פורום אוצר החכמה

לגבי כמה ערים קדושות מקובל להוסיף את המלה 'ת"ו' לאחר איזכור שמם - ירושלים ת"ו, חברון ת"ו, צפת ת"ו וטבריא ת"ו.

ראשית, מי המקור הראשון לכך?

שנית, מילא לגבי ירושלים וחברון אני מבין את הבקשה 'ת"ו' (תובב"א), אולם לגבי צפת וטבריא מה טעם לבקשה מיוחדת זו בימינו (כאשר רוב האוכלוסיה ככולה יהודית, ורבים יראים ושלמים וכו')?

שלישית, למה לא נאמר כן לגבי עוד ערים חשובות מן העבר - וכגון 'שכם ת"ו', 'יריחו ת"ו', וכו'?

כמדומני שהתוספת ת"ו הוצמדה לכל עיר בארץ ישראל. היא מפורסמת בעיקר על ארבע הערים הנזכרות, מפני ששם היו הריכוזים היהודיים הגדולים, בשאר הערים לא היה כ"כ הרבה. בפירוש זכור לי הביטוי הזה גם על חיפה ת"ו

תודה, אשמח למקורות נוספים עדיף קדומים

שו"ת אדמת קודש א חלק יורה דעה סימן יב
ודומה לזה מצאתי תשו' למרנא ורבנא הרב המופלא כמוהר"ם גאלנטי ז"ל מכ"י וראיתי להעתיק קצת ממנה וז"ל תורף השאלה בפנינו ח"מ בא הישיש נבון וח' כה"ר יוסף מזרחי וא' לנו אני מודה בפניכם כמודה בפני ב"ד חשוב ברצון נפשי ובהשלמת דעתי בלי שום אונס כלל איך הריני מקבל עלי נזירות שמשון בעל דלילה שעקר דלתות עזה ונקרו פלשתים את עיניו אם אדבר אפי' דבור בעלמא על האשה עצורת רוח רחל אשר היתה עגונה זו שנים ועתה התירוה רבני ירושלם ועם כל זה קבלתי עלי נזירות אם אקחנה לאשה לא בעיר הזאת ולא בעיר אחרת לא ע"י ולא ע"י זולתי כ"ז ביטה בשפתיו מלה במלה והיה זה פה שכם ת"ו ז"ך לסיון ש' התל"ג גם בפנינו ביטה בשפתיו שקיבל זה לדעת המחמיר וקיים. נסים שלמה אלגאזי כו' אחר עבור ה' חדשים עמד ה"ר יוסף הנז' וקדש

שו"ת אדמת קודש א חלק אבן העזר סימן לט
ותו דבנ"ד שאברהם ן' חונין המקדש הוא מתושבי שכם ת"ו קרוב לודאי הוא שלא נודע לו דבר מחרם זה ולא מעל בחרם.

שו"ת תורת חיים (גרי"ח זוננפלד) סימן נ
איך שיהיה עמ"ש פאד"מ שבארץ ישראל ליכא חשש מורכב, לדבר הזה יסלח צדיק כי אנא נפשאי איש ירוש' שלי"ת וזכורני מזה למעלה מששים שנה ויותר שלא היו אתרוגים ביפו כלל ועיקר רק בעיה"ק שכם ת"ו בכפר אם אל פאחים היו אתרוגים בלתי חשש הרכבה כלל והיינו לוקחים משם לכל אה"ק תוב"ב. ועתה מקרוב נתרבו האתרוגים הן ביפו הן בשכם הן בטבריה הן בצפת ת"ו ריבוי עצום לאלפים ולרבבות עד למכביר. ורבוי כזה לא סגי בלא הרכבה ואולי הרוב הם שאינם מורכבים ומיעוטם מורכבים וכל הקונה אתרוג יכול לברך לכתחילה מטעם כל דפריש מרובא פריש כמ"ש בש"ע יו"ד סי' ס"ג וסי' ק"י, יע"ש.

