פורום אוצר החכמה

בעבר ראיתי במאמר או בספר שאיני זוכר את שמו כרגע, שבני מרוקו נהגו כמנהגי הרא"ש, האם אוכל לקבל הסבר איך נוצר הקשר הזה?
ממילא הרמב"ם ובני תימן, ידוע שהיו ביניהם בקשר ושלח להם אגרות וכו', אבל הרא"ש ובני מרוקו היו בקשר כלשהו ידוע?
אם איני טועה, ראיתי/שמעתי בעבר שהרבה מצאצאי הרא"ש עברו למרוקו עם גירוש ספרד, האם מישהו יכול לומר לי היכן מקור הדברים? היכן המקור לכך שצאצאי הרא"ש היו במרוקו?

אתה בטוח שראית את הדברים על מרוקו ולא על אלג'יר? (השווה: י"ד גלינסקי, ארבעה טורים והספרות ההלכתית וכו', ע"ד, עמ' 292 הערה 3)
עכ"פ, אני מאמין שבדקת בספרו של א"ח פריימן על הרא"ש, אך זכרוני טוען שיש בענין במבוא לשו"ת ר' יהודה בן הרא,ש או במבוא לשו"ת הרשב"ש.

י. רבינוביץ כתב:בעבר ראיתי במאמר או בספר שאיני זוכר את שמו כרגע, שבני מרוקו נהגו כמנהגי הרא"ש, האם אוכל לקבל הסבר איך נוצר הקשר הזה?
ממילא הרמב"ם ובני תימן, ידוע שהיו ביניהם בקשר ושלח להם אגרות וכו', אבל הרא"ש ובני מרוקו היו בקשר כלשהו ידוע?
אם איני טועה, ראיתי/שמעתי בעבר שהרבה מצאצאי הרא"ש עברו למרוקו עם גירוש ספרד, האם מישהו יכול לומר לי היכן מקור הדברים? היכן המקור לכך שצאצאי הרא"ש היו במרוקו?

ראה כל החומר בענין זה אצל רבי דוד עובדיה זצ"ל בהקדמת ספרו נהגו העם עמודים 15-17.
בין המרוקנים מצויה משפחת הרוש ויש שיכתובה הראש, והם מייחסים עצמם לרא"ש.

איני יודע אם זה יתרום משהו, אולי, הב"י באו"ח סי' רט"ו ס"א הביא דאנשי ספרד החזיקו את הרא"ש לרבם?, האם זה מועיל לכם משהו?

חכם באשי כתב:אתה בטוח שראית את הדברים על מרוקו ולא על אלג'יר? (השווה: י"ד גלינסקי, ארבעה טורים והספרות ההלכתית וכו', ע"ד, עמ' 292 הערה 3)
עכ"פ, אני מאמין שבדקת בספרו של א"ח פריימן על הרא"ש, אך זכרוני טוען שיש בענין במבוא לשו"ת ר' יהודה בן הרא,ש או במבוא לשו"ת הרשב"ש.

אנסה לחפש שם באמת, מעניין. תודה רבה.

איש_ספר כתב:

י. רבינוביץ כתב:בעבר ראיתי במאמר או בספר שאיני זוכר את שמו כרגע, שבני מרוקו נהגו כמנהגי הרא"ש, האם אוכל לקבל הסבר איך נוצר הקשר הזה?
ממילא הרמב"ם ובני תימן, ידוע שהיו ביניהם בקשר ושלח להם אגרות וכו', אבל הרא"ש ובני מרוקו היו בקשר כלשהו ידוע?
אם איני טועה, ראיתי/שמעתי בעבר שהרבה מצאצאי הרא"ש עברו למרוקו עם גירוש ספרד, האם מישהו יכול לומר לי היכן מקור הדברים? היכן המקור לכך שצאצאי הרא"ש היו במרוקו?

ראה כל החומר בענין זה אצל רבי דוד עובדיה זצ"ל בהקדמת ספרו נהגו העם עמודים 15-17.
בין המרוקנים מצויה משפחת הרוש ויש שיכתובה הראש, והם מייחסים עצמם לרא"ש.

יישר כח על המקור.

אפילו אם זה נכון, זה היה עד זמנו של מרן הבית יוסף שאז קיבלו את דעתו, ככל ארצות המזרח.

מורה צדק כתב:אפילו אם זה נכון, זה היה עד זמנו של מרן הבית יוסף שאז קיבלו את דעתו, ככל ארצות המזרח.

