עמוד 1 מתוך 1

משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 10:57 pm
על ידי נוטר הכרמים
בב"י סי' נ כתב בשם הרא"ה שהטעם שתקנו לומר כל יום איזהו מקומן לפי שבכל אותו פרק אין בו מחלוקת כלל והיא משנה ברורה למשה מסיני. וכן נמצא באמת בחידושי הרא"ה בברכות לא,א.

מובא בספר פנינים משולחן הגר"א בשם רשימות מתלמידי הגרי"ז בשם מרן הרב זי"ע שיש לו קבלה מהגר"א לבאר בזה, דהיינו משום שפרק זה נשאר בדיוק באותו לשון שנמסר למשה מסיני בלי שינוי, ומה"ט תני שם 'ונאכלין לפנים מן הקלעים', אף דהמשניות מיירי תמיד על עבודת המקדש ולא על המשכן, ובו לא היו קלעים, אלא כיון דנשאר כלשון שאמרו משה רבינו בזמנו שהיה המשכן משו"ה קתני לפנים מן הקלעים, וזה הכוונה דהיא משנה ברורה מסיני. [וכן מובא בטללי אורות על סדר התפילה שיש שכתבו בשם הגר"א].

(האם מאן דהו יודע על מקור מוסמך יותר לדברי הגר"א בענין, יגעתי ולא מצאתי).

כדברים הללו מפורש בתפארת ישראל בזבחים על אתר (פ"ה אות כד), וראה בתפארת יעקב שם.

ויש שכתב לבאר לפי"ז טעם למה לא נשנו דיני הנסכים של הקרבנות במשנת איזהו מקומן כמו שנשנו שאר הדינים השייכים בכל קרבן. וזאת לפי דברי הספורנו בפר' שלח בפרשת הנסכים שכתב שלא נצטוו על הנסכים בציבור עד אחר חטא העגל, ועל הנסכים ביחיד עד אחר חטא המרגלים, עיי"ש. ומעתה י"ל שכיון שהמשנה היא כצורתה מעת שניתנה בסיני, היה זה טרם חטאי העגל והמרגלים, ודפח"ח. (קובץ קול התורה סב).

והעירו בזה בכמה אנפי.

א' הגאון האדר"ת בקונט' זכור לדוד כבר תמה על כך, לדבריו היכי קתני בסוף הפרק גבי בכור ומעשר 'ונאכלין בכל העיר'. וכבר העיר זאת בתוי"ט שם שקשה מיניה וביה. וראה בספר נפש חיה לר"ר מרגליות (או"ח סי' נ) שכתב לשער כי פרק זה נכתב בימי עליית בבל, ושנינו בעדיות (פ"ח מ"ו): א"ר אליעזר שמעתי כשהיו בונים בהיכל עושים קלעים להיכל וקלעים לעזרות...א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית. נמצא איפוא שבאותו הזמן היו במקביל גם קלעים וגם דין אכילה בכל העיר, וי"ל שגם באותה תקופה (טרום תקופת הזוגות) לא היו מחלוקות והכל הוכרע ע"פ בי"ד הגדול.

ב' הרי קתני כמה פעמים 'נאכלין עד חצות', והרי מפורש במתני' ריש ברכות שמעיקרא דדינא כל הנאכלין ליום אחד מצוותן עד שיעלה עמוד השחר, גזירת חכמים היא שאינו נאכל אלא עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה, ואיך נאמר שהמשנה כצורתה היא מסיני.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 10:58 pm
על ידי נוטר הכרמים
על השאלה הנ"ל למה לא נזכר באיזהו מקומן ענין הנסכים.

אולי י"ל בדרך צחות, דהנה מבואר בטור שם דמשנת איזהו מקומן קבעוה אחר פרשת התמיד משום דכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי, וכי בכל מקום מוקטר מוגש אלא אלו ת"ח שעוסקין בהל' עבודה בכל מקום מעלה אני עליהם כאילו מקטירים ומגישים לשמי. הרי שמשנת איזהו מקומן אלו הל' עבודה שעליהן נאמר 'כאילו מקטירים'.

