פורום אוצר החכמה

האם מישהו יכול לציין מה ההבדלים המהותיים בין זוהר פירוש הסולם לבין פירוש מתוק מדבש ?

אם כבר דובר על זה אשמח אם מישהו יפנה אותי לשם, כי לא מצאתי.

בברכה

איני מכיר את שני הפירושים לעומק, אולם לפי הנשמע פירוש הסולם הוא יותר 'חיבור' עצמאי של בעל הפירוש (ויש שהסתייגו ממנו), ואילו פירוש מתוק מדבש אינו אלא מלקט מפי ספרים קדמונים.

באופן כללי,
פירוש הסולם הוא פירוש רעיוני יותר, כמובן מבאר פשט הדברים, אך בונה אותם לאור מהלך בכל סוגיה וסוגיה - כפי המתבאר באופן כללי מתוך קבלת האר"י (שכידוע, כולה לא באה אלא לפרש את הזוה"ק).
מתוק מדבש - נצמד יותר לפשט המילים, מתרגם, ובמקרים מסויימים מצטט את דברי הפרשנים שהוסיפו עוד כמה מלים מעבר לתרגום המלים.

מרשימות תלמיד על מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל: שאלתיו פעם על הזוהר עם פירוש מתוק מדבש, והשיב לי דהוא ממש 'מתוק מדבש' ואמר לי דגם אחיו מטבריה שליט"א אמר לו שהוא מתוק מדבש. ואמר לי שבדק אותו בכמה מקומות שבהם דברי הזוהר קשים, והרבה מהמבארים נפלו בהם, ובעל המתוק מדבש לא נפל בשום דבר.

מצטרף להגדרתו של דרומי.
ה'סולם' עצמאי לגמרי. באופן עקרוני הוא מבוסס על האר"י, אולם מכיון שפירושי האריז"ל לזוה"ק הם מועטים מאד, הרי למעשה זה פירוש מחודש לחלוטין של המחבר לפי הבנתו.
וכן, שאינו מתחשב בכלל בדברי המפרשים הקודמים.
וכן, ברוב דברי הזוה"ק הוא מפרש על סודות הקבלה - גם בקטעים אשר נראים - וכן לפי שאר המפרשים - הם קטעים מוסריים המובנים לפי פשוטם.


לעומתו ה'מתוק מדבש' אינו מחדש דבר משלו. אלא אך ורק על פי המפרשים הקודמים. אכן, למעשה, מכיון שהמחבר בוחר להכריע בכל פעם לפי איזה מפרש, יש למעשה ביצירה זו לא רק 'ליקוט', אלא למעשה גם פירוש של המחבר. (בדר"כ הוא בחר בפירוש הנקל ביותר להבנה)
רוב הפירושים מבוססים על הרמ"ק (אור יקר - שכלל לא היה מוכר לבעל הסולם). והפירושים המובאים באור החמה (רא"ג ועוד). במקומות שיש פירושים מאריז"ל, אז הוא הולך בעקבותיהם.
משלב בפירושו גם הרבה מפירושי גדולי החסידות לזוה"ק, כעטרת צבי, דמשק אליעזר ועוד, וכן מספרי חסידות.

כמו"כ יש בו גם תרגום מילולי לכל מילה. הקדמות ופירושי הפסוקים שעליהם דורש הזוהר. ועוד.

אישית, ממליץ ביותר על מתוק מדבש. וכן שמעתי גם מרבים אחרים.

האם יש הוצאת של זוהר שיש בה רק תרגום ולא מוסיף פירושים. (כדוגמת התרגום המילולי של קטעי הזוהר המובאים בנפש החיים בהוצאת הרב רובין)

נשר כתב:האם יש הוצאה של זוהר שיש בה רק תרגום ולא מוסיף פירושים. (כדוגמת התרגום המילולי של קטעי הזוהר המובאים בנפש החיים בהוצאת הרב רובין)

ודאי.
הוצאת 'יריד הספרים' תשנ''ח הרב יהודה אדרי

תודה.

הוא מציין שם מה המקורות לתרגום?

יש פעמים שהויכוח בין הפירושים הוא על תרגום המילה עצמה, לכן חשוב לדעת מה המקורות שלו והאם הוא מציין כאשר הדבר שנוי במחלוקת וכו'

לא, הוא לא מציין

(אולי בהקדמה הוא מציין בכלליות, איני יכול לבדוק כרגע)

כמדומני שבפירוש הסולם עכ"פ אפשר להבדיל בד"כ בין התרגום המלולי לבין הפירוש. ברוב הכרכים גם הגופן שונה.
יש את התרגום ללה"ק של ר"י רוזנברג - זהר תורה.
לקט שמואל על הקטעים שהם ע"פ הפשט.
(מחוץ לבהמ"ד: משנת הזהר - ע"פ נושאים).

