עדיאל ברויאר כתב:בנושאי המקומות בספרד כדאי לבדוק תמיד בשני הספרים על היהודים בספרד, של יצחק בער ואליהו אשתור:
א' אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, א-ב, ירושלים תש"ך-תשכ"ו
י' בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, תל-אביב תשי"ט (מהדורה שנייה)
תודה על ההפניות. עברתי בספריה מלמעלה על שני הספרים הנ"ל. היותר שייך לענייננו הוא הספר על ספרד הנוצרית. גם בו לא מצאתי אזכור של אישים מסויימים בקהילות אלו בתקופת הרשב"א אלא רק איזכור של עצם המקומות. [בשו"ת בשמים ראש שהוזכר יש איזכור של מונטסון לעניין שהיה שם גירוש ורדיפות, אך התשובה היא בפשטות מתשובות המו"ל שבא להקל בדיני קיטניות בפסח ואין לה קשר אמיתי לרא"ש].
אגב עברי על הספר התוודעתי עוד קצת לחיי היהודים בספרד בתקופת רבותינו הראשונים. לפי העולה שם היו מקומות בספרד בהם היו הרבה קלקולים, כגון יהודים שהיו לוקחים להם פילגשים נכריות, מסיבות הוללות וכדומה. רבותינו הראשונים ניסו להיאבק בתופעות אלו אך לא תמיד בהצלחה. גם נראה שם שרוב הציבור המשכיל לא עסק ראשו ורובו בתורה אלא דוקא בחכמת הפילוסופיה [ועל כן הרשב"א ועוד ראשונים תקנו תקנות שונות בעניין כגון לא לעיין בספרים אלו עד גיל שלושים וכדומה, אך גם בזה לא כל כך עלה בידם למגר את התופעה שהלכה ופסתה]. היהודים נלחמו הרבה גם במגמה נרחבת של המרת דת (עוד לפני ההמרה הכפויה של האינקוויזיציה בתקופת גירוש ספרד ואחריה), אותה הובילו כמה מומרים שבראשם אבנר מבורגוש שר"י, שבתחילתו היה מתלמידי החכמים ולבסוף נהפך למקור של רוע וצרות לעם ישראל. הפרעות, הרדיפות וההשפלה שהיו מנת חלקם של היהודים תרמו רבות לנמיכות הקומה שלהם ולהיתכנות של המרת הדת אצל המון העם. היו קהילות שלמות שנחרבו מחמת המרת דת מרצון ל"ע. קטנים אנו להבין חשבונות שמים, אך עונש הגירוש הנורא נראה כאילו בא כתגובה לירידה שהלכה ונתפשטה, ואולי היה הגירוש מעצור ומחסום לירידה זו.
הדברים עתיקין, אך הקריאה המחודשת עליהם מעוררת הרבה מחשבות על ההיסטוריה של עם ישראל בכללותה ועל המקום שלנו בתוכה.
מבחינה מסוימת, למרות ההתחלנות הרחבה של עם ישראל היום, בכל זאת בתוך השכבה של בני תורה וחרדים, המצב מבחינה רוחנית (שלא לדבר על גשמית) נראה טוב מבעבר. עם כל ירידת הדורות, שמשפיעה בוודאי על הלבבות והמעשים, בכל זאת מבחינה חיצונית אנו יותר מדקדקים במצוות ומקדשים לימוד תורה.
בכלל, החיים שלנו כיהודים הרבה יותר קלים משלהם, ועלינו להודות על חלקנו לבורא עולם!