אדם העומד על הירח יכול לעשות קידוש לבנה ?

[היא שיחתי]

או שכלפיו הרי לא נתחדשה

[איש אשכולות]

איכשר דרא, פעם היו שואלים שאלות כאלה את הגרח"ק.

[יאיר]

[ברוח חודש אדר]..
אינו יכול לעשות..שהרי הוא צ"ל "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך וכו'" והרי נוגע..


[מ"מ ודאי להלכה שגם אם יאמר קידוש לבנה ישמיט משפט זה].

[גוראריה]

[ברוח חודש אדר]..
אינו יכול לומר..שהרי הוא צ"ל "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול ליגוע בך וכו'" והרי נוגע..

חבר'ה, נפלתם מהירח?
נתחיל מהסוף: 'כשם אני רוקד' אינו חלק מהברכה.
כשהאדם נחת לראשונה על הירח חידש הרב גורן שלא צריך לומר 'ואיני יכול' כי הרי יכולים.
השיבו הגר"מ כשר במטבע שלו, כי א"א שהרי לבושים מכף רגל ועד ראש... כך שמעתי. [ויל"ע בנגיעה ע"י ד"א בירח אי שמה נגיעה...]

עכ"פ ברכת הלבנה היא משהו כללי עם כוונה פנימית ו'זכו ישראל להקביל פני אביהם שבשמים' ול"נ שתליא במיקומו של כ"א.
ויבואו החכמים ויעיינו.

[אוצר החכמה]

כשהאדם נחת לראשונה על הירח חידש הרב גורן שלא צריך לומר 'ואיני יכול' כי הרי יכולים.

נראה לי שאם כל אחד היה בטוח שהסיכוי שמישהו יפגע בו לרעה הוא כמו הסיכוי שיהיה אסטרונאוט ויטוס לירח האנשים היו די רגועים.
ואיו ליישב שמיקרי דובר שקרים, כי אע"פ שאין דבר העומד בפני הרצון, כמו שאמרו (לא חז"ל), לכו"ע מיקרי אינו יכול.

[חכם באשי]

עי' לרמ"מ כשר בקונטרסו 'האדם על הירח' (מצוי באוצר)

[הור ההר]

שמעתי שגם היום שייך "ואיני יכול ליגוע בך", כי כרגע במצב בנוכחי איני יכול.

[שמח תשמח]

ראיתי מאדמו"ר מחב"ד ז"ל, כתב ליישב זה, דה"פ, כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול (על ידי הריקוד הזה) לנגוע בך, כך לא יוכלו וכו'.

[רבטוב]

ראה בתניא הראשון '''מנהגים''' הנוסח ואיני נוגע בך . לא ואיני יכול לנגוע בך.

[זקן ששכח]

חברים, מישהו פה נפל מהירח?
כאשר אדם עומד על גבי הירח, כיצד בדיוק יצליח לראות את חידושה?

[גוראריה]

מי אמר שצריך לראות את חידושה? זה לא עדות החודש.
צריך לברך כשרואים לבנה בחידושה, והוא רואה את הלבנה בשעת חידושה.

[זקן ששכח]

מי אמר שצריך לראות את חידושה? זה לא עדות החודש.
צריך לברך כשרואים לבנה בחידושה, והוא רואה את הלבנה בשעת חידושה.

אזא חידוש...
למה לא תברך מיד אחר המולד? הרי כבר רואים את הלבנה בשעת חידושה?!

[גוראריה]

כמבואר בס' תכו מברכים משעה שנהנים לאורה. וראה בביה"ל שם שהכוונה שהעולם נהנים לאורה, עכ"כ שיש פוסקים שאפי' סומא מברך אע"פ שבורא מאורי האש אינו מברך.
עכ"פ העומד על הירח הרי רואה אורה אלא שאינו רואה את צורת החידוש כיון שהוא קרוב. ובזה אין בעי' דהוא נהנה ולעולם כעת ג"כ יש שעת חידוש והנאה.

[אוצר החכמה]

העומד על הירח אפילו לא רואה את אורה הוא עומד על אדמת הירח שאינה מאירה לו וכדור הארץ מאיר לו.

[גוראריה]

העומד על הירח אפילו לא רואה את אורה הוא עומד על אדמת הירח שאינה מאירה לו וכדור הארץ מאיר לו.

הוא רואה את אותם פני ירח מאירים שאנו רואים. אלא שרק פני הירח מאירים ולא חלל האויר שעליו כי אין שם אטמוספרה. [ולכן גם כדוה"א לא מאיר על פני הירח!]

[אוצר החכמה]

מה פתאום, הוא רואה אדמה מוארת כשהשמש מאירה אותה כאשר השמש אינה מאירה (בלילה של הירח) הוא רואה חושך ע"פ הירח , ואת כדור הארץ הוא רואה מאיר רק בצבע כחול.

(כל דבר שנראה ממרחק רב ורק הוא מואר וסביבתו חשוכה נראה לנו מאיר), אבל מקרוב שאנו רואים את הפרטים והצבעים של האדמה זה נראה אדמה מוארת. נכון שבכדור הארץ כשנמצאים עליו שבירת האור ע"י האויר נותנת מראה שונה.




מצורפת תמונה

[אוצר החכמה]

והנה התמונה של זריחת הארץ מן הירח (מעין זריחת הירח אצלנו)

כדור הארץ זורח מעל הירח כפי שצפו בו האסטרונאוטים של אפולו 10. תמונותיו של כדור-הארץ כגולה קטנה ותכולה,

[סענדער]

והיכן יעמדו כאשר הלבנה תהיה במצב כזה

וכי יפלו מן הירח (:

[סענדער]

[b]ואם יעמיק החוקר יעיין כאן
http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/month3.html

[רבטוב]

מי אמר שצריך לראות את חידושה? זה לא עדות החודש.
צריך לברך כשרואים לבנה בחידושה, והוא רואה את הלבנה בשעת חידושה.

אזא חידוש...
למה לא תברך מיד אחר המולד? הרי כבר רואים את הלבנה בשעת חידושה?!

מדין הגמרא בסנהדרין הוא שמתחילין לברך ''משעת חידושה '' עיי''ש

[אוצר החכמה]

והיכן יעמדו כאשר הלבנה תהיה במצב כזה

וכי יפלו מן הירח (:

למה יפלו? יקשרו את החגורה לצ'ופצ'יק

[למאי_נמ?]

האם אכן הגיעו לירח?

[יורה דעה]

כשהאדם נחת לראשונה על הירח חידש הרב גורן שלא צריך לומר 'ואיני יכול' כי הרי יכולים.
השיבו הגר"מ כשר במטבע שלו, כי א"א שהרי לבושים מכף רגל ועד ראש... כך שמעתי.

אי פעם הצצתי בכתבי השבי"ט וראיתי שדן בארוכה בשאלה זו, והעלה שאין להפסיק לומר נוסח 'ואיני יכול', משום שמילים אלו מתפרשים גם כ"איני רשאי", כמו שמצינו בכו"כ מקומות, [כמו למשל, פי' רש"י (דברים לא ב) "לא אוכל עוד לצאת ולבא" - יכול שתשש כחו, תלמוד לומר (דברים לד, ז) לא כהתה עינו ולא נס לחה. אלא מהו לא אוכל, איני רשאי שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע]. והיינו שיש איסור לעלות לירח משום ד"השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו טז).

כמובן שרק עילוי כהרשבי"ט יכול לומר כאלו דברים מחודשים, אבל שמועה זו יפה נדרשת, גם אם לא להלכה ולמעשה.