פורום אוצר החכמה

בספר ויקהל משה הביא בזה"ל:


אני מחפש מקור הראשון לפירוש זה.

[בחומש תורה תמימה (בראשית כד, מ) כתב כן מעצמו, ובליקוטי שיחות (חב"ד) הביא ד"ז בשם העולם].

נדפס בדרוש שמואל בשם הר"ר העשיל מקראקא (שמו מופיע שני קטעים קודם ולכן בשני קטעים שאחריו מכנהו הרב הנ"ל)
בגירסת אוצה"ח הישנה דרוש שמואל מצורף אחרי ספרו האחר של אותו מחבר שנדפס בונציה תנ"ד: לקט שמואל
כבר העירו להם בפורומים על כך והם אמרו שיסדרו
לכן אם תחפש בגירסה שלך עליך לבדוק אם זה תחת לקט שמואל או תחת דרוש שמואל.



ולמי שלא מצליח לקרא, העתק עם פענוח קיצורים והוספת פיסוק:
היום יצאתי. קפצה ארץ, רש"י. מקשי'[נן] דילמא לא יאמינו. תי'[רץ] הרב הנ"ל, שטר המתנ'[ה] נכתב אותו יו'[ם] הראה.

תודה רבה!

ומה שהביאו הסיפור מהש"ך, מן הסתם אין לה מקור מוסמך...

כבר העירו להם בפורומים על כך והם אמרו שיסדרו

אני הוא שהערתי על זה. והם אמרו שתוקנו את זה במסך שלהם, וכנראה שמאז עדיין לא העלו תיקונים למקוון.

עוד מראה מקום מאוחר.

עתה ראיתי בספר הר סיני (שטיינר)פ' חיי שרה, שהביאו בשם רבו הג"ר מרדכי רוזענטאל זצ"ל אבד"ק אולייניב.

יש להוסיף שזיהו כתב ידו של אברהם
ויש להקשות הא שטרי חוב המאוחרין כשרין
וא"כ אף שטרי מתנה
וכפה"נ לא היתה לאברהם סיבה לאחרו

ויל"ע אם היה שטר הקנאה
או סיפור דברים ועדות בעלמא
דהא מטלטלין אין נקנין בשטר

היא שיחתי כתב:יש להוסיף שזיהו כתב ידו של אברהם
ויש להקשות הא שטרי חוב המאוחרין כשרין
וא"כ אף שטרי מתנה
וכפה"נ לא היתה לאברהם סיבה לאחרו

ויל"ע אם היה שטר הקנאה
או סיפור דברים ועדות בעלמא
דהא מטלטלין אין נקנין בשטר

בחבצלת השרון מהדורא תנינא, אי"ה.

כבדרך אגב:
בעניין שטר מתנה שניתן לאליעזר שמעתי פעם מחסיד גור שאמר להקשות בשם רבו אם כך כפי שפירש רש"י שנתן לו שטר מתנה מדוע אם כן הוצרך אליעזר לעשרה גמלים.
הוא מותיב והוא מפרק.
לא הוצרך אליעזר לעשרה גמלים אלא כי הוצרך לציבור מנין להתפלל ולכן לקח עשרה רוכבי גמלים.
ומהו הפשט הפשוט (לעת עתה איני זוכר שאחד ממפרשי רש"י עמד על כך אם איני בטוח בזה).

תולעת ספרים07 כתב:כבדרך אגב:
בעניין שטר מתנה שניתן לאליעזר שמעתי פעם מחסיד גור שאמר להקשות בשם רבו אם כך כפי שפירש רש"י שנתן לו שטר מתנה מדוע אם כן הוצרך אליעזר לעשרה גמלים.
הוא מותיב והוא מפרק.
לא הוצרך אליעזר לעשרה גמלים אלא כי הוצרך לציבור מנין להתפלל ולכן לקח עשרה רוכבי גמלים.
ומהו הפשט הפשוט (לעת עתה איני זוכר שאחד ממפרשי רש"י עמד על כך אם איני בטוח בזה).

