פורום אוצר החכמה

הנה עוד מקרה של ביטול קידושין, ושוב החותם הראשון הוא דניאל שפרבר, מגדולי מחריבי היהדות בזמנינו, ואיתו נמצא ריע כאח לו, מיכאל אברהם, שככל שהוא מתבגר כך דעתו משתבשת עליו יותר. אין ספק שעם ישראל בארץ ישראל הולך לקראת פיצול, מצד אחד עומדים הריפורמים וחבריהם, ארגוני השמאל, מפלגת הבית היהודי, רבני ורבניות בית חילל, וחלק ניכר מרבני סוהר והאקדמאים הדתיים. מצד שני נמצאים רבני החרד"ל והחרדים. ובאמצע נמצא ציבור גדול שלא מודע לפיצול שמתרחש היום במדינה.

בעוד נגיד חמשים עד שבעים שנה, יהיה פה מיעוט שלא יוכל להתחתן עם הרוב, כי הרוב יהיו ספק ממזרים וספק או ודאי גוים. האסון הגדול יהיה, שלא יהיה אפשר לשלב בעלי תשובה לתוך הקהילה, כי כבר לא תהיה להם אפשרות להקים בית כשר כדת משה וישראל, וברגע שאין להם אפשרות להקים בית, גם תורה ומצוות לא ירצו לקיים. זאת אומרת, שמדינת ישראל הולכת להיות מדינה של שלשה עמים, היהודים, הערבים, ועם שלישי המעורב מגוים, ממזרים וספיקות. כל עוד שהרבנות היתה חזקה, היא שמרה על אחדות עם ישראל. אבל עכשיו שחלקים נרחבים מהציבור הדתי הורסים את הרבנות בכל כלי שעומד לרשותם, האחדות הזאת מתפוררת. הצלה מיהא פורתא היה לנו כשדוד חורף לא נבחר לרה"ר, אבל לאו בכל יומא מתרחש ניסא, וברגע שהדתיים יכניסו איש משלהם לכס הרה"ר, זה רק יחיש ויזרז את תהליך ההתפוררות עד לכדי הרס טוטאלי.

צריך לפנות עכשיו אל הציבור הדתי והמסורתי ולתאר להם את המצב, ולאן אנו הולכים. חלק ניכר יגידו, או יסיתו אותם להגיד, שלא איכפת להם, אבל אני מאמין שיש מיעוט שלא ירצו להנתק מהיהדות המסורתית. אנו עומדים בפני חורבן הדומה לחורבן יהדות אירופה בימי האמנציפציה ואולי ניסיון העבר ימריץ אותנו להתכונן בהתאם.

============================================

בית דין פרטי ביטל קידושין של מסורבת גט בהיריון

בית דין פרטי, שאינו מוכר על ידי המדינה, ביטל ביום חמישי האחרון קידושין לאישה שבעלה מסרב לתת לה גט במשך 9 שנים ונמצאת בשלבי הריון מתקדמים מגבר אחר

צבי שיימן, חדשות סרוגים 24.07.18 10:10 י"ב באב תשעח

באדיבות מבוי סתום

בית דין פרטי, שאינו מוכר על ידי המדינה, ביטל ביום חמישי האחרון קידושין לאישה שבעלה מסרב לתת לה גט במשך 9 שנים ונמצאת בשלבי הריון מתקדמים מגבר אחר.

בראש ההרכב ישב הרב דניאל שפרבר – ראש ההרכב של בית הדין הפרטי שביטל את קידושיה של צביה גורודצדקי מסורבת הגט במשך שני עשורים – ואליו הצטרפו הרב ד"ר מיכאל אברהם ודיין נוסף שלא הסכים לפרסם את שמו.

מסורבת הגט היא אושרת בן חיים, שבעקבות סכסוך עם בעלה, כאמור לא קיבלה גט במשך 9 שנים. הבעל נמצא בניו ג'רזי – ארה"ב, ובית הדין הרבני הטיל עליו הרחקות דרבנו תם, אך הוא עתר לבג"צ באמצעות עורכי דינו כדי לבטל את החרם שהטילו עליו הדיינים.

לפני יותר מחמש שנים, סרב בית הדין הרבני בחיפה לבקשת האישה לבטל נישואיה על סמך העובדה כי אחד העדים היה פדופיל טרם היותו עד הקידושין וסירב ליתן נימוקים להחלטתו, גם בניגוד לשתי הוראות מפורשות של בית הדין הגדול.

כעת הכריע בית הדין בראשות הרב שפרבר, הרב אברהם והדיין השלישי כי החשוד על העריות נחשב "רשע" וככזה הוא פסול לעדות, בכלל זה עדות קידושין ולפי דעת רב הפוסקים במקרים בהם יש עיגון וחשש ממזרות, יש לקבל את הדעות הסוברות כי ניתן לבטל את הקידושין. בעקבות כך פסק בית הדין כי האישה פנויה והוולד הנושאת ברחמה אינו ממזר.

(הפסק דין צורף למטה.)

עו"ד בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון "מבוי סתום" יוזמת ההרכב המיוחד, ומייצגת את האישה, מסרה לסרוגים: "האישה בהריון וצריכה ללדת בזמן הקרוב, והיה חשוב שהילד לא יוולד למציאות הלכתית הפוסלת את עצם קיומו, בבית הדין הגדול התמהמהו בקביעה האם בכלל ניתן לערער על החלטת בית הדין האזורי חיפה שקבעה כי אין לבטל את נישואיי הזוג בן חיים, והעובדה כי לא ניתנו נימוקים אף הקשתה עלינו להגיע לערעור בזכות. ואכן במקום שבית הדין הממלכתי נכשל, בית דין פרטי מילא את מקומו.

בכוונתנו לבקש מבית הדין הגדול לאמץ את פסק הדין לביטול קידושי אושרת, במטרה שפסק דין זה יוכר אף על ידי המדינה ואושרת תוכל להירשם במרשם האוכלוסין כפנויה."

הרב פרופ' שפרבר אב"ד אמר בעקבות פסק הדין: "אין אנו רואים את עצמנו כחכמים יותר מן הדיינים המכובדים שבבתי הדין הרבניים. אנו מסתמכים על אותו שולחן ערוך, על אותם נושאי כליו ועל כתביהם ותשובותיהם של אותם גדולי הדורות. לא הסתרנו את נימוקי פסקי הדין שלנו, והם עומדים לרשות הציבור לעיון ולביקורת. בוודאי תימצא בהם נקודות מסוימות שבהן ניתן היה להחמיר ובכך לערער על מסקנותינו, ואולם אין זו דרכה של ההלכה ומגמתה בעניין התרת עגונות כידוע היטב לכל.

ניצול ציני של האישה
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "החלטת 'בית הדין' הפרטי-הפיראטי היא כמובן חסרת משמעות וחסרת כל תוקף – לא משפטי ולא הלכתי. רק בית הדין הרבני החוקי רשאי ומוסמך לדון ולהחליט במעמד האישי של המבקשת ושל צאצאיה. ההצגה וההתחזות כביכול לבית דין תוך אשליית המבקשת היא מעשה אשר לא ייעשה תוך ניצול ציני של האישה והובלתה למבוי סתום. אף רב מוסמך בארץ ובעולם לא ישיא אותה, כיוון שהיא עדיין אשת איש.

הרב תוכן, דברי הפתיחה שלך, 'כל עוד שהרבנות היתה חזקה, היא שמרה על אחדות עם ישראל' וכו', מעוררים דיון חשוב. לדעתך ראוי שבדור הזה (גם ביחס לשנים שכבר חלפו וגם לאלה שיבואו) לכתחילה הרבנות הראשית תהיה היחיד הגורם שיפסוק ויסדיר ענייני אה"ע וגיור?

זה בכלל לא חדש ראביי רקמן הקים "ב"ד" אי שם בשנות התשעים שהתיר מאות עגונות עם סברות כאלו.

חלמישצור כתב:הרב תוכן, דברי הפתיחה שלך, 'כל עוד שהרבנות היתה חזקה, היא שמרה על אחדות עם ישראל' וכו', מעוררים דיון חשוב. לדעתך ראוי שבדור הזה (גם ביחס לשנים שכבר חלפו וגם לאלה שיבואו) לכתחילה הרבנות הראשית תהיה היחיד הגורם שיפסוק ויסדיר ענייני אה"ע וגיור?

אם אנו רואים ערך בשמירת אחדות עם ישראל, אז צריך ליצור מנגנון שאיך שהוא ממונה על שמירה זו. איני רואה אפשרות למנגנון שכזה שאין לה את הגיבוי של המדינה. משום כך, אכן הרבנות הראשית היא זאת שמוטלת עליה עבודה זו. ברם, גם בשנים הטובות של הרבנות הראשית, בשנות השבעים, שאף אחד לא התערב להם, זה לא עצר חילונים מלהתחתן עם מי שרצו, גוים, אשת איש, פסולי חיתון וכדומה. רק מה, הרבנות שמרה על הרישומים, וכך שמרה על טהרת עם ישראל. מלחמתם של הדת"ל ברבנות אינה בהענקת האפשרות לכל אחד להתחתן איך שהוא רוצה, אפשרות זו היתה קיימת מאז ומעולם, אלא מלחמתם היא בהרס המנגנון ששמר על טהרת עם ישראל. אין עוד רשימת פסולי חיתון, אין עוד חוק מיהו יהודי, אלא כל גוי שמכריז שהוא יהודי, הוא כבר יהיה יהודי (והרנ"א רבינוביץ מחמיר בתנאי ששירת בצה"ל), כל פסול חיתון אפשר להתיר אותו בהפקעת קידושין, הפקעת ממזרות, ביטול חזקת כהונה ועוד ועוד.

במצב כזה כשאין רבנות ראשית ששומרת על טהרת עם ישראל, אז אין אפשרות לעקוב אחרי היוחסין של כל אחד. ההצעה שכבר הועלתה הרבה פעמים, והוא יסוד מאגר יוחסין עצמאי, היא לא מעשית. בהתאם לכך, ברירת המחדל היא, שעם ישראל מתפצל לשנים על כל המשתמע מכך. מדובר באסון במימדים עצומים, שיגבה מחיר נורא מכל הצדדים.

דבר אחד יש לקחת בחשבון, תהליך שקיעתה של תרבות המערבית והכחדתה כצירוף מנישואין מאוחרים אם בכלל ושיעור ילודה נמוכה, הוא תהליך שפוגע בכל תרבות המערב לא משנה איזו מדינה, אם זה אירופה, יפן, רוסיה וגם ישראל. את תוצאות תהליך זה אנו רואים בשמאל הישראלי שככל שהשנים עוברות הוא מתמעט והולך. מכיון שהציבור הדת"ל הוא בעצם שלוחה של התרבות המערבית, אז גם ציבור זה סופו לכיליון. אבל קשה להאמין שזה יקרה מספיק מהר, בכדי למנוע את התפצלות מדינת ישראל למדינת שלשה עמים.

תודה. שתי שאלות: האחת, הרי המלחמה ושלילת הסמכות של הרבנות הראשית משותפים לא רק ל'דת"ל' (כלשונך) אלא גם לגופים חילונים, קונסרבטיבים, רפורמים ועוד מחד, אבל מאידך גם לחצרות חסידיות, נטו"ק ועוד. בנוסף, יש אדישות עצומה בקרב ציבור ירא"י מחשיבות שמירת המעמד של הרבנות. מדוע אתה מטיל את האשמה רק לצד אחד? השנייה, השאלה שלי הרי היא מעשית ונוגעת לדרך הפעולה הנדרשת כעת, האם אתה רואה עניין ומציאות של תהליך חיזוק מחדש של הרבנות הראשית כסמכות על, בעזרת שילוב ידיים ומאבק משותף של כל בעלי העניין בכך, וחבר אני לכל אשר יראוך, או שאתה כבר "מיואש"?

קראקובער כתב:זה בכלל לא חדש ראביי רקמן הקים "ב"ד" אי שם בשנות התשעים שהתיר מאות עגונות עם סברות כאלו.

והקונסרטיבים והריפורמים גם התירו אשת איש לעלמא. זה לא הדיון כאן, הדיון כאן הוא הרס המנגנון ששמר על טהרת עם ישראל.

העד ה"פסול" הוא אחד שעבד כמנהל מטבח בישיבה כלשהי בצפון ונאשם ואף נכלא בעקבות תלונות של ילד שהנ"ל נהג במשך שנים לתקוף אותו.
פירוט התלונות והעדויות וכל פרוטוקולי המשפט, מעלה בבירור כי מדובר במאשים בודד, גדול שמעיד על מה שהיה בקטנות, נוגע בדבר, שכל המעשים גם אם היו אינם על עריות שבי"ד סוקלים עליהם, ומסתמא גם לא פסול עדות, אף שלפי החוק מדובר במילים מאוד מפוצצות של עבירות וניצול ותקיפה ומעשי סדום ומעשים מגונים וכדומה. להלכה הם דברים מאוד מאוסים ומתועבים אבל לא עריות באופן הפוסל.

בנוסף ראוי לציין, הקידושין היו לפני התלונה במשטרה והמאסר, אלא שהתלונות כשהתקבלו במשטרה היו על שנים קדומות כאמור, והפוסל של העד נוקט שעד נפסל למפרע גם בלי שהתקבלה עליו כל עדות הפוסלת לאחמ"כ.

הלכך החוקר המדען הנ"ל שמספר שזה אותו שולחן ערוך ופוסקים וכו' שברבנות פוסלים לפיהם, מבלבל את המוח באי אמת.

חלמישצור כתב:תודה. שתי שאלות: האחת, הרי המלחמה ושלילת הסמכות של הרבנות הראשית משותפים לא רק ל'דת"ל' (כלשונך) אלא גם לגופים חילונים, קונסרבטיבים, רפורמים ועוד מחד, אבל מאידך גם לחצרות חסידיות, נטו"ק ועוד. בנוסף, יש אדישות עצומה בקרב ציבור ירא"י מחשיבות שמירת המעמד של הרבנות. מדוע אתה מטיל את האשמה רק לצד אחד?

