנ"ל?
ג. מתי החלו לקרוא לנשים בשם 'שבע', מאחר ובראשונה שימש שם זה לגברים, דוגמת 'שבע בן בכרי'?

קאצ'קלה כתב:בספרי שמות גיטין מובא שהשם 'שבע' לאשה הינו שם נפרד מ'בת שבע'.
בפרשת עקב תשס"ז התפרסם ב'עלים לתרופה' (גליון תקפא) סיפור עם מהר"א מבעלזא זצ"ל:
עלים לתרופה.JPG
זכורני שכבר אז התפרסם באיזה מקום, ואיני זוכר היכן, מכתב מחאה המכחיש את הסיפור.
לאחרונה מצאתי ששם אחותו של מהר"א מבעלזא היה 'שבע'. פשוט שלא היה קורא לאביו זצ"ל 'היגע גראביאנעס'. [דומני שגם שם זוגתו הראשונה של רבי מרדכי מבילגוריי היה 'שבע'.]

אולי יתכן ליישב שמהר"א מבעלזא לא התנגד למי שנקראת משעת לידתה "שבע", וכל טענותיו היו על מי שנקראה בלידתה "בת-שבע" וה"גראביאנעס" מכנים אותה "שבע".

וונדרבר כתב:אולי יתכן ליישב שמהר"א מבעלזא לא התנגד למי שנקראת משעת לידתה "שבע", וכל טענותיו היו על מי שנקראה בלידתה "בת-שבע" וה"גראביאנעס" מכנים אותה "שבע".

חשבתי על זה. אבל מאנתי בהבדל זה, מכיון שהסגנון הוא חריף מדי למי שמקצר את בת-שבע ל"שבע", לעומת מי שקורא את בתו לכתחילה "שבע" שאינה בעיה בכלל.

אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים (אליעזר, אלעזר, עזריהו, עזריאל, יועזר, ואולי עוד), ומובן שהכוונה להזכיר בזה 'כי אל אבי בעזרי'. וכיוצא בזה בשמות אחרים כידוע, שבאים להזכיר גדולת ה'. אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

שוב מצאתי מי שכתב כן, אבל לא ידוע לי אם יש לזה מקור קדום:

קאצ'קלה כתב:אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים (אליעזר, אלעזר, עזריהו, עזריאל, יועזר, ואולי עוד), ומובן שהכוונה להזכיר בזה 'כי אל אבי בעזרי'. וכיוצא בזה בשמות אחרים כידוע, שבאים להזכיר גדולת ה'. אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

כמדומני שיש הסבר על זה בשער הפסוקים (או בשער הליקוטים) לגבי אלישבע ובת-שבע

קאצ'קלה כתב:אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים (אליעזר, אלעזר, עזריהו, עזריאל, יועזר, ואולי עוד), ומובן שהכוונה להזכיר בזה 'כי אל אבי בעזרי'. וכיוצא בזה בשמות אחרים כידוע, שבאים להזכיר גדולת ה'. אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

שבע זה קרוב ל'שפע'. השווה לפסוק: "עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה".

שבע הוא בעצם שוע, כמו שמצאנו שבתשבע נקראת בתשוע. וכן מצאנו יהושע-יהושבע, אלישוע-אלישבע, אמנם מדובר באנשים שונים, אבל כנראה שזה אותו שם. ושוע, מלשון שוע ונדיב. ואם כן, השם יהושבע למשל, הוא כמו השם יהונדב. (כן פירש לי ר' מנחם טייטלבוים.)

תוכן כתב:שבע הוא בעצם שוע, כמו שמצאנו שבתשבע נקראת בתשוע. וכן מצאנו יהושע-יהושבע, אלישוע-אלישבע, אמנם מדובר באנשים שונים, אבל כנראה שזה אותו שם. ושוע, מלשון שוע ונדיב. ואם כן, השם יהושבע למשל, הוא כמו השם יהונדב. (כן פירש לי ר' מנחם טייטלבוים.)

על החילוף ו'-ב' ראה גם פאה פ"א מ"ב: 'לפי גודל הענוה', שהכוונה 'לפי גודל הענבה', כמו שמבואר לקמן פ"ד: 'רואין אותה כאילו היא ענוה של שעורים'.

למיטב זכרוני יש במשנה פרי שנקרא 'בנות שבע', ואם כן הרי זה בדוגמת השם 'תמר' ששימש הן לפרי והן לאשה.

דרומי כתב:למיטב זכרוני יש במשנה פרי שנקרא 'בנות שבע', ואם כן הרי זה בדוגמת השם 'תמר' ששימש הן לפרי והן לאשה.

חיפוש קצר בבר אילן הניב תוצאה זו:

ספרי זוטא במדבר כ"ח ג': ומה הן מביאים מותר תרומה ועולות כבנות שוע למזבח

תוכן כתב:שבע הוא בעצם שוע, כמו שמצאנו שבתשבע נקראת בתשוע. וכן מצאנו יהושע-יהושבע, אלישוע-אלישבע, אמנם מדובר באנשים שונים, אבל כנראה שזה אותו שם. ושוע, מלשון שוע ונדיב. ואם כן, השם יהושבע למשל, הוא כמו השם יהונדב. (כן פירש לי ר' מנחם טייטלבוים.)

מעניין.
וייש"כ לכל המסייעים.

ראה מעשרות פ"ב מ"ח ובעוד מקומות רבים בתוספתא ובירושלמי שנזכרים תאנים משובחות בשם "בנות שבע".

דרומי כתב:ראה מעשרות פ"ב מ"ח ובעוד מקומות רבים בתוספתא ובירושלמי שנזכרים תאנים משובחות בשם "בנות שבע".

את זה ידעתי (או יותר נכון בר אילן ידע), התכוונתי לחילוף שבע-שוע.

בברכה המשולשת כתב:

קאצ'קלה כתב:אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים ... אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

כמדומני שיש הסבר על זה בשער הפסוקים (או בשער הליקוטים) לגבי אלישבע ובת-שבע

בשער הפסוקים וארא סי' ו', שמואל ב' סי' י"א, מבואר השיתוף והחילוק בין אלישבע לבת-שבע.

קאצ'קלה כתב:בספרי שמות גיטין מובא שהשם 'שבע' לאשה הינו שם נפרד מ'בת שבע'.
בפרשת עקב תשס"ז התפרסם ב'עלים לתרופה' (גליון תקפא) סיפור עם מהר"א מבעלזא זצ"ל:

עלים לתרופה.JPG

אשמח אם אי מי יועיל לתרגם למתקשים את המילים האידישאיות המודגשות.

"ואל תקרא לה – כדרך שהמגושמים המקומיים קוראים – 'שבע', אלא תקרא לה 'בת שבע'."
'גראביאנעס' הוא כינוי של בוז לאנשים מאוד מגושמים.
והנה מצאתי מי שתירגם 'גראביאנעס' – "יהודי"...

אני מבין שהמתרגם הלז שינה מפני הכבוד. אבל לא כך מתרגמים!

דרומי כתב:למיטב זכרוני יש במשנה פרי שנקרא 'בנות שבע', ואם כן הרי זה בדוגמת השם 'תמר' ששימש הן לפרי והן לאשה.

אלא שאכלה פגה

לא הבנתי

[quote
="דרומי"]לא הבנתי[/quote]
ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה
ולפי החילוף בת-שבע = בת-שע מובנת הדרשה