פורום אוצר החכמה

ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחיו ועמדיו ואדניו (לט, לג).
ויביאו את המשכן אל משה, שלא היו יכולין להקימו. ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן הניח לו הקב"ה הקמתו שלא היה יכול שום אדם כו' א"ל עסוק אתה בידך נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו וכו' (רש"י).
צ"ב דפתח במשה הקימו וסיים דהוקם מאליו ועוד קשה אם הוקם מאליו לשם מה הובא למשה, וכי גניבת דעת היה שם שיהא נראה כאילו משה הקימו ובאמת הוקם מאליו. אתמהה.
אך הענין כדרך שארז"ל ג' שותפין באדם אביו נותן כו' והקב"ה נותן בו נשמה וכשמת הקב"ה נוטל חלקו וחלקם מוטל לפניהם, והיינו כי אע"פ שיש שם כל אברי הגוף כמקודם אבל חסרה בו הנשמה שהיא הדבר המעמיד וצורת האדם. וה"נ כאן ודאי עושי המשכן עשו כל אברי המשכן כולם ומשה לא עשה שום מלאכה אבל כ"ז היה כגוף בלא נשמה שאין האברים מתאחדים לשלמות אחת ושיעור קומה אחד, ואין ע"ז שם משכן כלל. ומי הקים את המשכן היינו שנתן בו הצורה ושיעור הקומה, משה. וז"ש שהוא נזקף וקם מאליו, כי נתינת הצורה אינה צריכה מעשה וסגי בעצם הבאתו אל משה ליהפך מאיברים וכלים נפרדים לשיעור קומה של משכן. [וכידוע מה שאמר מכך הגרח"ע ז"ל על הח"ח ז"ל בימי זקנותו, שאע"פ שאין בכחו שוב לעשות כל מעשה אבל כל זמן שהאב מיסב בראש השולחן הבית שלם על מתכונתו].
ובפשוטו י"ל כי הנה באמת כל מעשיו של אדם מאליהם הם נעשים והם נסים נסתרים, אלא שהאדם נראה כעושה, ולהיפך גם בנסים מצינו שהם צריכים הכנה ופעולה כלשהי וכמ"ש הרמב"ן (בראשית י"ב ו', מ"ח כ"ב) מפסוק (מלכים ב' י"ג י"ז) ירה ויור. נמצא שטבע ונס אינם אלא דברים יחסיים שהטבע יש בו משום נס והנס יש בו משום טבע. א"כ תו לא קשיא במה שיחסה תורה מעשה הקמת המשכן למשה אע"פ שהוקם מאליו ע"י נס אבל אעפ"כ משה הקימו, דשאר כל אדם לא היה יכול להקימו אפי' ע"י נס, שפעולתו לא היתה מספיקה, ואילו במשה הספיקה פעולה קלה. כי כל מה שהאדם גדול יותר סגי לו בהשתדלות קלה יותר, אבל שפיר מתיחס המעשה אליו לא פחות מאשר אצל ההדיוט הזקוק לעשיה רבה.

[מתוך ס' בית ישי על פרשיות התורה שיצא לאור בעז"ה בקרוב]

הרב דוד פוקס סיפר שפעם נאלצה נכדתו הקטנה לעבור ניתוח מסובך בחו"ל, הערכת עלות הניתוח היתה גבוהה, והרב פוקס אמר לבתו-אם הילדה שימכור את דירתו כדי לממן זאת, אך התברר שהעלויות גבוהות גם מכך. היה מי שהציע לראיין את הילדה בטלויזיה ולהציג את המקרה, אלא שהתוכנית היתה משודרת בשבת. ההפקה כמובן הבטיחה שהצילומים ייערכו ביום חול, ואף יוסיפו כיתוב "צולם ביום חול". אך הרב פוקס רצה להתייעץ עם הגרש"ז.

