פורום אוצר החכמה

הערה מעניינת על שמו של הספר:
שמעתי ממישהו ת"ח (ומבין ענין גם בנושאים אלו) שההגיה הנכונה היא 'העמק שאַלַה' (הטעם ב-א', והיא פתו"חה, ומלשון ציווי). יתכן שגם כך יהיה העמק דבר = 'העמק דַבֵּר'.
זה לא נפק"מ לכלום, אבל הערה מעניינת, כי תמיד שמות הספרים הנ"ל היו נשמעים לי מוזר..

העמק שאלה הוא לשון הפסוק

שברי לוחות כתב:העמק שאלה הוא לשון הפסוק

וזו לשונו (ישעיה ז, יא): 'שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה'
אם כן ייתכן שההערה לגבי העמק דבר היא נכונה. ייש"כ

גם לגבי העמק שאלה.
כך הוא הניקוד בפסוק.
תודה.

ראוי לעיין בדברי הנצי"ב עצמו ב'קדמת העמק', שם מתבאר שם הספר בבהירות

וראה עוד בספרו של בנו הר"מ בר-אילן, רבן של ישראל, תש"ג, פרק ז.

חלמישצור כתב:ראוי לעיין בדברי הנצי"ב עצמו ב'קדמת העמק', שם מתבאר שם הספר בבהירות

בהמשך לדברי הרב חלמישצור, יש להעיר מתחילת הקדמתו - 'קדמת העמק', שהשתמש בחריזה, שלפיה לכאורה יש לנקד דבר כלשון השגורה בפינו:

מבעל המחבר העמק דבר / להראות כי מקראי קודש יש בהם תוך ובר.
ומובנים להוגה בהם לפי כח אותו הגבר

אפשר בכלל לפתוח את הנושא באופן רחב יותר, ישנם כו"כ ספרים ששמם המקורי שונה מכפי שהוא נהגה בקרב הציבור בשל אינטואיציה בסיסית.
למשל, ספר ערוך השלחן; ערוך מנוקד בחולם, ולא בשורוק כפי המקובל. זאת, ע"פ הפסוק בישעיה.
יש ודאי עוד הרבה דוגמאות, אך כעת שעת צהריים חמה ומסתלקין המוחין...

מדבר קדש כתב:אפשר בכלל לפתוח את הנושא באופן רחב יותר, ישנם כו"כ ספרים ששמם המקורי שונה מכפי שהוא נהגה בקרב הציבור בשל אינטואיציה בסיסית.
למשל, ספר ערוך השלחן; ערוך מנוקד בחולם, ולא בשורוק כפי המקובל. זאת, ע"פ הפסוק בישעיה.
יש ודאי עוד הרבה דוגמאות, אך כעת שעת צהריים חמה ומסתלקין המוחין...

לכשישובו אותן מוחין, נשמח שתרחיב עוד מהידוע לך. יישר כח על הדוגמא היפה.

נכב"ב.

אאל''ט יעקב לויפר באיזה ממאמריו האריך בדוגמא זו, והביא כיוצא בה.
[הכל יודעים מספר המקנה, ופרק מרובה].
אולי זה המקום ללמד את העולם כיצד אומרים מהר"ם חלאווה [ודאי לא חַאלַאוֶוה] ורבינו קרקשקש [לא קַארְשַאקַאש]. היכן דר הריטב''א [לא בגרוזיה כאשר יחשבו חלושי הדעת], ו... אפיקטויזן זה לא באידיש...

ע"ע הקדמת הרב הרטמן ל'באר הגולה', כיצד להגותו.

ארזי הלבנון כתב:ע"ע הקדמת הרב הרטמן ל'באר הגולה', כיצד להגותו.

גם זה נכב"ב.