איש גלילי כתב:כמדומני שהתוספת ת"ו הוצמדה לכל עיר בארץ ישראל. היא מפורסמת בעיקר על ארבע הערים הנזכרות, מפני ששם היו הריכוזים היהודיים הגדולים, בשאר הערים לא היה כ"כ הרבה. בפירוש זכור לי הביטוי הזה גם על חיפה ת"ו

על חיפה אולי יש בהתייחסויות על הרב ולבש הכהן וכה תברכו (או בהתייחסויות ממנו)
הוא עלה לחיפה מאזמיר, הצד השוה בהן ששתיהן ערים לחופי הים התיכון.

וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְיָ אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ, בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ:

אצ"ל שהמקור 'המקורי' הוא בלשון הכתוב במדבר כא, כז. בכלל צמד השורשים בנ"ה-כו"ן ידידים הם בלשון מקרא (למשל שמ"ב ז, יג; חבקוק ב, יב; משלי כד, ג; ועוד).

וודאי 'ת"ו' הוא ביטוי שנצרב בזמן הגלות והוא תפילה לבניין הערים החרבות (ולדון על הלשון הראויה בזה"ז, זה מתקשר לאשכול על נוסח נחם בדורנו). אע"פ שהוא משויך בד"כ לד' ערי הקודש, אין הדבר תמיד כן. למשל באגרת מתלמיד ר' יצחק דמן עכו הוא כותב, 'כי בעכו ת"ו היינו יום אחד התלמידים יושבים ושונים' וכו'. וכן כפי שציין לעיל הרב מקורות, גם על עיה"ק שכם היו משתמשים בתבנה ותכונן (מצאתי כך גם אצל נ' שור, 'תולדות יהודי שכם בימי הביניים ובעת החדשה', מחקרי שומרון, תשמ"ו, עמ' 270, באגרת שליחת שד"ר מטעם קהילת שכם משנת 1886). וכן על א"י כולה. וישנן דוגמאות נוספות.

המקור הקדום ביותר שמצאתי כעת הוא מן המאה הי"א, באיזה קמע של אחד 'אברהם ב"ר יהודה נ"ע ספרדי' מתקופת הגאונים, שפרסם י' אליאש, 'ידיעות על ארץ-ישראל מהמאה האחת-עשרה' בתוך ספונות ב תשי"ח, עמ' כד, ושם 'יזכהו ללכת לירושלם עיר הקדש תבנה ותכונן בחיי כל ישראל ולהיות מן הדרים בה' (כן אצל גוייטין, 'צוואות ממצרים מתקופת הגניזה', ספר זכרון ליב"צ א, תשכ"ד, עמ' קכו, באיזו צוואה לא מתוארכת מהגניזה, 'ויהיו המטפלים... ואבו אלטאהר בן הזקן מחפוט, שמש בית כנסת הירושלמים, תיבנה ותיכונן'). עוד מצאתי את הביטוי אח"כ גם בנוסח אחד של ברכת המזון מהרוקח, 'ותבנה ירושלם עיר קדשך אשר היללוך אבותי' שם והודו לשם קדשך תבנה [ותכונן] מהרה בימינו בא"י בונה ירושלם'.

מצו"ב דוגמא לכתיבת תובב"א על העיר חיפה, אולי בידי בני רבי חיים פאלאג'י, ויעוין הערה 1

א"י אם שייך כ"כ לנושא האשכול.
אבל באג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע (ח"א ע' קכא, שורת הפני' דאגרת סב) מצינו שכתב בזה"ל: "יושבי עיר הק' ווארשא".
וא"י פי' וביאור לזה ("קטנה" כמדומה שא"ש לומר על ווארשא רבתי).
אחרי ראותי זאת, מצאתי-ראיתי במכתב מאדם בשם ר' פסח דריבין (התפרסם בשבועון כפר חב"ד גליון 1720 ע' 37) שכ' "עיה"ק חדרה"!.
וכן ראיתי בשנה האחרונה במודעת פרסומת - "אלעד עיה"ק"! (או משהו עד"ז). - כמובן שאין מזה הוכחה או ראי' לעניננו, ולחביבותא בעלמא ציינתי.
אולי בור אני, ויבואו היודעים וילמדוני דעת. ועל כך, תודתי נתונה להם מראש.

לבי במערב כתב:אחרי ראותי זאת, מצאתי-ראיתי במכתב מאדם בשם ר' פסח דריבין (התפרסם בשבועון כפר חב"ד גליון 1720 ע' 37) שכ' "עיה"ק חדרה"!.
וכן ראיתי בשנה האחרונה במודעת פרסומת - "אלעד עיה"ק"! (או משהו עד"ז). - כמובן שאין מזה הוכחה או ראי' לעניננו, ולחביבותא בעלמא ציינתי.

אינני רואה סיבה בעולם לא לכתוב על ערי הקדש חדרה ואלעד את התואר "עיה"ק".

וכפרפרת בעלמא, מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה, שפעם אמר לו מאן דהו: "תל אביב איז א טמא'נע שטאט" (-תל אביב היא עיר טמאה), וצוה עליו הרה"ק לשטוף את פיו ולומר ג"פ: "תל אביב איז א הייליגע שטאט" (-תל אביב היא עיר קדושה).

איש גלילי כתב:אינני רואה סיבה בעולם לא לכתוב על ערי הקדש חדרה ואלעד את התואר "עיה"ק".
וכפרפרת בעלמא, מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה, שפעם אמר לו מאן דהו: "תל אביב איז א טמא'נע שטאט" (-תל אביב היא עיר טמאה), וצוה עליו הרה"ק לשטוף את פיו ולומר ג"פ: "תל אביב איז א הייליגע שטאט" (-תל אביב היא עיר קדושה).

לי, באופן אישי, ידועות ארבע ערים כ"ד' ערי הקודש" - וכמדומה שעליהן נוהגים לכתוב את התואר "עיה"ק".
דרך אגב: לפי שיטתך, אכן האמור באג"ק הנ"ל מובן - מדובר שם על ווארשא של תרפ"א.
יש"כ על העזרה.

כבר כתבתי למעלה, שהתואר שהתייחד לד' ערים אלו אינו מסיבה מיוחדת כלפיהם (שכמדומה אין לה מקור בחז"ל), אלא מחמת ששם היה הריכוז היהודי בשנים עברו, וממילא מצאנו שכותבים עליהם יותר כי הזכירו אותם יותר.

אם הכונה למקום בא"י, ודאי פשיטא שאין כאן שום דבר תמוה.

איש גלילי כתב:כבר כתבתי למעלה, שהתואר שהתייחד לד' ערים אלו אינו מסיבה מיוחדת כלפיהם (שכמדומה אין לה מקור בחז"ל), אלא מחמת ששם היה הריכוז היהודי בשנים עברו, וממילא מצאנו שכותבים עליהם יותר כי הזכירו אותם יותר.
אם הכונה למקום בא"י, ודאי פשיטא שאין כאן שום דבר תמוה.

יש"כ על העזרה. ת"ח ת"ח.

ושא_נס כתב:

איש גלילי כתב:כמדומני שהתוספת ת"ו הוצמדה לכל עיר בארץ ישראל. היא מפורסמת בעיקר על ארבע הערים הנזכרות, מפני ששם היו הריכוזים היהודיים הגדולים, בשאר הערים לא היה כ"כ הרבה. בפירוש זכור לי הביטוי הזה גם על חיפה ת"ו

על חיפה אולי יש בהתייחסויות על הרב ולבש הכהן וכה תברכו (או בהתייחסויות ממנו)
הוא עלה לחיפה מאזמיר, הצד השוה בהן ששתיהן ערים לחופי הים התיכון.

פה יש חיפה ת"ו

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=5

גביר כתב:מצו"ב דוגמא לכתיבת תובב"א על העיר חיפה, אולי בידי בני רבי חיים פאלאג'י, ויעוין הערה 1

יישר כוחך.

איני מצליח לראות הערה 1 אצלי.

נראה כי הכתב הזה הוא לא של אף אחד מבניו של הגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל, ושמא ושמא ושמא אני טועה.