הימים היו סמוכים לפטירתו, ולא נותר זמן רב כדי להשיב לעורך התכנית. נסעתי לביתו של ר' שלמה זלמן, בידיעה שהוא חולה וכנראה נמצא שם, דפקתי בדלת, ובאורח פלא (המאפיין את כל הקשר שלי איתו), איש לא היה איתו בבית. השאירו אותו לבד - מן הסתם לפרק זמן קצר מאוד עד שיגיע מישהו אחר לסעוד אותו. שיערתי שהוא נח. למרות ההפרעה שתיגרם למנוחתו, דפקתי במשך דקות ארוכות. אלמלא עסקה שאלתי בפיקוח נפש, לא הייתי נוהג כך. כעבור זמן שמעתי אותו הולך בכבדות לדלת. הרגשתי שלא בנוח והתחלתי להתנצל, אך ר' שלמה זלמן אמר: "אין זמן לזה". הצגתי לו את השאלה, והוא ענה לי: "אסור להשתתף בתכנית הזאת, אבל הקב"ה ידאג לכך שתקבלו את הסכום בדרך אחרת".לאחר מכן, כדרכו, הוא התחיל להסביר לי את הנימוס לפסיקה, אך לאור מצבו לא רציתי להטריחו. אמרתי לו: "אבוא פעם אחרת לשמוע את ההסבר",, וזו היתה השאלה האחרונה ששאלתי אותו אי פעם.
למחרת כשפסעתי בשכונת שערי חסד, פגשתי את ר' שלמה פישר, שייבדל לחיים ארוכים, סיפרתי לו על המקרה, על השאלה ועל תשובת ר' שלמה זלמן. ר' שלמה פישר הגיב בתמיהה ובביקורת: ר' שלמה זלמן טועה", אמר, "הבה נלך אליו כעת ונסביר לו שמדובר בפיקוח נפש".הוא ניסה לאחוז בידי ולקחת אותי לר' שלמה זלמן. התנגדתי: "אם אתה רוצה, תדבר איתו. אני שמעתי פסק הלכה, אינני ממשיך להפריע לר' שלמה זלמן". ר' שלמה פישר סחב אותי לבנו של ר' שלמה זלמן, הרב שמואל אוירבך, שאמר לי: " לא יכול להיות שכך פסק אבא".
ניסיתי להסביר: "אולי אביך פסק כך מפני חילול השם?", אבל ר' שמואל אמר שפיקוח נפש ידחה גם את זה.

(הרב דוד פוקס, לנטוע שמים, עמ' 160-1)

כנז'.

דרשתו משנת תשן . אחרי הדרשה שאלו אותו אם להגיד הלל השיב לא שכך דעת גדולי הדור
שוכתב מקלטת
בבית ישי סימן נו יש דברים דומים

קיבלתי כעת גליון שמחת שלמה (183), פרשת במדבר, והובא שם מהגר"ש פישר, לא בדקתי אם זה מה שכבר הובא לעיל

והנה, עומדים אנו בתקופת יום כ"ח אייר, יום הילולא דשמואל הנביא ויום חזרתנו לירושלים עיה"ק. וראיתי בשם הגר"ש פישר שליט"א לבאר השייכות בין ב' העניינים הללו. (א"ה, עיין בגליון הקודם מה שביאר סבא באופן נוסף ע"ש)
דהנה, המדרש מבאר בצורה נפלאה את מקורו של השם "ירושלים", שם בן נוח קרא אותו "שלם", שנאמר 'ומלכי צדק מלך שלם', ואברהם קרא אותו "יראה" שנאמר 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה', אמר הקב"ה 'אם קורא אני אותו "יראה" כשם שקרא אותו אברהם, שם בן נוח מתרעם, ואם אני קורא אותו 'שלם' הרי אברהם מתרעם, אלא הריני קורא אותו "ירושלים" כמו שקראו שניהם, "יראה" "שלם" – ירושלים.
מבואר כאן שירושלים הינה כנגד ב' תכונות ההפכיות שהזכרנו של "אש" ו"מים", "יראה" – אש, "שלם" – מים. והנה, אברהם ומלכי צדק הינם כנגד משה ואהרן. שהרי מלכי צדק היה כהן לאל עליון, ולכן מתאים מאד שהוא קרא את העיר 'שלם' כמו אהרן שמידתו 'אוהב שלום ורודף שלום'. ואילו אברהם הוא כנגד משה, כמו שאמרו חז"ל שהקב"ה עשה קלסתר של משה דומה לאברהם, ולכן קרא את העיר "יראה", כי עניינו של משה הוא "דין", כדאיתא בסנהדרין שמשה היה אומר "יקוב הדין את ההר" אבל אהרן "אוהב שלום ורודף שלום", ולכן אברהם שהוא כנגד משה קרא אותה 'יראה' ואילו מלכי צדק שהוא כנגד אהרן קרא אותה 'שלם', והקב"ה מיזג בה שתי המעלות הללו של משה ואהרן וקרא אותה 'ירושלים', וככתוב 'והאמת והשלום אהבו'.
מה מאד נפלא הדבר, שגם על שמואל נאמר שהוא שקול כנגד משה ואהרן, כדכתיב 'משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו', וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק 'ונתת לאמתך זרע אנשים', הרי ששמואל מאגד בתוכו את שתי המדות הללו גם יחד, יראה ושלום, וכמו שכתוב 'והנער שמואל הולך וגדל עם אלקים ועם אנשים', עם אלקים – בחינת יראה כמשה, ועם אנשים – בחינת שלום כאהרן. וממילא מתאים מאד שביום פטירת שמואל זכינו לשוב לירושלים שנכללו בה מידותיו. עכ"ד הגר"ש פישר שליט"א.