והנה ידוע המעשה שהג"ר מאיר אריק נפגש את האמרי אמת בעיר וויען, ושאלו על מה שמצינו ביומא עא,א הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין, ולמה לא מצאו עצה פשוטה יותר שילמוד הל' נסכים כדרך שאמרו בכל הקרבנות במנחות קי,א דכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכו'. והשיב האמרי אמת דדבר זה של 'כאילו' למדו מקרא דפר' צו (ז,לז) זאת התורה לעולה למנחה וגו', ובפס' זה לא נזכרו נסכים, ולכן ל"ש לקיים נסכים בזה"ז רק ע"י מילוי גרונם של ת"ח, והגר"מ נתפעל מאוד מתשובה זו. (ראה ראש גולת אריאל ח"א עמ' שיט).

ולפי"ז מובן למה הושמט ממשנה זו דיני נסכים.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 11:01 pm
על ידי היא שיחתי
כשהתחילו איזהו מקומן בדף היומי "מאורות הדף היומי" כתבו על זה בעלון "מאורות" עם כמה מקורות בעניין אולי תנסה להשיג העלון

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 11:07 pm
על ידי חנבין
מה ששאלת שנאמר עד חצות, אני שמעתי להקשות באופן אחר שבפסח גם שנינו כאן עד חצות והגמרא להלן (נז:) מדייקת מהלשון "אלא" שהמשנה דוקא כמ"ד שהפסח עד חצות מדאוריי', ולא כמ"ד שמדרבנן. וא"כ אי אפשר לומר שכל הפרק דברי הכל כי ניתן מסיני, כך ראיתי שואלים, אינני זוכר מי.
עוד ראיתי שואלים שלשון קלעים איננו ראיה, שכך נאמר לשון המשנה כמה פעמים, וראה במשנה הבאה שודאי מדברת בירושלים, שהרי מובא בה חוץ לחומה, ובכל זאת נקטה "קלעים".
האוכל בכורים עד שלא קרא עליהן קדשי קדשים חוץ לקלעים קדשים קלים ומעשר שני חוץ לחומה השובר את העצם בפסח הטהור הרי זה לוקה ארבעים אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים: (מכות פ"ג מ"ג).

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 11:10 pm
על ידי חנבין
בהמשך להערתי הקודמת:
"ופנה לסובב"
כידוע זה לא היה במשכן.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 11:25 pm
על ידי אליהוא
בספר המאור הגדול מובא מרשימות הרב מאירסון חתן הגר"ר סולוביצ'יק בשם הגרי"ז.
עיקר הענין הוא כמובן שכידוע היו משניות קדמוניות, ומשנה זו קדמונית מזמן המשכן, ואף שהיו שינויים לפי הענין, מ"מ נשאר מטבע לשון מקורית של קלעים.
האמור בשם 'נפש חיה' תמוה לכאורה שהרי הבית נבנה כשהעיר היתה עדיין חרבה וי"ל.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 11:30 pm
על ידי חנבין
ומה יאמר על משנה זו שודאי נשנתה לאחר שנבנה הבית?

באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה נחלה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה: (זבחים פי"ד מ"ח)

ועל משנה זו:
אין בין שילה לירושלם אלא שבשילה אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדושת שילה יש אחריה היתר וקדושת ירושלים אין אחריה היתר: (מגילה פ"א מי"א).

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 06, 2011 11:49 pm
על ידי אליהוא
בשילה יתכן דבאמת היה קלעים ואכמ"ל.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' מרץ 07, 2011 3:00 am
על ידי אראל
חנבין כתב:בהמשך להערתי הקודמת:
"ופנה לסובב"
כידוע זה לא היה במשכן.


היה סובב במשכן
ראה זבחים ס ע"א משפת סובב ולמעלה, עיי"ש היטב
(לכאורה תליא במחלוקת ר"י ור' יהודה שם אי דברים ככתבם או לא עיי"ש היטב בסוגיא)

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' מרץ 07, 2011 4:11 am
על ידי חנבין
הסובב שהיה במשכן לא היתה אפשר ללכת עליו כי היה קטן לנוי בלבד כדברי רש"י להלן סב,א ד"ה חד לנוי, והכונה לכרכוב. ושם מדובר אליבא דר' יוסי שגובה המזבח י', וממילא גם לשיטתו כך הוא.
ומה שהגמ' 'אומרת תרי סובב הוו השנ הוא למעלה בראש המזבח והיה לפנים מן הקרנות, ולא קשור לסובב אליו פנו מאמצע הכבש.
וראה גם ברש"י נט,ב ד"ה אלף.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מרץ 13, 2011 10:47 pm
על ידי נוטר הכרמים
הנה במשנה נזכר גם קרבן תודה, וגם צורפה לזה התוספת: יהי רצון כאילו הקרבתי תודה.