ברשימה הנ"ל כתוב: "על כריכת עותק החלק השני המצוי בספריית ארן מודבקת הקדשה, שכנראה הוצאה מגוף הספר בזמן הכריכה". פשיטא שזה שיבוש גמור, וההקדשה מעיקרא נכתבה על פיסת נייר שהודבקה לכריכה המקורית של ספר לב חיים ח"ג אשר תואר וצולם שם. ואכמ"ל.

הערה 1 - תודה לרב ד"ר דב הכהן מיד בן צבי על העזרה בפענוח ועל הפניית תשומת הלב לתאריך הדפסת הספר ולכך שלא יתכן שרח"ף עצמו כתב את ההקדשה ; מצבע הדיו ומצורת האותיות נראה שהביטוי 'תובב"א' נוסף להקדשה לאחר שזו כבר נכתבה, והדבר טעון עיון ובירור.

הנה דברי הנאמ"ן.
אני הקטן לא זכיתי להבין דבריו.

ישראל אליהו כתב:הנה דברי הנאמ"ן.
אני הקטן לא זכיתי להבין דבריו.

"איש גלילי" כנראה מבין, עי' בהודעותיו לעיל:

איש גלילי כתב:אינני רואה סיבה בעולם לא לכתוב על ערי הקדש חדרה ואלעד את התואר "עיה"ק".
וכפרפרת בעלמא, מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה, שפעם אמר לו מאן דהו: "תל אביב איז א טמא'נע שטאט" (-תל אביב היא עיר טמאה), וצוה עליו הרה"ק לשטוף את פיו ולומר ג"פ: "תל אביב איז א הייליגע שטאט" (-תל אביב היא עיר קדושה).

לבי במערב כתב:לי, באופן אישי, ידועות ארבע ערים כ"ד' ערי הקודש" - וכמדומה שעליהן נוהגים לכתוב את התואר "עיה"ק".

איש גלילי כתב:כבר כתבתי למעלה, שהתואר שהתייחד לד' ערים אלו אינו מסיבה מיוחדת כלפיהם (שכמדומה אין לה מקור בחז"ל), אלא מחמת ששם היה הריכוז היהודי בשנים עברו, וממילא מצאנו שכותבים עליהם יותר כי הזכירו אותם יותר.
אם הכונה למקום בא"י, ודאי פשיטא שאין כאן שום דבר תמוה.

יבא החכם וילמדנו דעת.

לבי במערב כתב:

ישראל אליהו כתב:הנה דברי הנאמ"ן.
אני הקטן לא זכיתי להבין דבריו.

"איש גלילי" כנראה מבין, עי' בהודעותיו לעיל:

איש גלילי כתב:אינני רואה סיבה בעולם לא לכתוב על ערי הקדש חדרה ואלעד את התואר "עיה"ק".
וכפרפרת בעלמא, מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה, שפעם אמר לו מאן דהו: "תל אביב איז א טמא'נע שטאט" (-תל אביב היא עיר טמאה), וצוה עליו הרה"ק לשטוף את פיו ולומר ג"פ: "תל אביב איז א הייליגע שטאט" (-תל אביב היא עיר קדושה).

לבי במערב כתב:לי, באופן אישי, ידועות ארבע ערים כ"ד' ערי הקודש" - וכמדומה שעליהן נוהגים לכתוב את התואר "עיה"ק".

איש גלילי כתב:כבר כתבתי למעלה, שהתואר שהתייחד לד' ערים אלו אינו מסיבה מיוחדת כלפיהם (שכמדומה אין לה מקור בחז"ל), אלא מחמת ששם היה הריכוז היהודי בשנים עברו, וממילא מצאנו שכותבים עליהם יותר כי הזכירו אותם יותר.
אם הכונה למקום בא"י, ודאי פשיטא שאין כאן שום דבר תמוה.

יבא החכם וילמדנו דעת.

לא זכיתי להבין כיצד הוא מביא ראיה ממכתב שנשלח אליו.
עם כל הכבוד הראוי, האם זה נחשב "מקור"?

לכאורה יש הבדל בין לזכיר על עיר "עיר הקדש" ובין להזכיר עליה "ת"ו".
לגבי יריחו מת"ו צ"ע מכך שיהושע החרים את מי שיבנה.