אנחנו מאד מעריכים את עמדתך העקבית והאיתנה לכבודו של מרן, ולגופו של ענין בכל קהילה וקהילה, הגם שקבלו עליהם את השו"ע ככל משפטיו וחוקתיו, עם זאת החזיקו בכל תוקף במנהגים רבים שהיו להם ירושה מאבותיהם, הגם שהכרעת מרן לא הסכימה עליהם, כך היה במרוקו, כך באלג'יר, וכך בארץ ישראל. והדברים ידועים ויגעים.
ואף הגרע"י, שלוחם לבסס שלטון מרן ולפרוס את מצודתו על כל החיים, אינו מתכחש למציאות היסטורית זו, אלא שדעתו לא אריךלמיעבד הכי. וע"כ רבים וטובים חלקו עליו.

הדבר נכון לגבי מנהגים בודדים, שעליהם כבר כתב מרן הבית יוסף שאין הוא בא לשנותם.
אבל לעת עתה לגבי רוב המנהגים של בני מרוקו, שמאוד דומים למנהגי בני אשכנז, לא הוכח שהם קדמו למרן, אלא באו מבני אשכנז, כגון המשולחים ורבני חב"ד שבאו לחזקם. וכך כתב במפורש הגאון רבי רפאל ברוך טולדיאנו במכתב להרב עובדיה יוסף, אשר הובא בשו"ת יביע אומר.

מו"ץ היקר, לא יודע מה זה בודדים, מדובר במנהגים רבים שמקורותיהם הקדמונים נתבררו ע"י מחברים שונים, [ובמיוחד בנוסח התפילה, אף שזה אינו קשור לסוגית מרן] כדאי שתברר את הענין לפני שאתה שופט בהנחות קדומות ותעמולה לא מדויקת.
אגב, ברכת הנותן ליעף כח ברכת הבוקר? ובטח עוד מעט תשלוף כלל שקבלנו הוראת מרן למעט בענין ברכות השחר.

שבוע טוב.

כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים הל' תפלה אות א' שכן פשט המנהג, וכתב בשם כנה"ג שמרן חזר בו בזה בסוף ימיו [עי' מג"א ס"ק יב] וכ"כ בכסא אליהו אות ט' ובנוה שלום אות א'. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י סי' מו עמ' כד.

מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים הל' תפלה אות א' שכן פשט המנהג, וכתב בשם כנה"ג שמרן חזר בו בזה בסוף ימיו [עי' מג"א ס"ק יב] וכ"כ בכסא אליהו אות ט' ובנוה שלום אות א'. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י סי' מו עמ' כד.

חכמים הזהרו בדבריכם... איפה הוא סוף הציטוט????

מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים (אשר נולד למעלה מארבעים שנה - לאחר פטירת הברכי יוסף...), וכ"כ בכסא אליהו (אשר נולד למעלה מ10 שנים לאחר פטירת הברכי יוסף...). וע"ע בשו"ת יבי"א (אשר כידוע היה גדול בשנים מרבינו החיד"א....) ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י (אשר חי עמנו עד היום הזה לאורך ימים ושנים, כי"ר) סי' מו עמ' כד.

ברמן כתב:

מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים הל' תפלה אות א' שכן פשט המנהג, וכתב בשם כנה"ג שמרן חזר בו בזה בסוף ימיו [עי' מג"א ס"ק יב] וכ"כ בכסא אליהו אות ט' ובנוה שלום אות א'. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י סי' מו עמ' כד.

חכמים הזהרו בדבריכם... איפה הוא סוף הציטוט????

מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים (אשר נולד למעלה מארבעים שנה - לאחר פטירת הברכי יוסף...), וכ"כ בכסא אליהו (אשר נולד למעלה מ10 שנים לאחר פטירת הברכי יוסף...). וע"ע בשו"ת יבי"א (אשר כידוע היה גדול בשנים מרבינו החיד"א....) ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י (אשר חי עמנו עד היום הזה לאורך ימים ושנים, כי"ר) סי' מו עמ' כד.

בדקתי עכשיו בברכי יוסף בפנים בסעיף קטן י"א (ולא ל"א - לרוצה להרחיק עדותו), ושם לא כתוב ש"כן פסקו כל האחרונים" רק כתוב: "וכן ראוי לנהוג ודלא כהרב פרי חדש", אז אם כן לא "כל האחרונים" פסקו כן, שהרי הרב פרי חדש הוא אחד מגדולי האחרונים, ואולי כוונת רבינו המו"ץ לומר שכן דעת רוב האחרונים...