ראוי לציין כי יש מעלה גדולה ללמוד דוקא את ספר הזהר בלשונו המקורית והמקודשת ולא את התרגום כשהוא לבדו (כמו זהר תורה הנ"ל) - זאת מעבר לעובדה הפשוטה כי תרגום מעצם טבעו אינו מדוייק וכו'

מה שנכון נכון כתב:כמדומני שבפירוש הסולם עכ"פ אפשר להבדיל בד"כ בין התרגום המלולי לבין הפירוש. ברוב הכרכים גם הגופן שונה.
יש את התרגום ללה"ק של ר"י רוזנברג - זהר תורה.
לקט שמואל על הקטעים שהם ע"פ הפשט.
(מחוץ לבהמ"ד: משנת הזהר - ע"פ נושאים).

וזה חוץ מ'זהר הנגלה' הנדפס בחומש מקראות גדולות הבהיר וחוץ מ'מדרשי הזהר' לר' נפתלי גרינבוים.
(יש גם 'מוסרי הזהר' מתורגם)

פירושו של בעל הסולם מצטיין בכך שפירש באופן ברור כל מילה מדברי הזוה"ק הטעונים ביאור, בזה הוא היה בר סמכא גדול יותר מכל המתרגמים האחרים, בביאור המילים השתמש גם במתוק מדבש כפי שרמז בהקדמתו [מאידך לא ראה בעל הסולם צורך לפרש את כל דברי הזוה"ק בשפה רהוטה מה שכן נעשה במתוק מדבש

[quote="קרית מלך"]פירושו של בעל הסולם מצטיין בכך שפירש באופן ברור כל מילה מדברי הזוה"ק הטעונים ביאור, בזה הוא היה בר סמכא גדול יותר מכל המתרגמים האחרים, בביאור המילים השתמש גם במתוק מדבש כפי שרמז בהקדמתו

איני מבין בעל הסולם השתמש בפירוש מתוק מדבש? והרי הוא נלב"ע לפני שנדפס מתוק מדבש, אולי יש מהדורה חדשה של הסולם והם השתמשו במתוק מדבש?

מסתמא קרית מלך התכוון להיפך מהאופן שהבנת אותו דהיינו שהמתוק מדבש השתמש בביאור המילים של הסולם.

זוהר ע"פ הסולם, כפי שכבר כתבו כאן לעיל, הוא פירוש עצמאי של המחבר, ע"פ היקף ידיעותיו הנרחב ביותר בקבלה. עם זאת, בחלקים גדולים מאוד, מי שאין לו יד ורגל בלימוד קבלה, אינו מוצא עצמו.

זוהר ע"פ מתוק מדבש, שונה מהותית. ראשית, הדפסתו משובבת עין. המעמדים גם יצרו על פי הנחייתו הבדל מהותי בין הקטעים המבוארים ע"פ קבלה - שהביאור נכתב באותיות רש"י - לבין הקטעים המבוארים ע"פ פשט - שהביאור נכתב באותיות רגילות. לאנשים פשוטים כמוני, המבקשים לחיות נפשם במאמרי הזוהר הקדוש, אין נאה ויאה מפירוש 'מתוק מדבש'. וכבר הביאו כאן את התבטאויותיהם של מרן הגרש"א זצוק"ל ואחיו יבדלחט"א הגרא"ד. ויכלה הדיו מלהביא את התבטאויותיהם של רבים רבים וטובים מגדולי דורנו, אודות שבחו של 'מתוק מדבש'.


גילוי נאות: איני סוכן של 'מתוק מדבש'...

גא"מ, רק חשוב להדגיש שתלוי למי קונים את הספר ואדם המעוניין להעמיק יותר לכאורה ימצא מבוקשו בפירושו של בעל הסולם.

אם הוא מעוניין להעמיק בזה דווקא בדרכו של בעל הסולם

נכון.

אם מדברים על חלק הנגלה ועל התרגום ללה"ק, העבודה של הסולם היא מדהימה בדקדקנותה ובעיקר בעקביות שלה. גם שם ניכר היטב שהייתה לו משנה סדורה. אני לא מכיר עוד חיבור כ"כ ישן שמתאפיין בדקדקנות שכזו.

