איזו מהדורה של הרמב"ם היתה ל'אור החיים'?

[ביקורת תהיה]

אור החיים סוף פרשת בלק: וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא דְּקִירַת אִישׁ יִשְׂרָאֵל כְּמִשְׁפַּט הַהֲלָכָה שֶׁקַּנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ, אֲבָל הָאִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת מִיתָה וְאֵינָהּ מְצֻוָּה. וְאֶפְשָׁר שֶׁדָּן בָּהּ מִשְׁפַּט הַבְּהֵמָה, דִּכְתִיב 'וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ', וּכְתִיב 'אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם'.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ב ה"י: יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה – הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת, מִפְּנֵי שֶׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ, כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם' וְגוֹ', 'וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ'.
שנויי נוסחאות (מהדורת פרנקל): ה"י. הלכה זו מחקה הצנזור בדפוס וילנא.
האם זאת בגדר האפשר שלרבינו 'אור החיים' היתה מהדורה מצונזרת של הרמב"ם, ולפיכך נצרך לחדש דבר זה מדעתו?

[ושא_נס]

בדפוס ויניציאה של"ד דף קלד ע"ב - הלכה זו מצויה, ויש שם כמה תיבות נוספות שהשמטת בציטוטך (איני יודע אם השמטת בכונה, או שכך הוא במקור ממנו העתקת, פוק חזי).

הדפוס הנ"ל הוא מצונזר ומנוגע, ואם בו לא שלטה יד הצנזורה בענין זה, יתכן שהיא לא שלטה גם ביתר הדפוסים שאחריו שנדפסו עד פטירת הרב אור החיים. וצריך בדיקה (אין דפוסים רבים בין של"ד לתק"ג).

מן הסתם בכל הדפוסים הקודמים לדפוס ויניציאה הנ"ל, גם כן נמצאת ההלכה הזו. וצריך בדיקה מעמיקה.

אגב אשאל בענין הרמב"ם ז"ל:
האם מישהו רשם בצורה מעמיקה את כל דפוסי ספר הי"ד לרמב"ם בצורה שיטתית ומעמיקה, ובפרט את הדפוסים בראשית הדפוס?
כמובן יש במפעל הביבליוגרפיה והקטלוג של הספריה בירושלם, אך מן הסתם יש הרבה שהם לא ראו, בפרט דפוסים ספרדיים.

אי"ה במ"א אעיר מעט בכמה ענינים על מפעל הרמב"ם שנוסף למפעליו של השר והטפסר מר פרידברג שיחיה.

[הוגה ומעיין]

עד שאתה שואל על האוה"ח, יש לשאול גם על הרמב"ם, למה הביא ראיה מהריגת בנות מדין ולא הביא מהריגת כזבי בת צור. ובשתי הקושיות עמד באגרות משה אהע"ז ח"א סי' לח.
ויש ליישב לפ"ז הקושיה על האוה"ח, שהוקשה לו למה נהרגה דווקא בסייף כזמרי, ולא בחנק ככל הנהרגים מחמת תקלה, ותירץ שדן בה משפט הבהמה שנהרגת בכ"ג כמיתת האדם, ולכן נקט שכל שהישראל נהרג בסייף גם הנכרית בסייף.

[הבטחתי]

אגב אשאל בענין הרמב"ם ז"ל:
האם מישהו רשם בצורה מעמיקה את כל דפוסי ספר הי"ד לרמב"ם בצורה שיטתית ומעמיקה, ובפרט את הדפוסים בראשית הדפוס?
כמובן יש במפעל הביבליוגרפיה והקטלוג של הספריה בירושלם, אך מן הסתם יש הרבה שהם לא ראו, בפרט דפוסים ספרדיים.

אי"ה במ"א אעיר מעט בכמה ענינים על מפעל הרמב"ם שנוסף למפעליו של השר והטפסר מר פרידברג שיחיה.

