פורום אוצר החכמה

מכיון שאנו מתקרבים... לשנת ה'תש"פ הבעל"ט ולברכה, אמרתי לברר איך ראוי לכתוב - תש"פ או תש"ף?

[חלק נכבד מבאי פורום זה עוסקים במלאכת העריכה, הכתיבה וההו"ל, ובענינים אלו כידוע מתכננים זמן רב מראש...]

בדוק איך הרבי זצ"ל כתב: תש"כ או תש"ך? תש"מ או תש"ם? תש"נ או תש"ן?

"הרבי זצ"ל"? סתם רבי היינו?

כל אחד והרבי שלו

לשיטה שאותיות מנצפ"ך הכפולות ממשיכות את הערך הגימטרי של אות ת', צריך לכתוב מנצפ"ך כפופות ('רגילות') ולא פשוטות.

חד ברנש כתב:לשיטה שאותיות מנצפ"ך הכפולות ממשיכות את הערך הגימטרי של אות ת', צריך לכתוב מנצפ"ך כפופות ('רגילות') ולא פשוטות.

איפה מצאת שיטה אחרת?

לייטנר כתב:בדוק איך הרבי זצ"ל כתב: תש"כ או תש"ך? תש"מ או תש"ם? תש"נ או תש"ן?

פעמים כתב תש"ך ולפעמים תש"כ:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... =P0019.LST

לרוב כתב תש"כ.

תוכן כתב:

חד ברנש כתב:לשיטה שאותיות מנצפ"ך הכפולות ממשיכות את הערך הגימטרי של אות ת', צריך לכתוב מנצפ"ך כפופות ('רגילות') ולא פשוטות.

איפה מצאת שיטה אחרת?

אתה שואל היכן מצאתי שאותיות מנצפ"ך ממשיכות את הערך המסתיים בת?

איפה מצאת שיטה שהן לא ממשיכות?

תוכן כתב:איפה מצאת שיטה שהן לא ממשיכות?

למשל 'ונושנתם', ועוד כמה אלפי דוגמאות.

תודה רבה.

בכמה ספרים מבואר על פרשיות שונות שאין בהם את האות ף' סופית, וגם על ברכת המזון, שזה מבטא ברכה כי האות ף' קשורה לאף, נגף וכו'.

ואולי לפי זה יש להתעורר במיוחד לכתוב דוקא בפ' כפופה, לסימן טוב.

וע"ע כאן

לעובדא ולמעשה,

היות ובפינו אנו רגילים לומר תי"ו שי"ן פ"א - עם פ' דגושה. בוודאי נמשיך לכתוב תש"פ ולא תש"ף, שרגילים לבטא אות ף' ברפה. בשונה משנות תש"ך ותש"ן.

כך ננהג כנראה כולנו או רובנו (למעט, חסידי ה'אקדמיה' שכפופים להחלטתם בשבוע שעבר, לכתוב תש"ף)

אולי שתף.

בלשון הדיוט הנכתבת באותיות עבריות נהגו ההדיוטות להבדיל בפא סופית בין דגושה לרפה: קָאפּ טָאפּ, לוֹיף קוֹיף;
מה שאין כן בלשון הקודש, הלכה למשה מסיני היא שבסוף התיבה משתנה צורת האותיות מנצפך, ללא הבדל בין אות דגושה או רפה: יֵלֵךְ יוֹסֵף, וַתֵּבְךְּ תּוֹסְףְּ.
ולכן הדבקים בתורת משה ובהלכותיו יכתבו את תיבת-המספר של השנה הבאה עלינו לטובה בפא פשוטה.

נתקבל אצלי בנושא אשכול דנן:

.. הנה התייחסות (עם נימוקים כו') בצורת כתיבת השנה כבשנה הבעל"ט (ועיי"ע בריש ס' לוח דבר בעתו [גנוט] תש"פ, שכתב גם בדברים אלו וכיו"ב):
https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7190.htm

ביקורת תהיה כתב:בלשון הדיוט הנכתבת באותיות עבריות נהגו ההדיוטות להבדיל בפא סופית בין דגושה לרפה: קָאפּ טָאפּ, לוֹיף קוֹיף;
מה שאין כן בלשון הקודש, הלכה למשה מסיני היא שבסוף התיבה משתנה צורת האותיות מנצפך, ללא הבדל בין אות דגושה או רפה: יֵלֵךְ יוֹסֵף, וַתֵּבְךְּ תּוֹסְףְּ.
ולכן הדבקים בתורת משה ובהלכותיו יכתבו את תיבת-המספר של השנה הבאה עלינו לטובה בפא פשוטה.

הדבקים בתורת משה ובלשונו - מסתמא אינם יודעים מה זה חודש 'אלול' או 'תשרי', אלא חודש השישי והשמיני, כדת של תורה. שכן מה מהם יהלוך לאמץ את שפתם של 'עולי בבל' והשפה העיראקית, שהשתמשו במילות לועז כדי להגדיר את שמות החדשים??
בסך הכל מדברים על מספור של שנים, וכתבתי לעיל שלא באתי לדבר על הפילוסופיה הלשונית, ולא לחלוק חלילה על חכמי האקדמיה, אלא 'לעובדא ולמעשה' - כלומר בשפה הפרקטית של בני אדם, אלו שלא אומרים צד"י אלא צדי"ק, וכדומה, הם ינהגו לכתוב תש"פ, אכן בלשון 'הדיוט' [הכולל את כלל בני ישראל שאינם כהנים, ואת כלל הכהנים שאינם כהן גדול]

דודי צח כתב:אלו שלא אומרים צד"י אלא צדי"ק, וכדומה.

כגון אלו שאומרים 'שלא אומרים', ואין אומרים 'שאין אומרים'.

גם 'אלו' אינו לשון תורת-משה.


לגוף העניין, תש"פ/תש"ף איננה מילה/תיבה, אלא צירוף אקראי של אותיות המחליפות את המספרים, ולכן לא חלים בה כללי אותיות מנצפ"ך. שאות פ' איננה 'סוף' התיבה אלא במקרה מצויה שם.
עוד לגוף העניין, בשמות גיטין יש מחלוקת איך לכתוב את השמות פיליפ וכדומה. בשדי חמד הביא לכתוב בפ' כפופה ויש שכתבי בפ' פשוטה. וכאמור אין זה נוגע לענייננו.

למי שביקש לראות את חוו"ד האקדמיה:

https://hebrew-academy.org.il/2018/09/1 ... %A9%D7%A3/

אף הם לא הכריעו, וגם מה שהם מעדיפים לכתוב תש"ף, אין זה מחמת כללי דקדוק וכדומה, אלא מתוך התחקות אחרי כתבים קודמים ועיתונות, לפני דור ושני דורות.

ושני דברים הם מפספסים לדעתי.
א. מה שכתבתי כי בניגוד לאות כ' ואות נ' ואות מ' (תש"כ תש"נ תש"מ) הרי אות פ' הופכת בשפת בני אדם מדגושה לרפויה. ולכן יש להישאר עם אות פ'.
ב. סיומת האות הפשוטה, היא רק הוספת חן כאילו מספר השנה היא מלה בפני עצמה, אך כל זה שייך רק בצירופי אותיות שיכולות להפוך למלה: כגון תשך, תשם, ואפילו תרף (מלשון הרף) משא"כ תשף אין בזה שום צליל בעל משמעות

דודי צח כתב:לגוף העניין, תש"פ/תש"ף איננה מילה/תיבה, אלא צירוף אקראי של אותיות המחליפות את המספרים, ולכן אין חלים בה כללי אותיות מנצפ"ך.

'מנצפך' גופה תוכיח, שצירוף אותיות בעלמא היא, והלכת מנצפך חלה עליה, והיינו משום שכל עצמה של 'תבה' אינה אלא צירוף אותיות.
תדע לך שכן הוא, שהרי תיבת-מספר מופיעה אצל קדמונינו גם בריבוי, לדוגמה:

וְיוֹמָא דִּתְלָתִין שְׁנִין. צֵא תַּתְסַ"ד מִכָּל תַּתְע"וּ תִּמְצָא יוֹם לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי תַּתְרַ"ף חֲלָקִים בְּשָׁעָה, חֲשֹׁב חֲמִשָּׁה תַּתְסַ"דִּין [וְתִמְצָא] אַרְבַּע שָׁעוֹת, הֲרֵי לִשְׁלשִׁים תַּתְסַ"דִּין עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁהֵן יוֹם אֶחָד: (רש"י פרק אין נערכין)

א. ליתא ברש"י שלפנינו.
ב. כמובן כדי להקל על החישובים יאה לנקוט את אותיות המספר כאילו הן תיבות.

הטיעון הראשון, כי בכל צירוף אותיות 'הלכת מנצפך חלה עליה' יפה ומדויק.

דודי צח כתב:א. ליתא ברש"י שלפנינו.

בגמ' שלי נמצא, ערכין דף ט ע"ב.

מצו"ב

גימפעל כתב:

דודי צח כתב:א. ליתא ברש"י שלפנינו.

בגמ' שלי נמצא, ערכין דף ט ע"ב.

כנראה מהדורה מחקרית

תורה מפוארת כתב:מצו"ב

ייש"כ על ההפנייה, כמה וכמה 'סברות' שהוזכרו לעיל - נמצאים שם

תהא שנת פלאים/פלאות/פלאי-פלאים

גימפעל כתב:

דודי צח כתב:א. ליתא ברש"י שלפנינו.

בגמ' שלי נמצא, ערכין דף ט ע"ב.

בדקתי כעת בשני דפוסים - אחד ישן שירשתי מזקני, ואחד שקנו לי לפני 14 שנה - ובשניהם איננו.

דרומי כתב:בכמה ספרים מבואר על פרשיות שונות שאין בהם את האות ף' סופית, וגם על ברכת המזון, שזה מבטא ברכה כי האות ף' קשורה לאף, נגף וכו'. ואולי לפי זה יש להתעורר במיוחד לכתוב דוקא בפ' כפופה, לסימן טוב.

דהיינו לכוף את האף, מענין 'מַתָּ֣ן בַּ֭סֵּתֶר יִכְפֶּה־אָ֑ף'
מכל מקום, לנוקדנים אפשר להציע דרך מהדרין: שנת שפ"ת.

עזריאל ברגר כתב:

גימפעל כתב:

דודי צח כתב:א. ליתא ברש"י שלפנינו.

בגמ' שלי נמצא, ערכין דף ט ע"ב.

בדקתי כעת בשני דפוסים - אחד ישן שירשתי מזקני, ואחד שקנו לי לפני 14 שנה - ובשניהם איננו.

מהמהדורה שנמצא בהיברו בוקס.

תתר"ף - איתא בכולם.
תתס"דין - איננו באף אחד.

הובא לעיל בא' מהקבצים המצורפים

מהרש"א סוכה דף נב:
כי אותיות הכפולות מנצפ"ך נתוספו על כ"ב אותיות ג"כ לצורך מספר כאותיות הפשוטות עד אלף כי הך' פשוטה ה' מאות ומ' סתומה ו' מאות ן' פשוטה ז' מאות ף' פשוטה ח' מאות ץ' פשוטה ט' מאות

בא' מבתי הכנסת אמר אחד במי שברך "שיתן כמנין תש"פ", כשבלבו ל780, אמנם הבהירו לו ידידיו שיתכן שצריך ליתן כמנין תש"ף [הבדל קטן של 720 ש"ח]

בנדרים הלך אחר לשון בני אדם.

יוֹסֶפֶר כתב:

20191028_140822-1.jpg

מתוך הת.ז. שלי - נראה שבמשרדי המדינה עוד לא התגבשה החלטה בזה...

דוקא אני רואה הגיון בפשרה זו.
צריך ללכת לפי בטוי הלשון.
בלשון העם מכונה שנה זו בשם 'תיו שין פה (דגושה)'. ומכיון שאין מקובל (יש, אבל לא מקובל), פה דגושה בסוף התיבה, לכן המילה תהיה תש"פ.
מה שאין כן 'תיו שין צדי', בהחלט המילה היא תש"ץ.

הסבר נאה

היו שתי מאמרים בעניין תש"פ ותש"ף בגיליונות יתד המאיר האחרונים

דברי הגר"מ מאזוז בשאלת האשכול - אשכנזים תש"פ, ספרדים- תש"ף. (מתוך שיעורו השבוע)

מעניין לעניין.

דודי צח כתב:...
ב. סיומת האות הפשוטה, היא רק הוספת חן כאילו מספר השנה היא מלה בפני עצמה, אך כל זה שייך רק בצירופי אותיות שיכולות להפוך למלה: כגון תשך, תשם, ואפילו תרף (מלשון הרף) משא"כ תשף אין בזה שום צליל בעל משמעות

גם תשף עשויה להיות מילה בעלת משמעות כמו הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב...