פורום אוצר החכמה

מתוך 'דבר יעקב' על אגדות הש"ס מאת הרב יעקב עדס שליט"א על מס' סוכה.

אולי לחכמי הפורום נגלה מהו המקור?

ג"ש פרסם מאמר על כך, ונדפס מחדש בספר 'השלב האחרון',
אולי הוא מדבר בענין.

דבר זה מסורת היא בידינו, אף שלא מצינו לזה מקור בחז"ל.

וראה ספר ל"ו צדיקים נסתרים (ב' חלקים) שליקט המון סיפורים בענין זה.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5009&BOOKS

ועיי"ש שהביא בשם הבני יששכר:

בגמרא (סוכה מה) מבואר שיש לו צדיקים בכל דור ודור הזוכים לקבל פני שכינה בכל יום, אך כיון שאיננו רואים אותם על כרחנו שנסתרים הם...

לא ראינו אינו ראי'...

וכי לא יתכן שהמה נפזרים בכל רחבי העולם כצדיקים גלויים, ועכ"ז לא נדע שמקבלים פני השכינה בכל יום?

רחוק מאד לחדש משהו לר' יעקב עדס. כל רז לא אניס ליה כפשוטו וכמדרשו (מהכרות אישית).

מיתאמרא משמיה דצדיקיא,
דהל"ו צדיקים אינם צריכים להיות שלעפער'ס יושבי קרנות
שכל הילדים רצים אחריהם בקריאות בוז וכו',
אלא יכולים להיות צדיקים מפורסמים שכל העולם חרד למוצא פיהם,
עכ"ז רב הנסתר מעל הגלוי,
שגם זה נקרא 'צדיק נסתר'

הגאון ר' יעקב עדס כ' אחר כך קצת מקור מתיקוני זוהר עיי"ש מאות ב' והלאה, ושם כתב גם רעיון זה שאין צריך להיות נסתר ממש והביא ראי' ממשה רבינו
ועיי' עוד מש"כ הגאון ר' יצחק מאיר מורגנשטערן בשם הצמח צדק?

איש_ספר כתב:רחוק מאד לחדש משהו לר' יעקב עדס. כל רז לא אניס ליה כפשוטו וכמדרשו (מהכרות אישית).

לבד מספרי חסידות, בהם אינו מעיין.

ראיתי בענין זה דבר נחמד משמו של הגר"י אדלשטיין שליט"א, הרב דרמת השרון בתוך סיפוריו על הגלגול שהיה בעיר נוברדוק.

שאלו לאותו הגלגול, האם ידוע לו מי הם ל"ו צדיקים שבדור, והשיב ומנה שמות רבים לא ידועים, את רבינו הגר"א הוא לא מנה בין הראשונים, אלא הרביעי או החמישי. שאלו אותו, האם הגאון אינו הראשון, והשיב: לא מפני שהוא הרי קצת מפורסם.

(והוסיף על כך מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, שמכאן למדנו, שעד כמה שהיה הגאון מפורסם בכל קצוי ארץ, עוד היה נחשב עדיין לנסתר, וכיוצא בזה מסופר שמרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל התבטא על בעל אבי עזרי שהוא צדיק נסתר לפי ערכו למרות פרסומו הרב).

אתה מתכוון 'דיבוק'.

יאיר כתב:אתה מתכוון 'דיבוק'.

נכון, אם כי העתקתי כפי שהיה כתוב במקור.

הרי זה מצטרף לי למושג נוסף הרווח בעם ליטאים ספרדים כחסידים
שמקורו הראשון הוא מספרי החסידות
ודוגמת הביטוי דרך ארץ קדמה לתורה
שעל אף שמושג זה מקורו מתנדב"א
מ"מ ביטוי זה כצורתו הוא מתורת החסידות
ומקובל על כולם
הבו עוד דוגמאות לזה

צדיק גוזר והקב"ה מקיים

אוצרניק כתב:צדיק גוזר והקב"ה מקיים

"מקורו" כנראה מ"אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה" וכו'...(סנהדרין פ' חלק).

