לוחות שנה - דבר בעתו ועתים לבינה
פורסם: א' פברואר 27, 2011 8:14 am
ראיתי לנכון לפתוח כאן מדור מיוחד לביקורת והארות וכד' בנוגע ללוחות השנה המפורסמים והשימושיים: דבר בעתו של הרה"ג ר' מרדכי גנוט שליט"א, ועיתים לבינה של הרה"ג דוד אהרן בהגרי"ח סופר שליט"א. כבר נודע לכל רב טוב הצפון בהם, ואין אומרים בקרו גמל וכו'.
אתחיל מענינא דיומא.
בלוח עתים לבינה כתב: אדר בשנה מעוברת: התענית ביום שמת בו אביו או אמו, כשחל באדר, משתנה לפי פרטים אלה: מת באדר בשנה פשוטה, מתענה בשנה מעוברת באדר שני לדעת מרן השו"ע (תקס"ח,ז'), כדעת הסוברים שסתם אדר הוא השני, ועוד שדווקא בנדרים ובשטרות שהדבר תלוי בלשון בני אדם יש אומרים שסתם אדר הוא הראשון, אבל בעצם העיקר הוא אדר שני, ועוד שאקדומי פורעניתא לא מקדימינן. והרמ"א כתב שיש אומרים שמתענה באדר הראשון, כרוב הפוסקים בנדרים ושטרות שסתם אדר הוא הראשון, ועוד שאין מעבירין על המצוות. וסיים רמ"א שיש מחמירים להתענות בשניהם, ויש אומרים שמצד הדין צריך להתענות בשניהם. מת בשנת עיבור לדברי הכל מת בראשון מתענה בראשון, בשני מתענה בשני.
על כן התאמצנו לברר מי מהגדולים נפטר באדר ראשון ומי באדר שני כאשר יראה המעיין (בציון החודש בסוגריים א' או ב'), וכמו"כ כפלנו את כל תאריכי פטירות גדולי ישראל בב' האדרים לפי השיטות דלעיל. ע"כ דברי הלוח הנ"ל.
וכל רואה ישתומם, הרי בדבריו נתבאר להדיא שלית מאן דפליג באותם שנפטרו בשנת העיבור, שיום השנה שלהם הוא רק באותו החודש שנפטרו, אם בראשון או בשני, וא"כ אך שטות היא לכפול את יום פטירתם. ואמנם כך עשה בעל הלוח, למשל, הגרש"ז אויערבאך שנפ' בשנת העיבור בכ' אדר ראשון מופיע גם בשני, ולהיפך, למשל, בעל יסו"ה שנפ' בי"ח אדר שני מופיע גם בראשון.
לא כן נהג הרב גנוט שליט"א, שציין את ימי השנה בשנה פשוטה רק באדר ראשון, (משום מה לא ראה לחוש לדעת המחבר), ואת ימי השנה בשנה מעוברת כל אחד במקומו ובזמנו.
אך מה שבעיקר הביאני לידי גיחוך, הוא מה שנכתב ב'עיתים לבינה' בנוגע להיום, וז"ל: היום החלו שבעת ימי המילואים שבהם הקים מרע"ה את המשכן יום יום ופרקו עד חנוכת המשכן שהיתה בר"ח ניסן .
וכי מישהו סבור לקרוא את פרשיות ימי המילואים היום, הרי ברור שימי המילואים נוהגים סמוך לחנוכת המשכן בר"ח ניסן, ובשנה זו - באדר שני, ומה מקום יש לציין כיום את ימי המילואים? !
יש בצקלוני עוד הערות ותיקונים, המשך יבוא אי"ה.
אתחיל מענינא דיומא.
בלוח עתים לבינה כתב: אדר בשנה מעוברת: התענית ביום שמת בו אביו או אמו, כשחל באדר, משתנה לפי פרטים אלה: מת באדר בשנה פשוטה, מתענה בשנה מעוברת באדר שני לדעת מרן השו"ע (תקס"ח,ז'), כדעת הסוברים שסתם אדר הוא השני, ועוד שדווקא בנדרים ובשטרות שהדבר תלוי בלשון בני אדם יש אומרים שסתם אדר הוא הראשון, אבל בעצם העיקר הוא אדר שני, ועוד שאקדומי פורעניתא לא מקדימינן. והרמ"א כתב שיש אומרים שמתענה באדר הראשון, כרוב הפוסקים בנדרים ושטרות שסתם אדר הוא הראשון, ועוד שאין מעבירין על המצוות. וסיים רמ"א שיש מחמירים להתענות בשניהם, ויש אומרים שמצד הדין צריך להתענות בשניהם. מת בשנת עיבור לדברי הכל מת בראשון מתענה בראשון, בשני מתענה בשני.
על כן התאמצנו לברר מי מהגדולים נפטר באדר ראשון ומי באדר שני כאשר יראה המעיין (בציון החודש בסוגריים א' או ב'), וכמו"כ כפלנו את כל תאריכי פטירות גדולי ישראל בב' האדרים לפי השיטות דלעיל. ע"כ דברי הלוח הנ"ל.
וכל רואה ישתומם, הרי בדבריו נתבאר להדיא שלית מאן דפליג באותם שנפטרו בשנת העיבור, שיום השנה שלהם הוא רק באותו החודש שנפטרו, אם בראשון או בשני, וא"כ אך שטות היא לכפול את יום פטירתם. ואמנם כך עשה בעל הלוח, למשל, הגרש"ז אויערבאך שנפ' בשנת העיבור בכ' אדר ראשון מופיע גם בשני, ולהיפך, למשל, בעל יסו"ה שנפ' בי"ח אדר שני מופיע גם בראשון.
לא כן נהג הרב גנוט שליט"א, שציין את ימי השנה בשנה פשוטה רק באדר ראשון, (משום מה לא ראה לחוש לדעת המחבר), ואת ימי השנה בשנה מעוברת כל אחד במקומו ובזמנו.
אך מה שבעיקר הביאני לידי גיחוך, הוא מה שנכתב ב'עיתים לבינה' בנוגע להיום, וז"ל: היום החלו שבעת ימי המילואים שבהם הקים מרע"ה את המשכן יום יום ופרקו עד חנוכת המשכן שהיתה בר"ח ניסן .
וכי מישהו סבור לקרוא את פרשיות ימי המילואים היום, הרי ברור שימי המילואים נוהגים סמוך לחנוכת המשכן בר"ח ניסן, ובשנה זו - באדר שני, ומה מקום יש לציין כיום את ימי המילואים? !
יש בצקלוני עוד הערות ותיקונים, המשך יבוא אי"ה.