פורום אוצר החכמה

ידוע שאצל אחינו הספרדים אומרים ריבי (ב' חרוקה)
מהו הענין.
וכן למה לא אומרים גם מורו וריבו, או ריבותינו שבדרום.?!

ע' לוח ארש ע' לח-מא.
אם למקרא - סוה"ס מכתב יח.

לא הבנתי את השאלה.
שיטת ההיגוי הזאת טוענת שהמילה רבי בצירוף רבי יוסי אין כוונת פירושה הרב שלי יוסי שאז הריש היתה צריכה להיות מנוקדת בפתח (כמו בצירוף מורי ורבי או רבותינו שבדרום ) אלא פירושה האדם הנכבד יוסי ולכן הריש מנוקדת החיריק.

עירובין עה ע"ב "רבים ברבי איחלף לי".
לכאו' ראיה שהגו רַבי ולא ריבי

שייף נפיק כתב:ידוע שאצל אחינו הספרדים אומרים ריבי (ב' חרוקה)
מהו הענין.
וכן למה לא אומרים גם מורו וריבו, או ריבותינו שבדרום.?!

מעטים האומרים כך, וזה יותר עניין המבטא של צפון אפריקה.

באיזה אופן המבטא של צפון אפריקה הופך פתח לחיריק?
הדברים כמובן לא נכונים.
יש להם דעה שונה ומסורת שונה לגבי הניקוד של המילה.

מעניין שבנוסח פרקי אבות שבסידורי חב"ד - מנוקד רַבִּי,אבל בקונטרס מענה לשון שנתקן לאומרו על ציוני אדמו"רי חב"ד - מנוקד רִבִּי.
וצע"ג.

כמדומה שכניקוד הספרדים ( שאגב הוא גם ניקוד התימנים) מנוקד גם בכל כתבי היד העתיקים המדויקים של המשנה, ובראשם כתב יד קויפמן (מתקופת רש"י), וכתב יד פרמה (גם כן מתקופת הראשונים). כעת אין עיתותיי בידי לאמת זאת, ומי שיכול לבדוק תבוא עליו הברכה.

לשתי הצורות יש סמך בכתובות יווניות מזמן חז"ל. האריך בזה קוטשר בספרו על מגילת ישעיהו.
בכ"י קויפמן מנוקד בסגול בדרך כלל.

בסדורים האשכנזים היה כתוב בחיריק עד י"ס בויי"צ (יעויין באזור אליהו על ברייתא דר' ישמעאל)

כמעיין המתגבר כתב:

שייף נפיק כתב:ידוע שאצל אחינו הספרדים אומרים ריבי (ב' חרוקה)
מהו הענין.
וכן למה לא אומרים גם מורו וריבו, או ריבותינו שבדרום.?!

מעטים האומרים כך, וזה יותר עניין המבטא של צפון אפריקה.

בגדאד זה לא צפון אפריקה. גם חאלב לא. גם תימן לא. בכל הארצות הנ"ל גרסו רבי בחיריק.
אפשר לראות פרק במה מדליקין בסידורי עדות אלו.

כמובן, מלבד ארצות צפון אפריקה. תוניס, מרוקו, לוב ואלג'יר.

ראיתי במגן אבות לרשב"ץ , פרקי אבות פ"ב משנה א'
הרי"ש בחירק, כי הוא שם התואר והיו"ד אינה לכנוי אלא ליחס, כיו"ד אכזרי, ואילו היה רבי, הרי"ש בפתח, היה משמעו הרב שלי, כי היו"ד הוא לכנוי, והיה פגם במעלתו.

ע"ע מש"כ בזה רב"צ כהן באו"ת חשון תשנב.

יתר10 כתב:עירובין עה ע"ב "רבים ברבי איחלף לי".
לכאו' ראיה שהגו רַבי ולא ריבי

אי משום הא אינה ראיה. לפי שבעל המימרא הוא רב ביבי, כדאיתא התם בגמרא: 'אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה'.
והנה רב ביבי היה תלמיד של רב אדא בר אהבה, וממילא פשוט שהיה נוקט כלפי מורו ורבו, באמירת רבי - רי"ש פתוחה, שהרי כלפי עצמו אמר, שהוא רב שלי, מה שאין כן בדרך כלל כשאומר בשם גדול מסויים יאמר רבי - רי"ש חרוקה.
ופשוט.

זקן ששכח כתב:

יתר10 כתב:עירובין עה ע"ב "רבים ברבי איחלף לי".
לכאו' ראיה שהגו רַבי ולא ריבי

אי משום הא אינה ראיה. לפי שבעל המימרא הוא רב ביבי, כדאיתא התם בגמרא: 'אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה'.
והנה רב ביבי היה תלמיד של רב אדא בר אהבה, וממילא פשוט שהיה נוקט כלפי מורו ורבו, באמירת רבי - רי"ש פתוחה, שהרי כלפי עצמו אמר, שהוא רב שלי, מה שאין כן בדרך כלל כשאומר בשם גדול מסויים יאמר רבי - רי"ש חרוקה.
ופשוט.

לא מסתדר.
רב יוסף חשב שאמרו לו "תני רבי", דהיינו רבי יהודה הנשיא, ולא ראב"ה.

את הראיה מעירובין הביא הרז"ה (ראה אוצר התפלות בבריתא דר"י), ויעוי' באו"ת הנ"ל שכתב לדחות כעין דחית הרב זק"ש, ובעוד אופנים ע"ש.

למסורת תימן גם כנויו של ר' יהודה הנשיא מבוטא בריש חרוקה. אבל הספרדים מבטאים כנוי זה בפתח, ורבי פלוני בחירק.

שמעתי פעם תימנים שאומרים גם "ריבותינו".

כמעיין המתגבר כתב:ראיתי במגן אבות לרשב"ץ , פרקי אבות פ"ב משנה א'
הרי"ש בחירק, כי הוא שם התואר והיו"ד אינה לכנוי אלא ליחס, כיו"ד אכזרי, ואילו היה רבי, הרי"ש בפתח, היה משמעו הרב שלי, כי היו"ד הוא לכנוי, והיה פגם במעלתו.

לא הבנתי,
המילה "אב" למשל, כשארצה לומר אבא שלי, "אבי", לא אומר "איבי".
כיצד זה מתיישב?
אשמח להבהרה

אדרבה, אומרים אבי ולא איבי משום שמתכוונים לומר "אבא שלי". משא"כ ריבי עניינו לשון חשיבות וגדולה שאינה תלויה רק בי שקיבלתיו לרב שלי, אלא היא עצמית.