פורום אוצר החכמה

שמעתי שאין לדברי האור החיים אלו מקור
אולם מצאתי לזה מקור בגמ' בזבחים קיח.

"כי כתיב איש להכשיר את הזר. זר (ויקרא יז) מוזרק הכהן את הדם על מזבח ה' נפקא, מהו דתימא ליבעי קדוש בכורות כמעיקרא, קא משמע לן".

ומבואר דללא קרא הו"א דהדרינן למעיקרא דבכורות וא"כ שמא אלעתיד לבא אין מיעוט כזה וא"כ תחזור העבודה אליהם כדמעיקרא

ויל"ע לדעת רבנן שם

אצרף מאשר כתבתי מכבר בענין זה, מחד מקורות לדברי האוה"ח שתחזור עבודה לבכורים, ומאידך, מקורות לזה שגם לעת"ל עיקר העבודה תהיה בכהנים, כאשר עיניך תחזינה מישרים.


(ג,מה) והיו לי הלוים אני ה'.

כתב האוה"ח הק': הכונה במאמר אני ה' לומר שהגם שאמרו ז"ל עתידה עבודה שתחזור לבכורות, לא ירדו הלוים מהיות לה', והוא אומרו והיו לי אני ה', כשם ששמי לעולם ועד כמו כן יהיו לי הלוים, עכ"ל.

משמעות דבריו, דאמנם לעתיד לבא שתחזור עבודה לבכורים עיקר העבודה בהן, עד שהוצרך לאשמועינן דמ"מ יעבדו גם הלוים.

ויל"ע דהא מקור הדבר דלעתיד לבא תחזור עבודה לבכורים הוא במדרשי חז"ל, ראה ספרי בהעלותך, ילקו"ש שסד, במ"ר טו,יז, ויק"ר ב,ב. והילפותא היא מהא דכל מקום שנאמר 'לי' הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים. ושם נזכר כן גם על הכהנים, וא"כ מילתא דפשיטא היא שגם הם יעבדו לעולם.

ובאמת בעבודת הכהנים מקרא מלא דבר הכתוב בדה"י (א כג,יז): ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם. וראה רש"י יומא עב,ב שהכהונה ניתנה לאהרן ברית מלח. וע"ע ברמב"ם הל' תלמוד תורה (ג,א), אדר"נ פר' מא, ב"ר ע,טו. ועי' חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה ריש פר' פינחס.

ועי' סנהדרין (כד,ב) דלרבנן אסור לשתות יין בזמן הזה משום דמהרה יבנה בית המקדש וצריך להיות ראוי לעבודה. והנה לא מצינו איסור כזה לבכורים, אף כי גם הם יעבדו לעתיד לבא. ובקידושין (עא,א) דהקב"ה יטהר תחילה שבט לוי, ומשמע משום שזקוקים להם לעבודה, ועי' מועדים וזמנים ז,קסט.

וליישב כונת האוה"ח הק' נראה, דהנה ישנם שני מיני עבודות, עבודות כהונה וזה נתון לאהרן ולבניו, ועבודות לויה לכלל השבט שהם משא ושיר ונעילת שערים. והנה לא מצינו בשום מקום שעבודת כהונה דאהרן ובניו היתה תחת כל בכור, וזה מצינו רק בעבודת הלויה.

האמנם, מנין בני לוי שנלקחו תחת כל בכור כלל גם את הכהנים, וזה כנראה משום שבנוסף להיותם כהנים בני אהרן יש להם ג"כ דין של לויים, וכמו דכתיב בכמה דוכתי הכהנים הלוים, ועי' ריש בכורות.

וראה עוד באוה"ח הק' להלן פר' בהעלותך עה"פ ואתנה את הלוים, דהטעם דעבודת הלוים נאסרה על הכהנים הוא משום שהכהנים בני אהרן קבלו המתנה של הלוים דהיינו 'נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל', יעו"ש. הרי דבאמת ודאי לא מחסרא בשם לוים לזרע אהרן .

ומעתה נראה, דזה פשיטא דאהרן ובניו דין כהונתם הוא כהונת עולם, ולא באו במקום הבכורים, אבל נידון דברי האוה"ח הוא בלוים לבדם שהם תחת כל בכור, ואולי כל דין עבודתם מוגבל לזמן הזה שאין העבודה בבכורות, אבל לעת"ל לא יעבדו, ועלה מדייק לישנא דקרא דגם הם יעבדו, ועי'.

