קשת וילסון

[סענדער]

לפי הנראה הקשת נסמכת על ה''כותל המערבי'' עצמו, האם הדבר מותר ?

[אליהוא]

כמדומני שעיקר הקשת היא בשביל המעבר שמעליה שהיה גשר כניסה להר הבית מהעיר העליונה.

[יגל]

קשת וילסון איננה נסמכת על הכותל, היא חלק מהכותל.

[דראל]

כמדומני שעיקר הקשת היא בשביל המעבר שמעליה שהיה גשר כניסה להר הבית מהעיר העליונה.

זו הערכה ארכיאולוגית שכבר התבררה כמוטעית, הקשת היתה "מחלף" לרחוב שמתחתיה.

[זקן ששכח]

סליחה על הבורות.
האם מי שבנה את הקשת נתייעץ קודם בדעתה של תורה?

אגב, האם לא בנו אותה הערבים בתקופה מסויימת כדי לבנות מעליה את בתיהם וכך להסתיר את הכותל המערבי.
העמידוני נא על האמת אם טעיתי.

[דראל]

הריני מעמידך על האמת. טעית.
קשת וילסון היא חלק מהכותל המכונה 'הכותל המערבי'.

[גוראריה]

כמדומני שעיקר הקשת היא בשביל המעבר שמעליה שהיה גשר כניסה להר הבית מהעיר העליונה.

זו הערכה ארכיאולוגית שכבר התבררה כמוטעית, הקשת היתה "מחלף" לרחוב שמתחתיה.

לא נתחלף לכב' וילסון ברובינסון?

[דראל]

לא. ע"פ מיטב זכרוני, שתי הקשתות הן בעלות אותה מטרה.

[תוך כדי דיבור]

אולי כדאי באמת לרענן את הזיכרון, במיוחד כשמעירים על טעויות-כביכול של אחרים. קשת רובינסון אכן היתה מחלף מהרחוב שלמטה אל הר הבית, אבל קשת וילסון בלי ספק היתה חלק מגשר מעבר מהעיר העליונה. במידה ואתה מכיר מקורות שטוענים אחרת, אנא פרטם.

[דראל]

"בן מתתיהו אומר כי מן השער שהיה במקום זה, בחומת הר הבית, ירדו על פני הרבה מדרגות לשוקי העיר התחתונה ומשם עלו על גבי מדרגות רבות אל העיר העליונה" (אדם ואבן בירושלים, מאיר בן דב, עמ' 68). ע"פ תיאור זה לא ברור האם קשת וילסון היתה קיימת בתקופת יב"מ, וגם אם כן מה היתה מטרת הקשת המקורית, שעל חורבותיה נבנתה בתקופה האומאית הקשת לעיר העליונה, לפחות ע"פ וילסון (ומסתבר שאינני היחיד שצריך לרענן את זכרונו).

[תוך כדי דיבור]

אני סומך עליך שדברי בן דב קשורים לקשת וילסון ולא רובינסון, ונאלץ גם לסמוך באותו אופן על בן דוב שדברי פלביוס קשורים לוילסון, כלומר לקשת במרכז החומה ולא בקצה שלה (למרות שעל פניו הם תואמים את קשת רובינסון), אבל מה שברור הוא כי ממצאים הארכיאולוגיים שידועים עד כה אין זכר וסיוע להשערה בדבר מדרגות בסביבות הקשת, וההסבר המקובל בהחלט בעולם הארכיאולוגיה הוא שהקשת היתה חלק מגשר בין ההר לעיר העליונה.

[דראל]

שלילי. בהחלט דברי בן דב מתייחסים לקשת רובינסון.
אלא שמדברי יב"מ א"א להבין מדוע יש לרדת מדרגות ולעלות כשיש במרחק קטן גשר לעיר העליונה. אין חולק על מגמת הקשת האומאית, השאלה היא לגבי הקשת הקדומה יותר (לפי הנחתו של וילסון, על שתי קשתות).

[גוראריה]

מבחינה הגיונית אין כל סיבה לשתי קשתות שתרדנה אל הרחוב במרחק לא גדול זמ"ז. ואי משום עיר דוד [הדרום שרוב התושבים משם כדברי חז"ל] הן לשם כך היו את מדרגות שערי חולדה.
זה גם נראה בלתי הגיוני בעליל שבמפעל הנדסי שכזה לא יתנו את הדעת על מעבר קל אל העיר העליונה ללא צורך בירידה וטיפוס.

אבל לצד ההגיון - פרופ' מיכאל אבי יונה בספרו 'אטלס כרטא לתקופת בי"ש המשנה והתלמוד' נוקט בפשיטות בשרטוטיו שהקשת היתה גשר, עוד לפני בנין הורדוס!

[דראל]

אבל לצד ההגיון - פרופ' מיכאל אבי יונה בספרו 'אטלס כרטא לתקופת בי"ש המשנה והתלמוד' נוקט בפשיטות בשרטוטיו שהקשת היתה גשר, עוד לפני בנין הורדוס!

נראה שבעניין זה, כמו בענינים אחרים, יש עוד דעות מלבד דעתו של אבי יונה.

[גוראריה]

אבל לצד ההגיון - פרופ' מיכאל אבי יונה בספרו 'אטלס כרטא לתקופת בי"ש המשנה והתלמוד' נוקט בפשיטות בשרטוטיו שהקשת היתה גשר, עוד לפני בנין הורדוס!