ולכאורה על משקל דברי האמרי אמת שהובאו לעיל גבי נסכים שאין בהם בחינת 'כאילו הקרבתי' באמירתם מאחר ולא נזכרו בהאי קרא בפר' צו, א"כ יקשה דאף תודה לכאורה לא נזכרה בהאי קרא?

אולם אורו עיני כאשר ראיתי שבספר הכתב והקבלה הובא מכתב יד הגר"א ד'ולמילואים' הנזכר בהאי קרא (ז,לז) 'הוא תודה שכל שלחם בא עמו נקרא מילואים וכן איל המילואים, וזה אמרו בתרגום אונקלוס 'קורבנא' שהוא נקרא סתם קרבן שנאמר והקריב על זבח התודה חלות מצות על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו, ר"ל ג' מיני מצות שנקראו קרבן וכל אלו על תודת שלמיו', עכ"ל. ונמצא לפי"ז שגם תודה כלולה בפס' זה.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' מרץ 14, 2011 5:44 am
על ידי מעיין
בב"י סי' נ כתב בשם הרא"ה שהטעם שתקנו לומר כל יום איזהו מקומן לפי שבכל אותו פרק אין בו מחלוקת כלל והיא משנה ברורה למשה מסיני. וכן נמצא באמת בחידושי הרא"ה בברכות לא,א.

ז"ל הריטב"א עבודה זרה דף י"ט ע"ב

אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד וכו' וכתבו בשם רב עמרם ז"ל כי מפני מימרא זו נהגו העם בכל יום שחרית לקרוא פ' של תורה את קרבני לחמי וזהו מקרא ואח"כ פ' איזהו מקומן משו' משנה ואחר כך רבי ישמעאל אומר משום תלמוד כדי שיצאו בזה ידי חובה אותם שאין להם פנאי כל היום ללמוד וזה שבררו להם פרק איזהו מקומן יותר משאר הפרקים אומר מורי נר"ו מפני שכולו שנוי בלא שום מחלוקת כלל ואעפ"י שאין כולו הלכה דהא קתני הפסח אינו נאכל אלא עד חצות ואנן קיימא לן לדעת רבי' הרמב"ן ז"ל כרבי עקיבא דסבירא ליה אכילת פסחים כל הלילה דהא איכא חדא סתמא כוותיה במסכת מגילה בפ"ב מ"מ אחר שנשנה כל הפרק כולו בלא מחלוקת כלל הוא ראוי לשנות יותר משאר פרקים.
ובאמת גם דין 'אם לא נתן לא עכב' הוא מחלוקת, אם שיריים מעכבין.
והריטב"א נקט חצות שזה נפסק להלכה נגד השנוי במשנה, אבל לא כ' כלל שאין הדברים האמורים בענין תלוי במחלוקת.
ועכ"פ לשון הרא"ה 'משנה ברורה למשה בסיני' צ"ע וידוע מש"כ הרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות, ובספר היד בהלכות ממרים בענין מחלוקת בהללמ"מ
ומה שהקשה עליו החוות יאיר בתשובתו הארוכה

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ה' אפריל 07, 2011 8:33 pm
על ידי נוטר הכרמים
ראה עוד בהרחבה גדולה בכל הענין, בשו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' ה.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ו' יוני 27, 2014 11:35 am
על ידי נוטר הכרמים
בספר 'שולחן הטהור' (קאמרנא; הל' ברכת השחר סו"ס מח), וז"ל, ואח"כ [יאמר] פרק איזהו מקומן, שהוא על הקרבנות, ויש בו תמניא מיתבא ואין בו מחלוקת. אע"פ שיש ששה פרקים שאין בהם מחלוקת: מעשר שני פ"א; יבמות פרק ט; שבועות פרק ח; זבחים (פרק ה); מעילה פ"ב; נגעים פ"ג, אעפ"כ בחרו בזה שהוא סדר הקרבנות כולם בכלל, וכשיש על אדם מחלוקת מרשעי וחציפי הדור, ילמוד בכל יום לשמה אותן שש פרקים וימשיך שלום.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ו' יוני 27, 2014 12:41 pm
על ידי לומד_בישיבה
לא ירדתי לסוף דעתם.
וכי מישהו ס"ד לומר שמשה קיבל תורה מסיני בלשון הזה ממש, שהרי אין כל הסבר מדוע החליט רבי הקדוש לשנות מן הנוסח שהיה להם בקבלה.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ד' מאי 01, 2019 10:17 am
על ידי עזריאל ברגר
היא שיחתי כתב:כשהתחילו איזהו מקומן בדף היומי "מאורות הדף היומי" כתבו על זה בעלון "מאורות" עם כמה מקורות בעניין אולי תנסה להשיג העלון