מן החדש ולא מוזכר בלעיל

הדרשה רק מסבירה תהליך אבל מצידנו היחס זה ענין אחר לגמרי

בלי קשר לאמור . סתם ידיעה מענינית הרב יצחק יוסף סיפר באחד השיעורים האחרונים שהוא למד חצי שנה חברותא עם הגרש . אבל הפסקנו. משום שדרכו של הגאון ללמוד בעמידה ולא היה לי כח .

המעונין לראות את הגרש פישר ביום ירושלים תשנ בהסרטה יחפש יום ירושלים מרכז הרב תשנ בדקה 50 ומעלה יראה את דרשת הגרש ישראלי ולידו הגרש פישר משום מה דרשתו של הרב פישר לא הוסרטה . אבל נכתבה לעיל . מי שיודע איך להעביר לפה יבורך אחרי דרשת הרב פישר דרש הגהצ הרב יוסף לייב זוסמן . תלמיד הגרימ חרלפ . ואמר כהולך רכיל ומגלה סוד נסביר את דברי הגרש פישר וכו
למחרת אמר לי הגרש פישר שאחרי הדרשה של ראש הממשלה שמיר הרב ישראלי לחש באזנו של הרב פישר . אני לא מאמין לו מילה אחת .

בשנת תשל"ז הופיע ע"י ישיבת איתרי לצעירים "לקט הלכות שבת בעניינים המצויים בישיבה.
החיבור הופיע בעילום שם. ההקדמה חתומה: נ"ב.
החיבור כולל פסקים רבים מאת (לפי כמות הופעתם:) הגר"ש פישר, הגרב"י זילבר, הגר"י בורנשטיין (מי הוא?), הגר"ש אויערבך.

איש_ספר כתב:בשנת תשל"ז הופיע ע"י ישיבת איתרי לצעירים "לקט הלכות שבת בעניינים המצויים בישיבה.
החיבור הופיע בעילום שם. ההקדמה חתומה: נ"ב.
החיבור כולל פסקים רבים מאת (לפי כמות הופעתם:) הגר"ש פישר, הגרב"י זילבר, הגר"י בורנשטיין (מי הוא?), הגר"ש אויערבך.

ראשית, האם הקובץ נמצא באוצר?
שנית, הרב בורנשטיין הוא ת"ח ירושלמי מופלג ששימש בישיבה כראש ישיבה.
מי ששימש לימים בישיבת זוועהיל, גר בשכונת מטרסדורף בירושלים.
ספריו 'נחלת יעקב' על הש"ס באוצר https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=1

החוברת נכתבה על ידי הרב נפתלי ברוק, תלמיד ותיק בישיבה ואח"כ לימד בישי"ק (נדמה לי הלכה). לאחר מכן היתה תקופה שהיה במכון הטכנולוגי של הרב הלפרין.
מפני הצורך עבר להתגורר בניו יורק והיום משמש כמרצה ומחנך בסמינרים לבנות בבורו פארק. ת"ח נכבד ואיש תבונות.
החוברת נכתבה בליווי צמוד של הגר"ש פישר שהרב ברוק היה ועודנו תלמיד מובהק וקרוב אליו.
הר"י בורנשטיין = הרב יעקב בורנשטיין זצ"ל שהיה ר"מ בישיבה קטנה ולאחר מכן היה מראשי ישיבת זעוויהל (הוא ראוי להתיחסות בפני עצמו)

דומני שהחוברת נכתבה בעקבות כך שהמשגיח בישיבה היה הגה"צ ר' בנימין זילבר והוא כידוע מחמיר גדול (כידוע מספריו אז נדברו וברית עולם) והגר"ש שליט"א חלק עליו בהרבה דברים.

האם יש מקור כתוב בו הגר"ש פישר טוען כנגד תורת המשפטים שבשערי יושר?

נוטר הכרמים כתב:

איש_ספר כתב:בשנת תשל"ז הופיע ע"י ישיבת איתרי לצעירים "לקט הלכות שבת בעניינים המצויים בישיבה.
החיבור הופיע בעילום שם. ההקדמה חתומה: נ"ב.
החיבור כולל פסקים רבים מאת (לפי כמות הופעתם:) הגר"ש פישר, הגרב"י זילבר, הגר"י בורנשטיין (מי הוא?), הגר"ש אויערבך.