המקור הוא גמרות מפורשות, (שבת ס"ג א' ועוד) 'אפילו הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה'.
אבל הפתגם בלשון 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' לא מופיע בש"ס.

בשבת נזכר על העושה מצוה כמאמרה.

במ"ק טז: מוזכר "מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזרה ומבטלה"

בכל אופן זה באמת נפ"מ, שמהגמ' משמע רק דצדיק מבטל גזירה ולא גוזר גזירה והקב"ה מקיימה.

הא דצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וכן שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל, הוא בזוהר, פרשת שמות ט"ו ע"ב, עיי"ש:


הוא גוזר וקודשא בריך הוא מקיים, קודשא בריך הוא גוזר ואיהו מבטל

לגבי 'דרך ארץ קדמה לתורה', הרי מקורו במדרש שמות רבה ט' ג'



א"ר ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה וכו'

קונה הכל כתב:לגבי 'דרך ארץ קדמה לתורה', הרי מקורו במדרש שמות רבה ט' ג'



א"ר ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה וכו'

אחזור על תשובתו של אוצרניק
"המקור הוא גמרות מפורשות, (שבת ס"ג א' ועוד) 'אפילו הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה'.
אבל הפתגם בלשון 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' לא מופיע בש"ס."
ה"נ הביטוי כצורתו מופיע לראשונה בספרי חסידות עשה חיפוש ותרווה נחת

קונה הכל כתב:הא דצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וכן שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל, הוא בזוהר, פרשת שמות ט"ו ע"ב, עיי"ש:


הוא גוזר וקודשא בריך הוא מקיים, קודשא בריך הוא גוזר ואיהו מבטל

יישר כח!

ויצמח פורקניה כתב:מיתאמרא משמיה דצדיקיא,
דהל"ו צדיקים אינם צריכים להיות שלעפער'ס יושבי קרנות
שכל הילדים רצים אחריהם בקריאות בוז וכו',
אלא יכולים להיות צדיקים מפורסמים שכל העולם חרד למוצא פיהם,
עכ"ז רב הנסתר מעל הגלוי,
שגם זה נקרא 'צדיק נסתר'

סברא פשוטה היא, שהרי אם מאמין אתה שפלוני הוא צדיק הדור, הלא תאמין שמקיים הוא ככל יכלתו 'והצנע לכת', ואם כן על כרחך שאינך רואה הכל.
ובדרך אגב, נאמר על החפץ חיים בשם אחד מתלמידיו, שהוא מפורסם כצדיק ולא כגאון עולם כיון שהתפלל שלא ידעו את גאונותו. אבל שלא ידעו את צדקותו לא התפלל, כי לא חשב שהוא כזה צדיק...

היא שיחתי כתב:הבו עוד דוגמאות לזה

"אין דבר העומד בפני הרצון" - היכן נאמר, אם בכלל?

חד וחלק כתב:"אין דבר העומד בפני הרצון" - היכן נאמר, אם בכלל?

מקורו בזוה"ק פר' תרומה (דף קסב:):
כל מילין דעלמא לא תליין אלא ברעותא.

היא שיחתי כתב:הרי זה מצטרף לי למושג נוסף הרווח בעם ליטאים ספרדים כחסידים
שמקורו הראשון הוא מספרי החסידות
ודוגמת הביטוי דרך ארץ קדמה לתורה
שעל אף שמושג זה מקורו מתנדב"א
מ"מ ביטוי זה כצורתו הוא מתורת החסידות
ומקובל על כולם
הבו עוד דוגמאות לזה

עיין ב"נחלי בא-גד" ח"ב עמ' 990 בדפי הספר.

בפרשת השבוע (ויקהל) בספר מהרי"א לרבי יהודה אסאד עה"פ "אלה פקודי המשכן" הביא דברי רז"ל שמיום שנחרב ביהמ"ק קוב"ה משרה שכינתו בצדיקים, וציין לזה דברי רז"ל (סוכה מה,ב) שיש ל"ו צדיקים, וע"ז כתב "אלה" בגי' ל"ו, פקודי מלשון ויפקד מקום דוד, היינו שהם במקום משכן כנ"ל.

אבל "נסתרים" מאן דכר שמיה?