ישראל אליהו כתב:לא זכיתי להבין כיצד הוא מביא ראיה ממכתב שנשלח אליו.
עם כל הכבוד הראוי, האם זה נחשב "מקור"?

לא הבנתי מה לא מובן, הוא מביא ראיה שכן גם דעת הרב ששלח את המכתב.
ומ"מ, כאמור, לענ"ד אין צריך ראיה לזה.

יש"כ.
כנראה שגם הרב הנאמ"ן ס"ל שא"צ ראיה לזה. ורק הביא סייעתא לדעתו [שהיתה כך עוד לפני כן] - שכן סובר עוד חכם בן זמנינו (ואמנם הלשון שכתב "מכאן נראה", קצת דחוקה).

גא"מ לדברי שניכם, שנראים ישרים ונכוחים.
בתחילה חשבתי שתמיהת הרב "ישראל אליהו" היתה על עצם סברת הרה"ג הנאמ"ן.

לגבי שכם ראה מהודעה זו ואילך
viewtopic.php?p=38337#p38337

כנראה שבעיר חיפה היתה הסכמה מקיר לקיר בנושא...

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?60260&

לגבי אם היה ישוב יהודי בשכם - יעוין במכתבו של הגרש"ד זצ"ל שהעתקתי פה בפורום פורים באשכול על קריאת המגילה בב"ב שכותב שכן היה שם ישוב יהודי איזו תקופה

תכתובת שהייתה לי פעם עם ת"ח חשוב שליט"א על זה

לרב רועי שלום רב.
לא הספקתי שאול אותך היום לגבי ההקדמה לספרת שיצא לאור בע"ה, כבודו חתם שמקום מושבו הוא באיתמר שהיא ע"י עיר הקודש שכם. לא הבנתי על מסך מה נקראת שכם עיר הקודש. אמנם היא שוכנת ע"י הר הברכה אבל מה קדושה יש בה. וכי מפני שקבורים בה יוסף ובניו זה מחיל עליה קדושה. האם יש מקורות קדומים יותר שהתייחסו לשכר כעיר הקודש.
בתודה.
...

שלום רב לכתר"ה
יעויין בספרו של הקדוש הרב הלל ליברמן הי"ד
וכמדומני שכך המנהג לגבי כל הערים העתיקות בארה"ק
בהכנעה רבה
הקטן רועי הכהן זק


תיקון טעות. כמובן לגבי יפו כתבו שהיא עיה"ק, בפרט הגראי"ה זצ"ל, באשר היה שם ישוב יהודי חשוב ורציף, אבל לא ראיתי לגבי עכו אע"פ שגם שם היה ישוב יהודי, וכ"ש לגבי שכם, שהישוב היהודי עוד פחות מעכו אם בכלל. כמו"כ ההיסטוריה היהודית של שכם אינה מהמשובחות, אשר על כן אשמח לקבל מקורות ל"קדושתה" של שכם מעבר לעובדה שהיא כמובן בארץ הקודש.


ועל כך הפניתי למקורות על ההתיישבות היהודית בשכם (יש ע"ז כו"כ מקורות בספר חן המקום וזכורני שראיתי פעם בספר על שמות בגיטין שמובאים שם גיטין שנכתבו בשכם)

מאחד האדמו"רים שמעתי כמה פעמים: "עיה"ק ביתר תובב"א".

וחשבתי לבאר כוונתו, כיוון שביתר היתה מהערים הגדולות בישראל בזמן המקדש, הרי שבזמן הגאולה גם היא תבנה ותכונן.

יש לחלק בין התואר 'עיה"ק' שמקובל היה לכתוב על 4 ערים ק' - ירושלים - חברון - צפת - וטבריה, לבין התוספת תובב"א שראוי לכתוב על כל מקום ישוב בארץ ישראל.

ארזי ביתר כתב:מאחד האדמו"רים שמעתי כמה פעמים: "עיה"ק ביתר תובב"א".

וחשבתי לבאר כוונתו, כיוון שביתר היתה מהערים הגדולות בישראל בזמן המקדש, הרי שבזמן הגאולה גם היא תבנה ותכונן.

