'חייך קודמין' או חיי חבירך - ברוחניות
פורסם: א' פברואר 27, 2011 7:59 pm
התעוררתי לנושא זה בעקבות האשכול הסמוך בענין דחיית מצוה מפני בין אדם לחבירו.
בפוניבז' מאז ימי קדם התהלכה הקביעה: 'ברוחניות תהיה אגואיסט!', וכמה הלכות קבועות נגזרו כתוצאה מכך. כמה חברותות נעזבו לאנחות באמצע הזמן כדין 'פועל שיכול לחזור בו באמצע היום', וכמה נימוסים והליכות נשכחו כפאה בצד הקמה אגב אורחא.
זכורני מימי שחרותי כי שמועה מבוססת גרסה, כי נחלקו הני תרי רישי מתיבתא זוטרתא, מרנן הגראי"ל שטינמן שליט"א והגרמ"י ליפקוביץ שליט"א, באם אין הלימוד עולה יפה, ואינו באשמתו של אחד מהם, אלא מחמת חוסר התאמה וכד', ולאחד מהם ישנה אפשרות להחליף באמצע הזמן ולהותיר את חבירו כצאן ללא מרעה, הרשאי לעשות כן, בעוד האחרון מתריע כי שום ברכה לא תצא מהנהגה כזו, ו'לא תגדל מלדרוך על השני', הרי שבשם הראשון נמסר, כי ענה: וכי אתה משועבד לו בשעבוד הגוף? ברור כי מוטל עליך לדאוג בראש ובראשונה ללימודך באופן הטוב ביותר.
(כמובן, שאין למדין מפי מעשה, והכל לפי המבייש והמתבייש, ומ"מ חילוקי הדעות הנ"ל התגלעו לא פעם, מה שבכל זאת מלמד ככל הנראה על שתי גישות שונות).
והנה מצינו בזה דברים נפלאים למרן החת"ס בספר 'תורת משה' פ' קדושים, וז"ל: ואהבת לרעך כמוך, אר"ע זה כלל גדול בתורה. יש לפרש ר"ע לטעמיה דדריש ר"פ איזהו נשך, וחי אחיך עמך, חייך קודמין לחיי חבירך, וא"כ כיון שחייך קודמין איך אפשר לקיים ואהבת לרעך כמוך. מיהו הא דחייך קודמין היינו בעניני עולם הזה, אבל בחיי הנצחי דהיינו בלימוד התורה חייב ללמד עם אחרים, וע"כ אמר זה כלל גדול בתורה, דבענין לימוד התורה הוא כלל גדול לאהוב חבירו כמוך, (מ"מ לא אמר רק כמוך, כי עי"ז שמלמד לאחרים גם הוא עושה מצוה ומזכה עצמו ושניהם שוים). ועי' בשו"ת חת"ס חו"מ סי' קסד.
(וכבר הקשו בזה טובא, שהרי גבי ת"ת נמי מצינו דין חייך קודמין, דאיתא בקידושין כט,ב: הוא ללמוד תורה ובנו ללמוד תורה הוא קודם לבנו, וכ"ש לאחרים, וא"כ הדרא קו' החת"ס לדוכתא היכן נאמר ואהבת לרעך כמוך, עי' שו"ת אגרות משה אה"ע ח"ד סי' כו,ד.
ועוד ציינו בזה לדברי הגמ' גיטין ס,ב דאיתא התם דרב שימי בר אשי אתא לקמיה דאביי, א"ל לותבן מר בעידנא, א"ל אית לי עידנא לדידי, עיי"ש. וראה עוד בהיקף ובבהירות בספר הכתב והמכתב (בורשטין) שער ד פרק ז).
בפוניבז' מאז ימי קדם התהלכה הקביעה: 'ברוחניות תהיה אגואיסט!', וכמה הלכות קבועות נגזרו כתוצאה מכך. כמה חברותות נעזבו לאנחות באמצע הזמן כדין 'פועל שיכול לחזור בו באמצע היום', וכמה נימוסים והליכות נשכחו כפאה בצד הקמה אגב אורחא.
זכורני מימי שחרותי כי שמועה מבוססת גרסה, כי נחלקו הני תרי רישי מתיבתא זוטרתא, מרנן הגראי"ל שטינמן שליט"א והגרמ"י ליפקוביץ שליט"א, באם אין הלימוד עולה יפה, ואינו באשמתו של אחד מהם, אלא מחמת חוסר התאמה וכד', ולאחד מהם ישנה אפשרות להחליף באמצע הזמן ולהותיר את חבירו כצאן ללא מרעה, הרשאי לעשות כן, בעוד האחרון מתריע כי שום ברכה לא תצא מהנהגה כזו, ו'לא תגדל מלדרוך על השני', הרי שבשם הראשון נמסר, כי ענה: וכי אתה משועבד לו בשעבוד הגוף? ברור כי מוטל עליך לדאוג בראש ובראשונה ללימודך באופן הטוב ביותר.
(כמובן, שאין למדין מפי מעשה, והכל לפי המבייש והמתבייש, ומ"מ חילוקי הדעות הנ"ל התגלעו לא פעם, מה שבכל זאת מלמד ככל הנראה על שתי גישות שונות).
והנה מצינו בזה דברים נפלאים למרן החת"ס בספר 'תורת משה' פ' קדושים, וז"ל: ואהבת לרעך כמוך, אר"ע זה כלל גדול בתורה. יש לפרש ר"ע לטעמיה דדריש ר"פ איזהו נשך, וחי אחיך עמך, חייך קודמין לחיי חבירך, וא"כ כיון שחייך קודמין איך אפשר לקיים ואהבת לרעך כמוך. מיהו הא דחייך קודמין היינו בעניני עולם הזה, אבל בחיי הנצחי דהיינו בלימוד התורה חייב ללמד עם אחרים, וע"כ אמר זה כלל גדול בתורה, דבענין לימוד התורה הוא כלל גדול לאהוב חבירו כמוך, (מ"מ לא אמר רק כמוך, כי עי"ז שמלמד לאחרים גם הוא עושה מצוה ומזכה עצמו ושניהם שוים). ועי' בשו"ת חת"ס חו"מ סי' קסד.
(וכבר הקשו בזה טובא, שהרי גבי ת"ת נמי מצינו דין חייך קודמין, דאיתא בקידושין כט,ב: הוא ללמוד תורה ובנו ללמוד תורה הוא קודם לבנו, וכ"ש לאחרים, וא"כ הדרא קו' החת"ס לדוכתא היכן נאמר ואהבת לרעך כמוך, עי' שו"ת אגרות משה אה"ע ח"ד סי' כו,ד.
ועוד ציינו בזה לדברי הגמ' גיטין ס,ב דאיתא התם דרב שימי בר אשי אתא לקמיה דאביי, א"ל לותבן מר בעידנא, א"ל אית לי עידנא לדידי, עיי"ש. וראה עוד בהיקף ובבהירות בספר הכתב והמכתב (בורשטין) שער ד פרק ז).