פורום אוצר החכמה

תוכן כתב:דבר עם הרב שבע. הוא המומחה בה' הידיעה לכתבי הרמ"ק.

איש_ספר כתב:יאמר נא הרב שבע, האם הספרים שי"ל באונ' באר שבע סביב הרמ"ק, יש בהם חיבורים חדשים שהופיעו שם לראשונה מכתב יד?

שבע כתב:ב' שערים ראשונים של חלק שיעור קומה - מצפים לאיש אשר יאספם הביתה אל מקומם הרמתה!

לכן שמעו חכמים מיליי ויודעים האזינו לי,
כי דברי ספר הזוהר כולם בתכלית הדקדוק,
בפלס ומאזני משפט, חכמה ודעת.

ולא תקראו בו בהזדמן ובאקראי!

וכי תראוהו מרבה דברים, דעו כי כולם לצורך גדול.

אשר על כן סרו מאחריו רבים
אשר השם אלוה חכמה ולא חלק להם בבינה
(= ע''פ איוב לט - 'השם' לשון שכחה),

וכל דרכיו לא השכילו
בראותם רבוי הדברים ויחשבו שנפלו הדברים ההם במקרה.

אבל יבחנו דברי הספר הזה
ביושר ובתמים ובתכלית הדקדוק,
ותכל תלונותם באמת!

ובמקומות רבים אני מאריך בזה,
כי מלאתי מילין הציקתני רוח בטני
בשמעי דברי המואסים בספר הזה - ימאסם אלהים
ושאונם עלה באזני.

ובכל מקום בתשובות על אנשי און,
יושר לבי אומר, ודעת שפתי ברור מללו.

(פרק ג', בהנדמ''ח עמ' קנב)

התייצבו וראו כמה הפליא לדבר במלות קצרים.

והרגילו עצמכם לדקדק בדברי האלהי,
כמו שאמרתי אליכם פה אל פה.

ולא תהיו כאותם שמתעסקים בדברי ספר הזוהר כהתעסקותם בשאר ספרים,
יעלו מה שיעלו לפי מחשבותם,
והם יורדים פלאים!

(פרק ד', עמ' קנט-קס)

ודרכו לרמוז,
ועל המבין מוטל להבין דבריו ולדקדק בהם
ככל אשר הזהרתי אתכם במקומות רבים.

(פרק ח', עמ' קצה)

שבע כתב:בנותן טעם להביא הנה מדברי רבו הגדול - רבינו שלמה הלוי אלקבץ

שבע כתב:מעט מאד נשאר בכתבי-יד שלא ראה אור

לדוגמא - ביאורו למאמר ''קו המדה'' (זהר-חדש פ' ואתחנן).
דא עקא, שמן הביאור המופלא הזה שרד רובו, אך לא כולו!

עוד קטע קצר על פקודא למגזר לתמניא יומין (זהר תזריע)

ועוד כאלה.

נופל וקם כתב:האם ידוע למישהו על דרשות מהרמ"ק שלא נדפסו ומצויות בבריטיש מוזיאום?

א.
רבי שמואל לאניאדו (כלי פז, ישעיה נד):

ושמעתי מפי החכם הנעלה כה"ר גדליה קורדובירו נר"ו, בשם אביו החכם השלם המקובל האלהי כמהר"ר משה קורדובירו זלה"ה, שמהדמעות שמוריד האדם על בית המקדש · נעשים אבני יקר לבנין בית המקדש העתיד לפארו בע"ה.

והוא כדכד שמשותיך · הם העינים, שהם לגוף כמו חלונות לבית. וכל שעריך לאבני אקדח · שנעשות מהדאגה שבלבו של אדם כאש קודח. וזהו 'אבני אקדח' מלשון: כי אש קדחה באפי. וזהו: שישו אתה משוש · כשיעור מה שהיו מתאבלים עליה, שמהאבל ההוא תוָלד השמחה ופאר הבנין לשמוח כאמור, עד כאן.

וסיוע לדבריו ז"ל, ממה שאמרו חכמינו ז"ל (שבת קה:) שהמוריד דמעות על אדם כשר הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו, שמורה על שנעשה מהדמעות · אבני יקר להניחן בבית גנזיו לשכר טוב לבוכים.

ב.
רבי יצחק ברכיה פאנו, חתן הרמ''ע (כ"י ירושלים 3929=38, דף 99א):

נקדים מה שלימדנו החכם בעל הפרדס בדרשותיו · בביאור לאיכה דף רנ"ז · בענין ביאור מאמרם ז"ל (תענית ל:) כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר (ישעיה סו י) שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, וזה לשונו שם:

אמנם ראוי לתת טעם למה סגולת אבלותה כל כך · שיזַכה את המתאבלים לשמחתה. ולהבין ענין זה צריך שנדע מה ענין בכייתו של הקב"ה, ומה ענין בכיית המלאכים, ומשם נבא לדעת טעם בכייתן של ישראל.