אוצר החכמה כתב:מסתמא קרית מלך התכוון להיפך מהאופן שהבנת אותו דהיינו שהמתוק מדבש השתמש בביאור המילים של הסולם.

וכי כך כותבים אתמהא, ולמה לא יכתוב שבעל מתוק מדבש השתמש בסולם

דרומי כתב:ראוי לציין כי יש מעלה גדולה ללמוד דוקא את ספר הזהר בלשונו המקורית והמקודשת ולא את התרגום כשהוא לבדו (כמו זהר תורה הנ"ל) - זאת מעבר לעובדה הפשוטה כי תרגום מעצם טבעו אינו מדוייק וכו'

ראה זה חדש:
מה שכתב הגה"ק בעל שדי חמד בהסכמתו לספר שערי זהר תורה.
מצו"ב. [שווה לקרוא את הכל, כי הוא כותב באופן מיוחד, ושם בא"ד הוא כותב מאוד חזק, שכל הסגולות של לימוד הזוהר הק' הוא גם כשלומדים זאת בלשון הקודש].
תא חזי.

ארזי ביתר כתב:זוהר ע"פ הסולם, כפי שכבר כתבו כאן לעיל, הוא פירוש עצמאי של המחבר, ע"פ היקף ידיעותיו הנרחב ביותר בקבלה. עם זאת, בחלקים גדולים מאוד, מי שאין לו יד ורגל בלימוד קבלה, אינו מוצא עצמו.

גם מי שיש לו...

שיטתו עצמאית מאוד.

250 כתב:

אוצר החכמה כתב:מסתמא קרית מלך התכוון להיפך מהאופן שהבנת אותו דהיינו שהמתוק מדבש השתמש בביאור המילים של הסולם.

וכי כך כותבים אתמהא, ולמה לא יכתוב שבעל מתוק מדבש השתמש בסולם

זה מה שהוא כתב רק קצת בצורה מפותלת.

פירושו של בעל הסולם מצטיין בכך שפירש באופן ברור כל מילה מדברי הזוה"ק הטעונים ביאור, בזה הוא היה בר סמכא גדול יותר מכל המתרגמים האחרים, בביאור המילים (היינו בחלק ביאור המילים של בעל הסולם) השתמש גם במתוק מדבש (כלומר גם בספר מתוק מדבש השתמש בו) כפי שרמז בהקדמתו (בעל המתוק מדבש)

ובאתו עניין, האם כבר נתגלה מי היה רבו הסודי של בעל הסולם בקבלה?

מה שנכון נכון כתב:

הא לחמא עניא כתב:ראה זה חדש: מה שכתב הגה"ק בעל שדי חמד בהסכמתו לספר שערי זהר תורה. מצו"ב.

לא בדקתי אם העירו ע"ז, אבל בעיני די ברור שמדובר בזיוף, ואתמחי גברא.

ככה להשמיץ בלי שום אסמכתא???

יש הרבה אסמכתאות... אין לי כרגע אבל ידוע שהוא לא היה דייקן בלשון המעטה.

דרומי כתב:יש הרבה אסמכתאות... אין לי כרגע אבל ידוע שהוא לא היה דייקן בלשון המעטה.

לא יודע אידיש אבל הנה קטע מתוך 'אידישע וולט' שכנראה עוסק בנושא.

אין ניי ערשינענעם קובץ "אור ישראל תשרי תשס"ט ווייזט אויף א שרייבער הרב יעקב חיים סופר פון ירושלים, אז א הסכמה פון "שדי חמד" געדרוקט אין ראזענבערג'ס ספר "זהר תורה" הגם ס'איז גאר גוט נאכגעמאכט מיטן סגנון און לשון, איז עס אינגאנצן מזויף מתוכו, א שטארקע ראי' ברענגט ער פון דעם וואס ער באטיטעלט דארט דעם חיד"א " האזולאי", וואס מ'טרעפט נישט און ערגעץ אז דער שדי חמד זאל אים אזוי אנרופן, דאס איז נאר א טיטל וואס מ'טרעפט צווישן אשכנזים.

וראוי להזכיר שהשד"ח טבע את הביטוי: 'מרן חיד"א', כך בדיוק, כפי שהוא מכנהו בקביעות אלפי פעמים בכל כרכי ספריו הגדולים.

ראה קובץ עץ חיים באבוב גליון ז' עמ' רס"ז. (ואינו בהישג יד כעת).

מענה איש כתב:

דרומי כתב:יש הרבה אסמכתאות... אין לי כרגע אבל ידוע שהוא לא היה דייקן בלשון המעטה.

לא יודע אידיש אבל הנה קטע מתוך 'אידישע וולט' שכנראה עוסק בנושא.

אין ניי ערשינענעם קובץ "אור ישראל תשרי תשס"ט ווייזט אויף א שרייבער הרב יעקב חיים סופר פון ירושלים, אז א הסכמה פון "שדי חמד" געדרוקט אין ראזענבערג'ס ספר "זהר תורה" הגם ס'איז גאר גוט נאכגעמאכט מיטן סגנון און לשון, איז עס אינגאנצן מזויף מתוכו, א שטארקע ראי' ברענגט ער פון דעם וואס ער באטיטעלט דארט דעם חיד"א " האזולאי", וואס מ'טרעפט נישט און ערגעץ אז דער שדי חמד זאל אים אזוי אנרופן, דאס איז נאר א טיטל וואס מ'טרעפט צווישן אשכנזים.

מה שכתב הכותב קובץ אור ישראל תשרי תשס"ט, הוא טעות וצריך לומר קובץ עץ חיים דבובוב, תשרי תשס"ט גליון ז ושם עמ' רסז נדפס מאמר הגרי"ח סופר שליט"א בעניני מרן החיד"א ז"ל והנני להביא דבריו השייכים לכאן:

בשנת תרס"ו הוציא לאור רב"י ר"ב [ר"ל רבי יהודה רוזנברג] ספר בשם "שערי זהר תורה", ואחר כך הדפיס מהדורה שניה בשם "זהר תורה", ושם בראש הספר נדפסה הסכמה מאת רבינו הגאון רבי חיים חזקיה מדיני ז"ל בעל שדי חמד.

וברור אצלי כביעתא בכותחא מכמה טעמים דהסכמה זאת לא יצאה מתחת ידי רבינו השדי חמד ז"ל, ואזן מילין תבחן וחיך אוכל יטעם לו, והמעיין היטב בלשון ההסכמה יראה ויתבונן שעם שהמוציא לאור ניסה להשוות להסכמה זו צביון כתיבת חכמי הספרדים בכלל, וכתיבת הרב שדי חמד ז"ל בפרט, מכל מקום לא עלתה בידו.

והראיה הגדולה מכל הראיות אצלי היא ששם (ד"ה ומה) כשמביא דברי החיד"א כותב "דברי האזולאי", והוא דבר הנמנע ואי אפשר בשום פנים שרבינו השדי חמד ז"ל יקרא לחיד"א ז"ל בשם "האזולאי", ובכל ספריו שמזכיר לחיד"א למאות ולאלפים, תמיד מכנה אותו "מרן החיד"א", ולא ימצא בשום מקום ואפילו מקום אחד שקורא לו בשם "האזולאי", צא ובדוק, ובאמת לא רק הרב שדי חמד ז"ל נהג כן אלא כל רבנן בני ספרד מעולם אינם מכנים לחיד"א בשם "האזולאי", ורק רבנן בני אשכנז הם נוהגים לקרוא ולכנות את החיד"א בשם "האזולאי" כמפורסם.

ואל יהיו דברי אלה לפלא בעיניך, כי כבר החוזק זה רב"י ר"ב יותר מתלת פעמים שעושה כדברים הללו, וככל נפלאותיו על מהר"ל מפראג, וההגדה של פסח של מהר"ל מפראג שהוציא לאור, שכבר זיופה נתברר בתכלית הבירור, ככתוב בקובץ התורני "מוריה" (גליון קנ"ט דף ק"ב ואילך), ועוד ועוד ממעלליו של הנ"ל כמפורסם אצל היודעים.

ולפייס דעת הקורא אביא לך ראיה נצחת, הנה בספר הנ"ל "זהר תורה" חלק ויקרא (בראש הספר) מצטט כביכול דברי הגאון יעב"ץ ז"ל שמנמק ומסביר מדוע בספרו ספר המטפחת כתב מה שכתב על ספר הזהר הקדוש, וזו לשון הרב"י ר"ב הנ"ל: "הן ראיתי כי טוב להזכיר כאן מה שמובא בספר "צור דבש" אשר ראיתיו בעיר לאדז פולין בבית המדרש של בית הכנסת הגדול, והוא ספר ישן בלוי מעט מזוקן, וגם השער איננו בשלימות וחסר שם בעל המחבר, אבל ניכר שבעל מחברו היה תלמיד הגאון יעב"ץ, כי נמצא שם איזה שו"ת קצרות מאת הגאון יעב"ץ ומסגנון הלשון נראה ברור שכתבם לתלמידו, וגם איזה כתבים מהגאון יעב"ץ נמצא שם, ובמכתב שבסוף הספר הנ"ל נמצא כתוב באמצע המכתב בזה הלשון: וכו כו', והעתיק לשונו ע"ש, וכל בר בי רב דחד יומא מרגיש בעליל שאין זה סגנון ולשון הרב יעב"ץ ז"ל והוא מזוייף מתוכו, ובפרט שספר זה "צור דבש" לא היה ולא נברא ולהד"ם, ולכן מאן דעביד הא עביד הא וז"ב.

ואחר למעלה משלושים שנה יצא השנה תשנ"ט הקובץ התורני "אור ישראל", וראיתי שם (גליון ט"ו דרי"ב ע"א בהערה) הרגישו בזה וכתבו: "כבר ידוע ומפורסם שספר זה "צור דבש" לא היה מעולם, וזה אחד מהספרים שנולדו אצל רב"י ר"ב שהיה מפורסם כבעל דמיון, וכדוגמת הגדת מהר"ל שהדפיס, וכל סיפור כתב היד להד"ם, וראה בזה ב"אור ישראל" (גליון ג' הערה ו')" עכ"ל.

ומינה נמי למכתבו של הרב שדי חמד שכותבו האמיתי הוא הנ"ל, וכתבתי זאת להודיע ולפרסם האמת ושאין לסמוך עליו לדינא שכאילו כתבו רבינו הגדול הגאון חח"ם בעל שדי חמד וד"ב.

ע"כ.

וונדרבר כתב:ראה קובץ עץ חיים באבוב גליון ז' עמ' רס"ז. (ואינו בהישג יד כעת).

היכן ניתן לראות זאת???

מענה איש כתב:

דרומי כתב:יש הרבה אסמכתאות... אין לי כרגע אבל ידוע שהוא לא היה דייקן בלשון המעטה.

לא יודע אידיש אבל הנה קטע מתוך 'אידישע וולט' שכנראה עוסק בנושא.

אין ניי ערשינענעם קובץ "אור ישראל תשרי תשס"ט ווייזט אויף א שרייבער הרב יעקב חיים סופר פון ירושלים, אז א הסכמה פון "שדי חמד" געדרוקט אין ראזענבערג'ס ספר "זהר תורה" הגם ס'איז גאר גוט נאכגעמאכט מיטן סגנון און לשון, איז עס אינגאנצן מזויף מתוכו, א שטארקע ראי' ברענגט ער פון דעם וואס ער באטיטעלט דארט דעם חיד"א " האזולאי", וואס מ'טרעפט נישט און ערגעץ אז דער שדי חמד זאל אים אזוי אנרופן, דאס איז נאר א טיטל וואס מ'טרעפט צווישן אשכנזים.

חידוש גדול מאוד לומר שהכל מצוץ מהאצבע!!
א"כ, האם אפשר לסמוך גם על עצם הספר??
ותו, שאר ההסכמות ג"כ מזויפות??

ר' יודל ראזענבערג הוא גם המחבר של כמה אגדות מזויפות של המהר"ל מפראג, הוא חיבר נפלאות מהר"ל, וגם כבר נתברר שהוא חיבר את הגדת מהר"ל ויחסו לחתנו של המהר"ל. ואין שום חידוש לומר שהוא מצץ מאצבעו אגרת של השד"ח.

בענין הזהר הנ"ל ע"ע כאן viewtopic.php?p=416485#p416485

ובענין רוזנברג בכלל, מצורף בזה מספר מים חיים שמועות מהגר"ח קרייסווירטה זצ"ל

פרופ' ר' מאיר בר אילן ב"ביבליוגרפיה מוערת" של כתבי ר' יודל רוזנברג כותב על הזוהר שבתרגומו

מתון כתב:ר' יודל ראזענבערג הוא גם המחבר של כמה אגדות מזויפות של המהר"ל מפראג, הוא חיבר נפלאות מהר"ל, וגם כבר נתברר שהוא חיבר את הגדת מהר"ל ויחסו לחתנו של המהר"ל. ואין שום חידוש לומר שהוא מצץ מאצבעו אגרת של השד"ח.

מכאן גם העניין של כל סיפורי הגולם הוא אגדה לא היה ולא נברא?

ר' יודל רוזנברג לא המציא את מושג הגולם מפראג שהיה מוכר גם לפניו, אם כי המציא חלק מהסיפורים עליו.