פורום אוצר החכמה

ראיתי עכשיו את ההוצאה על זרעים הכוללת את נוסח הירושלמי מוגה על פי כת"י, הרש"ס על פי כתבי יד ושאר הוספות וביניהן ביאור הגרח"ק (לפי דבריהם יהיה על כל הירושלמי).

בפורום בח"ח באשכול קצר ציינו שהספר "ירושלמי כפשוטו" של ר"ש ליברמן נבלע כולו במהדורה זו "ולא נודע כי באו אל קרבנה" ומסתמא היה עוד חומרים מחוקרים שונים (כגון המבוא לירושלמי כת"י ליידן של זוסמן) שהיה לנגד עיניהם ולא הוזכר, אפילו הר"ק כהנא לא הוזכר כי אם מהדורתו לרש"ס, ללא שם המהדיר.
אבל אלו כבר נושנות, ידועה דרכה של הוצאה זו שמקפידה להזכיר רק שלומי אמוני ישראל.

אשמח לשמוע על מי שכבר זכה ללמוד בספר- האם המהדורה טובה, ושאר הערות.

זה נראה מרשים מאוד
על אף שלא ברור לי מי הולך לקנות 9 !!! כרכים (בהוצאה הגדולה) של ירושלמי זרעים
ובפרט משונה שבסוף יצא שהירושלמי יותר גדול מהבבלי שלהם עצמם (שגם הוא לא קטן)
זה נראה סוג דבר שיהיה כמו הפירושים שהם הוציאו ליד החזקה שלא רואים אותם בשום מקום, ומסתבר שכולם יקנו את הפורמט המצומצם יותר
מעניין אם יוציאו או כבר הוציאו את הירושלמי בפורמט קטן, זה הרבה יותר שימושי בפורמט קטן כי בעיקר משתמשים בירושלמי לעיון ולא ללימוד מסודר

הירושלמי כפשוטו נתחבר לשבת עירובין ופסחים
והכיצד יבלע כולו במהדורה לירושלמי זרעים

אכן הירושלמי כפשוטו אינו ישירות על זרעים, אם כי בוודאי מצויים שם פירושים מועילים גם לסוגיות בזרעים, ומסתמא כוונתו של המעיר שם הייתה על פירושיו של ר' לוי גינצבורג לברכות או אולי של הר"ש גורן ועוד רבים אחרים שאינם ראויים להיזכר בעוז והדר.

כמדומני שהדפיסו שם את מבוא הירושלמי למוהר"ר זכריה פרנקל.
ראיתי בספר אחד שהדפיסו במבוא את הסכמות המחבר ואחד מהם לרבי אברהם פירקביץ

יש כאן השערות בעלמא או שברור שהבליע בתוכו מספרי המחקרים? סתם חושדים בכשרים?

תיקו כתב:כמדומני שהדפיסו שם את מבוא הירושלמי למוהר"ר זכריה פרנקל.
ראיתי בספר אחד שהדפיסו במבוא את הסכמות המחבר ואחד מהם לרבי אברהם פירקביץ

מי זה? הקראי?
אקווה שלא...

תקותך התבדתה
ראה כאן- http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... OKS&page=5 אות ב'

חקרן כתב:יש כאן השערות בעלמא או שברור שהבליע בתוכו מספרי המחקרים? סתם חושדים בכשרים?

אם הם לא השתמשו זה יותר חמור...

מה הכוונה להשתמש בפירושים שבירושלמי כפשוטו ובשאר ספרים? אין במהדורה ביאור עצמאי, ואת כל הפירושים שהם מצאו לנכון להדפיס הביאו כצורתם.

בענין נוסחאות וכת"י (לפרשנים, לירושלמי כמדומה לא נמצא כת"י נוסף מלבד ליידן שעל פיו נדפס בוונציא), כהיום לא צריך לממוצעים ויש גישה למקורות בעצמם.

פקסמיליה של כת"י ליידען יש באוצר.
מלבד כת"י ליידען שחשיבותו בעיקר בשל שלימותו (הוא הבסיס לד"ו), יש גם כת"י רבים בהם קטעי ירושלמי.
לא שמעתי מעולם שהפירוש של גורן לירושלמי הוא בעל ערך, והראיה הגדולה ביותר הוא הדפסתו היחידאית.
לוי גנצבורג היה קונסרבטיבי, (ולא רק כהן בבית מדרשם) ולמי שאיני יודע יעיין בשו"ת שלו (שכחתי את שמו) ויקרא את מידת מחויבתו לשו"ע.
גם ספרו פירושים לירושלמי אינו נחשב מי יודע מה.
הר"ק כהנא הוציא רש"ס רק לשביעית אאל"ט. מלבד מהדורת דינקלס נדפס הרש"ס מחדש ע"פ כת"י בירושלמי של תבונה ע"י צוות ת"ח מבני ברק.
ההדפסה של ביאור הגר"ח על הגליון מריחה ריח עז של חנופה.