והנה בזוהר פרשת בלק בהנהו עובדי דינוקא (אור יקר כרך יד עמ' קיז) פירשו כי הקב"ה מוריד שתי דמעות על חרבן בית המקדש, כדפי' לעיל ודמוע תדמע (ירמיה יג יז), והיינו על חרבן מקדש ראשון כדפי' (עי' חגיגה ה.). ואותן הדמעות היורדות יעשה מהם ענין נברא ממש שהקב"ה בורא, ומורידו הקב"ה לים הגדול לתוך שתי תהומות, ונעשה מהם שתי מרגליות שמאותן מרגליות מתקשטים היכלות ידועים בבית המקדש העתיד להבנות, והדברים שם עתיקין.

ומשם נלמוד שגם דמעות המלאכים לפי כחם יעשה מהם מרגליות ואבנים טובות, וכן דמעותיהן של ישראל כשמורידין דמעות באבלותם על בית המקדש · הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, כאמרו (תהלים נו ט) שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך, ממש ספיר נעשה מהם · כספיר הנעשה מדמעותיו של הקב"ה. ועל ידי אותם הספירים נבנה בית המקדש.

וכיון שכן הקב"ה מזכה אותו שיכנס לשמוח בחלקו, שכיון שיש לו חלק בירושלם ובבית המקדש באבני ספירים אשר בו · ראוי שישמח ויגיל בו, עד כאן לשונו.

ג.
רבי יצחק ברכיה פאנו (כ''י פרמה 3480, דף עו ע''א):

במה שהורנו החכם קורדוויירו זלה"ה · בדרשותיו לאיכה · על מאי דאמור רבנן כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה וכו', כי דמעות הצדיקים מהם נעשים אבנים ממש לחומר הבנין, והיינו שרמז הנביא באומרו הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וגומ'.

עד שהדמעות של מעלה המקודשות ביותר · מהם לקדושת בית קדש הקדשים, ומשל מלאכים · להיכל, ומשל כהנים · לעזרת כהנים, ומשל ישראל · לעזרת ישראל, ומשל נשים · לעזרת נשים.

ד.
רבי נתן שפירא (כ''י מוסקבה 143, דף תב ע''ב):

פירש הרמ"ק בספר אילמה · בשם זוהר פ' פקודי דף ר"מ ע"ב · שכל מי שמתאבל על חרבן בית המקדש ומוריד עליו דמעות, הקב"ה לוקח אותן הדמעות ועושה מהן מכל דמעה אבן אחת של כדכד, כמו שכתוב וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, ומאלו אבנים הוא בונה בית המקדש.

והנה הקב"ה בוחן לבות וכליות ורואה אם הדמעות יוצאות מקירות לבו, ולפי הכוונה שיש לאדם בשעה שמוריד דמעות · כך מניח האבנים האלו או בעזרות או בהיכל או באולם.

ולעתיד לבא כל אחד ואחד מבני ישראל שהם אותם שבכו על חרבן הבית, כל אחד יכיר את האבנים שלו, וישמחו כל ישראל שמחה גדולה.

שבע כתב:מצ''ב מאמרו של רבינו הרמ''ק על ענין גלות השכינה
בעריכה חדשה ועיונית, מוגהת מעצם כתי''ק

בנספח ''ראה דמע עיני''
נמצא שריד יקר ומופלא מספר דרשותיו האבוד
אודות אבני המקדש העתידי - מדמעותיהן של ישראל

שבע כתב:באותה הקדמה שקראת
ושלא אני כתבתיה
כתובת אימייל

חוץ מההעתקה שבמודנה
שרדו חלקים בעצם כתי''ק
וכל כבודה בת מלך פנימה

שבע כתב:אדאתינן להכא אציין רשימה מספרי רבינו
ויהיה לתועלת המעיינים בס''ד:

אלימה
אור יקר (ביאור תיקוני הזוהר)
אור יקר - חלק שיעור קומה (ביאור האדרות, ספרא דצניעותא, וספר יצירה, ועוד)
אור יקר (ביאור הזוהר ורעיא מהימנא)
אור יקר - חלק תפלה למשה (ביאור התפילות)
אור יקר (פירוש התורה)
פרדס רמונים
גירושין
אור נערב
תומר דבורה

והם בסוד העשר הנודעים וכסדרן, ואכמ''ל

שבע כתב:למגדל:
בידינו כמה כתבי יד להשוואה

שבע כתב:מאות דפים
זוהר ואור יקר

אכן בקטלוג זה לא מופיע
דעת אינה מצויה רק שם

אם תבקשנה ככסף
כמטמונים תחפשנה
יגעת ומצאת וידעת

ואם מעבר לים
לא רחוקה היא
כי קרוב הדבר

ומלאך מכה
ואומר:

שבע כתב:שמא לא ילמד ברי
דמשמא לא ילפינן

והאם חסרו מעתיקים
טופס תורף גם תוקף

ומה יתן לך שם
או מה יוסף לך

עם גחלי רתמים
חצי גבור שנונים

מחיקות ושינוים
וריבוי מהדורות

ועוד סימנים
ומנו חכמים

בו ירוץ
ונשגב

קונטרס שמיני מתורת רבינו הרמ"ק
כולל את פירושו למאמר הזוהר פרשת יתרו
הנדפס בסידורים לאמרו בשלש סעודות של שבת