לאחרונה הודפס רמב"ם הלכות קידוש החדש עם פירושים מבעל התוס' יו"ט, ושם במבוא ישנה סקירה מפורטת ומקיפה על דפוסיו הראשונים של הרמב"ם, ובפרט על דפוסי ספרד

[וונדרבר]

אור החיים סוף פרשת בלק: וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא דְּקִירַת אִישׁ יִשְׂרָאֵל כְּמִשְׁפַּט הַהֲלָכָה שֶׁקַּנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ, אֲבָל הָאִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת מִיתָה וְאֵינָהּ מְצֻוָּה. וְאֶפְשָׁר שֶׁדָּן בָּהּ מִשְׁפַּט הַבְּהֵמָה, דִּכְתִיב 'וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ', וּכְתִיב 'אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם'.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ב ה"י: יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה – הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת, מִפְּנֵי שֶׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ, כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם' וְגוֹ', 'וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ'.
שנויי נוסחאות (מהדורת פרנקל): ה"י. הלכה זו מחקה הצנזור בדפוס וילנא.
האם זאת בגדר האפשר שלרבינו 'אור החיים' היתה מהדורה מצונזרת של הרמב"ם, ולפיכך נצרך לחדש דבר זה מדעתו?

כמדומה שבספר "ברכת כהן" (לרב"ש הכהן דויטש) סוף פ' בלק כתב [בהשערה?] שהרמב"ם שבידי האור החיים הק' היה מצונזר שם.
לעומת זאת, בהרבה ספרים העירו כנ"ל על ההתעלמות לכאורה של האוה"ח מדברי הרמב"ם, ותירצו כל אחד בדרכו שקושיא מעיקרא ליתא.
[אפשר לחפש בקלות באוצה"ח את המילים "ואפשר" "משפט הבהמה"].

[ושא_נס]

לעיל: "כמדומה שבספר "ברכת כהן" (לרב"ש הכהן דויטש) סוף פ' בלק כתב [בהשערה?] שהרמב"ם שבידי האור החיים הק' היה מצונזר שם".


מן הסתם הדפוסים הספרדיים והאיטלקיים של שנות הרי"ש אינם מצונזרים, וסביר להניח כי גם הדפוסים של שנת ש"י-שי"א.

כפי שכתבתי לעיל גם דפוס ויניציאה של"ד אינו מצונזר כאן, למרות שדפוס זה הוא מצונזר ומנוגע הרבה.

אם הרב אור החיים מצטט מפרשי רמב"ם (מגיד משנה, לחם משנה, כסף משנה) אשר חונים על גליון הרמב"ם, ניתן לצמצם יותר את הדפוסים שהיו לפניו, עד כדי דפוסים אחדים ממש, ובנקל אפשר לבדוק זאת, ויתכן מאד כי אין זה בסיבת הצנזורה.

***

ייש"כ על ההפניה לעיל לרשימת דפוסי הרמב"ם, למיטב זכרוני עיקר הרישום במהדורה הנ"ל היא אודות הדפוסים של הלכות קידוש החדש, ולא של כל ספר הי"ד. ויש להעיר בכמה נקודות על הנדפס במבוא הנ"ל, והרבה יש לצחצח ולמרק שם טעיות פשוטות בכתיב (עורך הבקי בעברית בנקל יכול היה ללטש ולסקל כנצרך).

ברמב"ם מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל לא עשו שימוש בכל דפוסי הרמב"ם הספרדיים + פורטוגאליים במדור שנו"ס?

