פורום אוצר החכמה

בס"ד
הקובץ 'היכל הבעש"ט', מן הקבצים היותר נחשבים בעולם החסידות, שהופעתו פסקה לפני מספר שנים, שב עתה ומחדש הופעתו ביתר שאת ועוז.
הקובץ מעותד לצאת לאור עולם פעמיים בשנה, בימי תשרי וניסן, ועתה זכינו לאורו של הקובץ הראשון, מלא מזן אל זן, בשלל רבים ופנים של תורת החסידות; חיי החסידים; הספרות החסידית, ועד לאופן חקירת והבנת החסידות.
קובע מקום לעצמו מאמרו המשובח של אחד מטובי חוקרי החסידות בזמנינו, ה"ה הרב נחום גרינוולד, תחת הכותרת 'חוקר ומקובל: כיצד חוקרים ומבינים קבלה וחסידות בימינו'. מאמרו זה בא כמענה למאמרו של הרב יוסף אביב"י אודות מהות חסידות חב"ד. במאמרו הוא מספק מענה לכל שאלותיו והשגותיו בפרוטרוט, תוך כדי שהוא מבאר דברים עיקריים ויסודיים בשיטה זו.
מצורף בזה תוכן הענינים הנידונים בקובץ.

במאמר האחרון צ"ל: ל'ספר הברית'. [המלה ספר היא חלק משם ספר זה].

מה שנכון נכון כתב:במאמר האחרון צ"ל: ל'ספר הברית'. [המלה ספר היא חלק משם ספר זה].

מענין לענין.
כיוצא בזה בשני הספרים של ההפלאה (על הש"ס) המילה "ספר" היא חלק מהשם. הספר על כתובות נקרא "ספר כתובה", והספר על קידושין נקרא "ספר המקנה".
viewtopic.php?f=7&t=41142#p473584

היכן הופיע המאמר של הרב אביב"י?

איש_ספר כתב:חסידי חב"ד (ולא רק) התאהבו בכותרת של רח"ל וזה כבר מתחיל להביך.

א. כיצד חוקרים חסידות בישראל (אהל רח"ל ח"א).
ב. כיצד חוקרים אישים בישראל (ר"א מטוסוב עין תחת עין).
ג. כיצד חוקרים פסיקה בישראל (מאמר של בני בראון באיזה מקום).
ד. כיצד חוקרים ומבינים קבלה וחסידות בימינו (רנ"ג כאן)

מביך?

הקדימו לרח"ל מ׳ זולאי, ׳כיצד חוקרים בפיוטי הגניזה׳, מולד ז (תשי״א).
ומצאנו לו עד בלשון חז"ל – "כיצד חוקרין את העדים" (תנחומא, פקודי ב).

זקן ששכח כתב:קובע מקום לעצמו מאמרו המשובח של אחד מטובי חוקרי החסידות בזמנינו, ה"ה הרב נחום גרינוולד, תחת הכותרת 'חוקר ומקובל: כיצד חוקרים ומבינים קבלה וחסידות בימינו'. מאמרו זה בא כמענה למאמרו של הרב יוסף אביב"י אודות מהות חסידות חב"ד. במאמרו הוא מספק מענה לכל שאלותיו והשגותיו בפרוטרוט, תוך כדי שהוא מבאר דברים עיקריים ויסודיים בשיטה זו.
מ
[[/]

עד כמה שידוע לי, הרב יוסף אביב"י לא כתב שום מאמר אודות מהות חסידות חב"ד, אלא כתב על אופן לימוד והבנת דברי התניא ונפש החיים לגבי הצמצום ועוד עניינים, ובראשו הביע פליאה על אלה שכל היכרותם בענין נובעת מספרים אלה ולא מכירים את ספרי המקובלים הקודמים, ומנסים לפרש את ספרי המקובלים למפרע על פי התניא ונפש החיים.

מאמרו של גרינפלד משוחזר קומפלט (כולל הכותרת!) ממ"ש בקובץ העו"ב לפני מספר שנים...

המדור 'אגרות הצדיקים' נכפל, משום מה. כמו כן, התואר שכתבו על האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל ('נשיא ישראל') - די תמוה. ונראה שהתחלף להם מ'נשיא עדת חב'"ד'

מרחביה כתב:[וכבר היה גם בהיכל הבעש"ט כט, כיצד "חוקרים" חסידות בימינו?]

ושני אלו יצאו מתחת ידי אותו חוקר (ולדידי, מאמרו הראשון מנוסח, מבואר ובהיר פי כמה ממאמרו הנוכחי)...

הגיונות כתב:כמו כן, התואר שכתבו על האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל ('נשיא ישראל') - די תמוה. ונראה שהתחלף להם מ'נשיא עדת חב'"ד'

אינו תמוה כ"כ, אם תעיין במקצת בשגרת הלשון בכו"כ ממכתביו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
ראה לדוגמא כאן (חיפוש בחלק מכרכי אגרות קודש שלו): http://chabadlibrary.org/books/search?q ... h=s11%2F12.