זה נכון שיש רבנים חרדים שראו ברבנות הראשית משהו פסול. לענ"ד המציאות הוכיחה שהם טעו. זה שעדיין יש עם ישראל אחד בארץ הקודש, זה אך ורק הודות למסירותם של רבני הרבנות הראשית, רובם המכריע חרדים בלב ונפש, שמסרו את נפשם לשמר את היהדות כמה שאפשר. כיום המציאות היא, שרוב הרבנים החרדים להוציא נטו"ק ודומיהם, רואים ברבנות הראשית גורם חיובי ברמה זה או אחר. רוב אלו שפועלים לשמר את כוחה של הרבנות הראשית הם רבנים חרדים. זה נכון שיש בציבור החרדי גם הרבה אנשים שהם אדישים לגורל הרבנות, וזה באמת מצער.

אבל מי שפועל להרוס את הרבנות הראשית בידים ממש זה הריפורמים והקונסרבטיבים שעובדים ביחד בשיתוף פעולה מלאה - כן כן, ידוע לי בבירור שזה המצב - עם חלקים נרחבים מהציבור הדת"ל. את הריפורמים והקנוסרבטיבים אני לא מאשים, כי זה התפקיד שלהם, בדיוק כמו שאני לא מאשים את הגוי שנגח אותי ופצע אותי בפנים כשהייתי ילד. אני כן מאשים את הציבור הדת"ל שמבכר את התרבות המערב מעל מורשת ישראל. אם אנו רוצים להווכח בפשיטת רגל של הגישה או הפילוסופיה של הציבור הדת"ל, כאן הוא הכתובת.

חלמישצור כתב:השנייה, השאלה שלי הרי היא מעשית ונוגעת לדרך הפעולה הנדרשת כעת, האם אתה רואה עניין ומציאות של תהליך חיזוק מחדש של הרבנות הראשית כסמכות על, בעזרת שילוב ידיים ומאבק משותף של כל בעלי העניין בכך, וחבר אני לכל אשר יראוך, או שאתה כבר "מיואש"?

הדעה שלי לא חשובה ולא רלוונטית ולא מעניין אף אחד. אם היה לי משהו לעשות בנידון בודאי שהייתי עושה ובודאי שאני רוצה לזכות להיות בגדר של "חבר אני לכל אשר יראוך". אבל יודע צדיק נפש בהמתו, שאני הקטן לא יכול לעשות כלום.

תודה. ראשית, אני יודע שזה דיון שולי, אבל כמדומני שאתה כורך יותר מדי בתוך הביטוי 'הציבור הדת"ל'. הנה למשל, אפילו הרב אברהם סתיו (הבן של) מפרסם מאמר בו קורא לאה"ע תחת סמכות הרבנות בלבד, ועוד מזכיר את החרם של מייסדי הרה"ר הראי"ה והרבצמ"ח עוזיאל (https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7% ... %95%D7%AA/). כלומר, שזה נושא שנידון גם בתוך הציבור הדתי-לאומי-ליברלי. אצ"ל שאצל הציבור (מה שנקרא) חרד"ל יש בשנים האחרונות הבנה ואיחוד כוחות גדול למען הרבנות הראשית, כולל הקמת גופים שפועלים כבר בשטח, ייסוד כנסים בעניין וכו'. ובתווך, לפי דעתי, רובו של הציבור הזה נמצא בשנים האחרונות - ביחסו לרבנות הראשית - במעין משבר ותהייה, לאן הדברים הולכים ומהי דרך הפעולה הרצויה בשעה שדרכם של אחרים צלחה.

שנית, אני דווקא כן חושב שקול עממי, גם של פשוטים כמוני, יכול להיות לו חלק חשוב בגיבוי הציבורי לרבנות הראשית. גם שלילת סמכותה של הרבנות החלה מתוך קולות 'מהשטח', שבצירוף גופים ממוסדים יותר מקדמים היום מדיניות של ממש כנגדה. לכן לא נבוז ליום קטנות, ואין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. לטעמי, הכיוון שלנו היום צריך להיות איחוד כוחות מכל דורשי ה', כנגד איחוד הכוחות של השוללים. זה כבר נעשה קצת אצל הרבנים הראשיים היום, אבל צריך לקבל גיבוי וקול אמיתי מהשטח. היום הגופים הגדולים פועלים כשהם יודעים שמאחוריהם עומד 'גב' ציבורי רחב.

פסק הדין המדובר:

תוכן כתב:

קראקובער כתב:זה בכלל לא חדש ראביי רקמן הקים "ב"ד" אי שם בשנות התשעים שהתיר מאות עגונות עם סברות כאלו.

והקונסרטיבים והריפורמים גם התירו אשת איש לעלמא. זה לא הדיון כאן, הדיון כאן הוא הרס המנגנון ששמר על טהרת עם ישראל.

