פורום אוצר החכמה

זהו דפו"ר של העטרת זקנים.
מה הפירוש 'ובין כולם נ"א/כ"א תיבות'?


מי מזכיר את המנהג המעניין הזה לומר בקדיש את כל צרור הפסוקים שהוא מזכיר?

אומנם בראשית והפסוק שלפני עשרת הדברות מוזכרים בכל בו: "ומצאתי שיש בקדיש ז' תיבות וכ"ח אותיות כמו שיש בפסוק ראשון של בראשית ובפסוק שלפני י' הדברות וע"ז סמך בדרש כל העונה איש"ר כאלו נעשה שותף להב"ה במעשה בראשית".

אבל לא כתב לאומרם.

איקטורין כתב:זהו דפו"ר של העטרת זקנים.
מה הפירוש 'ובין כולם נ"א/כ"א תיבות'?

הרמ"א בסי' נ"ו הביא פסוק ועתה יגדל וכו', ופסוק זכור רחמיך וכו'
ונראה שהעטרת זקנים בא להוסיף על דבריו, ומסתמא כוונתו לכלול גם פסוק זכור רחמיך וכו', (אע"פ שלא הזכיר אותו בפירוש).
ולפ"ז יתכן החשבון של נ"א תיבות.
והחשבון הוא:
בפסוק ראשון של בראשית (בראשית א' א') יש כ"ח אותיות וז' תיבות.
בפסוק שלפני עשרת הדברות (שמות כ' א') וידבר וכו' יש ג"כ כ"ח אותיות וז' תיבות.
בפסוק כח מעשיו וכו' (תהלים קי"א ו') יש כ"ט אותיות וח' תיבות.
בפסוק ה' בחכמה וכו' (משלי ג' י"ט) יש כ"ט אותיות וז' תיבות.
בפסוק ועתה יגדל וכו' (במדבר י"ד י"ז) יש כ"ח אותיות וח' תיבות.
בפסוק זכר רחמיך וכו' (תהלים כ"ה ו') יש כ"ח אותיות וז' תיבות.
בעניית איש"ר, במילים "יהא שמיה ... עלמיא" יש כ"ח אותיות וז' תיבות.
סך הכל: ז' ועוד ז' ועוד ח' ועוד ז' ועוד ח' ועוד ז' ועוד ז',
יוצא נ"א תיבות.
ובפוסקים האחרונים לא נזכר לומר פסוקים אלו, אולי משום שברוב הקהילות לא נהגו לומר אפי' את הפסוקים הנזכרים ברמ"א, עיין פרי מגדים שם סי' נ"ו א"א אות ו' שכתב שעתה נתבטל המנהג.
[אמנם יש סידורים שנדפסו הפסוקים ועתה יגדל וכו', זכור רחמיך וכו', במקומות שמותר להפסיק, דהיינו לפני קדיש שאחרי הקרבנות, ולפני הקדיש שאחרי ובא לציון, לדוגמה, ראה סידור אוצר התפלות שם, (ושם אחרי הקרבנות כתוב על המנהג). וכן ראה סידור תפילת כל פה נוסח ספרד].

תודה רבה עד מאוד על ההשקעה והפירוט.

מה שמפליא באמת - שלכאורה העט"ז מזכיר מנהג שהיה קיים [שהרי כתב וי"א] לומר בראשית וכו', ולא נמצא בינתיים אף לא אחד אשר נהג כך.