שיבר כתב:

איש_ספר כתב:רחוק מאד לחדש משהו לר' יעקב עדס. כל רז לא אניס ליה כפשוטו וכמדרשו (מהכרות אישית).

לבד מספרי חסידות, בהם אינו מעיין.

והם אינם ראיה.

מורה צדק כתב:

שיבר כתב:

איש_ספר כתב:רחוק מאד לחדש משהו לר' יעקב עדס. כל רז לא אניס ליה כפשוטו וכמדרשו (מהכרות אישית).

לבד מספרי חסידות, בהם אינו מעיין.

והם אינם ראיה.

ראיה למה? שכך מקובלנו איש מפי איש - למה לא? וראיה - כלומר מקור חזל"י - גם שאר ספרים לא יועילו.

אי אפשר לטעון שספרי חסידות הם ראיה למשהו שלא מוזכר בדברי חז"ל, וכך הדין גם לגבי ספרים אחרים מהדורות האחרונים. אך השתרש בפיות ובמוחות האנשים שאם זה כתוב בספרי החסידות זה נכון, וזה אינו.

מורה צדק, רואני שבמוחך נשתרש שכל מה שכתוב בספרים מאוחרים הוא בדותא ח"ו, וזה אינו.
אכן הוא מאוחר, ואינו מקור חז"לי, אבל לומר שאין הדברים 'נכונים' הוא גסות הרוח וחוצפא.
[וחוץ מכל זה, המדובר כאן היה שמא יש מקורות בין ספרי האחרונים שמובא שם ראיות וילפותות מתוך מאמרי חכז"ל שהצדיקים הללו הם נסתרים. ולומר שהדרך שפירשו ספרים הללו את מאמריהם ז"ל 'אינו נכון', ודאי דלאו כל כמינך.]

נכון הדבר, במוחי השתרש הדבר שמה שמוזכר בספרי אחרונים ללא מקור כל שהוא וללא כל יסוד בספרים קדמונים, אין בו ממש.
התורה היא לא קרדום לחפור בה ולהוציא ממנה כל מיני רעיונות ממינים שונים.

מורה צדק כתב:נכון הדבר, במוחי השתרש הדבר שמה שמוזכר בספרי אחרונים ללא מקור כל שהוא וללא כל יסוד בספרים קדמונים, אין בו ממש.
התורה היא לא קרדום לחפור בה ולהוציא ממנה כל מיני רעיונות ממינים שונים.

כבר ראינו באשכול הנמחק שאתה מסוגל להביע דיעה על ספרים שאפילו את שמותיהם אינך מכיר [איגרא דפירקא, בני יששכר].
אם האחרונים קרובים אליך בזמן, הם גבוהים ממך במעלה. רק גסות רוח וחוצפה היא להתבטא על גדולי עולם שהתורה היא קרדום בידם.

[אולי אתה לא יודע, אך כל גדולי ישראל מכל החוגים, הוציאו מן התורה וחז"ל רעיונות ממינים שונים (כלשונך). יש שדרשו בדרך רמז, ויש בדרך דרוש, ויש שהעלו פנינים מתוך דרישה בעומק הפשט. בדורות האחרונים נהגו לדרוש רעיונות מוסריים עמוקים וכו' וכו'. כך דרכה של תורה!]

ישבב הסופר כתב:מורה צדק, רואני שבמוחך נשתרש שכל מה שכתוב בספרים מאוחרים הוא בדותא ח"ו, וזה אינו.
אכן הוא מאוחר, ואינו מקור חז"לי, אבל לומר שאין הדברים 'נכונים' הוא גסות הרוח וחוצפא.
[וחוץ מכל זה, המדובר כאן היה שמא יש מקורות בין ספרי האחרונים שמובא שם ראיות וילפותות מתוך מאמרי חכז"ל שהצדיקים הללו הם נסתרים. ולומר שהדרך שפירשו ספרים הללו את מאמריהם ז"ל 'אינו נכון', ודאי דלאו כל כמינך.]

אחרי שהבאת ראיה לישבב ממה שהשתרש במוחך,
אשאלך: וכי מה שהשתרש במוחך אינו טעון מקור?