לעצם הקושיא, ראה אוה"ח הק' שלקח טוב מובחר שבקניני אדוניו זהב ואבנים טובות ומרגליות, והטעם אם לא תרצה לבוא אחריו יראה בית נכותו, יעו"ש.

על התירוץ יש לתמוה, הרי עבד אינו מצטרף למנין כמפורש להדיא בגיטין לח,ב.

ומה בכך שאינו מצטרף? הרי עדיין צריך הוא להתפלל במנין ולקח עמו עשרה (כמו מחלל שבת בפרהסיא שאינו מצטרף אך צריך להתפלל במנין).

יאיר כתב:ומה בכך שאינו מצטרף? הרי עדיין צריך הוא להתפלל במנין ולקח עמו עשרה (כמו מחלל שבת בפרהסיא שאינו מצטרף אך צריך להתפלל במנין).

יאיר, מה נבהלת להשיב.

אם אינו מצטרף, הרי שלא די בעשרה אנשים כולל הוא עצמו, אלא בעינן י"א.

סברתי שאפשר יהיה לפרש שלקח 10 גמלים עם רוכביהם חוץ ממנו אך כנראה טעיתי ובפס' נראה יותר כדבריך.

כדאי לשנות את הכותרת ל'הוכחה לקפיצת הדרך של עבד אברהם'.

אגב, האם כל הקוראים באשכול זה מבינים את פירוש הביטוי 'קפיצת הדרך'?

זהו מושג של עקיפה ואי תלות בזמן..אך הסבר לנו ידיעתך בנושא.

בד"כ, האנשים נוטים להסביר את הביטוי כאילו האדם הוא שקפץ כברת ארץ, אך הבטוי הוא 'קפיצת הדרך/הארץ', כלומר שהארץ קפצה.
הכוונה היא שהארץ קפצה את עצמה כאגרוף. שורש קפ"ץ דומה מבחינה זו לשורש קמ"ץ.

דראל כתב:בד"כ, האנשים נוטים להסביר את הביטוי כאילו האדם הוא שקפץ כברת ארץ, אך הבטוי הוא 'קפיצת הדרך/הארץ', כלומר שהארץ קפצה.
הכוונה היא שהארץ קפצה את עצמה כאגרוף. שורש קפ"ץ דומה מבחינה זו לשורש קמ"ץ.

אוהב ישראל (לקוטים ד"ה ואבוא):
ואבוא היום אל העין פירש"י היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הדרך. ולכאורה מנין לרש"י שקפצה לו הדרך היכי מוכח מהקרא זאת, שמא יצא אליעזר זה כמה ימים. וי"ל, דהנה איתא בס' קבלה שהשם של קפיצת הארץ הוא אהו"ה והוא ר"ת של "את "השמים "ואת "הארץ והר"ת של "ואבוא "היום "אל "העין הוא ג"כ שם הנ"ל. אך עדיין צריכים למודעי אם קפצה לו הדרך או אם הוא קפץ להדרך. אך שהשם של קפיצת הדרך הוא בישר אהו"ה היוצא מר"ת א"ת ה"שמים ו"את ה"ארץ. וכאן השם של ו"אבוא ה"יום א"ל ה"עין הוא להיפך והא"ה. מכאן מוכיח רש"י שקפצה לו הארץ. פי' שהארץ קפצה אליו.

נו, ו?

שיש שני סוגי קפיצות.


ספר קהלת משה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... KS&page=26

אבל לא אמרת שום דבר ביחס לעצם הטענה כי המילה קפיצה בביטוי 'קפיצת הארץ', אינו זהה לקפיצה של אדם.

דראל כתב:אבל לא אמרת שום דבר ביחס לעצם הטענה כי המילה קפיצה בביטוי 'קפיצת הארץ', אינו זהה לקפיצה של אדם.

אדרבה, הבאתי לך ראיה מדברי הזוה"ק, שקפיצת האדם לא נקרא קפיצת הארץ.

ועי' רמב"ן בראשית כח, יז.