לא הבנתי, רקמן פחות אורתודוכס משפרבר ואברהם (חביבם של הרבה מאנ"ש עד לאחרונה)?

חלמישצור כתב:תודה. ראשית, אני יודע שזה דיון שולי, אבל כמדומני שאתה כורך יותר מדי בתוך הביטוי 'הציבור הדת"ל'. הנה למשל, אפילו הרב אברהם סתיו (הבן של) מפרסם מאמר בו קורא לאה"ע תחת סמכות הרבנות בלבד, ועוד מזכיר את החרם של מייסדי הרה"ר הראי"ה והרבצמ"ח עוזיאל (https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7% ... %95%D7%AA/). כלומר, שזה נושא שנידון גם בתוך הציבור הדתי-לאומי-ליברלי. אצ"ל שאצל הציבור (מה שנקרא) חרד"ל יש בשנים האחרונות הבנה ואיחוד כוחות גדול למען הרבנות הראשית, כולל הקמת גופים שפועלים כבר בשטח, ייסוד כנסים בעניין וכו'. ובתווך, לפי דעתי, רובו של הציבור הזה נמצא בשנים האחרונות - ביחסו לרבנות הראשית - במעין משבר ותהייה, לאן הדברים הולכים ומהי דרך הפעולה הרצויה בשעה שדרכם של אחרים צלחה.

אני מודע לזה שהציבור הדת"ל אינה עשויה מקשה אחת. יש לי חברים יקרים מהציבור הדת"ל, והם סמל ודוגמא לירא"ש וצניעות ומשלבים תורה עם דרך ארץ בצורה נפלאה. לי אישית היתה תקופה ששקלתי להצטרף לציבור הדת"ל, מרוב המעלות שראיתי אצל כמה מהם. אבל למעשה אין ספק שהציבור הדת"ל מחולק בעיקר לשתי קבוצות, שאני קורא להם החרד"לי והדת"ל. הציבור החרד"לי נאמן לה' ותורתו בצורה תמימה ונפלאה, ויש להם הרבה יתרונות שהציבור החרדי יכול ללמוד מהם. מה שמבחין בין הציבור החרד"ל והציבור החרדי הוא בעיקר שני דברים. א. שרואים במדינה דבר חיובי. ב. ההשתלבות בחברה המודרנית. (למרות שלאחרונה יש מגמה שמתחילה בציבור החרדי (אני לא מדבר על המודרנים, שהם רק חרדים משום שהם נולדו כאלו, ובאותה מידה היו יכולים להיות חילונים או הודים), שגם הם משתלבים בחברה המודרנית.) הציבור הדת"ל הוא משהו אחר לגמרי. מקור המוסר שלהם הוא בעיקר המקורות המערביים של העת החדשה, ואת הדים של עקרונות המוסר המערביים הם מחפשים בדיעבד בתורה. התורה אינה אורח חיים, אלא שדה מוקשים שצריך איך שהוא להתגבר עליה. אין הם שואפים להקפיד יותר מדי על קיום תורה ומצוות, והם מרגישים קרובים יותר לעולם החילוני מאשר לעולם החרדי. כמובן, שאלו רק פרדיגמות, ובעולם המעשה כל אדם הוא מורכב ולא נתון להגדרה פשטנית.

וכאן אנו מגיעים לעיקר. אני מתרשם, ובודאי תוכל לתקן אותי או להבהיר את המצב יותר לעומק, שאם היינו צריכים לחלק את הציבור הדת"ל לפי קבוצות, אז 75% שייכים לציבור הדת"ל, ורק 25% שייך לציבור החרד"לי. אם אכן כך המצב, אז המצב עגום ביותר, והסיכוי לפעול ולהצליח נמוך מאד. זה שבנו של ... נוטה בקצת דברים לכיוון החרד"לי לא עוזר הרבה. רק להזכירך אברהם סתיו כתב ספר ביחד עם אביו, שהקי"ק טען שהספר מעוות את ההלכה.

חלמישצור כתב:שנית, אני דווקא כן חושב שקול עממי, גם של פשוטים כמוני, יכול להיות לו חלק חשוב בגיבוי הציבורי לרבנות הראשית. גם שלילת סמכותה של הרבנות החלה מתוך קולות 'מהשטח', שבצירוף גופים ממוסדים יותר מקדמים היום מדיניות של ממש כנגדה. לכן לא נבוז ליום קטנות, ואין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. לטעמי, הכיוון שלנו היום צריך להיות איחוד כוחות מכל דורשי ה', כנגד איחוד הכוחות של השוללים. זה כבר נעשה קצת אצל הרבנים הראשיים היום, אבל צריך לקבל גיבוי וקול אמיתי מהשטח. היום הגופים הגדולים פועלים כשהם יודעים שמאחוריהם עומד 'גב' ציבורי רחב.