פלאי פלאות חזק ואמץ!

המקורות שהבאת לאוה"ח אינם לגבי עבודה הלא בכורות קדושים גם כיום ללא עבודה ופסוק הוא בבמדבר פרק ח

כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי:
ועוד עי' במדבר ג' יג

ז"ל במדבר רבה פרשת בהעלותך פרשה טו סימן יז

וכן אתה מוצא שהזקנים א' מי"ג דברים שהן כתובין לשמו של הקב"ה אלו הן הכסף והזהב הכהנים והלוים וישראל והבכורות והמזבח ותרומה ושמן המשחה ואהל מועד ומלכות בית דוד והקרבנות וארץ ישראל והזקנים הכסף והזהב מנין שנאמר (חגי ב) לי הכסף ולי הזהב, הכהנים דכתיב (שמות כט) וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי הלוים מנין (במדבר ג) והיו לי הלוים ישראל מנין (ויקרא כה) כי לי בני ישראל בכורות מנין (במדבר ח) כי לי כל בכור המזבח מנין (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי תרומה מנין (שם /שמות/ כה) ויקחו לי תרומה שמן המשחה מנין (שם /שמות/ ל) שמן משחת קדש יהיה זה לי אהל מועד מנין (שם /שמות/ כה) ועשו לי מקדש הקרבנות מנין (במדבר כח) את קרבני לחמי לאשי מלכות בית דוד מנין (שמואל א טז) כי ראיתי בבניו לי מלך א"י מנין (ויקרא כה) כי לי הארץ הזקנים מנין (במדבר יא) אספה לי שבעים איש.
ז"ל הילקוט שמעוני פרשת תרומה [רמז שסד]

כל מקום שנאמר לי הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים. בזקנים אספה לי, בכהנים וכהנו לי, בלוים והיו לי הלוים, בישראל כי לי בני ישראל. במלכים כי ראיתי בבניו לי מלך. בארץ כי לי כל הארץ בבכורות כי לי כל בכור. במקדש ועשו לי מקדש, בתרומה ויקחו לי תרומה. בירושלם העיר אשר בחרתי לי, במזבח מזבח אדמה תעשה לי. בשמן המשחה שמן משחת קדש יהיה זה לי בקרבנות להקריב לי במועדו

לא כתוב כלום לגבי עבודה

את הספרי לא ראיתי

נראה לי שדן בענין זה הרב מטשיבין

כבר הלכו בה נמושות שמדרשים אלו הם מקורות נאמנים לדברי אוה"ח הק' ולאו מדילי נינהו, וכי כלפי מה הם קדושים לעולמי עולמים אם לא לענין עבודה, וכי תאמר לענין חיוב פדיון הבן, מנלן דתליא בקדושה. ותו מהיכי תיתי שיפקע אחד מחיובי התורה.

הבאתי פסוקים שתליא בקדושה
כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי:
ועוד עי' במדבר ג' יג

במדרש מבואר שאינם זזים ממקומם לא בעוה"ז ולא לעת"ל. ואם הכוונה לעבודה, הרי זזו וזזו בעוה"ז. וע"כ לא מיירי מעבודה בכלל

הרב קוק מגיע למסקנה זהה לזו של האור החיים הקדוש, בלי לצטטו, בכתב יד קדשו ב, קובץ א, ח, ועי' עוד אצל הרב ארי יצחק שבט, "האהבה לילדים וקדושת הבכור, טעמי המצוות ואבולוציית המוסר", בכתב העת המעין, נג, א, גליון 203 (חשון תשע"ג), עמ' 4- 10

יש להוסיף שבכתבי האריז"ל מצינו שלעתיד לבוא יתחלפו הלוים בכהנים והכהנים בלוים, וזה 'מסבך' עוד יותר את כל הענין...

ובכתבי האדמו"ר האמצעי (בנו של בעה"ת) האריך בזה שלעתיד לבוא יעבדו הבכורות במקום הכהנים ממש.

ונראה התיווך בכל ענינים אלו שיהיו כמה תקופות, ואכ"מ.

דיון נוסף יש כאן: viewtopic.php?t=22694

מו"ר הגר"יח סופר שליט"א כתב בזה בא' מספריו.