פורום אוצר החכמה

ראשית דבר, ייש"כ על 'זיכוי הרבים' בהעלות הקובץ הנידח הנ"ל שאין יד הכל ממשמשת בו.

ובאמת היה ראוי לייחד דברים ביקר הספר 'תורה אור' ולדמות מחברו הגאון ר' משה שליט"א, שבשנים קדמוניות היו טובי הצורבים בישיבת פוניבז' דורשים ומבקשים דעת ותבונה מפיו.

ספר זה כולו אומר 'כבוד התורה' לדרוש כל קוץ ותג מתורתו המאירה של מרן רי"ז הלוי בספרו עה"ת, וללמד לבני יהודה קשת, היאך ניתן לדלות מרגניתא מכל טיפת דיו שיצאה מקולמוס הזהב של מרן זי"ע. (ואגב כך, זיכה את האוצר בספרו של הרב הכלול בספרו אשר לא ניתן רשות להכניסו].

קובץ זה חיכו ממתקים וכולו מחמדים. כמה אמרות מיוחדות בו לנושא ה'פשט' החשוב וחביב כ"כ בבית היוצר של בריסק. ואוסיף כאן שני גרגרים נחמדים מאשר עולה בזכרוני בענין זה.

בשם שר התורה מטשעבין ז"ל ששאל על מה שאמרו בריש עירובין שתלמיד אחד של ר"מ היה מטהר את השרץ בק"נ טעמים, מהיכי תיתי לן דווקא מנין זה של מאה וחמישים טעמים. וביאר במתק לשונו, דהנה ישנם ארבעה שבילי פרד"ס התורה, פשט רמז דרש וסוד, ולכל שביל מינייהו חמישים שערי בינה. א"כ איפוא צריך לצאת מאתיים טעמים.

ברם, בזה חלוק הוא שביל הפשט משאר הפנים שהתורה נדרשת בהן, שכן בשערי 'פשט' לעולם לא ניתן לטהר את השרץ...

וזאת משמו של הג"ר אברהם יעקב הכהן פאם מתורה ודעת.

רש"י בריש פרשת קורח: פרשה זו יפה היא נדרשת במדרש רבי תנחומא.

והדבר פלא, רש"י בא ליתן לנו מראה-מקום עם 'ציון לשבח' שהמדרש הוא יפה?!

אלא שרש"י הוא אבי הפשטנים, כמש"כ בעצמו בכמה מקומות: ואני לפרש פשוטו של מקרא באתי. ואולם כאן בפר' קורח הרי שהמדרש עולה בקנה אחד עם הפשט, והיו לאחדים לא יפרדו. וזהו מה שציין רש"י 'יפה' נדרשת.

ולפי"ז ביאר בטוב טעם, מטבע הלשון השגור בפי כל: 'יעלה הזיווג יפה, ומהי הכוונה בזה. אמנם עה"פ 'וראה חיים עם האשה אשר אהבת', אחז"ל בשילהי פ"ק דקידושין לדרשה על תורה, והפשט הוא שזה קאי על אשה כפשוטו, ומעתירים כי בזיוווג זו יהיו תואמים מלמעלה אלו השנים, הפשט והדרש, שיראה חיים גם עם האשה וגם עם התורה, ודפח"ח.

נוטר הכרמים כתב:בשם שר התורה מטשעבין ז"ל ששאל על מה שאמרו בריש עירובין שתלמיד אחד של ר"מ היה מטהר את השרץ בק"נ טעמים, מהיכי תיתי לן דווקא מנין זה של מאה וחמישים טעמים. וביאר במתק לשונו, דהנה ישנם ארבעה שבילי פרד"ס התורה, פשט רמז דרש וסוד, ולכל שביל מינייהו חמישים שערי בינה. א"כ איפוא צריך לצאת מאתיים טעמים.

ברם, בזה חלוק הוא שביל הפשט משאר הפנים שהתורה נדרשת בהן, שכן בשערי 'פשט' לעולם לא ניתן לטהר את השרץ...

ועל כרחין לומר שהגמ' שדנה בק"ו מנחש לא זכתה לדעת מיסוד נפלא זה...
אלא מאי, ק"ו הוא דרש. אמת. אבל לפי"ז נפל פיתא בבירא וכל עוקצו של הווארט חלף עבר לא מעוקצך. שכן כו"כ דינים בפשט מיוסדים על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.
אף זהירות רבה נדרשת לפני שמפילים אמירות כאלו על גדו"י.

זלמניו יקירא,

ראשית, אין משיבין על הדרוש.

שנית, ודאי שהדרש לפעמים הוא פשט, וכמש"נ ברשימות למעלה, וכן במה שהבאתי מהגרא"י פאם. ואי"ז סתירה לווארט שבפשטע פשט א"א לטהר שרץ.

שלישית, בקונט' והאמת עד לעצמו (מצוי באוצר, עמ' קטו) מובא ווארט זה בשם ר' וואלף מבאסקוביץ בנו של המחצית השקל. נו, אז כבר יש לך איזה מקור...

עוד מעט וסקלוני, ומ"מ ארהיב עוז בנפשי לשאול, מה חסר בסיפורים אותיות י' י"ג י"ט, שצריך להוסיף להם ביאור, הסיפור כל כך חמוד כשלעצמו, שההכרח להכניס את זה לתבנית של 'דינים' וכו' וכו' הוא לא קשור, הרי מרנן הגרי"ז והגר"ח גם ידעו לדבר בשנינות ומדוע סיפורים אלו אינם מראים את שנינותם אלא כוונות נסתרות.
כמובן אינני בא לגרוע מאומה מהגאון בעהמ"ח תורה אור שגם השתמשתי בספרו, אין הוא אלא חניך השיטה שאין סיפורים סתם אלא עומק לפנים מעומק, ועליהם אני שואל.

אם אפשר להעלות את הקדמת המחבר לספר תורה אור, נראה לי שיהנו ממנו מבקרי הפורום, ובמיוחד משנכנס אדר...