עמוד 1 מתוך 1

בין מורה למורא

פורסם: ה' מאי 27, 2010 10:46 pm
על ידי גלילי
בחיפוש באוצר ראיתי כמה ספרים שמביאים "מורה רבך כמורא שמים"
ומה החילוק?

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ה' מאי 27, 2010 11:00 pm
על ידי זקן ששכח
מורא הוא פחד ואילו מורה כוונתו מרות ואדנות.
ראה: שמואל א פרק א פסוק יא "וּנְתַתִּיו לַי' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ", ביאר תרגום יונתן ומרות אנש לא תהי עלוהי.
הוי אומר, תהא מרות רבך עליך כמוראך משמים.

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ו' מאי 28, 2010 12:10 am
על ידי גלילי
זהו חידוש מעניין בפירוש המשנה באבות,
דבפשטות נראה כידוע בפי כל מורא רבך מלשון יראה.

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ו' מאי 28, 2010 12:13 am
על ידי חכם באשי
זקן ששכח, הוא מחדש מעולה (בלי שום ציניות)
ראה חידושו על "ישר או פרא".

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ו' מאי 28, 2010 12:17 am
על ידי גלילי
חכם באשי כתב:זקן ששכח, הוא מחדש מעולה (בלי שום ציניות)
ראה חידושו על "ישר או פרא".

אני חושב שמהפורום הזה לבד יוכל להוציא ספר כדוגמת "לדופקי בתשובה".

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ו' מאי 28, 2010 12:21 am
על ידי חכם באשי
נכון. נכון.
רק שלא ישכח להכניס אותו לאוצר, וגם להעניקו שי לכל הכותבים פה.
הרי אנו סייענו לו בדבר זה.

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ו' מאי 28, 2010 12:37 am
על ידי זקן ששכח
תודה לכם בעלי עין טובה.
מסכים אני שהוא חידוש, אולם לע"ע לא מצאתי ביאור טוב יותר לסיומת השונה בין ה"א לאל"ף.

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ו' מאי 28, 2010 12:38 am
על ידי חכם באשי
על חידוש טוב אין צורך להתנצל.

Re: שאלה דקדוקית

פורסם: ו' מאי 28, 2010 2:26 am
על ידי יהושע מונדשיין
אני לא יודע אם ניתן ללמוד כך את הפשט במשנה, אבל בפשט הכתובים זה לא כ"כ פשוט.
שהרי אצל שמשון (שופטים יג, ה. טז, יז) גם התרגום מפרש כפי' הפרשנים שמורה היינו מספרים או תער.
וכך פירשו הפשטנים גם אצל שמואל.
מהתרגום הנ"ל ומתרגומו לתחילת הפסוק נראה שהוא בכלל לא פירש את הכתוב לענין נזירות (אולי בגלל קושיות הרד"ק או בגלל פשטנות קיצונית, שלכאורה אינה מתאימה לתרגום), לפיכך נאלץ להטות גם את ה"מורה" לענין אחר.

Re: בין מורה למורא

פורסם: ו' מאי 28, 2010 3:15 am
על ידי איש_ספר
במשנה נזיר דף סו, א:

נזיר היה שמואל, כדברי ר' נהוראי, שנא':ומורה לא יעלה על ראשו, נאמר בשמשון ומורה ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר. א"ר יוסי: והלא אין מורה אלא של בשר ודם.

וכתב מהרש"א בח"א:

והלא אין מורה אלא של בשר ודם כו'. אין ר"ל מלשון יראה, דלא מצינו לו ה' בסופה אלא בא' בסופה אלא מלשון מרות ושררה כדמתרגם ומרות אינש לא תהא עלוהי ובנוסחת ע"י הוא כן בלשון המשנה ובכל נוסחות גמרות ישנות אינו ומלישנא דקאמר אין מורה אלא של בשר ודם כו' משמע דההוא דכתיב גבי שמשון נמי הכי מפורש והא דכתיב ביה נתינת טעם כי נזיר אלהים יהיה וגו' ה"ק כל זמן שנזיר אלהים יהיה לא יעלה עליו מרות של בשר ודם אבל כשתתבטל נזירותו יעלה עליו מרות בשר ודם כמפורש בקרא אם גלחתי וסר כחי משא"כ בשמואל שלא תלה מרות שלו בנזירות כלל ודו"ק: