פורום אוצר החכמה

במסכת מכות פרק שלישי דף כג ע"א [על דין המשנה שהרצועה צריכה להיות כפולה]:
אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן מנין לרצועה שהיא מוכפלת שנאמר והפילו והא מיבעי ליה לגופיה א"כ לכתוב קרא יטהו מאי הפילו ש"מ תרתי:

המהרש"א והתוספות יום טוב ציטטו תוספת מהירושלמי: אל תקרי והפילו אלא והכפילו [ומעין זה מופיע לפנינו בכתב יד מינכן על הבבלי, וכך מופיע ברבינו בחיי על הפסוק בדברים ריש פרק כג]

והעיר המלאכת שלמה, שלפניו אין גמרא ירושלמי על פרק שלישי, וכך גם לפנינו בכתב יד ליידן ובדפוס ונציה יש רק משנה על פרק זה.

והשאלה היא האם היה ירושלמי על פרק זה? האם יכול להיות שהמהרש"א והתוספות יום טוב ראו ירושלמי כזה בכתב יד?
ואם כוונתם ל'ספר הירושלמי' המפורסם - האם מסתבר יותר שהם ראו אותו מאשר שהם ראו ירושלמי מקורי? והאם רבינו בחיי ראה ספר זה בספרד?
אפשרות שלישית היא שהם ציטטו מישהו שציטט ירושלמי כזה. אך מדוע לא הזכירו את המקור?

חשוב להוסיף, שבתוספות יום טוב מובא "מצאתי בשם ירושלמי".
ולא, מהרש"א ותוס' יו"ט לא ראו ירושלמי כת"י.

כדאי לזכור שבעל התוי"ט חיבר פירוש על רבנו בחיי.

וע"ע בבית אהרן.

מן הסתם ראית את המאמר "פרקי ירושלמי" של זוסמן, בתוך מחקרי תלמוד ח"ב, עמ' 256-273, שהביא את המידע המקיף בנושא פ"ג דמכות בירושלמי.

תודה רבה
לא ראיתי את דברי זוסמן, ואודה למי שיכול להעלות את הדברים.

אסכם מה שעלה בינתיים מהמקורות שציינתם.

תופעה מעניינת:
בדפוסי התוספות יום טוב המאוחרים: מצאתי בירושלמי,
ובמהדורת בזכר חנוך [ואולי עוד קודם בפוס וילנא] נוסף בשולי העמוד:
בד"ר פו"ק [=דפוס ראשון פראג וקראקא]: מצאתי בשם ירושלמי.

וזה לשון המהרש"א: חידושי הלכות מסכת מכות דף כג עמוד א
גמרא שהיא מוכפלת שנאמר והפילו הא מבעי ליה לגופי' א"כ לכתוב קרא יטיהו מאי והפילו ש"מ תרתי בילקוט ובירושלמי מפורש אל תקרי והפילו אלא והכפילו:
ובביאור דברי המהרש"א יש להקדים מה שהביא בדק"ס שבדפוס ונציה חסר בגמרא את המוסגר להלן:
אין מלקין אותו וכו'. אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: מנין לרצועה שהיא מוכפלת? שנאמר: והפילו. (והא מיבעי ליה לגופיה! א"כ, לכתוב קרא יטיהו, מאי הפילו? ש"מ תרתי).
ולתיקון השמטה זו כיוון המהרש"א שציין לילקוט כמבואר בדק"ס, אך אינו עניין לדרשת הירושלמי, דהיינו בילקוט לא מובאת הדרשה א"ת והפילו אלא והכפילו.

כאמור, בכתב יד מינכן 95 נוסף: קרי ביה והכפילו,
וכתב שם הדקדוקי סופרים בהערה:
והמהרש"א והתוספות יום טוב ועץ חייים הביאוהו מן הירושלמי ואולי היה לפניו הירושלמי גם על פרק אלו הן הלוקין ויכול להיות והתויו"ט מצאו את הירושלמי ברבינו בחיי.

ואם נכונה השערתו הרי שהמקור לכולם הוא רבינו בחיי [ואמנם רבינו בחיי נדפס לראשונה בנאפולי רנ"ב], וזו לשונו
בפרשת כי תצא, דברים פרק כה פסוק ג [ולא כפי שציינתי לעיל]
ומצינו בירושלמי: מנין לרצועה שהיא מכופלת, שנאמר: והפילו השופט, אל תקרא "והפילו" אלא "והכפילו".

ואם כן חוזרת השאלה מה בדיוק היה בפני רבינו בחיי - ירושלמי ממש, ספר ירושלמי?

תודה רבה עד מאד!

בסוגיא שלנו דן זוסמן בהערה 243,
אך דומה שאין שם את הפתרון לשאלת המקור של רבינו בחיי והאחרונים.

אם הבנתי נכון מקריאה ראשונית, באופן כללי נטייתו של זוסמן היא שפרק שלישי למסכת מכות ירושלמי [כמו גם שאר החלקים המשמעותיים כמו פרק או מסכת בתלמוד הירושלמי] גם אם אי פעם היה הרי זה רק סמוך לחתימת הירושלמי, אך מעולם לא הגיע לגאונים, ראשונים או לכתבי היד.