ראשית, האם הקובץ נמצא באוצר?

נמצא באוצר בשם "לקט הלכות שבת" https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=1
הלכות שבת ממו"ר הגר"ש נדפסו בקובץ אהל לאה חלק ג' (על הל' בישול, ובעז"ה בקובץ הקרוב יתפרסמו על הל' בורר).

יש"כ. מהו קובץ אהל לאה? איני רואה באוצר.

איש פלוני ודאי יודע. בספרים של ר"ב נאור יש מכתבים מרתקים של הגר"ש. בספר בן שנה שאול, ובספר אמונת עיתך.

גם בהסכמה לספד"צ.

איש_ספר כתב:יש"כ. מהו קובץ אהל לאה? איני רואה באוצר.

איש פלוני ודאי יודע. בספרים של ר"ב נאור יש מכתבים מרתקים של הגר"ש. בספר בן שנה שאול, ובספר אמונת עיתך.

לא מצאתי את הספר בן שנה שאול ואת הספר אמונת עתיך. קיימים באוצר?

הם לא באוצר.

שניהם יכנסו לגי' הקרובה בעז"ה.

שולח לך במייל אחד מהם.

מענין לענין באותו ענין

ספרים על גדולי ישראל יש הרבה
אבל לענ"ד חסרים מאוד ספרים על נשים גדולות בישראל, דוגמת הספר הנפלא 'בית אמי' על הרבנית קנייבסקי.
טוב יעשה מי שיקח על עצמו לחבר ספר על הרבנית פישר זצ"ל הידועה בהנהגותיה הנפלאות.

מאמרו של הגר"ש פישר שליט"א מתוך ירחון האוצר החמישים

פלוריש כתב:האם יש מקור כתוב בו הגר"ש פישר טוען כנגד תורת המשפטים שבשערי יושר?

ת"ח אחד הפנה לבית ישי סי' קו הערה ד

פלוריש כתב:

פלוריש כתב:האם יש מקור כתוב בו הגר"ש פישר טוען כנגד תורת המשפטים שבשערי יושר?

ת"ח אחד הפנה לבית ישי סי' קו הערה ד

לפני הרבה שנים שמעתי ממנו בשיעור ש'יש דיני ממונות דברים שהם פרה אדומה' כלומר שהם בגדר חוקים ולא ניתן להסבירם בהגיון אנושי, אאל"ט הזכיר דין 'חמור ולא כלים', יתכן שאפילו הזכיר במפורש שמזה יש להשיג על 'תורת המשפטים'.

חמור הולך ברחוב לבד, ויכול ליפול בבור.
חמור עם כלים הולך עם אדם השומר עליו, ואם לא הסתכל - בעל הבור פטור על הכלים
(כמו 'שור ולא אדם').

[quote="שומר"]עוד פנינה ממנו ששמעתי . מה שכתב הרמבם בספר המדע על הגלגלים שבשמים היום יודעים שאין דבר כזה גלגלים הוא כתב את זה עפ"י חכמת המדע באותה תקופה היום זה אחרת

בעניין הגלגלים יעוין גם מלאכת מחשבת לר' משה חפץ על הפסוק יהי מאורות ברקיע השמים [ירושלים תשכד עמ' 15] שפרש שהכתוב בא ליתן טעם מדוע השמים הם אוויר זך ונקי ולא 'גלגלים מדבר עב ונקפא כאשר חשבו בטלמיוס וחבריו'.

איש פלוני כתב:חלופת מכתבים בין רבינו הגר"ש שליט"א להגאון ר' שריה דבילייצקי שליט"א (צרפתי כאן את תמלול המכתב ובע"ה אעלה בהמשך את צילומו. יישר כוח להרב א"ס שיח' ששלח לי את המכתב)
השליח להעברת המכתב אל רבינו היה הגאון רבי חיים פרידלנדר זצ"ל שהיה חברותא של רבינו ללימוד קבלת הרמח"ל.