בודאי אתה צודק, שאחדות דורשי ה' היא הכרחית וחיונית מאד מאד!! והלואי שאזכה להיות חלק מפעולה כזו חשובה.

קראקובער כתב:

תוכן כתב:

קראקובער כתב:זה בכלל לא חדש ראביי רקמן הקים "ב"ד" אי שם בשנות התשעים שהתיר מאות עגונות עם סברות כאלו.

והקונסרטיבים והריפורמים גם התירו אשת איש לעלמא. זה לא הדיון כאן, הדיון כאן הוא הרס המנגנון ששמר על טהרת עם ישראל.

לא הבנתי, רקמן פחות אורתודוכס משפרבר ואברהם (חביבם של הרבה מאנ"ש עד לאחרונה)?

רקמן, שפרבר ואברהם כולם גוים גמורים באותה מידה. אבל הנזק של רקמן היה מינורי אם בכלל, כי אף אחד לא לקח אותו ברצינות. הנזק של שפרבר ואברהם בכוחו לפעול הרס אדיר, כי הם הורסים בזדון ובידיעה ובידים את אחד המוסדות ששמר על אחדות עם ישראל.

איך זה שאדם כמו אברהם שכופר בפה מלא בעיקרי אמונה מקבל לגיטימציה בחלקים נרחבים של הציבור הדת"ל, גם לא ליברילים רדיקליים?

נהניתי לראות איך שבטובם, בעמוד האחרון, כפי הנראה בבחינת אגב דאיירינן בהאי עניינא, גם עסקו כבר בעניין הפעוט של היתר הוולד, היות והאשה בהריון, ובמספר שורות יצרו ס"ס מגוחך והתירוהו גדולי המורים... בשבילם היתר ממזרים זה כמו להכריע איזה קרטיב לקנות היום לילד. הם כבר יודעים שמותר צריך רק למצא סיבה לזה ולמלא את הנימוקים.
איני אומר שהוולד אסור, ומן הסתם ישב על כך בית דין אמיתי ויקבע.
ומצוקתה של אשה ככל שתהיה קשה, אינה יכולה לעורר אמפתיה על בגידה והולדת ילדים מאדם אחר, הרי בזמן שעשתה זאת לא היה בידיה כל היתר. ועוד מצוקתו של הבועל כבר עומדת לפניהם, גם הוא כבר עגון ואיש הישר בעיניו יעשה.
אבל כלפיהם יש לתמוה... ואולי אין לתמוה... הם יכולים לפתור את כל הבעיות בעולם בזמן קצר רק צריך לארגן להם בניין ומשכורת. וכמובן גישה למחשב.

תוכן כתב:הנה עוד מקרה של ביטול קידושין, ושוב החותם הראשון הוא דניאל שפרבר, מגדולי מחריבי היהדות בזמנינו, ואיתו נמצא ריע כאח לו, מיכאל אברהם, שככל שהוא מתבגר כך דעתו משתבשת עליו יותר.

את מיקי אני מכיר, אדם שי"ג עיקרים אצלו זה רק המלצות של הרמב"ם אבל הוא חכם יותר, וסובר שלא כל התורה נתנה משמים, והוא כבר הודה בזה שברמה ההלכתית הוא כופר וזה לא מטריד אותו.

אבל מי זה דניאל שפרבר?

מאיר סובל כתב:העד ה"פסול" הוא אחד שעבד כמנהל מטבח בישיבה כלשהי בצפון ונאשם ואף נכלא בעקבות תלונות של ילד שהנ"ל נהג במשך שנים לתקוף אותו.
פירוט התלונות והעדויות וכל פרוטוקולי המשפט, מעלה בבירור כי מדובר במאשים בודד, גדול שמעיד על מה שהיה בקטנות, נוגע בדבר, שכל המעשים גם אם היו אינם על עריות שבי"ד סוקלים עליהם, ומסתמא גם לא פסול עדות, אף שלפי החוק מדובר במילים מאוד מפוצצות של עבירות וניצול ותקיפה ומעשי סדום ומעשים מגונים וכדומה. להלכה הם דברים מאוד מאוסים ומתועבים אבל לא עריות באופן הפוסל.

בנוסף ראוי לציין, הקידושין היו לפני התלונה במשטרה והמאסר, אלא שהתלונות כשהתקבלו במשטרה היו על שנים קדומות כאמור, והפוסל של העד נוקט שעד נפסל למפרע גם בלי שהתקבלה עליו כל עדות הפוסלת לאחמ"כ.

הלכך החוקר המדען הנ"ל שמספר שזה אותו שולחן ערוך ופוסקים וכו' שברבנות פוסלים לפיהם, מבלבל את המוח באי אמת.

אקדים שאני לא מסכים כלל עם הגישה של יציאה נגד פסק דין של בי"ד.

