פורום אוצר החכמה

שלום וברכה,

בשו"ת הראבי"ה (ח"א סימן קע) מופיעה שאלה הפותחת במילים "שאלני מורינו רבינו אפרים"
דעת השואל לומר שהיתר 'סופן משום תחילתן' ביו"ט מוגבל למקרים שמנה עולא (ביצה יא:), וכן אינו שייך באיסורי תורה. מתוך כך הוא שואל מדוע מותר הפשט הבהמה ביו"ט.
הראבי"ה עונה שאע"פ שאפשר באופן אחר התירו כל צורך אוכל נפש ביו"ט.

שאלתי היא האם שייך לזהות את השואל עם רבינו אפרים מרגנשבורג, מבעלי התוספות? המוזר בכך הוא שראבי"ה נולד באזור ד'תת"ק ורבינו אפרים באזור ד'תת"ע, כך שרבינו אפרים מבוגר מראבי"ה בכשלושים שנה, ולא מאד מסתבר שישלח אליו שאלה (התיארוך ע"פ ויקיפדיה..). אמנם שני רבותינו אלו חיו בגרמניה, אך לא באותן ערים.
כל היודע משהו בעניין נא יאיר עיני.

נראה לי יותר סביר שמדובר ברבי אפרים מבון שכיהן יחד אתו...

תודה רבה, יש לך יותר פרטים עליו?

ראה ר' אפרים ב"ר יעקב, ספר זכירה, מהד' הברמן, מוסד ביאליק

תודה רבה,

שוב ראיתי ששבלי הלקט (רנג) מביא שאלה זו בשם רבינו אפרים בר' יצחק ששאל לרבינו יואל הלוי. מתברר אם כן שזהו אכן רבינו אפרים מרגנשבורג, אלא שהשאלה לא היתה מופנית לרבינו הראבי"ה אלא לאביו רבינו יואל, והדברים מסתדרים. ואכן, לאחר בדיקה בסיום תשובת הראבי"ה הנ"ל מופיעים סוגריים - (אב"י מור"י).

אשריכם ישראל!

במקום לפלפל, להפריח השערות, לחתום ב"שוב ראיתי", ולסיים בהתפעלות בברכת "אשריכם", לכאורה נכון יותר לפתוח ראבי"ה. אבע"א מהדורת ר"א אפטוביצר ואבע"א מהדורת ר"ד דבליצקי, ולקרוא הכל בהערה שם.
הנה למשל מש"כ בראבי"ה מהדורת הרד"ד:

הכותב והמשיב הוא רבינו יואל כמש"כ בשה"ל סי' רנג ומש"כ במרדכי ביצה ר' תרנז בפתיחת הדברים כתב ראבי"ה, בכת"י דהמרדכי כתוב א"ה קע' שפתרונו אבי העזרי סי' קע היינו שהעתיק מספרנו ולא שהם דברי ראבי"ה

מזהב שבא כתב: ואכן, לאחר בדיקה בסיום תשובת הראבי"ה הנ"ל מופיעים סוגריים - (אב"י מור"י).

לא מופיע שם דבר. אלא שרא"א במהדו' הוסיף כן בסוגר מרובע, סימן לדבר.