איש_ספר כתב:פקסמיליה של כת"י ליידען יש באוצר.
מלבד כת"י ליידען שחשיבותו בעיקר בשל שלימותו (הוא הבסיס לד"ו), יש גם כת"י רבים בהם קטעי ירושלמי.
לא שמעתי מעולם שהפירוש של גורן לירושלמי הוא בעל ערך, והראיה הגדולה ביותר הוא הדפסתו היחידאית.
לוי גנצבורג היה קונסרבטיבי, (ולא רק כהן בבית מדרשם) ולמי שאיני יודע יעיין בשו"ת שלו (שכחתי את שמו) ויקרא את מידת מחויבתו לשו"ע.
גם ספרו פירושים לירושלמי אינו נחשב מי יודע מה.
הר"ק כהנא הוציא רש"ס רק לשביעית אאל"ט. מלבד מהדורת דינקלס נדפס הרש"ס מחדש ע"פ כת"י בירושלמי של תבונה ע"י צוות ת"ח מבני ברק.
ההדפסה של ביאור הגר"ח על הגליון מריחה ריח עז של חנופה.

תודה רבינו סוע"ה על הסקירה.

אגב גררא, מישהו יכול לבאר לאיש פשוט כמוני מה זה בדיוק "ממלכת התורה"?

איש_ספר כתב: ההדפסה של ביאור הגר"ח על הגליון מריחה ריח עז של חנופה.

ביאור הגרח"ק נדפס על פי דרישת התורם פריעדמאן, ושולם עליה הון עתק שהושלשו לידי המו"ל ר' ברוורמן.

"ממלכת התורה" זה סלוגן פרסומי כמו "זה טוב - זה אוסם".

חכם באשי כתב:

תיקו כתב:כמדומני שהדפיסו שם את מבוא הירושלמי למוהר"ר זכריה פרנקל.
ראיתי בספר אחד שהדפיסו במבוא את הסכמות המחבר ואחד מהם לרבי אברהם פירקביץ

מי זה? הקראי?
אקווה שלא...

חכם באשי, הרי זה לא הספר החרדי היחיד שזכה להמלצת אב"ן רש"ף. גם ספר אבן ספיר קיבל הסכמה ממנו ונראה שהרב ספיר התפאר בזה שפירקוביץ העריצו. (ולא נדבר על ההסכמות שקיבל פירקוביץ על ספרו "אבני זכרון" שנמצא באוצר.)

אבל להוסיף לו "רבי"?!...
מה עוד, שתוספת "רבי" נועדה (לדברי הרשב"ץ) כדי להבדילנו מהקראים. היינו, אנו ה"רבניים" והם ה"קראיים"!
(אבל באמת, בדורות האחרונים 'השאילו' הקראים את התואר הזה מיריביהם הרבניים, וכתבוהו על חכמיהם בשערי ספריהם וכדומה)

[נכפל בטעות]

חכם באשי כתב:אבל להוסיף לו "רבי"?!...
מה עוד, שתוספת "רבי" נועדה (לדברי הרשב"ץ) כדי להבדילנו מהקראים. היינו, אנו ה"רבניים" והם ה"קראיים"!
(אבל באמת, בדורות האחרונים 'השאילו' הקראים את התואר הזה מיריביהם הרבניים, וכתבוהו על חכמיהם בשערי ספריהם וכדומה)

אכן מוזר, בכל זאת הראב"ע מרבה לכנות את ר' ישועה בכינויו זה, אע"פ שהיה קראי מוצהר, וכמו כן גם ר' יהודה הפרסי. (על אף שאחרי שמזכיר את שם ר' יהודה הפרסי בכבוד הוא מרבה להפריך דבריו וללעוג עליו כדרכו)
אבל ברור שפירקוביץ אינו ראוי לשום כינוי כבוד. ועד שאתה שואל למה קוראים אותו רבי, שאל מדוע הסכימו הרבנים הללו על ספרו! הרי"ז הלוי סאלאוויציק אבי הבית הלוי, הרב יצחק אביגדור מקאוונא (הוא הקישור שהביא תיקו), הגאון בעל פעולת שכיר, והרב זלמן זאב רב דמתא בווילנא. וה' יאיר עיניי.

מנין לך שה"ר" המצוי בפירושי אבן עזרא יצאו מידו? יתכן בהחלט שזו הוספה מאוחרת מאדם שלא ידע כי לפניו עומד קראי.

חכם באשי כתב:מנין לך שה"ר" המצוי בפירושי אבן עזרא יצאו מידו? יתכן בהחלט שזו הוספה מאוחרת מאדם שלא ידע כי לפניו עומד קראי.

כי ליפת בן עלי לא שינה ולא הוסיף ר', ואף שהראב"ע כמעט אינו סותר דבריו ומחלק לו כבוד עד שקשה לזהות שהיינו יפת בן עלי המפרש הקראי, והרבה מהלומדים ספרי הראב"ע אינם יודעים מי זה בכלל... לכן נראה שידע המדפיס לפני מי הוא עומד.

עם כל זאת קשה להאמין שהאבן עזרא עצמו כתב את התואר "ר'" על אותם קראים, כי לא מצאנו כזאת בזמנו, למיטב ידיעתי.
ויש גם לציין, שיש אומרים שכל הבאות הקראים שבפירוש א"ע (ובמיוחד בפירושו לחומש שמות) - הכניסום תלמידים מאוחרים (עי' באחד מכרכי תו"ש לספר שמות, במילואים שבסופו). ואם קבלה נקבל...

עדיין אשמח לקבל תגובות על הנושא המרכזי, שהוא לא השפעת החוקרים/או אי השפעתם על המהדורה, שהועלה כאן רק כדי להראות שהפעם בדקתי בח"ח לפני שפתחתי אשכול. כי אם על טיב המהדורה, האם מישהו למד במהדורה זו ומצא אותה טובה וראוייה?

בהזדמנות זו אוסיף שראיתי במהדורת הירושלמי החדשה של הוצאת מאורי אור שהוסיפו ליקוטי רבי מאיר שמחה בסוף המסכתות ויש שם דברים נפלאים, האם קיים לקט כזה בנפרד מהירושלמי? ואם לא, אולי כדאי לעשות זאת.

שיבר כתב:
ביאור הגרח"ק נדפס על פי דרישת התורם פריעדמאן, ושולם עליה הון עתק שהושלשו לידי המו"ל ר' ברוורמן.

לא נראה לי שפריעדמאן מכיר את פירוש הגרח"ק, ואם הוא אכן מכיר ודרש זאת, אין זה סותר את דברי איש ספר דאיכא ריח חנופה עז.

"ממלכת התורה" זה סלוגן פרסומי כמו "זה טוב - זה אוסם".

ההבדל בין ממלכת התורה לטוב זה אוסם, הוא השימוש בתגה של תורה לצרכים מסחריים ירודים. מהתורה לא עושים סלוגנים.

לרב המכנה עצמו מבקש חכמה,
אני השתמשתי קצת בצילום של מהדורה זו שנמצא בתוך הכרכים שהופיעו מהירושלמי מהדורת שוטנשטיין, ולפי טעמי היא מהדורה מצויינת ממש.

יצג כתב:לרב המכנה עצמו מבקש חכמה,
לפי טעמי היא מהדורה מצויינת ממש.

האם אפשר קצת יותר לפרט, באיזה דברים היא מצויינת יותר מהמהדורה הרגילה?

ב"ה

איש_ספר כתב:ההדפסה של ביאור הגר"ח על הגליון מריחה ריח עז של חנופה.

אמנם תגובה זו נכתבת זמן רב אחר הדברים עצמם, אבל עתה שבס"ד זכיתי קצת ללמוד ירושלמי אומר במפורש, שאינני מכיר פירוש שכל כך עזר ללומד שמפרש כפשוטו, ללא דברים נוספים, ואנשים פשוטים כמוני שלא מכירים לשון ירושלמי, פירוש זה הוא קילורין לעניים בשבילם. (ואגב, לא שמענו מעולם על איסור חנופה לצדיקים אלא לרשעים).
מקווה שתבוא התנצלות.
כמובן שאין לי שום קשר לחברי מערכת עוז והדר, לא ראיתים כמדומני מעולם. עוד חידושים נפלאים יש במהדורת עו"ה על הירושלמי: ביאור הגר"א פאה באותו העמוד, תורתן של ראשונים וכו'.

תיקו כתב:כמדומני שהדפיסו שם את מבוא הירושלמי למוהר"ר זכריה פרנקל.

האם הוא נחשב כשר? נמצא אצלינו בתוך ספרי הקודש. הרי .... וקונסרוטיבים העמידו אותו כאבי תנועתם, ושמא זה עדיין לא פוסל, אולי אי מי יוכל להחכימני בענין זה. ראיתי שמהדורה אחרת הוא נשמט.

ישבב הסופר כתב:גם ספר אבן ספיר קיבל הסכמה ממנו ונראה שהרב ספיר התפאר בזה שפירקוביץ העריצו.

אבל בתוך ספרו הוא מספר עליו איך הוא זייף כתבים והכניסם לאוצר הספרים הרוסי, ומתארו כנוכל ורמאי. אפשר להרגע.

האם יש כתובת דוא"ל לשליחת תיקונים למהדו' זו?
בתחילת הספר ישנה כתובת, אך נכתב לי כי הכתובת לא נמצאה.

בס"ד
מישהו יודע מדוע עוז והדר הפסיקו את העבודה של הירושלמי המורחב?

חוקר ספר כתב:בס"ד
מישהו יודע מדוע עוז והדר הפסיקו את העבודה של הירושלמי המורחב?

לא היה עובר לסוחר.
מסורבל וכבד מדי.