דברי שבמוחי אינם צריכים מקור יותר גדול מהא דהתורה לא תהא מוחלפת.

אפשר שלא ביארתי דברי כל צרכי, מה נאה ומה יפה הדבר להוציא ראיות יפות וטובות מדברי תורה בשביל חיזוק בדברי מוסר וירא"ש, אך רב המרחק ביניהם לבין המצאה גדולה שאין העולם מתקיים אלא על ל"ו צדיקים נסתרים, וכי אם זה היה נכון לא היה נמצא כן בדברי הגמרא? מדרשים? לפחות בראשונים, או בקדמוני האחרונים?
ואני מתנצל אם איזה חסיד שוטה נפגע מדברי.

מורה צדק כתב:דברי שבמוחי אינם צריכים מקור יותר גדול מהא דהתורה לא תהא מוחלפת.

אפשר שלא ביארתי דברי כל צרכי, מה נאה ומה יפה הדבר להוציא ראיות יפות וטובות מדברי תורה בשביל חיזוק בדברי מוסר וירא"ש, אך רב המרחק ביניהם לבין המצאה גדולה שאין העולם מתקיים אלא על ל"ו צדיקים נסתרים, וכי אם זה היה נכון לא היה נמצא כן בדברי הגמרא? מדרשים? לפחות בראשונים, או בקדמוני האחרונים?
ואני מתנצל אם איזה חסיד שוטה נפגע מדברי.

אכן צריך להיות שוטה מופלג כדי להיפגע מדבריך. זכותך לחשוב כרצונך, ואנו מכבדים זאת.

אבל מה ענין חסידות לכאן, וכי מישהו כאן טען שדבר זה שמרגלא בפומא דרבנן (כלשונו של רבי יעקב עדס), מקורו הראשון לקוח מספרי החסידות?


תגובתי על דבריך היתה ביחס לכלל ספרי גדולי האחרונים כפי שכתבת בעצמך:

מורה צדק כתב:אי אפשר לטעון שספרי חסידות הם ראיה למשהו שלא מוזכר בדברי חז"ל, וכך הדין גם לגבי ספרים אחרים מהדורות האחרונים. אך השתרש בפיות ובמוחות האנשים שאם זה כתוב בספרי החסידות זה נכון, וזה אינו.

והואיל ולא הבנת את תגובתי הקודמת אסביר לך יותר בפירוט. דע, כי אדם חכם לא "ממציא" דברים (אין לי מקור, אך כך השתרש במוחי). אם אומרים על אדם שהוא "ממציא", הכוונה שהוא שקרן או בעל דמיון מפותח. לכן כשאנו מוצאים חכם מישראל שאומר איזה דבר, אנו בטוחים שהוא לא "המציא" את הדברים, אלא מצא את הדברים כתובים, או שדייק אותם מאיזה מקור, או שהדבר מקובל ושגור בפי חכמים, או שרוח הקודש נוססה בבית מדרשו. אבל האומר שדבריו הם "המצאה" (כלשונך), מוכיח שגסות רוח וטפשות משמשים בו בעירבוביה [הכוונה כמובן אינה אישית].

בנוגע לנושא דידן, צא ולמד מרבי יעקב עדס שטרח ומצא מקור מתיקוני הזוהר, כפי שהוזכר באחת ההודעות לעיל, ולא דחה את הדברים בקש, למרות שאין מקור לדברים מלבד מה ש"מרגלא בפומא דרבנן", מפיהם ומפי כתבם.

אינני מבין איך מעיזים להלעיב במלאכי אלקים אשר כל דבריהם אש להבה נאמרו ברוח הקודש הלא המה תלמידי הבעש"ט זי"ע.
ובפרט ספרי הבני יששכר שכבר העיד עליהם הרה"ק מצאנז שהם ברוה"ק (אודה מאוד למי שיוכל להוריד עובדא זו מספר "בית שלמה" ומספרי "שפע חיים") וכן כתב בספה"ק "ויואל משה" שהסכימו כל חכמי דורו שספריו נאמרו ברוח הקודש (מי שיוכל להוריד את זה לכאן יבא על שכרו מן השמים).