[ביקורת תהיה]

מענין לענין:
רבינו 'אור החיים' למד הלכה ממקרא בפרשת פטום הקטרת, הלכה שאותה למד רבא במסכת כריתות ממקרא זה עצמו.
אור החיים פרשת כי תשא: וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִבְרֵיהֶם זַ"ל, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל יוֹם מְתַקֵּן בְּמַתְכֻּנְתָּהּ וְהָיָה מַכְנִיס. וְהוּא אָמְרוֹ: 'וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה', פֵּרוּשׁ כָּל מַה שֶּׁיֶּשְׁנוֹ בְּהֶכְשֵׁר מַעֲשֵׂה בֵּית הַשֵּׁם, 'בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ'. הָא לָמַדְתָּ: הַמְפַטֵּם חֲצִי מָנֶה חַיָּב כָּרֵת.
פרק קמא דכריתות: תָּנוּ רַבָּנָן: בְּכָל יוֹם מְתַקֵּן בְּמַתְכֻּנְתָּהּ וְהָיָה מַכְנִיס. מְסַיַּע לֵהּ לְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא, קְטֹרֶת שֶׁפִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין (לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כֹּל דְּרָאוּי לְהַקְטִיר – רש"י) חַיָּב, דִּכְתִיב 'וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה', כֹּל שֶׁתַּעֲשֶׂה, וְהָא אֶפְשָׁר דִּמְפַטֵּם פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם.
והפלא: בגמרא מעמידים את דברי רבא על יסוד אותו מאמר עצמו שהרב מיסד את דבריו הוא: 'בכל יום מתקן במתכונתה'.

[אוצר החכמה]

אור החיים סוף פרשת בלק: וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא דְּקִירַת אִישׁ יִשְׂרָאֵל כְּמִשְׁפַּט הַהֲלָכָה שֶׁקַּנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ, אֲבָל הָאִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת מִיתָה וְאֵינָהּ מְצֻוָּה. וְאֶפְשָׁר שֶׁדָּן בָּהּ מִשְׁפַּט הַבְּהֵמָה, דִּכְתִיב 'וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ', וּכְתִיב 'אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם'.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ב ה"י: יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה – הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת, מִפְּנֵי שֶׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ, כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם' וְגוֹ', 'וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ'.
שנויי נוסחאות (מהדורת פרנקל): ה"י. הלכה זו מחקה הצנזור בדפוס וילנא.
האם זאת בגדר האפשר שלרבינו 'אור החיים' היתה מהדורה מצונזרת של הרמב"ם, ולפיכך נצרך לחדש דבר זה מדעתו?

כמדומה שבספר "ברכת כהן" (לרב"ש הכהן דויטש) סוף פ' בלק כתב [בהשערה?] שהרמב"ם שבידי האור החיים הק' היה מצונזר שם.
לעומת זאת, בהרבה ספרים העירו כנ"ל על ההתעלמות לכאורה של האוה"ח מדברי הרמב"ם, ותירצו כל אחד בדרכו שקושיא מעיקרא ליתא.
[אפשר לחפש בקלות באוצה"ח את המילים "ואפשר" "משפט הבהמה"].

הפלא הגדול הוא אחר לגמרי.
בשלמא הרמב"ם הוא חידוש ויותר מזה צריך באמת להבין את ראית הרמב"ם מהן הנה שהרי שם מבאר בדבר בלעם למסר מעל בה' על דבר פעור והיינו שהתכונו להחטיאם בעבודה זרה ואיך מביא מכאן ראיה הרמב"ם למקרה שלא היה עניין פעור. ויש ליישב אבל בכל מקרה הרמב"ם דימה לבהמה.

אבל האור החיים שמדבר על פנחס לא צריך שום דימוי לשום דבר ולא משפט הבהמה. הלא משה רבינו אומר בפירוש שכל אחד צריך להבין שצריך להרוג את הנקבות והיה על האור החיים להסתפק בזה ולומר שהרגה משום שהן הנה היו בדבר בלעם.
ויש ליישב קצת בדוחק שס"ל שההן הנה הוא רק אחרי שיש ציווי נקום נקמת ה' מאת המדינים. רק שלפי זה אין מקום לראית הרמב"ם מזה כלל. ויותר נראה שהאור החיים רמז בעצם לדברי הרמב"ם.