פורום אוצר החכמה

מתי התחיל המנהג של הטהרה הפנימית והיכן האיזכורים הראשונים לכך,
מכון מורשת אשכנז: "מעולם לא נהגו באשכנז לעשות טהרה פנימית, והרחיקוה רבני אשכנז אף בדורות האחרונים כשהתקבלה טהרה זו בכמה ארצות". (http://www.moreshetashkenaz.com/life2_10.htm)
מן הסתם הוא מסביר את מה שכתב הרמ"א סימן שנ"ב: "ומדיחים אותו היטב בכל מקום, שיהא נקי מכל טומאה" שמדובר בטהרה חיצונית.
כיום החברה קדישא נוהגת לעשות טהרה פנימית. (כוונתי על ח"ק דאשכנז, וגם הספרדים נוהגים כך, ובזהירות אפשר לומר כי יתכן שמשם התחיל המנהג, וצ"ע)
-----
האם הבן מותר להתעסק בטהרת אביו החיצונית?
זכורני שראיתי פעם בשם הזוהר שדווקא על הבן יש מצוה גדולה יותר מאשר על השאר, ואם אני לא טועה הראיה של הזוהר מתקשרת ביוסף הצדיק. מ"מ האם יש לכך עוד מקורות שהבן מצווה על טהרת אביו לפני כולם?
השאלה שלי האם מותר הבן להתעסק בטהרת אביו נשאלת עקב מה שראיתי באתר של חברה קדישא בשם ספר גשר החיים שאסור לבן להתעסק בטהרת אביו. http://www.kadisha.biz/showItem.aspx?levelId=59606<בעמוד למטה.

הלינקים לא עובדים [לפחות אצלי].

אצלי עובדים, כך שכנראה זה הגבלת ספק אצלך

כעת הראשון עובד ובשני הודעת שגיאה.

הלינק השני הוא לאתר של חברא קדישא תל אביב והמחוז, שהוא אתר בעייתי שקורס לעתים קרובות, וכעת אי אפשר להכנס אליו כלל. שמא הגעת אליו דרך חיפוש בגוגל לטופס שמור.

בענין הטהרה ונוכחות הבנים ראה גם במאמר המצורף (תודה לויקיפדיה על ההפניה):
http://www.netanya.ac.il/content/law/op ... 092007.pdf

י. רבינוביץ כתב:מן הסתם הוא מסביר את מה שכתב הרמ"א סימן שנ"ב: "ומדיחים אותו היטב בכל מקום, שיהא נקי מכל טומאה" שמדובר בטהרה חיצונית.
כיום החברה קדישא נוהגת לעשות טהרה פנימית. (כוונתי על ח"ק דאשכנז, וגם הספרדים נוהגים כך, ובזהירות אפשר לומר כי יתכן שמשם התחיל המנהג, וצ"ע)

לא עסקתי בענין בעיון, אך נראה לי שהראשון המזכיר את הטהרה החיצונית (הדחת המת) הוא ר' יהודה החסיד, בספר חסידים ובצוואה, כמה פעמים. וכנראה מהאשכנזים נטלו הספרדים, כבמקרים אחרים.
ועכשיו אני נזכר, שכבר במשנה, שבת פרק כג, נזכר: "עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו".
ואולי יש לבדוק בספרו של מ' בניהו, 'מעמדות ומושבות' - ספר הזכרון לרב יצחק ניסים, סדר ו (מצוי באוצר)

כבר דן בנושא הגרי"מ טוקצינסקי בספרו גשר החיים.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 77&hilite=

אגב, שם בשו"ת חת"ם סופר שמציין הרב בספר הנ"ל כתב שהוא בכבודו ובעצמו הי' בהיותו יושב בקה"ק פרוסטיץ מהמעסקים בח"ק.

י. רבינוביץ כתב:מתי התחיל המנהג של הטהרה הפנימית והיכן האיזכורים הראשונים לכך,
מכון מורשת אשכנז: "מעולם לא נהגו באשכנז לעשות טהרה פנימית, והרחיקוה רבני אשכנז אף בדורות האחרונים כשהתקבלה טהרה זו בכמה ארצות". (http://www.moreshetashkenaz.com/life2_10.htm).

מעניין לציין שבספר הליכות תימן עמ' 248 מעיד שלא נהגו בתימן לעשות טהרה פנימית:
"לאחר שנפטר האדם היו מביאים ספר לגלח את שער ראשו בתער, כדרך שנוהגים בחיים, ולאחר הגילוח שופכים על המת מים פושרים משלושה כלים בבת אחת, אבל לא תחבו צמר גפן לנקביו, ואין מבזין אותו בהכנסת ידים לתוך גופו". (ע"כ)

בספר גשר החיים שקישורו מובא בתגובה הקודמת, הוא מציין שזה מנהג ארץ ישראל.
ובנושא הזה יש לי שתי שאלות:
א- האם יש איזכורים סותרים לזה בשם מנהגי א"י?
ב- אם איני טועה, בעבר שמעתי שיצא אחד מהגדולים נגד ספר גשר החיים, מי זה היה- אם בכלל?

בדקתי בספר מנהגי א"י של גליס ושם בעמוד ש"ה הוא כותב את הדברים הבאים:
ובאשר ל"בדיקה הפנימית" כותב בעל שדי חמד אבילות קכ"ה: "מה שנוהגים לעשות בדיקה מבפנים, אם כי לא ראיתי מנהג זה כתוב בספר ולא ידעתי טעם לזה, כאשר שאלוני בעיר זו אם אפשר לבטלו מאחר שאין נוהגים כן בשאר עיירות במקומות אלה ונראה בעיניהם כבזיון למת, לא נתתי בידם לבטלו, כי זכורני שכן מנהג פשוט בעיירות גדולות בערי תוגרמה וכדומה לה שכן נוהגים בעיה"ק ירושת"ו בין הספרדים הי"ו, ושלחתי לאחד המיוחד מרבני דורנו יצ"ו לחפש בזה אם מנהג זה נמצא כתוב וטעם וסמך לו, וכתב לי שפשפש ולא מצא מנהג זה כתוב בספר, זולת קבלה בידם איש מפי איש, וכתב קצת בזה ויעש מטעמים לעניין הרחיצה והנקיון כלפי מה שכתבו חז"ל על פסוק "וזריתי פרש על פניכם" וכו' והאריך קצת וסו"ד העלה דאין מקום לבטל המנהג כי יסודתו בהררי קודש ואין בזה חשש לבזיון המת"

חכם באשי כתב:לא עסקתי בענין בעיון, אך נראה לי שהראשון המזכיר את הטהרה החיצונית (הדחת המת) הוא ר' יהודה החסיד, בספר חסידים ובצוואה, כמה פעמים. וכנראה מהאשכנזים נטלו הספרדים, כבמקרים אחרים.
ועכשיו אני נזכר, שכבר במשנה, שבת פרק כג, נזכר: "עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו".
ואולי יש לבדוק בספרו של מ' בניהו, 'מעמדות ומושבות' - ספר הזכרון לרב יצחק ניסים, סדר ו (מצוי באוצר)

גם אני לא עסקתי בענין בעיון, בברכה לכל המשתתפים כאן שלא יזדקקו לעסוק בענין זה.
אבל הערה אגבית: דומה ש'הדחה' הינה הדחה חיצונית. כנזכר לגבי כוס של ברכה שיש בה 'שטיפה' פנימית ו'הדחה' חיצונית. האם זה נכון כך? שאם כן אין כל ראיה מדברי המשנה 'ומדיחין', שכוונתו להדחה חיצונית.

זקן ששכח כתב:

חכם באשי כתב:לא עסקתי בענין בעיון, אך נראה לי שהראשון המזכיר את הטהרה החיצונית (הדחת המת) הוא ר' יהודה החסיד, בספר חסידים ובצוואה, כמה פעמים. וכנראה מהאשכנזים נטלו הספרדים, כבמקרים אחרים.
ועכשיו אני נזכר, שכבר במשנה, שבת פרק כג, נזכר: "עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו".
ואולי יש לבדוק בספרו של מ' בניהו, 'מעמדות ומושבות' - ספר הזכרון לרב יצחק ניסים, סדר ו (מצוי באוצר)

גם אני לא עסקתי בענין בעיון, בברכה לכל המשתתפים כאן שלא יזדקקו לעסוק בענין זה.
אבל הערה אגבית: דומה ש'הדחה' הינה הדחה חיצונית. כנזכר לגבי כוס של ברכה שיש בה 'שטיפה' פנימית ו'הדחה' חיצונית. האם זה נכון כך? שאם כן אין כל ראיה מדברי המשנה 'ומדיחין', שכוונתו להדחה חיצונית.

אמר רבי יוחנן, אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד: הדחה, שטיפה, חי, ומלא. תנא: הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ.
(ברכות נא.)

דברים כדרבנות. חוזרני בי.

(אגב, מעניין שלפעמים יש משמעות שהדחה מבחוץ. כגון משניות ידים פ"א מ"ה וכשהוא מדיח את ידיו. ועוד כהנה).

זה פעם ראשונה שהעזתי להיכנס לאשכול זה - ואני תמה מדוע לא טרחו לראות בספר מעבר יעבק ובספרו של רי"מ טוקצינסקי שכבר ליקט כל הדברים האלו.

תולעת ספרים07 כתב:זה פעם ראשונה שהעזתי להיכנס לאשכול זה - ואני תמה מדוע לא טרחו לראות בספר מעבר יעבק ובספרו של רי"מ טוקצינסקי שכבר ליקט כל הדברים האלו.

לא היו דברים מעולם. יש עוד הרבה מעבר למה שכתוב שם כפי שנכתב כבר בהודעה הראשונה, וגם לאחריה.

תוך כדי דיבור כתב:[זה המנהג באתרא הדין, במקום ללכת לספרים המיועדים לנושא פלוני, מבקשים שיביאו הכל לכאן על מגש...]

אני לא מתייחס לטענה המכלילה והלא מדוייקת.
אך בדרך צחות אומר: עלית לקרתא נהוג בנימוסה. וכל המשנה ידו על התחתונה.

המטרה שלך ברורה לסגור חשבונות היכן שנכשלת אני מבקש בכל תוקף להפסיק להתפרע במידה ונתחיל במלחמת השמצות איני בטוח ידו של מי תהיה על העליונה - לעת עתה אקיים בי דברי חכמינו שב ואל תענה עדיף.

כבוד הרב תולעת, לספרו של הרי"מ טוקצינסקי ציינתי לעיל ובהספה"ק מעבר יבק לא זכור לי שיכתב בפירוש בענין זה.