הלשונות הללו ידועים לי, ועדיין הדבר מעט תמוה אצלי במסגרת הקובץ הלזה. ובפרט שהקורא התמים עלול לחשוב שכך כתב רבש"ש עצמו.

הגיונות כתב:מאמרו של גרינפלד משוחזר קומפלט (כולל הכותרת!) ממ"ש בקובץ העו"ב לפני מספר שנים...
'

מה גם שאינו ראוי לפרסום אף לא פעם אחת.

הוא מבקש למצוא הסכמות ומקורות לנוסח שנוהגים בחב"ד לומר על הדלקת נר של ר"ה "להדליק נר של יום הזכרון". ומונה את תכלאל עטרת זקנים של חבאן. רק שכח להזכיר שהוא לא נדפס בחצרמות אלא בברקת בו כל הפעילות התורנית נעשית ע"י חסידי חב"ד...! (כיום הרב של המקום הוא מבני המקום ממשפחת מעטוף חסיד חב"ד שמוסיף בברכת המזון, הרחמן הוא יברך את אדמו"ר מה"מ לעולם ועד - שמעתי באזני). ואילו המנהג הקדום בתימן שאין מברכים על נר יו"ט בכלל אם בכלל מדליקין... (את החלק האחרון הוא מציין).

מקור נוסף הוא סידור הגאונים והמקובלים של רמ"י ווינשטוק...

ובהסכמות לנוסח מצא את דברי הגר"מ שטרנבוך, שמסיק שאם מדליקין קודם השקיעה יש לברך על הדלקת נר יום טוב ואם אחרי השקיעה יש מקום לומר יום הזכרון....(וכפשוט שהוא סבר שזו נוסחה מיסוד הגר"ז ולכן טרח להעמידה)

אגב הוא כותב שבמשך שנים היה קשר של שתיקה בחב"ד סביב המנהג. וכנראה אינו מבין את משמעות הביטוי...

האם אלו כל ראיותיו או שיש ראיות אחרות נכונות גם כן?

המקורות שמצא

קובץ ברכות של איזה קהילה אחת באיטליה (מי היו חכמיה?)
תכלאל של החבאנים (וכנ"ל שמנהג התימנים בכלל לא לברך...)
סידור הגאונים והמקובלים (כולו ליקוט ובלי ציון מקור אין לו ערך)
קובץ ברכות שהדפיס ר"ע דנגור בבגדאד. (על "מנהג" בגדאד בזה ראה בקובץ המצ"ב

מנהג בגדאד.PDF

(299.13 KiB) הורד 328 פעמים

)

מעניין. אבל זכור לי שעל פי הלכה אין איסור בשינוי הנוסח כל שאומר שם ומלכות ועניין הברכה. ולכאורה במה שמייחד ואומר 'יום הזיכרון' ולא יום טוב אין גריעותא בעניין הברכה.

הגיונות כתב:כמו כן, התואר שכתבו על האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל ('נשיא ישראל') - די תמוה. ונראה שהתחלף להם מ'נשיא עדת חב'"ד'

הגאון רבי יצחק מוולוזין זצ"ל מכונה בכל מקום "נשיא ישראל".

איש_ספר כתב:

הגיונות כתב:מאמרו של גרינפלד משוחזר קומפלט (כולל הכותרת!) ממ"ש בקובץ העו"ב לפני מספר שנים...
'

מה גם שאינו ראוי לפרסום אף לא פעם אחת.

הוא מבקש למצוא הסכמות ומקורות לנוסח שנוהגים בחב"ד לומר על הדלקת נר של ר"ה "להדליק נר של יום הזכרון". ומונה את תכלאל עטרת זקנים של חבאן. רק שכח להזכיר שהוא לא נדפס בחצרמות אלא בברקת בו כל הפעילות התורנית נעשית ע"י חסידי חב"ד...! (כיום הרב של המקום הוא מבני המקום ממשפחת מעטוף חסיד חב"ד שמוסיף בברכת המזון, הרחמן הוא יברך את אדמו"ר מה"מ לעולם ועד - שמעתי באזני). ואילו המנהג הקדום בתימן שאין מברכים על נר יו"ט בכלל אם בכלל מדליקין... (את החלק האחרון הוא מציין).

עוד על מנהג חבאן כתב לי חכ"א באישי

אם באנו לסמוך על תכלאל עטרת זקנים של חבאן, הרי שלא רק לברך על נר של יום הזכרון נהגו בחבאן, אלא אפי' לברך שהחיינו בהדלקה...!
ובאמת במהדורה הישנה של התכלאל החבאני (ישנו באוצר ר"ה ויוה"כ בכרך א') לא ראה הרב שלום מעטוף ז"ל להודיע על מנהג יחודי זה. וכן בכרך ג' רגלים אין כלל ברכה על ההדלקה. רק במהדורה החדשה שהוציאו יו"ח, בה נוספו "שנוי נסחים, ומנהגים שהורונו זקני העדה שיחיו..." מופיעים המנהג לברך על נר יו"ט, הנוסח יום הזכרון, והשהחיינו.
בספר שובע שמחות ע"פ מנהגי יהודי חבאן עמ' 14 נאמר במפורש שהברכה בר"ה וביו"ט היא להדליק נר של יו"ט, וכן שאין לברך שהחיינו.
גם בספר "יהדות חבאן בדורות האחרונים" המיוחד לתיאור מנהגי הקהלה לא נזכרו מנהגים אלו של להדליק יום הזכרון ושל ברכת שהחיינו.

המאמר אודות 'ספר הברית' מחוסר בריבוי מקורות, השוואות והקבלות.

יש עמדי ריבוי מקורות בייחס לספר בחצרות החסידים, מקורות השוללים כמו גם גילויי אהדה רבים. ויפורסמו הדברים בגילי' הבא שיראה אור לקראת פסח

"הקובץ הבעל"ט יופיע אי"ה בחודש ניסן תש"פ" (מתוך גל' לט (חורף תש"פ)).

יצא לפועל? או שנעצרה הופעתו מפני המגפה?

על זה נאמר נטחן לאחר הפסח תש"פ.

א איד כתב:"הקובץ הבעל"ט יופיע אי"ה בחודש ניסן תש"פ" (מתוך גל' לט (חורף תש"פ)).

יצא לפועל? או שנעצרה הופעתו מפני המגפה?

כפי ששיער מר, הופעתו נתעכבה, עד ירחם ה', לעת עתה מפאת חומר המצב.

תוצאה אחת ברוכה מכל המצב העכשוי, שהרבה קובצים ועתונים שולחים את כל הגליון באימייל.
כך גם קבלתי את כל ה"עץ חיים" החדש של באבוב-45 ועוד כל מיני קובצים נהדרים

מסקרן אותי מאוד המאמר אודות רעיונות חסידיים במשנת ה'יפה עינים'.
המעלה - יבורך.

י"ל קובץ חדש.
מלא ועשיר מזן אל זן.
כה לחי!

ברוז כתב:י"ל קובץ חדש.
מלא ועשיר מזן אל זן.
כה לחי!

מתוך טור שהופיע השבוע בעלון "נראה אור" - קוידינוב.

מישהו יודע מה קורה עם הקובץ הנפלא הזה?.כבר כמעט שנה שלא יצא קובץ .מה שבדרך כלל בשנים האחרונות היה יוצא כל חצי שנה קובץ אחד .והשנה בחורף ובקיץ עדיין לא י"ל

שמעתי שקובץ חדש יצא לאור

https://www.heichal.co.il/products/%D7% ... %93/771825

מי יעלה לנו את התוכן?

הקובץ החדש

השם 'היכל הבעש"ט' קצת מטעה
צ"ל 'היכל חב"ד'
(אם הייתי חסיד זה היה מפריע לי)

אליסף כתב:השם 'היכל הבעש"ט' קצת מטעה
צ"ל 'היכל חב"ד'
(אם הייתי חסיד זה היה מפריע לי)

זה לא לחסידים, המשרד שלהם בעיר התורה לייקווד...

אליסף כתב:השם 'היכל הבעש"ט' קצת מטעה
צ"ל 'היכל חב"ד'
(אם הייתי חסיד זה היה מפריע לי)

בסוף הקובץ יש שם מכתב החולק בתוקף על מנהג חב״ד לברך לישב בסוכה בשעת הגשמים

האמת אדרוש כתב:בסוף הקובץ יש שם מכתב החולק בתוקף על מנהג חב״ד לברך לישב בסוכה בשעת הגשמים

האם יש למנהג זה שום לימוד זכות בנגלה?
או סתם פטפוטי מילי שחסידים אמייתים אין מרגישים שום צער אדרבה אין שמחה גדולה מאכילה בגשם שוטפים וכו' וכו'

תורת המן כתב:

האמת אדרוש כתב:בסוף הקובץ יש שם מכתב החולק בתוקף על מנהג חב״ד לברך לישב בסוכה בשעת הגשמים

האם יש למנהג זה שום לימוד זכות בנגלה?
או סתם פטפוטי מילי שחסידים אמייתים אין מרגישים שום צער אדרבה אין שמחה גדולה מאכילה בגשם שוטפים וכו' וכו'

הדפיסו לפני איזה שנים מאמר מרב חיים רפופורט שהאריך להצדיקו על פי נגלה, בעיקר על סמך שיטת רבינו ירוחם

משום מה באוצר קיים רק עד לו ועדיין רחוק מקובץ מה שיצא עתה הלא דבר הוא

אליסף כתב:השם 'היכל הבעש"ט' קצת מטעה
צ"ל 'היכל חב"ד'
(אם הייתי חסיד זה היה מפריע לי)

נכון שהקובץ נותן מקום מרכזי לחב"ד,
אך מיום היווסדו ישנם אחוזים נכבדים העוסקים בחסידויות אחרות.
ובקובץ זה עצמו ישנם מספר מאמרים כאלו!