פורום אוצר החכמה

בזמן האחרון אני עוסק קצת בתחילת פרק במה מדליקין. פתאום שמתי לב שבספרי ההלכה מתקופת הגאונים נשמטו דיני הדלקת הנר - הלכות גדולות, שאילתות ואולי גם הלכות פסוקות (במה שבידינו אין, אבל אם אני מבין נכון, רק חלק מהלכות שבת שבהלכות פסוקות נמצאות בידינו).
אנו מוצאים שכבר רב נטרונאי נשאל בפירושי הסוגיות ובפסיקת ההלכה בדינים אלו. אבל מדוע שדינים אלו יושמטו מספרי ההלכה בתקופת הגאונים?
יתרה מכך, יתכן שהשתמרו בידינו, בגניזה, כמה שרידים של קונטרסי פרקים של הבבלי מפרק במה מדליקין (דהיינו העתקה שמכילה רק את הפרק הזה מתוך מסכת שבת ולא יותר). נדמה לי, מהתרשמות ראשונית, שיש ללמוד מכך שהפרק הזה העסיק את הלומדים, והיה מעשי עבורם. אם אכן כדבריי, זה רק מעצים את השאלה...
האם יש משהו שעסק בזה? ששם לב לזה?

אמנם עליי לציין שהורביץ הדפיס חיבור שהוא (וגם י"נ אפשטיין לפניו) מכנה "הלכות גאונים למסכת שבת", ובו שרד תחילתו של פרק במה מדליקין (הדרום, מט [תש"מ], עמ' 98). אך טרם נתברר זמנו המדויק של החיבור, ואף לא מקום חיבורו.

שמא משום שהיה שגור בפי הכל, שהרי לשם כך נתקנה אמירתו בלילי שבתות "לאדכורי הלכות נר שבת", לא הוצרכו לקבעו בספרי ההלכה?

קטונתי מלהכניס ראשי בין האריות

העובדה עליה מתבסס פותח האשכול, צריכה עיון אם אכן כך היא.
פרק במה מדליקין מופיע בבה"ג, בהל' חנוכה.
עיקרו של הפרק הוא הלכות חנוכה, כאשר לאחריו מופיעים סוגיות שאין בהם נ"מ למעשה, אם מחמת שהם דברי אגדה רבים, ואם מחמת שהם נוגעים לטומאה וטהרה [בדין פתילת הבגד, ובדין צמר ופשתים לתדבר"י]. את המעט הנוגע למעשה, אכן הזכיר שם הבה"ג לאחר הלכות חנוכה.
תחילת הפרק, שהם דיני לכש חסן וכלך וכו' וכו', שמא לא נצרכו לבאר, אם מפני שלא היו מצויים אצלם, אם מפני ש[בזמנם לכה"פ, שלא כמו בזמן הגמרא] אין לך אדם שידליק בהם.

בנוגע לשאילתות, אני פשוט לא מבין. בפרשת תצוה, שאילתא ס"ג, עוסקת בפירוט רב בהלכות שבת!

אזכיר גם את דברי האבן עזרא, המספר כי רס"ג חיבר ספר נכבד 'תשובות החולקים על קדמונינו על נר שבת'.

ר' הוגה - קראו את המשנה, אבל מה בנוגע לפירושי המשנה? אם האמוראים היו צריכים להסביר את המושגים, ואף התווכחו ביניהם, זאת אומרת שהמושגים אינם מובנים מאליהם, לכל הפחות ליהודי בבל (ואף בתלמוד הירושלמי מופיעים פירושים לחלק ניכר מהמושגים). כמו כן, כמו שאציין להלן, יש פסקי הלכה שאינם מובאים בחיבורים הללו שהייתי מצפה שיופיעו.

ר' לענין - אתה בעצם מציע שזה לא היה רלוונטי. זו אפשרות, אך אני לא מצוי מספיק בחיבורים אלו כדי לומר שזה תואם את דרכם במקומות אחרים. יתרה מכך, רב נטרונאי נשאל כמה שאלות על סוגיות אלו, חלקן פרשניות, אך כמה מהן עוסקות בפסיקת הלכה (סי' סז-סט). אולם, יד הדוחה עשויה להיות נטויה שעדיין יתכן שבבבל לא היה צורך בכך, והשואלים הם ממקומות אחרים (ככל הזכור לי, רב נטרונאי קיבל שאלות גם מספרד).
כשכתבתי "במה מדליקין" התכוונתי לסוגיות של הדף הראשון של הפרק, עד להלכות חנוכה. הלכות אלו כלל לא נמצאות בספרי ההלכה הללו. חלק ניכר מהן עוסק בפירוש החומרים שבמשנה, אך יש כמה וכמה פסקי הלכה שלא נמצאים בחיבורים הללו, כגון הברייתא שמתירה להדליק מדורה בפתילות האסורות, ההסבר של רבה/רבא על הסיבה לאיסור הפתילות והשמנים, הדיון של אביי ורבה/רבא על שמן פסול שעירב בו שמן מותר, וכן דברי רב ברונא בשם רב. הפסק שמתיר להדליק בחנוכה בחומרים שאסרו בשבת נמצא בהלכות גדולות אך לא נמצא בשאילתות.
(אני מניח שהחיבור של רס"ג עסק בויכוח בין עמדתנו, שיש מצוה להדליק נר לפני שבת, ובין עמדתם, שאסור להשאיר אש דולקת בשבת. ממילא אינו שייך לנידוננו)

אם כבר, מה לגבי הברכה המיוחדת שהיו מברכים(?) קודם אמירת במה מדליקין?