אבל באשר לטענותיך קראתי קצת מפסק הדין ומבואר שם שהם פוסלים את העד ע"פ עדות עצמו, ואף שיש בזה משום אין אדם משים עצמו רשע, מ"מ כיון שמעיד כחוזר בתשובה הוא נאמן לדעת כמה פוסקים, ועוד הם מצרפים שם כמה וכמה נימוקים לפסול את העד, הם לא מתייחסים כלל לעדות הגדול על קטנותו.

שפרבר פרופסור בבר אילן, שחיבר כמה ספרים על מנהגים ולשונות חז"ל. הוא מאמין שיש להתאים את ההלכה לערכי מוסר המערב.

עינא דשפיר חזי כתב:ואף שיש בזה משום אין אדם משים עצמו רשע, מ"מ כיון שמעיד כחוזר בתשובה הוא נאמן לדעת כמה פוסקים

לא ראיתי שם כזו טענה. תוכל למקד?
באופן כללי אחרי קריאה מרפרפת של אוסף ההבלים שהועלה כאן תחת הכותרת המפוצצת 'פסק דין' ניתן לומר רק דבר אחד - אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

עינא דשפיר חזי כתב: ומבואר שם שהם פוסלים את העד ע"פ עדות עצמו,

לא הסתכלתי,
אמנם אם כוונתם ב"עדות עצמו" להודאות שהודה בחקירות המשטרה או בבית משפט, וכפי שאני מבין אחרי ראיית החומרים הנ"ל, אזי אין פה בכלל שאלה של הודאה ולא עדות. כי שם נידונו אודותיו דברים שהם בעיות ע"פ החוק ולא פוסלים לעדות וכמשנת"ל.


[מגוחך מאוד שמצטייר כביכול החוק המתירני והסדומי החילוני קפדן בדברים חמורים אלו יותר מהתוה"ק... לקיים מה שנאמר את אשר אסרת התרתי ואת אשר התרת אסרתי]

חשבונות רבים כתב:

עינא דשפיר חזי כתב:ואף שיש בזה משום אין אדם משים עצמו רשע, מ"מ כיון שמעיד כחוזר בתשובה הוא נאמן לדעת כמה פוסקים

לא ראיתי שם כזו טענה. תוכל למקד?
באופן כללי אחרי קריאה מרפרפת של אוסף ההבלים שהועלה כאן תחת הכותרת המפוצצת 'פסק דין' ניתן לומר רק דבר אחד - אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

תקרא מהקטע "דיני ראיות לפסול אדם לעדות" בעמוד 9

עינא דשפיר חזי כתב:תקרא מהקטע "דיני ראיות לפסול אדם לעדות" בעמוד 9

שם הסתכלתי. לא כתוב כזה דבר. כתוב רק שאם זה היה ככה היה היתר אבל הוא לא עשה תשובה.

לא שווה דיון ולא התייחסות בכלל לאנשים אלו.
לא יעלה ולא יוריד ואין לנו חלק בהם.
עדיף להתעסק בתורתם של גדולי הדור וחכמי האמת מאשר להתעייף על אלו.

מאיר סובל כתב:

עינא דשפיר חזי כתב: ומבואר שם שהם פוסלים את העד ע"פ עדות עצמו,

לא הסתכלתי,
אמנם אם כוונתם ב"עדות עצמו" להודאות שהודה בחקירות המשטרה או בבית משפט, וכפי שאני מבין אחרי ראיית החומרים הנ"ל, אזי אין פה בכלל שאלה של הודאה ולא עדות. כי שם נידונו אודותיו דברים שהם בעיות ע"פ החוק ולא פוסלים לעדות וכמשנת"ל.


[מגוחך מאוד שמצטייר כביכול החוק המתירני והסדומי החילוני קפדן בדברים חמורים אלו יותר מהתוה"ק... לקיים מה שנאמר את אשר אסרת התרתי ואת אשר התרת אסרתי]

בלי ליכנס לכל הנידון מה שכתב שם שיש איסור קירבה לזכר ולדעת הרמב"ם דלוקין על לאו דקירבה לוקין על קירבה לזכר א"כ יוצא שאסור ליתן יד לזכר ועי' מנ"ח שבאמת נקט כן שיש איסור קירבה לזכר אבל לכאו' צ"ע כנ"ל ובפרט לדעת הרמב"ן בביאור דעת הרמב"ם שחיבוק ונישוק אפילו שלא בדרך חיבה אסור

בשנים האחרונות שומעים טענות למה ממשיכים להשמיט את התואר "רב" ממי שהתיר את הממזרים בפרשה הידועה, הם טוענים שאחרי פטירתו כבר אין סיבה, "בזמנו היה ענין למיגדר מילתא שחששו שעושה נזק לתורה, אבל כיום אין שום ענין לבזותו".
אולם כשרואים את ההתדרדרות בימינו בנושא ביטול קידושין וכד', מבינים שעדיין יש ענין למיגדר מילתא, ואסור לתת לגיטימציה כלשהי.