קול ביער כתב:אינני מבין איך מעיזים להלעיב במלאכי אלקים אשר כל דבריהם אש להבה נאמרו ברוח הקודש הלא המה תלמידי הבעש"ט זי"ע.
ובפרט ספרי הבני יששכר שכבר העיד עליהם הרה"ק מצאנז שהם ברוה"ק (אודה מאוד למי שיוכל להוריד עובדא זו מספר "בית שלמה" ומספרי "שפע חיים") וכן כתב בספה"ק "ויואל משה" שהסכימו כל חכמי דורו שספריו נאמרו ברוח הקודש (מי שיוכל להוריד את זה לכאן יבא על שכרו מן השמים).

ראה כאן הסיפור בספר "בית שלמה" (למטה אות ב')

באיזה ספר חסידי או לא נזכר לראשונה הביטוי צדיק גוזר וכו'?

יש ביטויים שהוזכרו בספרי אחרונים ולבסוף נתגלה מקורם טמא כמו "אין נביא בעירו".

מישהו שאל פעם את מרן הגאון רבי אליעזר מן שך ז"ל אם יש ל"ו צדיקים, וענה, שלא, ומניין הוא יודע, שהרי לא יתכן שצדיק רואה איך הדור מדורדר כל כך ואינו יוצא להשפיע, ואם לא איכפת להם חילול השם אינם נחשבים לצדיקים כלל.

ובעניין צדיק גוזר, ביום השנה של הסטייפלער זי"ע נאספים לאחר השיעור לביתו של מרן הגר"ח שליט"א ומספרים סיפורים על הסטייפלער זי"ע ומרן הגר"ח כאשר מספרים סיפורי מופת הוא אף פעם אינו מתייחס, וכאשר שאלו אותו פעם מדוע אינו מתייחס, ענה, הרי הדבר פשוט הוא שאם שומר פיו ולשונו לשונו נעשה כתער ממש וכפי שנאמר לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה. והוא פשוט.
ועל כן מספרים לו רק סיפורי גדלות בלימוד.

רבי אליהוא בקשר למייל שכתבת לי.
ראה כאן.

מעניין לעניין, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א יאריך ימים על ממלכתו, היה דרכו לספר מידי פעם סיפורים ביום ששי אחר הצהרים.
פעם ביום ששי יצא למרפסת הפונה למדרגות.
וכה סיפר לי משל בשם המגיד מדובנא ז"ל {כאשר שאלתיו מדוע יש תלמידי חכמים שאינם נוהגים כשורה}.
וכה אמר.
לגור ליד הנהר הוא טוב ומועיל שהרי אין צריך להשקות את שדהו כי הנהר עולה ומשקהו, אמנם כאשר הנהר מעלה עמו אבנים והמים חוזרים תיכף, הרי זה גורם נזק לבעל השדה, ששדהו מתמלא באבנים.
הוא אשר נאמר עושה עושר, כלומר, תורה, שלא במשפט, שלא לשמה, נבל יהיה באחריתו, שנשאר רק עם האבנים.
והכוונה ברורה.
מעולם לא בדקתי אם יש כזה מגיד מדובנא, אך זכרוני שתפס אותי צמרמורת לשמוע אותו מושל משלו על תלמידי חכמים.
השם ישמרנו.
ואת האמת אהבו, ואח"כ את השלום.
וכפי ששמעתי ממוהרא"ש הצדיק מיבניאל {עיר ברסלב} שליט"א שלפני השיבה שופטינו מבקשים אתה חונן.
ברסלב
והרשות בידי הרב אוצה"ח למחוק הודעה זו. אך לאחר שצעקו עלי שאני מוחק איני יודע אם למוחקו לבד אם לאו. והרשות נתונה.

שיבר כתב:

איש_ספר כתב:רחוק מאד לחדש משהו לר' יעקב עדס. כל רז לא אניס ליה כפשוטו וכמדרשו (מהכרות אישית).

לבד מספרי חסידות, בהם אינו מעיין.

עכשיו שמעתי שיחה ממנו (בלק תשס"ט - הורדתי מקול הלשון) ומצטט משמו של הבעש"ט הק'...