פורום אוצר החכמה

מנהג עממי לנשק בסיום התפילה את פרוכת הארו"ק
והמהדרין עושים כעין נפילת אפיים על הפרוכת בתוספת תפילה

היש מקור לעניינים אלו?

ולנשק את המזוזה ואת התפילין? ואת ילדך הקטן? כך היא דרך האדם להביע רגשותיו באמצעות נשיקה.

אדג כתב:ולנשק את המזוזה ואת התפילין? ואת ילדך הקטן? כך היא דרך האדם להביע רגשותיו באמצעות נשיקה.

נשיקת מזוזה ותפילין, מוזכר בהלכה.

אמרתי אחכמה כתב:

אדג כתב:ולנשק את המזוזה ואת התפילין? ואת ילדך הקטן? כך היא דרך האדם להביע רגשותיו באמצעות נשיקה.

נשיקת מזוזה ותפילין, מוזכר בהלכה.

גם (איסור) נשיקה לקטן מוזכר בהלכה.

אינני יודע למה ירמוז דראל, אם למה שכתבו שאין לנשק ילדו הקטן בביהכ"נ, הרי לא לכך כיונתי אני, ואם למליצה בעלמא - לחיי.
אולם, בעצם דומה השגתו להשגת קודמו, ששני הדברים נידונו בהלכה על צד השלילה בלבד, ולא כענין חיובי, כיון שהוא דבר הנובע מרגש האדם.
וראיה מוכחת, שככל שהיהודי פשוט יותר, והרגש לאלוקות תמים יותר, הרי מציאות הנישוק לחפצא דקדושה - תגדל.

אדג כתב:אינני יודע למה ירמוז דראל, אם למה שכתבו שאין לנשק ילדו הקטן בביהכ"נ, הרי לא לכך כיונתי אני, ואם למליצה בעלמא - לחיי.
אולם, בעצם דומה השגתו להשגת קודמו, ששני הדברים נידונו בהלכה על צד השלילה בלבד, ולא כענין חיובי, כיון שהוא דבר הנובע מרגש האדם.וראיה מוכחת, שככל שהיהודי פשוט יותר, והרגש לאלוקות תמים יותר, הרי מציאות הנישוק לחפצא דקדושה - תגדל.

אני לא יודע מה נקרא אצלך 'צד השלילה בלבד'.
אני התכוונתי, להלכה מפורשת בשו"ע בה' תפילין (סי' כח ס"ג), וז"ל המחבר:
מנהג חכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן.
וכן לגבי מזוזה, מבואר ב'ברכי יוסף' הנדפס בגליון השו"ע הל' מזוזה (סי' רפה על שו"ע ס"ב), וז"ל:
והאר"י זצ"ל כתב, יניח אצבעו הנקרא אמה על שד-י וינשקנה וכו'.

טעיתי, מילא הברכי יוסף שמעולם לא ידעתיו, אולם על אלה אני בוכיה - על שכחת גירסא דינקותא שלי!

זוהי גמ' מפורשת (כתובות קיב:) "ר' אבא מנשק כיפי דעכו".
וכן מובא בשל"ה [ריש מסכת פסחים ד"ה ובר] "ראיתי מבני עליה היו מנשקים המצות והמרור וכל המצות בעת מצותן, וכן סוכה בכניסתה ויציאתה, וכן ד' מינין שבלולב, והכל לחבב המצוה". והדברים מפורסמים מאוד כי הובאו במ"ב.
אלו תכסיסי מורא וכבוד.

עי' ספורנו ורד"ק על הפסוק 'ויפגשהו בהר האלה' וישק לו'.

השתחוייה לארון הקודש הינו מנהג קדום ביותר,
כבר הקראי אלקרקסאני (בן זמנו של רס"ג) תוקף את ה'רבנים' על שהם משתחווים לארון הקודש.
והדברים עתיקים.

חכם באשי- אתה יודע לקרוא ערבית?!...

חכם באשי כתב:השתחוייה לארון הקודש הינו מנהג קדום ביותר,
כבר הקראי אלקרקסאני (בן זמנו של רס"ג) תוקף את ה'רבנים' על שהם משתחווים לארון הקודש.
והדברים עתיקים.

דסגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן.

ישבב הסופר כתב:חכם באשי- אתה יודע לקרוא ערבית?!...

לא.
אני יודע לקרוא את אלו שכותבים עברית שקראו ותרגמו מערבית... (לדוגמא, ר"ש ליברמן, ב'שקיעין').

איש_ספר כתב:

חכם באשי כתב:השתחוייה לארון הקודש הינו מנהג קדום ביותר,
כבר הקראי אלקרקסאני (בן זמנו של רס"ג) תוקף את ה'רבנים' על שהם משתחווים לארון הקודש.
והדברים עתיקים.

דסגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן.

זה לא מדוייק, כאן מדובר על השתחוייה לספר תורה ולא לארון הקודש.

ישראל הר כסף כתב:זוהי גמ' מפורשת (כתובות קיב:) "ר' אבא מנשק כיפי דעכו".
וכן מובא בשל"ה [ריש מסכת פסחים ד"ה ובר] "ראיתי מבני עליה היו מנשקים המצות והמרור וכל המצות בעת מצותן, וכן סוכה בכניסתה ויציאתה, וכן ד' מינין שבלולב, והכל לחבב המצוה". והדברים מפורסמים מאוד כי הובאו במ"ב.
אלו תכסיסי מורא וכבוד.

אם כן לא היה השו"ע נוקט בלשון מנהג אלא חובה, שהרי חובה היא לכבד המצוות ותשמישיהן. ולענ"ד הנישוק בא להורות על חביבות הדבר.

ראיתי מביאים בשם ספר מנהגי ישראל ח"ג (בפרק מקומה של הקבלה במנהג) שהביא בשם השל"ה(כת"י) שיש לנשק בכניסתו וביציאתו מבית הכנסת ד' פעמים את הפרוכת מלמטה למעלה.