נראה שבעניין זה, כמו בענינים אחרים, יש עוד דעות מלבד דעתו של אבי יונה.

בהחלט. אני לא כתבתי על הדעות האחרות ש'התבררו כמוטעות'.

מעבר לכך, במקרה דנן אני הק' סבור שיש מידה רבה של הגיון בדבריו. ועל אף שאין בונים קשתות באמצעות הגיון, אבל הן הוא הסתמך - כמו החולקים עליו - על ממצאים ארכיאולוגיים.

[אליהוא]

דראל, אם אני מבין אותך נכון, לא כתוב בשום מקום שקשת רובינסון היתה עם מדרגות ללמטה, רק אתה הוא שטוען כך, מפני שקשה לך לומר שהיו צריכים מדרגות בקשת וילסון אם יש גשר ברובינסון?
עכ"פ כמדומה של"ק כלום, כיון שהמדרגות היו לרחוב התחתון, והמורד שבאיזור שער האשפות של היום, ולא לעיר העליונה בדווקא. [וכמדומה שיש טוענים שהגשר היה מיועד רק לעשירים וכדומה].
מ"מ בין כך ובין כך לא נועד בעיקרו בשביל האולמות שתחתיו, ואין קושיא על השימוש בכתלי הר הבית לזה.

[גוראריה]

דראל, אם אני מבין אותך נכון, לא כתוב בשום מקום שקשת רובינסון היתה עם מדרגות ללמטה, רק אתה הוא שטוען כך, מפני שקשה לך לומר שהיו צריכים מדרגות בקשת וילסון אם יש גשר ברובינסון?
עכ"פ כמדומה של"ק כלום, כיון שהמדרגות היו לרחוב התחתון, והמורד שבאיזור שער האשפות של היום, ולא לעיר העליונה בדווקא. [וכמדומה שיש טוענים שהגשר היה מיועד רק לעשירים וכדומה].
מ"מ בין כך ובין כך לא נועד בעיקרו בשביל האולמות שתחתיו, ואין קושיא על השימוש בכתלי הר הבית לזה.

תיקון קל: המדרגות ברובינסון והגשר בוילסון.
המדרגות ברובינסון נועדו פשוט למי שרצה לרדת לקניות בעמק הטירופיאון -מתחת רחבת הכותל של ימינו - ומי שירד היה צריך לעלות שוב לעיר העליונה.
מי שרצה הלך ישר דרך הגשר והכל על מקומו בא בשלום.

[יגל]

לשון יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות היהודים מהד' שליט ח"ג ספר ט"ו י"א (המוסגר ביאור דבריו):
בחלקים המערביים של החומה נבנו ארבעה שערים. אחד שפניו אל ארמון המלך דרך העמק שבאמצע שנחצה לשם מעבר (שער השלשלת, קשת וילסון, רחוב השלשלת). שניים אל הפרבר (שערי ברקלי וורן), והשער האחרון אל שאר העיר ונפרד ממנה על ידי מדרגות רבות שירדו למטה אל העמק וממנו שוב למעלה אל מעלה העיר (קשת רובינסון), שכן היתה העיר שוכנת אל מול בית-המקדש בצורת תיאטרון והיתה מוקפת עמק עמוק מצד דרום כולו. ואשר לצד הרביעי של חומת בית-המקדש שפנה דרומה, גם בו היו שערים האמצע ועל-ידו הסטיו המשולש של המלך, שנמשך באורכו מהעמק המזרחי (קדרון) עד לעמק המערבי (הטירופיון), שכן אי אפשר היה להמשיכו הלאה. זה היה המפעל שראוי לספר עליו יותר מאשר על כל מה שנמצא תחת השמש.

[תוך כדי דיבור]

נו, אם אכן זהו המקור עליו הסתמך בן דב, מדובר כפי שחשדתי בטעות מביכה (קישור בין המדרגות לבין קשת וילסון).

[יגל]

למען הסדר הטוב:
רובינסון סבר ששרידי הקשת שראה יוצאים מהכותל סמוך לפינתו הדרומית הם הם שרידי הגשר שתיאר יוסף בן מתתיהו בתחילת דבריו, ורק בחפירות מזר ובן-דב נמצאו שרידי גרם המדרגות שהוכיחו כי אלו שרידי השער שירד אל העמק. (תחנת האוטובוסים ביציאה מהכותל משמרת את התיאוריה הישנה, ונבנתה בצורה של קשתות כדי להדגים כביכול את הגשר הישן).
קשת וילסון איננה קשת מקורית, וכבר וילסון עצמו ידע זאת וסבר שהיא שוקמה בתקופה הביזנטית, על זה יש ויכוח בין החוקרים, המתארכים אותה בין התקופה הרומאית עד התקופה הערבית (אומאיית). שרידי המפולת של הקשת המקורית נמצאו בחפירות מתחתיה, והוכח מעל לכל ספק שהיא עומדת על בסיסה של הקשת הקדומה שהיתה חלק ממערך קשתות שהובילו אל העיר העליונה, והוא הוא הגשר שהוביל לדברי יוסף בן מתתיהו אל ארמון המלך.

[דראל]

כפי שכבר כתבתי, חזרתי בי מדברי.
הודעה זו לא מופיעה, כי היא נמחקה לבקשת אחד החברים.
תודה רבה לכל מתקניי.