השערה חדשה: זיהוי ארץ עוץ עם השבטים הגותיים
פורסם: ה' אפריל 19, 2018 2:56 pm
בזיהוי ארץ עוץ הנזכרת באיוב א, א ובאיכה ד, כא האריכו הקדמונים והאחרונים.
מדבריהם עולות שתי שיטות עיקריות: לפי האחת, מדובר בארמניה (תרגום איכה, תרגום דברי הימים א' א, ז, ר"י אבן יחיא וכפות כסף). לפי השניה, מדובר בכינוי נוסף של אדום, כמופיע רבות בפיוטי הקדמונים. רס"ג ההולך בדרך זו מפרש (בפירוש הארוך לאיכה שם) שאדום נקרא עוץ על שם עוץ מבני שעיר, שאת ארצו ירשו ובמקומו ישבו וקיבלו את שמו.
מצאתי שיטה שלישית שלא לובנה כפי הנראה עד היום.
שיטה זו עולה מדברי הראב"ד הראשון ב'זכרון דברי רומי' (נדפס בסוף ספר הקבלה דפוס מנטובה רע"ד, ומתוקן יותר בכ"י פרמה 2420 דף 16ב-18א). הוא מזכיר שבני עוץ כבשו את ארץ ספרד בימי אנדירס קיסר ביזנטיון בנו של תיארוסיוס הראשון, והם 'אלקוט', והיו שלושה שבטים, 'בנדילש' ו'אלאנוש' ו'אלשאוש'. 'אלקוט' הוא כינויים של הגותיים בחיבורי הראשונים הכתובים בערבית. ואכן באותם שנים היתה פלישת השבטים הגרמאניים לספרד, שהגותיים הם מהשבטים המזרחיים שביניהם; 'בנדילש' הם הונדלים, 'אלאנוש' הם האלאנים, ו'אלשאוש' הם הסואבים – שלושת השבטים הגרמאניים שפלשו לספרד בשנת ד'ק"ע. דברי הראב"ד בהמשך שם, שאנדלוס נקראת כך על שם הונדלים, מקובלים גם על רבים מכותבי דברי הימים בימינו. מדברי הראב"ד הללו נמצאנו למדים ש'עוץ' זוהתה עם השבטים הגרמאניים, שבהמשך השתלבו בשטחי האימפריה הרומית והמירו גם כן דתם לנצרות.
אם כנים הדברים, שהקדמונים זיהו את עוץ עם השבטים הגרמאניים או חלקם, נראה שיש בכך לפרש באופן בהיר את דברי רס"ג בפירושו לאיוב (א, א), המביא 'בעץ אלמפסרין יסמי ארץ עוץ אלגוטה' [-קצת המפרשים המבאר ארץ עוץ – אלגוטה], ודוחה את פירושם משום שמוטב להניחה כפי שהיא, מילה עברית. היו שהבינו שכוונת רס"ג למישור שליד דמשק הנקרא 'אלגוטה', אך לפי האמור נראה יותר שאין 'אלגוטה' אלא 'אלקוט', היינו השבטים הגותיים, ומדברי רס"ג נמצא שזיהויים עם עוץ נבע מקרבת השם עוץ-גוט (שכן בערבית האות ע' נכתבת ג), ורס"ג חולק עליה ביחס לעוץ שבאיוב משום ש'מוטב להניחה כמו שהיא מלה עברית' ולא לפרש שהיא מוחלפת מ'גוט'. לשיטתו, גם באיכה הוא מפרש שהכוונה לאדום היושב בארץ עוץ.
אשמח אם יש למישהו מה להוסיף - ראיות, פרכות או דחיות.
מדבריהם עולות שתי שיטות עיקריות: לפי האחת, מדובר בארמניה (תרגום איכה, תרגום דברי הימים א' א, ז, ר"י אבן יחיא וכפות כסף). לפי השניה, מדובר בכינוי נוסף של אדום, כמופיע רבות בפיוטי הקדמונים. רס"ג ההולך בדרך זו מפרש (בפירוש הארוך לאיכה שם) שאדום נקרא עוץ על שם עוץ מבני שעיר, שאת ארצו ירשו ובמקומו ישבו וקיבלו את שמו.
מצאתי שיטה שלישית שלא לובנה כפי הנראה עד היום.
שיטה זו עולה מדברי הראב"ד הראשון ב'זכרון דברי רומי' (נדפס בסוף ספר הקבלה דפוס מנטובה רע"ד, ומתוקן יותר בכ"י פרמה 2420 דף 16ב-18א). הוא מזכיר שבני עוץ כבשו את ארץ ספרד בימי אנדירס קיסר ביזנטיון בנו של תיארוסיוס הראשון, והם 'אלקוט', והיו שלושה שבטים, 'בנדילש' ו'אלאנוש' ו'אלשאוש'. 'אלקוט' הוא כינויים של הגותיים בחיבורי הראשונים הכתובים בערבית. ואכן באותם שנים היתה פלישת השבטים הגרמאניים לספרד, שהגותיים הם מהשבטים המזרחיים שביניהם; 'בנדילש' הם הונדלים, 'אלאנוש' הם האלאנים, ו'אלשאוש' הם הסואבים – שלושת השבטים הגרמאניים שפלשו לספרד בשנת ד'ק"ע. דברי הראב"ד בהמשך שם, שאנדלוס נקראת כך על שם הונדלים, מקובלים גם על רבים מכותבי דברי הימים בימינו. מדברי הראב"ד הללו נמצאנו למדים ש'עוץ' זוהתה עם השבטים הגרמאניים, שבהמשך השתלבו בשטחי האימפריה הרומית והמירו גם כן דתם לנצרות.
אם כנים הדברים, שהקדמונים זיהו את עוץ עם השבטים הגרמאניים או חלקם, נראה שיש בכך לפרש באופן בהיר את דברי רס"ג בפירושו לאיוב (א, א), המביא 'בעץ אלמפסרין יסמי ארץ עוץ אלגוטה' [-קצת המפרשים המבאר ארץ עוץ – אלגוטה], ודוחה את פירושם משום שמוטב להניחה כפי שהיא, מילה עברית. היו שהבינו שכוונת רס"ג למישור שליד דמשק הנקרא 'אלגוטה', אך לפי האמור נראה יותר שאין 'אלגוטה' אלא 'אלקוט', היינו השבטים הגותיים, ומדברי רס"ג נמצא שזיהויים עם עוץ נבע מקרבת השם עוץ-גוט (שכן בערבית האות ע' נכתבת ג), ורס"ג חולק עליה ביחס לעוץ שבאיוב משום ש'מוטב להניחה כמו שהיא מלה עברית' ולא לפרש שהיא מוחלפת מ'גוט'. לשיטתו, גם באיכה הוא מפרש שהכוונה לאדום היושב בארץ עוץ.
אשמח אם יש למישהו מה להוסיף - ראיות, פרכות או דחיות.