פורום אוצר החכמה

בספר בית אמי עמוד 75 כתוב

מתי רקד סבא?

דודי רבי יצחק זילברשטיין סיפר לאבא (מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א): לרב אלישיב היה גביע שקיבל מסבו ה'לשם”, אך שיעורו היה מצומצם. מורי חמי (מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל) ביקש שאקח את הגביע אל הצורף כדי שיגביה את דפנותיו במעט כך שיכיל שיעור מרווח. כשהחזרתי לו את הגביע נטלו בידיו והחל מפזז באושר...

ואנכי אי"ש צעי'ר לא זכיתי להבין. ממה נפשך אם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל השתמש בגביע זה לקידוש והבדלה והפריע לו השיעור המצומצם שבגביע מדוע המתין עד ששלחו ביד חתנו הגר"י זילברשטיין שליט"א אל הצורף שיגדיל את שיעורו? הלא זקנו הגאון הלש"ם נפטר בשנת תרפ"ו והגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א נולד רק 8 שנים לאחר מכן. צא וחשוב כמה שנים עברו עד שהפך לחתנו של הגרי"ש אליישיב, ומה עשה מרן הגרי"ש כל אותם שנים קידש על גביע עם שיעור מצומצם?.
או שמא זה קשור דוקא לנישואי בתו הרבנית בת שבע ע"ה עם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאביו הסטייפלער זצ"ל נלחם על שיעורי גיסו החזון אי"ש וזה השפיע גם על מרן הגרי"ש זצ"ל?.
למרות שבמעשה המובא ברא'ש אמי'ר נכתב שיגביה את דפנותיו במעט התמונה והכיתוב שמתחתיה מראים על תוספת של שליש יותר ממה שהיה. (התמונה מצורפת להלן)
או שמא הגביע לא שימש אותו לקידוש והבדלה רק לכוסו של אליהו הנביא ועשה זאת בעקבות דברי האומרים שכוסו של אליהו צריך להיות גדול ומכובד ביותר? אם כן למה נוקטים במעשה 'שהיה בו שיעור מצוצמם', וכי שיעור הוא צריך?
וברוך היודע שיאיר את עיני הכהות.

להבנתי, במשך השנים מרנא הגריש"א זי"ע נמנע מלהשתמש בגביע של סבו בכלל, בגלל השיעור המצומצם. אלא שהדבר הסב לו צער, כיוון שחשקה נפשו להשתמש בגביע של סבו (ואולי גם משום נוי מצווה, אם לא היה לו גביע אחר מכסף).

אכן, כך ידוע.

לפי הנכתב בספר וישמע משה מרן הגריש"א קידש תמיד בגביע שקיבל מחתנו הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט"א, אלא שמתחילה הביא לו גביע כשיעור הגרא"ח נאה וקידש בו כמה שנים ולאחר כמה שנים הביא לו גביע אחר כשיעור חזו"א ומפני כבודו של חתנו שליט"א השתמש בגביע החדש.
מעניין שלפי שתי המקורות חתנו הגר"י זילברשטיין שליט"א היה זה שדאג לגודל הגביע, רק שעדיין לא הבנתי מה צורך היה לו להביא למרן הגריש"א גביע מאחר ושלחו להגדיל בעבורו את גביע הלש"ם שהיה חביב עליו כל כך. ושמא מי ששנה זו לא שנה זו.

בספר חיים שיש בהם מביא בשם חשוקי חמד של הגר"י זילברשטיין (איני יודע באיזה כרך) את המעשה בצורה קצת שונה. שם נכתב שמרן הגריש"א עשה זאת כדי לחוש לשיטת החזון אי"ש (שלא כהמקור דלעיל שעשה כן מפני הכבוד ואינו חושש לשיעור החזו"א אלא נוהג כהגרא"ח נאה בין לחומרא ובין לקולא).

המעשה מסופר כאן על ידי הגר"י זילברשטיין שליט"א מזוית קצת שונה (מאחר ובא לשבח בו את השליח להגדלת הגביע) ובו לא נזכרה סיבת ההגדלה הנ"ל שחשש לשיעור החזו"א. מ"מ נמצינו למדים מחלוקת בדעת מרן הגריש"א זצ"ל האם חשש לחומרא כדעת החזו"א או שנהג כהגרא"ח בין לקולא ובין לחומרא.

שמא נהג כהכרעת המ"ב שבערב בשיעור הגדול ובקידוש היום מדרבנן בקטן.
והשתמש בב גביעים שונים.