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=41341

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ה' מאי 02, 2019 1:40 am
על ידי תוכן
פרק זה נכתב על קערת השבעה בבלית. ואין אני יודע אם מי שעשה כן היה תלמודי ולעג לכל ההשבעות הרגילות, וכתב פרק משניות. או שבאמת יחסו דוקא לפרק זה כוח רוחני על טבעי מסוים.

Re: משנת 'איזהו מקומן'

פורסם: ה' מאי 02, 2019 1:52 am
על ידי במסתרים
אגב אעתיק שאלה ישנה שלא זכתה לתשובה

למה נשנה הפרק בלשון עבר "היה שופך" וכו'
[וכן באו מצוות המקדש בלשון עבר בכ"מ במשנה:
סוטה: היה מביא את מנחתה בכפיפה מצרית
נזיר: היה מזה בשלישי ובשביעי. היה מביא שלש בהמות]
הרי אין זה סיפור על דברים שהיו אלא דיני מצוה
ובפרט ע"פ מה שכתבו שהפרק הוא בלשונו המקורית ולכן נאמר בו "לפנים מן הקלעים"

Re: משנת 'איזהו מקומן'

פורסם: ה' מאי 02, 2019 10:09 am
על ידי עזריאל ברגר
ולעומת זאת "ובלבד שיתן כנגד היסוד" - לשון עתיד.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ה' מאי 02, 2019 10:15 am
על ידי מקדש מלך
לפי זכרוני, לפחות שלושה דברים בפרק זה שנויים במחלוקת.

האם פסח נאכל עד חצות (וכפי שכבר העירו)
האם שפיכת שיירי הדם מערכבת (וכבר העירו).
האם חטאות פנימיות שופכים במערב וחיצוניות בדרום, או שמא שניהם במערב לחד דעה, או בדרום לחד דעה (ראה יומא נט ע"א).

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ה' מאי 02, 2019 10:57 am
על ידי עזריאל ברגר
ויש דבר אחד שהוא כעין סתירה מיניה וביה - האם אשם מצורע טעון קבלה בכלי שרת בצפון (משנה ה) או לא (כדמשמע במשנה א) - ראו דברי הגמרא בזה.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ו' מאי 03, 2019 4:13 am
על ידי חיים פ.
מקדש מלך כתב:לפי זכרוני, לפחות שלושה דברים בפרק זה שנויים במחלוקת.

האם פסח נאכל עד חצות (וכפי שכבר העירו)
האם שפיכת שיירי הדם מערכבת (וכבר העירו).
האם חטאות פנימיות שופכים במערב וחיצוניות בדרום, או שמא שניהם במערב לחד דעה, או בדרום לחד דעה (ראה יומא נט ע"א).

לדעת רבי ישמעאל אין נותן ב' שהן ד' אלא ד' על ב' קרנות.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ו' מאי 03, 2019 6:56 am
על ידי מקדש מלך
אודה על ציון מראה מקום מדויק.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מאי 05, 2019 2:11 am
על ידי חיים פ.
זבחים נג:

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: א' מאי 05, 2019 7:11 am
על ידי מקדש מלך
פשטות דברי הגמרא שם נראה שגם דעת רבי ישמעאל מתיישבת בלשון שתי 'מתנות שהן ארבע'.
אמנם בשפת אמת שם הכריח מדברי הרמב"ם כדבריך:
בגמ' רב אמר נותן וחוזר ונותן כו' הרמב"ם פ"ה ממעה"ק פסק כשמואל ולכאורה הלכה כרב באיסורי וכיון דלרב סתם משנה כר"י ה"ל למיפסק הכי ואפשר לומר משום דבאמת מלשון הברייתא עצמה משמע דשתי מתנות שהן ד' הוי כמין גאם דהא בדר' ישמעאל לא נקיט ב' מתנות וא"כ מתניתין דתנא ב' מתנות משמע כשמואל וא"כ י"ל דפי' כתנאי דבגוף הדין פליגי תנאי אבל מתניתין כחכמים אתיא דלא כר"י וכשמואל כנ"ל:

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ד' אוגוסט 19, 2020 10:41 pm
על ידי אראל
ראיתי היום אחד בביהמ"ד חוזר ומשנן פרק איזהו מקומן עשרות פעמים..
שאלתי אותו לפשר הדברים..
השיב לי כך: הנה הקאמארנער זי"ע כותב בספרו 'שלחן הטהור', 'יזהר לומר איזהו מקומן כדי שלא יצטרך להתגלגל על זה'...
נו, למה אמתין עד שאבא בגלגול ואשלים מה שלפני עשרות בשנים בגלגול הקדום חסרתי לומר איזהו מקומן, הלא אוכל להשלים בגלגול זה הכל!..
ודפח"ח, והיוצא מזה, שאם עברו שבועות וחדשים שלא היה פנאי לומר איזהו מקומן [מחמת המהירות לחטוף זמן תפלה, תפלה בציבור, וכדומה...],יש לאמרה תיכף ומיד, ואפילו פעמים רבות, כל זמן שהנשמה בקרבי....

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ד' יולי 14, 2021 8:30 pm
על ידי אראל
מקדש מלך כתב:פשטות דברי הגמרא שם נראה שגם דעת רבי ישמעאל מתיישבת בלשון שתי 'מתנות שהן ארבע'.
אמנם בשפת אמת שם הכריח מדברי הרמב"ם כדבריך:
בגמ' רב אמר נותן וחוזר ונותן כו' הרמב"ם פ"ה ממעה"ק פסק כשמואל ולכאורה הלכה כרב באיסורי וכיון דלרב סתם משנה כר"י ה"ל למיפסק הכי ואפשר לומר משום דבאמת מלשון הברייתא עצמה משמע דשתי מתנות שהן ד' הוי כמין גאם דהא בדר' ישמעאל לא נקיט ב' מתנות וא"כ מתניתין דתנא ב' מתנות משמע כשמואל וא"כ י"ל דפי' כתנאי דבגוף הדין פליגי תנאי אבל מתניתין כחכמים אתיא דלא כר"י וכשמואל כנ"ל:

וכך מדויק ממ"ש רש"י על קושי' הגמ' 'היכי עביד', היכי עביד - "דנעשים השתים שהן ארבע", וע"ז מביא הגמ' שיטת רב ושי' שמואל, ורב כר' ישמעאל, הרי שאף שי' ר' ישמעאל מתיישבת בלשון המשנה 'שתי מתנות שהן ארבע'

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ה' אוגוסט 04, 2022 2:54 am
על ידי מיללער
מקדש מלך כתב:לפי זכרוני, לפחות שלושה דברים בפרק זה שנויים במחלוקת.

האם פסח נאכל עד חצות (וכפי שכבר העירו)
האם שפיכת שיירי הדם מערכבת (וכבר העירו).
האם חטאות פנימיות שופכים במערב וחיצוניות בדרום, או שמא שניהם במערב לחד דעה, או בדרום לחד דעה (ראה יומא נט ע"א).

יש להוסיף

האם מעשר ופסח מתן דמים בזריקה ולא בשפיכה (עי' זבחים נ"ו ע"ב - מאן תנא דלא כריה"ג וכו')

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' אוגוסט 08, 2022 2:14 pm
על ידי עזריאל ברגר
מיללער כתב:
מקדש מלך כתב:לפי זכרוני, לפחות שלושה דברים בפרק זה שנויים במחלוקת.

האם פסח נאכל עד חצות (וכפי שכבר העירו)
האם שפיכת שיירי הדם מערכבת (וכבר העירו).
האם חטאות פנימיות שופכים במערב וחיצוניות בדרום, או שמא שניהם במערב לחד דעה, או בדרום לחד דעה (ראה יומא נט ע"א).

יש להוסיף

האם מעשר ופסח מתן דמים בזריקה ולא בשפיכה (עי' זבחים נ"ו ע"ב - מאן תנא דלא כריה"ג וכו')

לא הבנתי את המ"מ שציינת.
ועכ"פ הלשון "מתנה אחת" - כוללת לכאורה בין זריקה בין שפיכה בין נתינה באצבע.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' אוגוסט 08, 2022 2:24 pm
על ידי מיללער
עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:
מקדש מלך כתב:לפי זכרוני, לפחות שלושה דברים בפרק זה שנויים במחלוקת.

האם פסח נאכל עד חצות (וכפי שכבר העירו)
האם שפיכת שיירי הדם מערכבת (וכבר העירו).
האם חטאות פנימיות שופכים במערב וחיצוניות בדרום, או שמא שניהם במערב לחד דעה, או בדרום לחד דעה (ראה יומא נט ע"א).

יש להוסיף

האם מעשר ופסח מתן דמים בזריקה ולא בשפיכה (עי' זבחים נ"ו ע"ב - מאן תנא דלא כריה"ג וכו')

לא הבנתי את המ"מ שציינת.
ועכ"פ הלשון "מתנה אחת" - כוללת לכאורה בין זריקה בין שפיכה בין נתינה באצבע.

הגמרא מדייקת מהלשון 'שינה באכילתן' שדוקא באכילתן יש שינוי ביניהם אבל לענין זריקה כולם בזריקה ודלא כהני תנאי דס"ל מעשר ופסח בשפיכה.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' אוגוסט 08, 2022 3:38 pm
על ידי עזריאל ברגר
מיללער כתב:
עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:
מקדש מלך כתב:לפי זכרוני, לפחות שלושה דברים בפרק זה שנויים במחלוקת.

האם פסח נאכל עד חצות (וכפי שכבר העירו)
האם שפיכת שיירי הדם מערכבת (וכבר העירו).
האם חטאות פנימיות שופכים במערב וחיצוניות בדרום, או שמא שניהם במערב לחד דעה, או בדרום לחד דעה (ראה יומא נט ע"א).

יש להוסיף

האם מעשר ופסח מתן דמים בזריקה ולא בשפיכה (עי' זבחים נ"ו ע"ב - מאן תנא דלא כריה"ג וכו')

לא הבנתי את המ"מ שציינת.
ועכ"פ הלשון "מתנה אחת" - כוללת לכאורה בין זריקה בין שפיכה בין נתינה באצבע.

הגמרא מדייקת מהלשון 'שינה באכילתן' שדוקא באכילתן יש שינוי ביניהם אבל לענין זריקה כולם בזריקה ודלא כהני תנאי דס"ל מעשר ופסח בשפיכה.

חיפשתי שוב, ולא מצאתי כזאת בגמרא.
אשמח אם תצטט.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' אוגוסט 08, 2022 8:16 pm
על ידי מיללער
עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:הגמרא מדייקת מהלשון 'שינה באכילתן' שדוקא באכילתן יש שינוי ביניהם אבל לענין זריקה כולם בזריקה ודלא כהני תנאי דס"ל מעשר ופסח בשפיכה.

חיפשתי שוב, ולא מצאתי כזאת בגמרא.
אשמח אם תצטט.

Screenshot_20220808-131342~2.png
Screenshot_20220808-131342~2.png (656.01 KiB) נצפה 3078 פעמים


עי' בגמרא 'מאן תנא' וברש"י.

Re: משנת 'איזהו מקומן' - תורה מסיני

פורסם: ב' אוגוסט 08, 2022 11:21 pm
על ידי עזריאל ברגר
מיללער כתב:
עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:הגמרא מדייקת מהלשון 'שינה באכילתן' שדוקא באכילתן יש שינוי ביניהם אבל לענין זריקה כולם בזריקה ודלא כהני תנאי דס"ל מעשר ופסח בשפיכה.

חיפשתי שוב, ולא מצאתי כזאת בגמרא.
אשמח אם תצטט.

Screenshot_20220808-131342~2.png


עי' בגמרא 'מאן תנא' וברש"י.

חבל שלא עיינתי ברש"י, וגרמתי לך טירחא.
(ככה זה כשמעיינים במאגרי-טקסט...)
יישר כח.