בס"ד יום ב' וישב תשל"א
למע"כ ידה"נ הרה"ג ר' שלמה פישר שליט"א
שלו' וברכה וכטו"ס.
אולי יוכל כת"ר להסביר כל מה שכותב הגר"א בפרושו בפ"ב לספד"צ, דהט' תיקונין דדיקנא דז"א מתעברים בבינה (אחר שקבלתם מאריך), בט' ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ וביוהכ"פ הוא הלידה של תיקונים אלה וניתנים אז לז"א ושאר הד' תיקונים הוא מקבלם בד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות, ובסוכות הוא תיקון ז' ת"ק דגולגלתא שלו, ושם קורא הגר"א ללידת התיקונים ביוהכ"פ בשם לידת הז"א עצמו.
וכל זה מוקשה לי כי בכתבי האריז"ל כמדומני שאין מכל זה כל זכר. אדרבה מקובל בידינו מהאריז"ל שלידת הז"א היה עד ר"ה דהרי בכ"ה אלול התחיל תיקון החסד וכו', ובין ר"ה ליוהכ"פ הוא הנסירה ואח"כ פב"פ. אבל מענין נתינת התיקונים ועיבורם בבינה לא זכר בדברי האריז"ל.
כמו כן איך אפשר שתיקוני הדיקנא נשלמים בו עד סוכות ותקוני גולגלתא אח"כ בסוכות הלא מבשרי אחזה שהוא איפכא וכו'.
נא להבינני את כל זה באר היטב.
ידידו עוז
שריה דיבליצקי

אולי המבינים בנסתרות אלה יוכלו לבאר עבורי את כוונת הרב זצ"ל במילותיו:
"הלא מבשרי אחזה שהוא איפכא וכו'."

אליהו בן עמרם כתב:אולי המבינים בנסתרות אלה יוכלו לבאר עבורי את כוונת הרב זצ"ל במילותיו:
"הלא מבשרי אחזה שהוא איפכא וכו'."

איני מבין בנסתרות, אבל לענ"ד כוונתו שפוק חזי במציאות אינשי שקודם יש גולגלתא ורק אח"כ יש דיקנא...

מכתבי מרן הגר"ש פישר זצ"ל שנדפסו בקובץ זכרון 'פני משה'.
ותשו"ח מרובות למו"ל שליט"א.

תוכן הענינים:

בדרשות בית ישי יש דברים על סוכה וניסוך המים, לא מצאתי על ארבעת המינים- יש באיזה מקום אחר משהו על כך?

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגר"ש פישר זצ"ל
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת וירא
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת חיי שרה
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת תולדות
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

השבוע - יום ב' י"ד כסלו - יחול יום השנה השני לפטירתו של רבינו הגאון רבי שלמה יהונתן יהודה ב"ר אהרן זצוקלל"ה
"אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הם זכרונם" (שקלים פ"ב ה"ה)
מצורף הגליון לפרשת ויצא
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

איש פלוני כתב:עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת וירא
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

אמרה בשמו לפרשת וירא (מתוך "דבר שמואל" עה"ת - לידידו הג"ר שמואל ברוך אליעזרוב זצ"ל, בתוך ספר אביו "דבר ציון" עה"ת).

בעניותי לא זכיתי להבין. וכי אם אקרא למישהו פעמיים בשמו, אחת בבוקר ואחת בערב, הוא לשון חיבה?
כל הלשון חיבה הוא כשכופלים את השם/קריאה מיד, והאומר שמע שמע משתקים אותו.

יעויי' יו"ד סי' קפ"ז סע' ב' "שפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה" ובפירוש שם במוסגר "רצוף - כפול",
ושמא היינו "תוכו רצוף אהבה".

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת וישלח
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת וישב
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת מקץ
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת ויגש וי' בטבת
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

איש פלוני כתב:עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת ויגש וי' בטבת
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

יש כאן חומר לפוקדי המקומות הקדושים.
שהיא"צ של אברהם אבינו, והיום של מכירת יוסף, הוא בעשרה בטבת.
עוד כמה שנים יהיו כבר הסעות סדירות לחברון ולשכם.

משוש דורים כתב:

איש פלוני כתב:עלון לפרשת השבוע מתורת מרן הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל - פרשת ויגש וי' בטבת
להצטרפות לרשימת התפוצה יש לכתוב למייל beitishai@gmail.com

יש כאן חומר לפוקדי המקומות הקדושים.
שהיא"צ של אברהם אבינו, והיום של מכירת יוסף, הוא בעשרה בטבת.
עוד כמה שנים יהיו כבר הסעות סדירות לחברון ולשכם.

מעניין, עד כמה שידוע לי, נפוץ יותר להתייחס לראש חודש טבת כיארצייט של אברהם אבינו, בעקבות דברי ר"ש מאסטרופולי.
וכאן הגרש"פ אומר שידוע מדברי המקובלים אחרת. היכן?