ואם לא היתה ביתר מהערים הגדולות בזמן המקדש, לא תבנה ותכונן ביתר שאת וביתר עז בשוב ה' שבות עמו?

מקדש מלך כתב:יש לחלק בין התואר 'עיה"ק' שמקובל היה לכתוב על 4 ערים ק' - ירושלים - חברון - צפת - וטבריה, לבין התוספת תובב"א שראוי לכתוב על כל מקום ישוב בארץ ישראל.

כבר ציינתי למעלה שלכאו' אין מקור אמתי לזה. ולכה"פ הטוענים כן, צריכים לתת מילתא בטעמא מה קדושה יש בצפת וטבריה יותר משאר ערי ישראל. ואדרבה, אולי בביתר יש קדושה יתרה עליהם, כמו שמצאנו שקורעין קריעה מיוחדת על ערי יהודה יותר משאר ערי ישראל. ואי משום מוקפות חומה, הלא צפת לא ידענו אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והרבה ערים בארץ ישראל שהן מוקפות חומה בודאות מימות יהושע בן נון.

איש גלילי כתב: צפת לא ידענו אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והרבה ערים בארץ ישראל שהן מוקפות חומה בודאות מימות יהושע בן נון.

צפת היא מהערים המסופקות, וכן חברון, אבל טברי' - הוכרעה ההלכה שלא.
ומיהן הערים המוקפות "בוודאות" שאתה מכיר?

לוד, למשל, ונכב"ב

טבריה מסופקת ולא הוכרעה ההלכה שלא

מה המקור למה שרגילים לומר שיש ר' ארבע ערים בא"י שנקראים "קודש"?

ר_חיים_הקטן כתב:מה המקור למה שרגילים לומר שיש ר' ארבע ערים בא"י שנקראים "קודש"?

נכב"ב באשכול דומה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=41307

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איש גלילי כתב: צפת לא ידענו אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והרבה ערים בארץ ישראל שהן מוקפות חומה בודאות מימות יהושע בן נון.

צפת היא מהערים המסופקות, וכן חברון, אבל טברי' - הוכרעה ההלכה שלא.
ומיהן הערים המוקפות "בוודאות" שאתה מכיר?

לוד, למשל, ונכב"ב

כמה מיהודי לוד קוראים בה מגילה בט"ו בברכה?
בכלל, כמה יהודים ישנם שקוראים מגילה בט"ו בברכה מחוץ לירושלים עיה"ק תובב"א?

בחידושים המיוחסים למאירי על עירובין כתוב: במבוי שבעיר זו היא פרפניאן ת"ו (עירובין ח ע"ב, ח"א עמ' נ).

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איש גלילי כתב: צפת לא ידענו אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והרבה ערים בארץ ישראל שהן מוקפות חומה בודאות מימות יהושע בן נון.

צפת היא מהערים המסופקות, וכן חברון, אבל טברי' - הוכרעה ההלכה שלא.
ומיהן הערים המוקפות "בוודאות" שאתה מכיר?

לוד, למשל, ונכב"ב

כמה מיהודי לוד קוראים בה מגילה בט"ו בברכה?
בכלל, כמה יהודים ישנם שקוראים מגילה בט"ו בברכה מחוץ לירושלים עיה"ק תובב"א?

לשאלה הראשונה, למיטב ידיעתי - 0
לשאלה השניה, אינני יודע אך לפי התרשמותי- פחות מעשרה.

אולם, אין הדבר נוגע לעניין שעליו כתבתי. למיטב ידיעתי לוד היא אכן מוק"ח מימות יהושע בן נון, ובכ"ז לא קוראים בה בברכה בט"ו וכפסק הגריש"א (ויעויין בהרחבה בספרו של הרה"ג יהודה זולדן שהועלה פעם באשכול אחר)

לגבי המקור הקדום ביותר להוספת "ת"ו" - כך יכול להתפרש בתהילים מח "א-לוהים יכוננה עד עולם".

עיק כתב:לגבי המקור הקדום ביותר להוספת "ת"ו" - כך יכול להתפרש בתהילים מח "א-לוהים יכוננה עד עולם".

זה לא מ'תבנה ותכונן עיר סיחון'?