איך הדברים מתנהלים בארצות הברית, שם כידוע רוב היהודים הם רפורמים וכדו', והציבור הדתי הוא מיעוט.
יש ספרי יוחסין? ומה אם בן למשפחה רפורמית שחוזר בתשובה, יש לו תקנה?

ישא ברכה כתב:איך הדברים מתנהלים בארצות הברית, שם כידוע רוב היהודים הם רפורמים וכדו', והציבור הדתי הוא מיעוט.
יש ספרי יוחסין? ומה אם בן למשפחה רפורמית שחוזר בתשובה, יש לו תקנה?

דוקא בחינה זאת יש עדיפות לרפורמים, שכן קידושיהם אינם קידושים, ובדרך כלל אין עדים כשרים בחופותיהם.
המקרים הבעייתים כאן בארץ ישראל כאשר נישאים כדת משה וישראל, ואילו הגירושין אינם עומדים בכללי ההלכה.

חשבתי אולי כך, על זה באמת מסתמכים?

לא יודע באופן כללי (לא התעסקתי בתחום), אבל על מקריים פרטיים שסמכו על כך, אכן ידוע שכן.

בעבר הוא כן האמין בהשגחה פרטית. אני זוכר שהוא סיפר פעם שהיה תקוע בדרך באיזה שהוא חור נידח, ושכן שלו יצא לו ללא שום סיבה לעבור בדיוק באותו מקום, וכך עזר לו להגיע לביתו. חייו של מיכאל אברהם מלאים בתרומות, מדתי לכמעט חילוני, לחרדי, למזרחניק, לכופר, מי יודע איפה הוא יסתיים...

מלאים בתמורות כצ"ל.

כאן טעיתי וצירפתי פסק דין של בית הדין הרבני על "היתר" אחר של שפרבר.
העברתי את הדברים לאשכול המתאים.
תודה רב לרב פלוריש שליט"א שהעמיד אותי על טעותי.

יישר כח. תודה על ההעלאה.
הפסק אינו על הסיפור שבאשכול הזה, אלא על הסיפור כאן: viewtopic.php?f=7&t=40398&start=40

פלוריש כתב:יישר כח. תודה על ההעלאה.
הפסק אינו על הסיפור שבאשכול הזה, אלא על הסיפור כאן: viewtopic.php?f=7&t=40398&start=40

ייש"כ
אתקן

תגובת בית הדין הרבני:

להלן מש"כ מ. אברהם באתרו לפני כשבועים- חומר למחשבה
קשה לעמוד מול סיטואציות שבהן רואים אישה סובלת במשך שנים ובוכה מחוסר אונים, בפרט כשברקע יש באמת אי צדק הלכתי. אך בכל זאת התמונה שמוצגת בסרט היא חד-צדדית ולדעתי גם מטעה. מניסיוני, כמעט בכל מקרה כזה (ובעצם כמעט בכל סיטואציה אנושית) יש שני צדדים למטבע. מטבע הדברים הסרט מציג רק את הצד הנשי, אבל גם הבעל הוא בן אדם וגם לו יש נקודת מבט.

לדוגמה, באחד המקרים שהייתי מעורב בהם, אחרי שביטלנו את הקידושין, התברר לי במקרה שהסיפור של בני הזוג כבר נמשך שנים רבות, והתגלגל בשלוש ערכאות בבתי משפט. הבעל האשים את אישתו בחטיפת הילדה שלהם (היא נסעה איתה לישראל וסירבה להחזירה אליו לחו”ל), ובית משפט השלום ואחר כך המחוזי פסקו שאכן הייתה שם חטיפה. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, אם כי גם הוא הסכים שהייתה חטיפה, אלא שבגלל טובת הילדה הוא פסק שאין להשיבה לבעל בחו”ל.[1] מששמעתי על כך חשבתי לעצמי שסרבנות הגט כנראה שימשה את הבעל ככלי מיקוח בדיון שלו עם אשתו על השבת הילדה. בעצם זה נראה פתאום די לגיטימי (גם אם לא חוקי), וסברתי שאם הייתי יודע זאת מראש לא הייתי מתערב במקרה הזה. אדגיש כי ביטול הקידושין במקרה הזה הוא לחלוטין תקף, ואני לגמרי עומד מאחורי פסק הדין. אבל המוטיבציה להתערב ולבצע הליך מקביל חוץ ממסדי לא קיימת כאשר במישור האנושי-מוסרי לא מדובר על הצלת עשוק מיד עושקו.

המקרה הזה מדגים את העובדה שבסכסוך כזה בדרך כלל יש שני צדדים, וצריך לשמוע את שניהם כדי לגבש עמדה.